https://ecowiki.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99&feedformat=atomאקו-ויקי - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T16:42:54Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.35.10https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14867תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-07-06T09:43:16Z<p>שימי: /* כלכלה */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*תכנוון לטווח ארוך ואחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
*הערכות למקרי קיצון<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
ירידה מתמשכת בערך הכסף תגרום לעליית המוטיבציה לסחר חליפין.<br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת הכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבלו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''נדל"ן''' - בעת מיתון מחיר הנדלן למגורים ירד בגלל חוסר היכולת לשלם מחיר גבוה ובגלל שאנשים ירצו לממש נכסים עקב מצב כלכלי קשה. בעקבות אי עמידה בהלוואות הבנקים, ימכרו דירות לצורך החזר משכנתאות והלוואות שלא שולמו, דבר זה יוריד עוד את מחירי הדירות. <br />
<br />
'''אדמה חקלאית''' - מצד אחד עקב הביקוש לייצור מזון מקומי ועליית מחירי המזון ערך הקרקע החקלאית יעלה. אך מצד אחר, חלק ממחיר האדמות החקלאיות כיום הוא מנופח בגלל סיכוי עתידי להפשרה לבנייה. עם ירידת הביקוש לבנייה חדשה ירד ערך הקרקע החקלאית העומדת בפני שינוי יעוד לבנייה.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*למנוע קריסה אפשרית של בנקים.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
[[תמונה:Duengung.jpg|left|thumb|150px|טרקטור מפזר זבל לדישון שדות]]<br />
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}<br />
<br />
;השפעת שיא תפוקת הנפט<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
;השפעת שינויי האקלים<br />
שינויי אקלים עלולים לגרור התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים. <br />
<br />
יש חשש כי יהיה צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע. בנוסף יש חשש להמלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה. חשש נוסף הוא מפני התגברות של [[סחף|סחיפת קרקע]] ושל שיטפונות.<br />
<br />
בעיה נוספת היא שינויים באוכלוסיות החרקים. דבר זה עולול להוביל לפגיעה בהפריה ולהופעת מחלות חדשות בצמחים ובבעלי חיים. דוגמה לתופעה דומה הקיימת היום היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית (מעט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך עלולות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן) (ראו [[משבר המזון העולמי]].<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של חלק או של כל תושביהן.<br />
<br />
גם בתרחישים מתונים יותר, פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור צפוי ב[[דשן כימי]] יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. כדאי לייצר את הקומפוסט קרוב לשדות כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט. באזורים חקלאיים אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים ב[[חומרי הדברה]]. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14693תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-25T17:17:36Z<p>שימי: /* כלכלה */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*תכנוון לטווח ארוך ואחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
*הערכות למקרי קיצון<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
ירידה מתמשכת בערך הכסף תגרום לעליית המוטיבציה לסחר חליפין.<br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת הכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבלו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14654תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-24T07:03:48Z<p>שימי: /* כלכלה */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*תכנוון לטווח ארוך ואחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
*הערכות למקרי קיצון<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת הכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבלו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14653תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-24T06:59:25Z<p>שימי: /* עקרונות לפיתוח בר קיימא */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*תכנוון לטווח ארוך ואחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
*הערכות למקרי קיצון<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבולו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14633תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-23T07:36:51Z<p>שימי: /* תחבורה */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*תכנוון לטווח ארוך ואחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבולו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14613תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-22T05:42:43Z<p>שימי: /* עקרונות לפיתוח בר קיימא */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*תכנוון לטווח ארוך ואחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבולו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90&diff=14477תוכנית אב לחקלאות בת קיימא2008-06-18T18:01:25Z<p>שימי: /* תוכנית אב לחקלאות בת קיימא */</p>
<hr />
<div>=תוכנית אב לחקלאות בת קיימא=<br />
תוכנית זו היא חלק מ[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]<br />
<br />
השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית.<br />
<br />
'''יעדים'''<br />
*לספק מזון בריא לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק הקיימות.<br />
*החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.<br />
*הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.<br />
<br />
'''מטרות'''<br />
*עד 2030 כל החקלאות בישראל תהייה בת קיימא<br />
*עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא<br />
<br />
==עקרונות לחקלאות בת קיימא==<br />
*התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה<br />
*שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת המלחה, יצירת אדמה עילית, מניעת סחף<br />
*ניהול משק המים באופן מקיים<br />
*אינה משתמשת בחומרים רעילים<br />
*אינה מכלה משאבים בלתי מתחדשים <br />
*מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית<br />
*אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי <br />
*כלכלית<br />
*מספקת מזון<br />
*עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא.<br />
<br />
<br />
התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "קהילה תומכת חקלאות". <br />
דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "ביואינטנסיב" ופרמהקלצ'ר ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.<br />
<br />
==מדדים לחקלאות בת קיימא==<br />
*כמות חומר אורגני בקרקע<br />
*כמות מיקרואורגניזמים בקרקע<br />
*מניעת מגפות – שיווי משקל אקולוגי<br />
*מגוון בעלי החיים בשטח החקלאי<br />
*יציבות כלכלית של החקלאים<br />
*אין חומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה<br />
*מפלס מי התהום<br />
*איכות מי התהום<br />
*הפחתת פליטות פחמן<br />
*יציבות האדמה – אין סחף קרקע<br />
<br />
<br />
==מצב הקיימות של החקלאות כיום==<br />
החקלאות הכימית המבוססת על דשנים כימיים, חומרי הדברה ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.<br />
*האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע. <br />
*דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום<br />
*עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע <br />
*לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם. <br />
*פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר. <br />
*פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.<br />
*החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. פוספט ואשלגן הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת דשן לחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי. <br />
*דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם גז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.<br />
<br />
חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.<br />
<br />
'''בנוסף לכך יש להיערך לשיא תפוקת הנפט ולשינויי האקלים והשפעותיהם על החקלאות.<br />
'''<br />
<br />
==השפעת שיא תפוקת הנפט==<br />
כבר כיום מחירי הדשן הכימי לחקלאות נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת. תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
==השפעת שינויי האקלים==<br />
*התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת לולאת משוב *בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
==השפעות אי-השיוויון העולמי==<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית. כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד כגון חיטה, אורז, קטניות, חלב, שמן.<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון כמו הודו ומדינות דרום מזרח אסיה יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא, על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון כמו ישראל לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
==כלכלה==<br />
לשיא תפוקת הנפט והשפעתו על הכלכלה יש השלכות על החקלאות. (ראו תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא - כלכלה)<br />
<br />
*התייקרות המזון<br />
*יגדל הביקוש למצרכי יסוד – בעקבות המיתון לאזרחים יהיה פחות כסף להוציא על מזון מעובד. יצוא ממדינות המייצרות שמן, דגנים וקטניות יפחת עקב הגדלת השימוש לצריכה עצמית.<br />
*הריבית על הלוואות תגדל. צריך לסגור חובות ולהימנע מהלוואות חדשות.<br />
*היצוא יפחת, יגדל הביקוש לתוצרת מקומית<br />
*בעקבות האבטלה הצפויה, לא יהיה קושי למצוא ידיים עובדות בחקלאות.<br />
*עלייה במחיר הכימיקלים כדשנים כימיים וחומרי הדברה<br />
*עלייה במחיר הדלק יגרום להתייקרות עיבודי הקרקע, ההובלה והקירור.<br />
*עלייה במחיר המים.<br />
*ייתכן מחסור פיזי במים ובאנרגיה.<br />
*איזון פחמן – לחקלאות פוטנציאל סביבתי וכלכלי כמקבעת פחמן על ידי שתילת עצים, קומפוסטציה והחדרת חומר אורגני לקרע. יש לכך ערך כלכלי.<br />
*התגברות מקרי קיצון של מזג אוויר.<br />
*תגדל יעילותו הכלכלית של משק קטן ומעורב.<br />
*עם המעבר לקומפוסט במקום דשן כימי, תתכן ירידה ביבול שתימשך עד שלוש שנים. אחר כך היבול יתייצב ויהיה יציב יותר מאשר בחקלאות כימית. <br />
*יש פוטנציאל כלכלי בתיירות חקלאית <br />
<br />
<br />
==מה לעשות ליצירת חקלאות בת קיימא==<br />
<br />
*יש לבצע סקר בקרב החקלאים במטרה לאתר חסמים מפני מעבר לחקלאות בת קיימא. <br />
*סיוע כלכלי לחקלאים במעבר לחקלאות בת קיימא.<br />
*לקדם חקיקה שתכוון לחקלאות בת קיימא.<br />
*חינוך והסברה על היתרונות של חקלאות בת קיימא לחקלאי.<br />
*חינוך והסברה לצרכנים על היתרונות של חקלאות בת קיימא, כדי להגביר את הביקוש לחקלאות מקיימת. <br />
*שימוש בחקלאות ככלי ליצירת קהילה <br />
*מחזור זרעים.<br />
*קומפוסט.<br />
*הימנעות מקוטלי עשבים.<br />
*הימנעות משימוש בחומרים ממקור בלתי מתחדש.<br />
*הימנעות מחומרים רעילים, שארייתים או חומרים שגורמים להרעלת שרשרת.<br />
*אי פליחה.<br />
*מקומיות.<br />
*תכנון מקיים של משק המים.<br />
<br />
<br />
<br />
==התמודדות עם שיא תפוקת הנפט בחקלאות==<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. *עידוד של גינות קהילתיות.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים בעיקר אורז, חיטה ושמן.<br />
<br />
==התמודדות עם שינויי אקלים בחקלאות==<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90&diff=14476תוכנית אב לחקלאות בת קיימא2008-06-18T18:00:40Z<p>שימי: </p>
<hr />
<div>=תוכנית אב לחקלאות בת קיימא=<br />
תוכנית זו היא חלק מ[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]<br />
השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית.<br />
<br />
'''יעדים'''<br />
*לספק מזון בריא לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק הקיימות.<br />
*החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.<br />
*הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.<br />
<br />
'''מטרות'''<br />
*עד 2030 כל החקלאות בישראל תהייה בת קיימא<br />
*עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא<br />
<br />
==עקרונות לחקלאות בת קיימא==<br />
*התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה<br />
*שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת המלחה, יצירת אדמה עילית, מניעת סחף<br />
*ניהול משק המים באופן מקיים<br />
*אינה משתמשת בחומרים רעילים<br />
*אינה מכלה משאבים בלתי מתחדשים <br />
*מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית<br />
*אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי <br />
*כלכלית<br />
*מספקת מזון<br />
*עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא.<br />
<br />
<br />
התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "קהילה תומכת חקלאות". <br />
דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "ביואינטנסיב" ופרמהקלצ'ר ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.<br />
<br />
==מדדים לחקלאות בת קיימא==<br />
*כמות חומר אורגני בקרקע<br />
*כמות מיקרואורגניזמים בקרקע<br />
*מניעת מגפות – שיווי משקל אקולוגי<br />
*מגוון בעלי החיים בשטח החקלאי<br />
*יציבות כלכלית של החקלאים<br />
*אין חומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה<br />
*מפלס מי התהום<br />
*איכות מי התהום<br />
*הפחתת פליטות פחמן<br />
*יציבות האדמה – אין סחף קרקע<br />
<br />
<br />
==מצב הקיימות של החקלאות כיום==<br />
החקלאות הכימית המבוססת על דשנים כימיים, חומרי הדברה ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.<br />
*האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע. <br />
*דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום<br />
*עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע <br />
*לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם. <br />
*פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר. <br />
*פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.<br />
*החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. פוספט ואשלגן הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת דשן לחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי. <br />
*דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם גז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.<br />
<br />
חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.<br />
<br />
'''בנוסף לכך יש להיערך לשיא תפוקת הנפט ולשינויי האקלים והשפעותיהם על החקלאות.<br />
'''<br />
<br />
==השפעת שיא תפוקת הנפט==<br />
כבר כיום מחירי הדשן הכימי לחקלאות נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת. תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
==השפעת שינויי האקלים==<br />
*התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת לולאת משוב *בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
==השפעות אי-השיוויון העולמי==<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית. כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד כגון חיטה, אורז, קטניות, חלב, שמן.<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון כמו הודו ומדינות דרום מזרח אסיה יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא, על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון כמו ישראל לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
==כלכלה==<br />
לשיא תפוקת הנפט והשפעתו על הכלכלה יש השלכות על החקלאות. (ראו תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא - כלכלה)<br />
<br />
*התייקרות המזון<br />
*יגדל הביקוש למצרכי יסוד – בעקבות המיתון לאזרחים יהיה פחות כסף להוציא על מזון מעובד. יצוא ממדינות המייצרות שמן, דגנים וקטניות יפחת עקב הגדלת השימוש לצריכה עצמית.<br />
*הריבית על הלוואות תגדל. צריך לסגור חובות ולהימנע מהלוואות חדשות.<br />
*היצוא יפחת, יגדל הביקוש לתוצרת מקומית<br />
*בעקבות האבטלה הצפויה, לא יהיה קושי למצוא ידיים עובדות בחקלאות.<br />
*עלייה במחיר הכימיקלים כדשנים כימיים וחומרי הדברה<br />
*עלייה במחיר הדלק יגרום להתייקרות עיבודי הקרקע, ההובלה והקירור.<br />
*עלייה במחיר המים.<br />
*ייתכן מחסור פיזי במים ובאנרגיה.<br />
*איזון פחמן – לחקלאות פוטנציאל סביבתי וכלכלי כמקבעת פחמן על ידי שתילת עצים, קומפוסטציה והחדרת חומר אורגני לקרע. יש לכך ערך כלכלי.<br />
*התגברות מקרי קיצון של מזג אוויר.<br />
*תגדל יעילותו הכלכלית של משק קטן ומעורב.<br />
*עם המעבר לקומפוסט במקום דשן כימי, תתכן ירידה ביבול שתימשך עד שלוש שנים. אחר כך היבול יתייצב ויהיה יציב יותר מאשר בחקלאות כימית. <br />
*יש פוטנציאל כלכלי בתיירות חקלאית <br />
<br />
<br />
==מה לעשות ליצירת חקלאות בת קיימא==<br />
<br />
*יש לבצע סקר בקרב החקלאים במטרה לאתר חסמים מפני מעבר לחקלאות בת קיימא. <br />
*סיוע כלכלי לחקלאים במעבר לחקלאות בת קיימא.<br />
*לקדם חקיקה שתכוון לחקלאות בת קיימא.<br />
*חינוך והסברה על היתרונות של חקלאות בת קיימא לחקלאי.<br />
*חינוך והסברה לצרכנים על היתרונות של חקלאות בת קיימא, כדי להגביר את הביקוש לחקלאות מקיימת. <br />
*שימוש בחקלאות ככלי ליצירת קהילה <br />
*מחזור זרעים.<br />
*קומפוסט.<br />
*הימנעות מקוטלי עשבים.<br />
*הימנעות משימוש בחומרים ממקור בלתי מתחדש.<br />
*הימנעות מחומרים רעילים, שארייתים או חומרים שגורמים להרעלת שרשרת.<br />
*אי פליחה.<br />
*מקומיות.<br />
*תכנון מקיים של משק המים.<br />
<br />
<br />
<br />
==התמודדות עם שיא תפוקת הנפט בחקלאות==<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. *עידוד של גינות קהילתיות.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים בעיקר אורז, חיטה ושמן.<br />
<br />
==התמודדות עם שינויי אקלים בחקלאות==<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90&diff=14475תוכנית אב לחקלאות בת קיימא2008-06-18T17:59:08Z<p>שימי: </p>
<hr />
<div>=תכנית אב לחקלאות בת קיימא=<br />
תוכנית זו היא חלק מ[[תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]<br />
השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית.<br />
<br />
'''יעדים'''<br />
*לספק מזון בריא לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק הקיימות.<br />
*החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.<br />
*הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.<br />
<br />
'''מטרות'''<br />
*עד 2030 כל החקלאות בישראל תהייה בת קיימא<br />
*עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא<br />
<br />
==עקרונות לחקלאות בת קיימא==<br />
*התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה<br />
*שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת המלחה, יצירת אדמה עילית, מניעת סחף<br />
*ניהול משק המים באופן מקיים<br />
*אינה משתמשת בחומרים רעילים<br />
*אינה מכלה משאבים בלתי מתחדשים <br />
*מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית<br />
*אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי <br />
*כלכלית<br />
*מספקת מזון<br />
*עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא.<br />
<br />
<br />
התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "קהילה תומכת חקלאות". <br />
דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "ביואינטנסיב" ופרמהקלצ'ר ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.<br />
<br />
==מדדים לחקלאות בת קיימא==<br />
*כמות חומר אורגני בקרקע<br />
*כמות מיקרואורגניזמים בקרקע<br />
*מניעת מגפות – שיווי משקל אקולוגי<br />
*מגוון בעלי החיים בשטח החקלאי<br />
*יציבות כלכלית של החקלאים<br />
*אין חומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה<br />
*מפלס מי התהום<br />
*איכות מי התהום<br />
*הפחתת פליטות פחמן<br />
*יציבות האדמה – אין סחף קרקע<br />
<br />
<br />
==מצב הקיימות של החקלאות כיום==<br />
החקלאות הכימית המבוססת על דשנים כימיים, חומרי הדברה ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.<br />
*האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע. <br />
*דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום<br />
*עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע <br />
*לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם. <br />
*פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר. <br />
*פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.<br />
*החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. פוספט ואשלגן הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת דשן לחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי. <br />
*דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם גז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.<br />
<br />
חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.<br />
<br />
'''בנוסף לכך יש להיערך לשיא תפוקת הנפט ולשינויי האקלים והשפעותיהם על החקלאות.<br />
'''<br />
<br />
==השפעת שיא תפוקת הנפט==<br />
כבר כיום מחירי הדשן הכימי לחקלאות נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת. תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
==השפעת שינויי האקלים==<br />
*התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת לולאת משוב *בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
==השפעות אי-השיוויון העולמי==<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית. כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד כגון חיטה, אורז, קטניות, חלב, שמן.<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון כמו הודו ומדינות דרום מזרח אסיה יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא, על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון כמו ישראל לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
==כלכלה==<br />
לשיא תפוקת הנפט והשפעתו על הכלכלה יש השלכות על החקלאות. (ראו תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא - כלכלה)<br />
<br />
*התייקרות המזון<br />
*יגדל הביקוש למצרכי יסוד – בעקבות המיתון לאזרחים יהיה פחות כסף להוציא על מזון מעובד. יצוא ממדינות המייצרות שמן, דגנים וקטניות יפחת עקב הגדלת השימוש לצריכה עצמית.<br />
*הריבית על הלוואות תגדל. צריך לסגור חובות ולהימנע מהלוואות חדשות.<br />
*היצוא יפחת, יגדל הביקוש לתוצרת מקומית<br />
*בעקבות האבטלה הצפויה, לא יהיה קושי למצוא ידיים עובדות בחקלאות.<br />
*עלייה במחיר הכימיקלים כדשנים כימיים וחומרי הדברה<br />
*עלייה במחיר הדלק יגרום להתייקרות עיבודי הקרקע, ההובלה והקירור.<br />
*עלייה במחיר המים.<br />
*ייתכן מחסור פיזי במים ובאנרגיה.<br />
*איזון פחמן – לחקלאות פוטנציאל סביבתי וכלכלי כמקבעת פחמן על ידי שתילת עצים, קומפוסטציה והחדרת חומר אורגני לקרע. יש לכך ערך כלכלי.<br />
*התגברות מקרי קיצון של מזג אוויר.<br />
*תגדל יעילותו הכלכלית של משק קטן ומעורב.<br />
*עם המעבר לקומפוסט במקום דשן כימי, תתכן ירידה ביבול שתימשך עד שלוש שנים. אחר כך היבול יתייצב ויהיה יציב יותר מאשר בחקלאות כימית. <br />
*יש פוטנציאל כלכלי בתיירות חקלאית <br />
<br />
<br />
==מה לעשות ליצירת חקלאות בת קיימא==<br />
<br />
*יש לבצע סקר בקרב החקלאים במטרה לאתר חסמים מפני מעבר לחקלאות בת קיימא. <br />
*סיוע כלכלי לחקלאים במעבר לחקלאות בת קיימא.<br />
*לקדם חקיקה שתכוון לחקלאות בת קיימא.<br />
*חינוך והסברה על היתרונות של חקלאות בת קיימא לחקלאי.<br />
*חינוך והסברה לצרכנים על היתרונות של חקלאות בת קיימא, כדי להגביר את הביקוש לחקלאות מקיימת. <br />
*שימוש בחקלאות ככלי ליצירת קהילה <br />
*מחזור זרעים.<br />
*קומפוסט.<br />
*הימנעות מקוטלי עשבים.<br />
*הימנעות משימוש בחומרים ממקור בלתי מתחדש.<br />
*הימנעות מחומרים רעילים, שארייתים או חומרים שגורמים להרעלת שרשרת.<br />
*אי פליחה.<br />
*מקומיות.<br />
*תכנון מקיים של משק המים.<br />
<br />
<br />
<br />
==התמודדות עם שיא תפוקת הנפט בחקלאות==<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. *עידוד של גינות קהילתיות.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים בעיקר אורז, חיטה ושמן.<br />
<br />
==התמודדות עם שינויי אקלים בחקלאות==<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90&diff=14474תוכנית אב לחקלאות בת קיימא2008-06-18T17:56:23Z<p>שימי: /* תכנית אב לחקלאות בת קיימא */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב לחקלאות בת קיימא=<br />
השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית.<br />
<br />
'''יעדים'''<br />
*לספק מזון בריא לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק הקיימות.<br />
*החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.<br />
*הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.<br />
<br />
'''מטרות'''<br />
*עד 2030 כל החקלאות בישראל תהייה בת קיימא<br />
*עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא<br />
<br />
==עקרונות לחקלאות בת קיימא==<br />
*התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה<br />
*שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת המלחה, יצירת אדמה עילית, מניעת סחף<br />
*ניהול משק המים באופן מקיים<br />
*אינה משתמשת בחומרים רעילים<br />
*אינה מכלה משאבים בלתי מתחדשים <br />
*מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית<br />
*אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי <br />
*כלכלית<br />
*מספקת מזון<br />
*עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא.<br />
<br />
<br />
התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "קהילה תומכת חקלאות". <br />
דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "ביואינטנסיב" ופרמהקלצ'ר ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.<br />
<br />
==מדדים לחקלאות בת קיימא==<br />
*כמות חומר אורגני בקרקע<br />
*כמות מיקרואורגניזמים בקרקע<br />
*מניעת מגפות – שיווי משקל אקולוגי<br />
*מגוון בעלי החיים בשטח החקלאי<br />
*יציבות כלכלית של החקלאים<br />
*אין חומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה<br />
*מפלס מי התהום<br />
*איכות מי התהום<br />
*הפחתת פליטות פחמן<br />
*יציבות האדמה – אין סחף קרקע<br />
<br />
<br />
==מצב הקיימות של החקלאות כיום==<br />
החקלאות הכימית המבוססת על דשנים כימיים, חומרי הדברה ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.<br />
*האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע. <br />
*דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום<br />
*עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע <br />
*לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם. <br />
*פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר. <br />
*פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.<br />
*החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. פוספט ואשלגן הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת דשן לחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי. <br />
*דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם גז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.<br />
<br />
חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.<br />
<br />
'''בנוסף לכך יש להיערך לשיא תפוקת הנפט ולשינויי האקלים והשפעותיהם על החקלאות.<br />
'''<br />
<br />
==השפעת שיא תפוקת הנפט==<br />
כבר כיום מחירי הדשן הכימי לחקלאות נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת. תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
==השפעת שינויי האקלים==<br />
*התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת לולאת משוב *בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
==השפעות אי-השיוויון העולמי==<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית. כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד כגון חיטה, אורז, קטניות, חלב, שמן.<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון כמו הודו ומדינות דרום מזרח אסיה יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא, על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון כמו ישראל לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
==כלכלה==<br />
לשיא תפוקת הנפט והשפעתו על הכלכלה יש השלכות על החקלאות. (ראו תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא - כלכלה)<br />
<br />
*התייקרות המזון<br />
*יגדל הביקוש למצרכי יסוד – בעקבות המיתון לאזרחים יהיה פחות כסף להוציא על מזון מעובד. יצוא ממדינות המייצרות שמן, דגנים וקטניות יפחת עקב הגדלת השימוש לצריכה עצמית.<br />
*הריבית על הלוואות תגדל. צריך לסגור חובות ולהימנע מהלוואות חדשות.<br />
*היצוא יפחת, יגדל הביקוש לתוצרת מקומית<br />
*בעקבות האבטלה הצפויה, לא יהיה קושי למצוא ידיים עובדות בחקלאות.<br />
*עלייה במחיר הכימיקלים כדשנים כימיים וחומרי הדברה<br />
*עלייה במחיר הדלק יגרום להתייקרות עיבודי הקרקע, ההובלה והקירור.<br />
*עלייה במחיר המים.<br />
*ייתכן מחסור פיזי במים ובאנרגיה.<br />
*איזון פחמן – לחקלאות פוטנציאל סביבתי וכלכלי כמקבעת פחמן על ידי שתילת עצים, קומפוסטציה והחדרת חומר אורגני לקרע. יש לכך ערך כלכלי.<br />
*התגברות מקרי קיצון של מזג אוויר.<br />
*תגדל יעילותו הכלכלית של משק קטן ומעורב.<br />
*עם המעבר לקומפוסט במקום דשן כימי, תתכן ירידה ביבול שתימשך עד שלוש שנים. אחר כך היבול יתייצב ויהיה יציב יותר מאשר בחקלאות כימית. <br />
*יש פוטנציאל כלכלי בתיירות חקלאית <br />
<br />
<br />
==מה לעשות ליצירת חקלאות בת קיימא==<br />
<br />
*יש לבצע סקר בקרב החקלאים במטרה לאתר חסמים מפני מעבר לחקלאות בת קיימא. <br />
*סיוע כלכלי לחקלאים במעבר לחקלאות בת קיימא.<br />
*לקדם חקיקה שתכוון לחקלאות בת קיימא.<br />
*חינוך והסברה על היתרונות של חקלאות בת קיימא לחקלאי.<br />
*חינוך והסברה לצרכנים על היתרונות של חקלאות בת קיימא, כדי להגביר את הביקוש לחקלאות מקיימת. <br />
*שימוש בחקלאות ככלי ליצירת קהילה <br />
*מחזור זרעים.<br />
*קומפוסט.<br />
*הימנעות מקוטלי עשבים.<br />
*הימנעות משימוש בחומרים ממקור בלתי מתחדש.<br />
*הימנעות מחומרים רעילים, שארייתים או חומרים שגורמים להרעלת שרשרת.<br />
*אי פליחה.<br />
*מקומיות.<br />
*תכנון מקיים של משק המים.<br />
<br />
<br />
<br />
==התמודדות עם שיא תפוקת הנפט בחקלאות==<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. *עידוד של גינות קהילתיות.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים בעיקר אורז, חיטה ושמן.<br />
<br />
==התמודדות עם שינויי אקלים בחקלאות==<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90&diff=14473תוכנית אב לחקלאות בת קיימא2008-06-18T17:55:22Z<p>שימי: דף חדש: =תכנית אב לחקלאות בת קיימא= השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית. '''יעדים''' *לספק מזון בריא ל...</p>
<hr />
<div>=תכנית אב לחקלאות בת קיימא=<br />
השקעה בחקלאות בת קיימא היא השקעה בתשתית חיונית.<br />
<br />
'''יעדים'''<br />
*לספק מזון בריא לתושבי לתושבי מדינת ישראל במשך דורות תוך חיזוק הקיימות.<br />
*החקלאות תהיה שטח פתוח ירוק עבור בני אדם ותתרום ליציבות האקולוגית.<br />
*הדור הבא יקבל אדמה פורייה יותר ומערכת אקולוגית יציבה.<br />
<br />
'''מטרות'''<br />
*עד 2030 כל החקלאות בישראל תהייה בת קיימא<br />
*עד 2020 50% מהחקלאות בישראל תהיה בת קיימא<br />
<br />
==עקרונות לחקלאות בת קיימא==<br />
*התייחסות לאדמה כאל רקמה חיה<br />
*שיפור פוריות האדמה באופן מתמיד – העשרת האדמה בחומר אורגני, מניעת המלחה, יצירת אדמה עילית, מניעת סחף<br />
*ניהול משק המים באופן מקיים<br />
*אינה משתמשת בחומרים רעילים<br />
*אינה מכלה משאבים בלתי מתחדשים <br />
*מקומיות - שימוש במשאבים מקומיים, שיווק לצריכה מקומית ואזורית<br />
*אינה פוגעת באיזון האקולוגי – יוצרת שיווי משקל אקולוגי <br />
*כלכלית<br />
*מספקת מזון<br />
*עומדת במדדים לחקלאות בת קיימא.<br />
<br />
<br />
התקן של חקלאות אורגנית כיום קרוב מאוד לקיימות, וכן מודלים של "קהילה תומכת חקלאות". <br />
דוגמאות לחקלאות בת קיימא הן "ביואינטנסיב" ופרמהקלצ'ר ואפשר ליישמן גם באופן נרחב.<br />
<br />
==מדדים לחקלאות בת קיימא==<br />
*כמות חומר אורגני בקרקע<br />
*כמות מיקרואורגניזמים בקרקע<br />
*מניעת מגפות – שיווי משקל אקולוגי<br />
*מגוון בעלי החיים בשטח החקלאי<br />
*יציבות כלכלית של החקלאים<br />
*אין חומרים רעילים ממקור אנושי בצמח או באדמה<br />
*מפלס מי התהום<br />
*איכות מי התהום<br />
*הפחתת פליטות פחמן<br />
*יציבות האדמה – אין סחף קרקע<br />
<br />
<br />
==מצב הקיימות של החקלאות כיום==<br />
החקלאות הכימית המבוססת על דשנים כימיים, חומרי הדברה ועיבודי קרקע אינטנסיביים אינה בת קיימא משום שלאורך זמן היא פוגעת בפוריות האדמה, בבריאות האדם, במשאבי הטבע וביציבות האקולוגית.<br />
*האדמה העילית נשחקת על ידי סחף, המלחה, שינויים במרקם הקרקע והפרת האיזון בין מיקרואורגניזמים בקרקע. <br />
*דשנים כימיים גורמים להמלחת קרקע ומי תהום<br />
*עיבודי קרקע אינטנסיביים גורמים לסחף קרקע <br />
*לאורך שנים צפויה ירידה ביבול החקלאי לדונם. <br />
*פגיעה באיזון האקולוגי של חיי הבר. <br />
*פגיעה של חומרים כימים מסוכנים בחקלאי ובצרכנים.<br />
*החקלאות הכימית משתמשת במשאבים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת. פוספט ואשלגן הניכרים בנגב ובים המלח מגיעים אל המזון, ויוצאים דרך מערכת העיכול אל הביוב. במידה והבוצה אינה משמשת ליצירת דשן לחקלאות, אז האשלגן והפוספט יוצאים מהמעגל המחזורי ויש לכרות חומרים אלו שוב. כמות חומרים אלו בטבע סופית ואינה מתחדשת בקנה מידה אנושי. <br />
*דשן חנקני מופק מחנקן מהאוויר בתגובה עם גז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה. גם הגז הטבעי הוא משאב מתכלה.<br />
<br />
חקלאות בת קיימא היא חקלאות שאינה פוגעת בפוריות האדמה לאורך שנים, אינה פוגעת במי התהום ובאיזון האקולוגי, ואינה פוגעת בחקלאי או בצרכן. אינה משתמשת בחומרים מתכלים ומוציאה אותם מהמערכת.<br />
<br />
'''בנוסף לכך יש להיערך לשיא תפוקת הנפט ולשינויי האקלים והשפעותיהם על החקלאות.<br />
'''<br />
<br />
==השפעת שיא תפוקת הנפט==<br />
כבר כיום מחירי הדשן הכימי לחקלאות נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת. תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
==השפעת שינויי האקלים==<br />
*התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת לולאת משוב *בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
==השפעות אי-השיוויון העולמי==<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמית. כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד כגון חיטה, אורז, קטניות, חלב, שמן.<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון כמו הודו ומדינות דרום מזרח אסיה יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא, על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון כמו ישראל לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
==כלכלה==<br />
לשיא תפוקת הנפט והשפעתו על הכלכלה יש השלכות על החקלאות. (ראו תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא - כלכלה)<br />
<br />
*התייקרות המזון<br />
*יגדל הביקוש למצרכי יסוד – בעקבות המיתון לאזרחים יהיה פחות כסף להוציא על מזון מעובד. יצוא ממדינות המייצרות שמן, דגנים וקטניות יפחת עקב הגדלת השימוש לצריכה עצמית.<br />
*הריבית על הלוואות תגדל. צריך לסגור חובות ולהימנע מהלוואות חדשות.<br />
*היצוא יפחת, יגדל הביקוש לתוצרת מקומית<br />
*בעקבות האבטלה הצפויה, לא יהיה קושי למצוא ידיים עובדות בחקלאות.<br />
*עלייה במחיר הכימיקלים כדשנים כימיים וחומרי הדברה<br />
*עלייה במחיר הדלק יגרום להתייקרות עיבודי הקרקע, ההובלה והקירור.<br />
*עלייה במחיר המים.<br />
*ייתכן מחסור פיזי במים ובאנרגיה.<br />
*איזון פחמן – לחקלאות פוטנציאל סביבתי וכלכלי כמקבעת פחמן על ידי שתילת עצים, קומפוסטציה והחדרת חומר אורגני לקרע. יש לכך ערך כלכלי.<br />
*התגברות מקרי קיצון של מזג אוויר.<br />
*תגדל יעילותו הכלכלית של משק קטן ומעורב.<br />
*עם המעבר לקומפוסט במקום דשן כימי, תתכן ירידה ביבול שתימשך עד שלוש שנים. אחר כך היבול יתייצב ויהיה יציב יותר מאשר בחקלאות כימית. <br />
*יש פוטנציאל כלכלי בתיירות חקלאית <br />
<br />
<br />
==מה לעשות ליצירת חקלאות בת קיימא==<br />
<br />
*יש לבצע סקר בקרב החקלאים במטרה לאתר חסמים מפני מעבר לחקלאות בת קיימא. <br />
*סיוע כלכלי לחקלאים במעבר לחקלאות בת קיימא.<br />
*לקדם חקיקה שתכוון לחקלאות בת קיימא.<br />
*חינוך והסברה על היתרונות של חקלאות בת קיימא לחקלאי.<br />
*חינוך והסברה לצרכנים על היתרונות של חקלאות בת קיימא, כדי להגביר את הביקוש לחקלאות מקיימת. <br />
*שימוש בחקלאות ככלי ליצירת קהילה <br />
*מחזור זרעים.<br />
*קומפוסט.<br />
*הימנעות מקוטלי עשבים.<br />
*הימנעות משימוש בחומרים ממקור בלתי מתחדש.<br />
*הימנעות מחומרים רעילים, שארייתים או חומרים שגורמים להרעלת שרשרת.<br />
*אי פליחה.<br />
*מקומיות.<br />
*תכנון מקיים של משק המים.<br />
<br />
<br />
<br />
==התמודדות עם שיא תפוקת הנפט בחקלאות==<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. *עידוד של גינות קהילתיות.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים בעיקר אורז, חיטה ושמן.<br />
<br />
==התמודדות עם שינויי אקלים בחקלאות==<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14472תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-18T17:31:09Z<p>שימי: /* מזון וחקלאות */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*אחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבולו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
<br />
{{הפניה לערך מורחב| תוכנית אב לחקלאות בת קיימא}}<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14471תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-18T17:24:10Z<p>שימי: /* עקרונות לפיתוח בר קיימא */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*אחריות בין דורית<br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבולו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14463תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-17T18:15:32Z<p>שימי: /* כלכלה */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות הממשלה ממסים. גם הרשויות המקומיות יסבולו מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14441תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-17T07:23:21Z<p>שימי: /* מזון וחקלאות */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
*פערים כלכליים בתוך מדינת ישראל עלולים להביא חלק מהאוכלוסייה למחסור ממשי במזון. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14440תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-17T07:16:06Z<p>שימי: /* מזון וחקלאות */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כתוצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14439תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-17T07:05:52Z<p>שימי: </p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפוקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14438תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-17T06:56:45Z<p>שימי: </p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
תכנית זו היא לביצוע מיידי, במידה והשפעות "שיא תפוקת הנפט" יופיעו בפתאומיות. ובמידה ושינויי האקלים יהיו מואצים יש להכין '''תוכנית ב'''' <br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14361תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-15T05:19:17Z<p>שימי: /* מה לעשות */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של [[כלכלה אקולוגית]].<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14360תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-15T05:07:29Z<p>שימי: /* מה לעשות */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
*הגבלת מהירות נסיעה לחיסכון בדלק.<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14359תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-15T05:05:58Z<p>שימי: /* חיי בר ובתי גידול */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
*שריפות יער<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14358תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-15T05:04:52Z<p>שימי: /* הקדמה */</p>
<hr />
<div>זוהי '''תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא''' לקראת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שינויי אקלים|שינויי האקלים]]<br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
* - http://peakoil.org.il - קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 ו[[גזי חממה]] אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות. [קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלhttp://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402]<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים ([[IPCC]]), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
<br />
השלכות ה[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]] בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
* הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
* התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ובאורך העונה הגשומה.<br />
* שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
* הגברת אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
* הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
* עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
* שריפות יעשו תדירות יותר בעיקר מסוף הקיץ עד תחילת עונת הגשמים.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
<br />
===הערכות מוקדמת===<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת ל[[קיימות]] היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך [[אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
===עקרונות לפיתוח בר קיימא===<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*[[עקרון הזהירות|זהירות יתרה]] – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
===מדדים לקיימות===<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*[[זיהום אוויר]]<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי ה-[[IPCC]] . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית ([[קומפוסט|קומפסטציה]] וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
==בעיות הקיימות העיקריות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, ביוב לא מטופל של התנחלויות ושל ישובים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
{{הפניה לערך מורחב| תחזית כלכלית}}<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שמספר הלקוחות שלהם ירד. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
'''מערכת כסף לא מקיימת'''<br />
<br />
למערכת הכסף המבוססת על ריבית ישנה נטיה מובנית ליצור כלכלה לא מקיימת:<br />
*ריבית על הכסף גורמת לכך שבעתיד נזדקק ליותר כסף. זה דוחף לאחת משתיים: דחיקה של אנשים לפשיטת רגל, ניצול יתר של הסביבה כמקור לערך.<br />
*הנטייה למדוד את תשואת ההשקעות בטווח הקצר מונעת השקעה בקיימות.<br />
*ראי גם [[כסף כחוב (סרט)]]<br />
<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ-50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
*ליישם [[מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21|מטבע פוחת ערך]] - דוחף להשקעה בקיימות על פני ספקולציות פיננסיות וניצול הסביבה.<br />
<br />
==מים==<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
==מזון וחקלאות==<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי ה[[דשן כימי|דשן הכימי]] ל[[חקלאות]] נמצאים בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ומדלקים מחצביים ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים ובחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). תתיקר הובלת המזון ואחסונו בקירור וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור [[ביו-דיזל ]]ו[[אתנול]] גורמת כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי [[פוליאתילן]]. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות צפויות להקטין או למנוע ייצוא כדי להשתמש בו לצריכה עצמית. <br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
* התגברות של אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבולים.<br />
* שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. דוגמה קיימת לדבר דומה היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] - העלמות דבורי דבש, אם כי הסיבה להעלמות זו אינה ברורה. <br />
* צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצרת [[לולאת משוב| משוב מחזק]] בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*[[סחף|סחיפת קרקע]] ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - יגדל הלחץ על מקורות החקלאות העולמי (מועט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
* עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד ([[חיטה]], [[אורז]], [[קטניות]], חלב, שמן).<br />
* מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על ה[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של [[קומפוסט]]. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעה את העשבים בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על [[מחזור זרעים]], גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של [[אבטלה]] כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. עידוד של [[גינות קהילתיות]]<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים - ליצירת מיקרו אקלים, להגדלת החלחול ולייצוב קרקעות. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
==תחבורה==<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
==בנייה==<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
==חשמל==<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
==תקשורת==<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
==חינוך==<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
==חיי בר ובתי גידול==<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
<br />
==תיירות ונופש==<br />
<br />
<br />
<br />
==מדינות שכנות==<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
==סיכום==<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:ישראל]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98&diff=14241תחזית כלכלית לשיא תפוקת הנפט2008-06-10T17:59:59Z<p>שימי: /* תחזית כלכלית לשיא תפוקת הנפט */</p>
<hr />
<div>=תחזית כלכלית ל[[שיא תפוקת הנפט]]= <br />
<br />
<br />
'''מיתון, עליית מחירים ואינפלציה'''<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.<br />
<br />
'''אבטלה וירידה בסחר הבין לאומי''' <br />
<br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
<br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הרשויות ממסים. במקביל ידרשו הרשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. לממשלה יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
<br />
'''ריבית והלוואות'''<br />
<br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
ל'''בנק ישראל''' שתי אפשרויות: <br />
*א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
*ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
<br />
'''השפעה על עסקים'''<br />
<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
===תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות=== <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה במחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
==מה לעשות==<br />
<br />
*מומלץ לאדם הפרטי לסגל אורח חיים שאינו צורך אנרגיה. דבר זה יצור חיים קלים יותר בעתיד. <br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להפסיק להשקיע בתשתיות שיישארו ללא שימוש כגון הרחבת כבישים ושדות תעופה.<br />
*לבנות רק בתים שאינם צורכי אנרגיה לחימום וקירור. שימוש תאורה טבעית. חסכוניים ויעילים בצריכה ובשאיבת מים <br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99&diff=14240משתמש:שימי2008-06-10T17:52:41Z<p>שימי: דף חדש: שימי רף מדריך באירגון "שומרי הגן", מורה דרך ומגשר. עוסק בחיבור רוחני לטבע דרך ליקוט צמחי בר למאכל ומיו...</p>
<hr />
<div>שימי רף<br />
<br />
מדריך באירגון "שומרי הגן", מורה דרך ומגשר. <br />
<br />
עוסק בחיבור רוחני לטבע דרך ליקוט צמחי בר למאכל ומיומנויות חיים של לקטים ציידים.<br />
<br />
ref.shimi@gmail.com<br />
<br />
052-4497226</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90&diff=14232פיתוח בר קיימא2008-06-09T21:57:08Z<p>שימי: /* תוכניות לפיתוח בר קיימא */</p>
<hr />
<div>'''פיתוח בר קיימא''' או '''פיתוח מקיים''' (Sustainable development) הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של הסביבה הטבעית באופן מתמשך. <br />
<br />
==היסטוריה של המושג==<br />
הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות 1980 כאשר האיחוד הבינלואמי לשימור הטבע ( International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של [[וועדת ברונדטלנד]] בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.<br />
<br />
בפסגת כדור הארץ בריו 1992 , שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם [[אג'נדה 21]] (סדר יום למאה ה-21). ובשנת 2000 אומצה עוד תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא אומצה בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".<br />
<br />
==המחלוקת על ההגדרה==<br />
לפי ההגדרה של וועדת ברונדטלנד פיתוח בר קיימא הוא פיתוח ש"עונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים, לענות על צורכיהם שלהם". הגדרה זו זכתה לשימוש רב, אבל היא אינה אופרטיבית ועוררה התנגדות רבה וסתירות תפיסתיות. <br />
<br />
<br />
מסיבה זו הוצאה הגדרה אחרת:<br />
השדה של פיתוח בר קיימא יכול להתחלק לשלושה מרכיבים: קיימות סביבתית, קיימות כלכלית, וקיימות חברתית-פוליטית.<br />
<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה<br />
'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
== התייחסות שונות למושג ==<br />
ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא". <br />
<br />
* דחייה של רעיון הקיימות, ואימוץ של צמיחה כלכלית כפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי. <br />
* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות". <br />
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה יותר. <br />
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים. <br />
<br />
3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית. בנסיון להשתחחר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים סביבתניים רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להתשמש במונח [[קיימות]].<br />
<br />
[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון דלדול משאבים טבעיים אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". משאבים בלתי מתחדשים כגון נפט, וגם משאבים מתחדשים כמו עץ, נצרכים הרבה יותר מהר משהם מתחדשים באופן טבעי, ורק ממשיכים להדלדל. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות כדי להראות שגם שה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעורר מעבר למערכת ערכים של סביבתנות או קיימות.<br />
<br />
===ביקורות על רעיון הקיימות ===<br />
ביקורת אחרת על המושג ועל היישום שלו היא שהוא למעשה מנציח את האימפריאליזם או היהירות המערבית כלפי המדינות העניות היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות. <br />
<br />
ביקרות אחרת של המונח מרמזת שהיישום שלו יוביל לחזרה ל"ימי הביניים" או "למערות".<br />
<br />
===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===<br />
גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2007) רוב העולם העסקי מדבר במונחים אלה. יש גם הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה, ובראשן ההתייחסות ל [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. <br />
<br />
===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===<br />
גישה זו מנסה לשנות את ההגדרה של [[צמיחה כלכלית]] ולפתח [[מדדים חלופיים לתמ"ג]], כך שהמדד המרכזי לבריאות כלכלית וחברתית ישקף טוב יותר את הרווחה האנושית, וימנע מהצגת פעילות הרסנית לסביבה או לדורות הבאים בתור פיתוח או צמיחה. כלומר, יש עדיין רצון לקיים חברה שתצמח ותתפתח אבל ב"סוג אחר של צמיחה", כזה שיעמוד בתנאים של קיימות. המובילים בתחום זה הם הקשורים לזרם ה[[כלכלה אקולוגית]].<br />
<br />
ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל ושל פיתוח בר קיימא בפרט. [[הרמן דיילי]] כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר". <br />
<br />
לפי דיילי המונח של קיימות פרושו:<br />
"פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]<br />
<br />
===דחייה של מושג הצמיחה===<br />
את הגישה הזו מאפיינת דחיה או חשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. הדים לגישה זו אפשר למצוא ב[[כלכלת מצב יציב]], או ב[[פטיש הצמיחה]].<br />
<br />
==תוכניות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*בישראל הוכנה [[תכנית אב לפיתוח בר קיימא בעמק חפר]] בידי שימי רף, בשנת 2008.<br />
*[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קיימות]]<br />
* [[תרבות מקיימת]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sustainable_development בויקיפידה האנגלית]<br />
* [http://www.sustainabilityinstitute.net/index.php?option=com_docman&task=doc_view&gid=223 גישה מערכתית לקיימות ולפיתוח בר קיימא] Gilberto Gallopín, מסמך של האו"ם 2003 <br />
<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90&diff=14231פיתוח בר קיימא2008-06-09T21:56:47Z<p>שימי: /* תוכניות לפיתוח בר קיימא */</p>
<hr />
<div>'''פיתוח בר קיימא''' או '''פיתוח מקיים''' (Sustainable development) הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של הסביבה הטבעית באופן מתמשך. <br />
<br />
==היסטוריה של המושג==<br />
הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות 1980 כאשר האיחוד הבינלואמי לשימור הטבע ( International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של [[וועדת ברונדטלנד]] בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.<br />
<br />
בפסגת כדור הארץ בריו 1992 , שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם [[אג'נדה 21]] (סדר יום למאה ה-21). ובשנת 2000 אומצה עוד תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא אומצה בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".<br />
<br />
==המחלוקת על ההגדרה==<br />
לפי ההגדרה של וועדת ברונדטלנד פיתוח בר קיימא הוא פיתוח ש"עונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים, לענות על צורכיהם שלהם". הגדרה זו זכתה לשימוש רב, אבל היא אינה אופרטיבית ועוררה התנגדות רבה וסתירות תפיסתיות. <br />
<br />
<br />
מסיבה זו הוצאה הגדרה אחרת:<br />
השדה של פיתוח בר קיימא יכול להתחלק לשלושה מרכיבים: קיימות סביבתית, קיימות כלכלית, וקיימות חברתית-פוליטית.<br />
<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה<br />
'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
== התייחסות שונות למושג ==<br />
ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא". <br />
<br />
* דחייה של רעיון הקיימות, ואימוץ של צמיחה כלכלית כפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי. <br />
* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות". <br />
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה יותר. <br />
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים. <br />
<br />
3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית. בנסיון להשתחחר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים סביבתניים רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להתשמש במונח [[קיימות]].<br />
<br />
[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון דלדול משאבים טבעיים אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". משאבים בלתי מתחדשים כגון נפט, וגם משאבים מתחדשים כמו עץ, נצרכים הרבה יותר מהר משהם מתחדשים באופן טבעי, ורק ממשיכים להדלדל. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות כדי להראות שגם שה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעורר מעבר למערכת ערכים של סביבתנות או קיימות.<br />
<br />
===ביקורות על רעיון הקיימות ===<br />
ביקורת אחרת על המושג ועל היישום שלו היא שהוא למעשה מנציח את האימפריאליזם או היהירות המערבית כלפי המדינות העניות היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות. <br />
<br />
ביקרות אחרת של המונח מרמזת שהיישום שלו יוביל לחזרה ל"ימי הביניים" או "למערות".<br />
<br />
===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===<br />
גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2007) רוב העולם העסקי מדבר במונחים אלה. יש גם הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה, ובראשן ההתייחסות ל [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. <br />
<br />
===דחייה של הצמיחה הכלכלית כמדד של פיתוח===<br />
גישה זו מנסה לשנות את ההגדרה של [[צמיחה כלכלית]] ולפתח [[מדדים חלופיים לתמ"ג]], כך שהמדד המרכזי לבריאות כלכלית וחברתית ישקף טוב יותר את הרווחה האנושית, וימנע מהצגת פעילות הרסנית לסביבה או לדורות הבאים בתור פיתוח או צמיחה. כלומר, יש עדיין רצון לקיים חברה שתצמח ותתפתח אבל ב"סוג אחר של צמיחה", כזה שיעמוד בתנאים של קיימות. המובילים בתחום זה הם הקשורים לזרם ה[[כלכלה אקולוגית]].<br />
<br />
ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל ושל פיתוח בר קיימא בפרט. [[הרמן דיילי]] כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר". <br />
<br />
לפי דיילי המונח של קיימות פרושו:<br />
"פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]<br />
<br />
===דחייה של מושג הצמיחה===<br />
את הגישה הזו מאפיינת דחיה או חשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח. הדים לגישה זו אפשר למצוא ב[[כלכלת מצב יציב]], או ב[[פטיש הצמיחה]].<br />
<br />
==תוכניות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
בישראל הוכנה [[תכנית אב לפיתוח בר קיימא בעמק חפר]] בידי שימי רף, בשנת 2008.<br />
[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קיימות]]<br />
* [[תרבות מקיימת]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Sustainable_development בויקיפידה האנגלית]<br />
* [http://www.sustainabilityinstitute.net/index.php?option=com_docman&task=doc_view&gid=223 גישה מערכתית לקיימות ולפיתוח בר קיימא] Gilberto Gallopín, מסמך של האו"ם 2003 <br />
<br />
[[קטגוריה:קיימות]]<br />
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14230תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T19:13:03Z<p>שימי: /* חיי בר ובתי גידול */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
*הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
*התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
*שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
*אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
*הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
*עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
<br />
'''ראו גם [[תחזית כלכלית]]'''<br />
<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
*סכנת הכחדה מידית<br />
*קיטוע בתי גידול<br />
*ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
*טבע עירוני<br />
*אלמוגים <br />
*דו חיים<br />
*נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14229תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T19:06:19Z<p>שימי: /* מה לעשות */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
*הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
*התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
*שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
*אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
*הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
*עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
<br />
'''ראו גם [[תחזית כלכלית]]'''<br />
<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14228תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T19:03:55Z<p>שימי: /* מה לעשות */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
*הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
*התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
*שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
*אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
*הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
*עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
<br />
'''ראו גם [[תחזית כלכלית]]'''<br />
<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14227תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T18:56:44Z<p>שימי: /* כלכלה */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
*הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
*התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
*שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
*אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
*הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
*עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
<br />
'''ראו גם [[תחזית כלכלית]]'''<br />
<br />
<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14226תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T18:50:10Z<p>שימי: /* מדדים לקיימות */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
*הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
*התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
*שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
*אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
*הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
*עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14225תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T18:47:25Z<p>שימי: /* הקדמה */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
*הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
*התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
*שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
*אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
*הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
*עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14224תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T18:46:50Z<p>שימי: /* הקדמה */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
*הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
*התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
*שטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
*אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
*הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
*עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14223תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T18:45:32Z<p>שימי: /* מה הוא פיתוח בר קיימא? */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אג'נדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14222תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T18:44:58Z<p>שימי: /* מה הוא פיתוח בר קיימא? */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא [[פיתוח בר קיימא]]?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "[[הצעד הטבעי]]" את המונח "[[קיימות]]" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''[[מתוך אגנדה 21]]'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14221תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-09T18:43:50Z<p>שימי: /* עקרונות לפיתוח בר קיימא */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
#בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
#ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
*הימנעות מאימוץ פתרונות הגורמים להתגברות התופעה של [[תאוריית ההרעלה האיטית|הרעלה איטית]]<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל, את מידת השקיפות של תהליכי התכנון ואת איכות השיח הציבורי. <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
*'''כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני''', הפרת זכויות אדם ותוך כדי כך רמיסת משאבי טבע, הריסת תרבות של קיימות, הפניית משאבים לדיכוי ומישטור.<br />
בניית חומת בטון ענקית באמצע חבל הארץ, בניית התנחלויות עם ביוב לא מטופל שזורם לכפרים פלסטינים, התחמשות מתמדת שבין יתר חסרונותיה מייצרת המון פסולת מתכות כבדות.<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהיה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100% כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים להתפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין אספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להערך לאספקת מים מקומית. ייתכן שאספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות באספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה לאספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים לאספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התיעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של מחסור בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
'''השפעות אי-השיוויון העולמי'''<br />
<br />
ככל שאי השיוויון בהכנסות יתרחב, ויותר אנשים בחברות הצומחות במהירות יאמצו אורח חיים מערבי - הלחץ על מקורות החקלאות העולמי יילך ויגדל (מורט יותר לעומק: [[הגלובליזציה של המזון (הרצאה)]]). כותצאה מכך צפויות להתרחש שתי תופעות מקבילות (הבאות לידי ביטוי כבר היום):<br />
*עלייה דרסטית במחירי מוצרי היסוד (חיטה, אורז, קיטניות, חלב, שמן).<br />
*מדינות עניות המייצאות מזון (הודו, דרום מזרח אסיה) יתחילו להטיל הגבלות על הייצוא - על מנת להאכיל את תושביהן.<br />
שילוב שתי המגמות האלו יקשה על מדינות התלויות בייבוא מזון (כמו ישראל) לשמור על הביטחון התזונתי של תושביהן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
*לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן).<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע ביומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות חינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את היקף פעילותן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי ואתר אינטרנט ידידותי עם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פרטי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולך ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גניבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא חסר תקדים מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי לשלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא ייערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14183תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T21:13:32Z<p>שימי: /* חינוך */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית. יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14182תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T21:12:34Z<p>שימי: /* מים */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14181תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T21:11:47Z<p>שימי: /* מים */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14180תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T21:11:21Z<p>שימי: /* מה לעשות */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14179תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:58:30Z<p>שימי: /* סיכום */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת *האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14178תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:57:05Z<p>שימי: /* סיכום */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת *האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
<br />
'''ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14177תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:55:31Z<p>שימי: /* כלכלה */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
'''תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות''' <br />
<br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת *האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
'''<br />
ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14176תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:54:42Z<p>שימי: /* מה הוא פיתוח בר קיימא? */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
'''מתוך אגנדה 21'''<br />
<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות - <br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת *האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
'''<br />
ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14175תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:54:06Z<p>שימי: /* מה הוא פיתוח בר קיימא? */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
*1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
*3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
*4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
מתוך אגנדה 21<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות - <br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת *האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
'''<br />
ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14174תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:51:39Z<p>שימי: /* מזון וחקלאות */</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
מתוך אגנדה 21<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. <br />
<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות - <br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת *האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
'''<br />
ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14173תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:49:40Z<p>שימי: </p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
=הקדמה= <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
מתוך אגנדה 21<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. <br />
<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
=הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל=<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
=כלכלה=<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות - <br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת *האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
=מים=<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
'''שינויי אקלים'''<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
*להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
*בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
*עידוד איסוף מי גשם. <br />
*התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
*הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
*הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
*ברחבי הארץ עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
*הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
*אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
*לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
=מזון וחקלאות=<br />
'''השפעת שיא תפקת הנפט'''<br />
<br />
עמק חפר הוא יצרן מזון וחלק ניכר מתושביו חקלאים. <br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
'''השפעת שינויי האקלים'''<br />
<br />
*אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
*שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
*צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
*סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
*המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*הפצת מידע לחקלאים ולתושבים.<br />
*כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
*זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
*לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
*למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
*שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
*מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
*כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
*הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
*לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
*לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
*שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
*התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
*הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
*מניעה של סחיפת קרקע.<br />
*מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
*ניטור חרקים ומחלות.<br />
*הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
<br />
=תחבורה=<br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
*להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
*פיתוח רשת הרכבות<br />
*סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
*פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
*עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
===תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה===<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
=בנייה=<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
*לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
*מיפוי משאבים לבנייה.<br />
*שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
*התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
'''התמודדות עם שינויי אקלים'''<br />
<br />
*הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
*שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
=חשמל=<br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
*לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
*ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
*להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
*שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
*לבדוק יישום טורבינות רוח. <br />
*ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
=תקשורת=<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
===מה לעשות===<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
=חינוך=<br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
=חיי בר ובתי גידול=<br />
<br />
'''לערוך ולהרחיב''' <br />
<br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
=תיירות ונופש=<br />
<br />
<br />
<br />
=מדינות שכנות=<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
=סיכום=<br />
<br />
'''שלוש תחזיות'''<br />
<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
'''<br />
ירידה אטית – התחזית האופטימית'''<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
'''ריכוז כוחות'''<br />
<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
'''קריסת מערכות'''<br />
<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14172תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:36:39Z<p>שימי: </p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
'''השפעות שינויי האקלים על ישראל'''<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
'''מחסור ממשי באנרגיה'''<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
===מה הוא פיתוח בר קיימא?===<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
מתוך אגנדה 21<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
'''מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה'''<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. <br />
<br />
<br />
==עקרונות לפיתוח בר קיימא==<br />
<br />
*הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
*זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
*אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
*שקיפות ושיתוף הציבור<br />
*מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
*שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
*הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
==מדדים לקיימות==<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
*מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
*זיהום אוויר<br />
*פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
*שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
*חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
*חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
*פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת *מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
*חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
*צמצום פערים חברתיים<br />
*חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
*כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
*פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
*רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
==הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל==<br />
'''להרחיב על כול נושא ולהוסיף נושאים'''<br />
*מים, זיהום מים<br />
*ייצור מזון<br />
*שטחים פתוחים<br />
*מגוון ביולוגי <br />
*פליטות פחמן דו חמצני <br />
*זיהום אוויר <br />
*אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
*פערים חברתיים<br />
*פסולת רעילה<br />
*צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
*טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
<br />
==כלכלה==<br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות - <br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
מה לעשות -<br />
כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
מים –<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
שינויי אקלים<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
מה לעשות - <br />
להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
עידוד איסוף מי גשם. <br />
התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
ברחבי עמק חפר עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
מזון וחקלאות – <br />
השפעת שיא תפקת הנפט<br />
עמק חפר הוא יצרן מזון וחלק ניכר מתושביו חקלאים. <br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
השפעת שינויי האקלים<br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
מה לעשות - <br />
בהפצת מידע לחקלאים <br />
ולתושבים.<br />
כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
<br />
כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
התמודדות עם שינויי אקלים<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
<br />
תשתיות <br />
<br />
תחבורה - <br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
מה לעשות - <br />
למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
פיתוח רשת הרכבות<br />
סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
בנייה-<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
מה לעשות - <br />
לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
מיפוי משאבים לבנייה.<br />
שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
התמודדות עם שינויי אקלים<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
חשמל - <br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
מה לעשות - <br />
לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
לבדוק יישום טורבינות רוח לאורך קו החוף של עמק חפר ורכסי הכורכר.<br />
ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
תקשורת -<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
מה לעשות-<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
חינוך - <br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
חיי בר ובתי גידול - <br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
תיירות ונופש - <br />
<br />
<br />
<br />
מדינות שכנות -<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
סיכום<br />
<br />
שלוש תחזיות<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
ירידה אטית – התחזית האופטימית<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
ריכוז כוחות<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
קריסת מערכות<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
הערכות לשינויי אקלים ומניעתם.<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=14171תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל2008-06-07T20:30:53Z<p>שימי: דף חדש: =תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים ==הקדמה== הדו"ח הבא קשה לעיכול....</p>
<hr />
<div>=תכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא= <br />
לקראת "שיא תפוקת הנפט" ושינויי האקלים<br />
<br />
==הקדמה== <br />
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. <br />
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.<br />
<br />
צריכת האנרגיה היא הגורם המרכזי שישפיע על חיינו בעשורים הקרובים.<br />
שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.<br />
<br />
''' 1."שיא תפוקת הנפט"'''<br />
הגורם הראשון הוא "שיא תפוקת הנפט". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.<br />
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"<br />
<br />
'''2. שינויי אקלים'''<br />
הגורם השני הוא שינויי אקלים הנוצרים עקב פליטת CO2 וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 <br />
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.<br />
<br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.<br />
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
מחסור ממשי באנרגיה<br />
בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.<br />
הערכות מוקדמת<br />
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים יותר.<br />
<br />
יש להכין תכניות ארציות להערכות ולפרסם הנחיות לרשויות מקומיות ולסייע להן ככל שיידרש. צריך לפעול להגברת מודעות הציבור וליצירת מערכות פיזיות המותאמות למצב. <br />
<br />
<br />
מה הוא פיתוח בר קיימא?<br />
הגדרה אחת לקיימות היא ההגדרה של חברה בת קיימא - "חברה אשר מסוגלת להתקיים במשך שנים רבות מאוד". <br />
<br />
ההגדרה של ארגון "הצעד הטבעי" את המונח "קיימות" כוללת ארבעה תנאים (עקרונות מדעיים, או טכניים) שמובילים לחברה בת קיימא: <br />
1.בחברה מקיימת ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
2.בחברה מקיימת ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה. <br />
3.בחברה מקיימת לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע. <br />
4.ובאותה חברה, היכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי. <br />
<br />
מתוך אגנדה 21<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.<br />
<br />
מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה<br />
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. <br />
<br />
<br />
<br />
עקרונות לפיתוח בר קיימא<br />
<br />
הכרה בתלות ובהשפעה ההדדית שבין כלכלה, סביבה ובני אדם.<br />
זהירות יתרה – יש להכיר בכך שרב הסמוי מן העין, ואין באפשרותנו לחזות תמיד את כל ההשלכות השליליות של פעולותינו על הסביבה. בנוסף לכך אין באפשרותנו לתקן כל תפקוד של הסביבה שנפגע.<br />
אחריות אישית – אחריות אישית של מקבלי החלטות, מנכ"לים, בעלי נכסים, ומממנים לפגיעה בסביבה מחד ומחויבות לקיימות מאידך. <br />
שקיפות ושיתוף הציבור<br />
מקומיות וקהילתיות – כולל מורשת ותרבות מקומית. <br />
שמירה על המגוון הביולוגי, ועל מגוון ורצף בתי גידול.<br />
הפחתת הפערים בחברה בבריאות, בכלכלה ובחינוך.<br />
<br />
<br />
<br />
מדדים לקיימות<br />
<br />
יש לקבוע יעדים, לוחות זמנים ודרכי פעולה להשגת שיפור במדדים אלו.<br />
מטרת המדדים היא לוודא התקדמות במצב הקיימות בישראל.<br />
לכל הנקודות הבאות ניתן לפתח שיטת מדידיה שתתאים לישראל.<br />
עמידה במדדים אלו תוביל אותנו לקיימות, במידת הצורך יש להתאים את המדדים לפי כיוון הקיימות הרצוי.<br />
<br />
<br />
<br />
מים - איכות המים, כמות המים המתחדשת, שיפור היחס בין כמות המים הנצרכת לכמות המים המתחדשת.<br />
זיהום אוויר<br />
פליטות CO2 – עמידה ביעדי הIPCC . חיסכון בחשמל, הפחתת נסועה ברכב ממונע, טיפול בפסולת ביתית וחקלאית (קומפסטציה וייצור ביו גז), פיתוח אנרגיה מקיימת, פליטות משימוש לא מבוקר בדשנים כימיים בחקלאות.<br />
שיתוף הציבור – למדוד את השתתפות הציבור בפועל <br />
חינוך – מספר שעות ללימוד קיימות ושילוב הקיימות בכל המקצועות, יישום עקרונות הקיימות בפיתוח בית הספר (משילוב הקהילה ועד דרכי התחבורה לביה”ס), חינוך בלתי פורמלי העוסק בקיימות.<br />
חקלאות בת קיימא – לקבוע מדדים לחקלאות בת קיימא <br />
פיתוח תיירות מקיימת ותרבות מקומית – פיתוח שמורות טבע ואתרי מורשת, טיפוח התרבויות המקומיות ויצירת מודעות למגוון לייחודיותן.<br />
חיזוק הקהילה המקומית – אירועי תרבות, התנדבות, יחסי שכנים, שת"פ בין ישובים.<br />
צמצום פערים חברתיים<br />
חיי בר ובתי גידול – סקר חיי הבר, צמחים ובעלי חיים, סקר בתי גידול ושמירת המגוון והרצף של בתי הגידול. עצירת הידרדרות הסביבה, התערבות, שיקום ושימור, שיפור מצבם של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה. קיימות במגוון הגנטי של אוכלוסיות בר מבודדות.<br />
כלכלה – איתור כשלי שוק והפנמת עלויות, ניהול משאבי טבע. <br />
פיתוח ויישום מדדים לכלכלה בת קיימא<br />
רשויות מקומיות – מעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות בתכניותיהן לקיימות, ושהתכניות תואמות לפיתוח בר קיימא.<br />
<br />
<br />
הבעיות העיקריות בקיימות של מדינת ישראל<br />
מים, זיהום מים<br />
ייצור מזון<br />
שטחים פתוחים<br />
מגוון ביולוגי <br />
פליטות פחמן דו חמצני <br />
זיהום אוויר <br />
אדמה – זיהום, סחף, המלחה<br />
פערים חברתיים<br />
פסולת רעילה<br />
צריכה לנפש עולה יוצרת זיהום עולה<br />
<br />
טרם החלה הערכות להתחממות גלובלית ושיא תפוקת הנפט.<br />
<br />
השפעות על תחומי החיים ומה אפשר לעשות<br />
<br />
כלכלה - <br />
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. <br />
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. <br />
מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הראשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הראשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. <br />
אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.<br />
<br />
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. <br />
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.<br />
לבנק ישראל שתי אפשרויות: <br />
א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. <br />
ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. <br />
אנשים רבים יישארו חסרי כל.<br />
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות. <br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.<br />
<br />
עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. <br />
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה. <br />
<br />
תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות - <br />
מחירי הנפט אופיינו בעבר בגל שנתי שעלה בחורף עד פברואר וירד בקיץ עד אוגוסט. זאת מקובל לומר, בגלל צריכת סולר להסקה בצפון אמריקה.<br />
בשנת 2008 לא הייתה ירידה אחרי פברואר והמחירים המשיכו לעלות.<br />
עלייה משמעותית ביותר במחיר הנפט צפויה בסוף אוגוסט עם הגדלת הביקוש לסולר להסקה. <br />
להערכתי מחיר החבית יגיע ל200 דולר בספטמבר- אוקטובר 2008, ועד פברואר ימשיכו עליות, ייתכן שבשנה הבאה שוב לא תהייה ירידת מחירים באביב.<br />
מחיר חבית נפט יוסיף לעלות בכ50%- 100%כל שנה, במידה והביקוש יוסיף לעלות או יישאר קבוע. <br />
הפנמת העלויות הדרושות לייצוב האקלים תוסיף עוד עלייה למחיר האנרגיה לצרכן.<br />
<br />
מה לעשות -<br />
כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב3-10% כל שנה תספיק לכך.<br />
לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.<br />
להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.<br />
לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. <br />
לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.<br />
ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.<br />
להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.<br />
חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.<br />
שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.<br />
להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. <br />
לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.<br />
חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הראשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
מים –<br />
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף ואקוויפר ההר הולכים ומזדהמים, ויש צורך בטיהור מי האקוויפרים בתהליך הצורך אנרגיה. מים לא מתחדשים בנגב.<br />
<br />
שינויי אקלים<br />
שנתיים עד שלוש שנים רצופות של בצורת הן מציאות נפוצה בעשורים האחרונים. עם הגידול באוכלוסיה והגידול בצריכת המים לנפש, יכולת העמידה בשנת בצורת נעשית קשה יותר משנה לשנה. <br />
<br />
מה לעשות - <br />
להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.<br />
להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. <br />
בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,<br />
עידוד איסוף מי גשם. <br />
התייעלות וחיסכון בשימוש במים בבית ובתעשייה.<br />
הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי הגורם להמלחת קרקע ומי תהום. קרקע עם מליחות גבוהה מצריכה יותר מי השקיה. שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)<br />
הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, אצירת מי גשמים, בדיקה מקיפה של חיבורי מרזבים להסרת מרזבים המופנים לביוב. מניעת זרימת מי גשם לים או לביוב.<br />
ברחבי עמק חפר עדיין יש בורות ספיגה, יש להחליפם בשירותי קומפוסט או במתקנים לייצור מתאן.<br />
הערכת כמויות המים המתחדשים הזמינים בעמק חפר ותכנון מיטבי של השימוש בהם.<br />
אגנים ירוקים לטיהור מים<br />
לפתח יכולת עמידה ב3-4 שנות בצורת רצופות. על ידי בניית תשתיות מתאימות, תקנות לבצורת וכן חינוך והסברה.<br />
<br />
מזון וחקלאות – <br />
השפעת שיא תפקת הנפט<br />
עמק חפר הוא יצרן מזון וחלק ניכר מתושביו חקלאים. <br />
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.<br />
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. <br />
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי הדברה, קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן. תפוקת זנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים עלולה להיות להיות נמוכה יותר. יבוא מזון יהיה בעייתי בגלל עלות היבוא ומחירו האנרגטי ובגלל שהמדינות המייצרות יצטרכו את המזון לשימושן העצמי.<br />
<br />
השפעת שינויי האקלים<br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
<br />
מה לעשות - <br />
בהפצת מידע לחקלאים <br />
ולתושבים.<br />
כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. <br />
זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.<br />
לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.<br />
למנוע ריסוס עשבים בחומרי הדברה. במקום זה להצניעם בקרקע כזבל ירוק לפני הפריחה, או לקצור ולהשאיר כחיפוי.<br />
שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.<br />
מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.<br />
<br />
כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.<br />
הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים. יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.<br />
לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. המועצה תפיץ מידע ותספק הדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי.<br />
לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.<br />
<br />
התמודדות עם שינויי אקלים<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות בצומח ובבעלי חיים.<br />
<br />
<br />
תשתיות <br />
<br />
תחבורה - <br />
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.<br />
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.<br />
חברות תעופה יכלאו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.<br />
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.<br />
<br />
מה לעשות - <br />
למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.<br />
להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה<br />
פיתוח רשת הרכבות<br />
סלילת שבילי אופניים בין היישובים בארץ כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.<br />
פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים. מעבר מבתי ספר אזוריים ואשכולות גנים, לבתי ספר קטנים וגנים מפוזרים בשכונות המגורים.<br />
עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית. לאפשר אזורי תעשייה ומסחר זעירים המפוזרים במתחמי מגורים, השומרים על ערכי הקיימות.<br />
<br />
<br />
תחבורה בת קיימא ותשתיות תחבורה<br />
תחבורה ציבורית<br />
מידע - <br />
הקמת מרכז מידע משותף לכל התחבורה הציבורית, עירונית ובין עירונית כולל אוטובוסים רכבות, מוניות שירות. המרכז יפעל 24 שעות ביממה עם מענה אנושי ואוטומטי. ואתר אינטרנט ידידותי אם אפשרות להדפסה של לוחות זמנים לפי צורך המשתמש.<br />
<br />
סידור קווי אוטובוסים<br />
<br />
שת"פ בין חברות תחבורה ציבורית - <br />
בתחנות עצירה ומידע<br />
<br />
התאמת התשתיות להליכה ברגל ונסיעה באופניים - <br />
סלילת שבילי אופניים<br />
השכרת אופניים בתחנות מרכזיות ותחנות רכבת.<br />
<br />
הפחתת נסועה ברכב פרטי <br />
הפחתת מספר כלי הרכב<br />
הפחתת קילומטרז' לרכב פטרי<br />
הפנמת עלויות חיצוניות של הדלק במחיר הדלק והפניית המס לתיקון הנזק.<br />
הפנמת עלויות של סלילת כבישים במחיר הרישוי השנתי לרכב ובמסים הנלווים לקנייה ולייבוא הרכב.<br />
<br />
חינוך<br />
<br />
<br />
בנייה-<br />
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.<br />
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.<br />
<br />
מה לעשות - <br />
לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.<br />
לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה. <br />
מיפוי משאבים לבנייה.<br />
שתילת יערות משקיים כחומר גלם לבנייה.<br />
התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.<br />
<br />
התמודדות עם שינויי אקלים<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים.<br />
<br />
חשמל - <br />
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מתורכיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.<br />
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.<br />
<br />
מה לעשות - <br />
לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל<br />
ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי<br />
להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.<br />
שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום<br />
לבדוק יישום טורבינות רוח לאורך קו החוף של עמק חפר ורכסי הכורכר.<br />
ירידה בתפוקת החשמל ומחסור בחומרי גלם יקשה על תחזוקת רשת חשמל גדולה, יהיה צורך להקטינה.<br />
<br />
תקשורת -<br />
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.<br />
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.<br />
<br />
מה לעשות-<br />
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
חינוך - <br />
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על צמיחה מתמדת. <br />
לפתח חינוך לקיימות ועזרה הדדית.<br />
יצירת אידאל של "רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים.<br />
<br />
<br />
חיי בר ובתי גידול - <br />
סכנת הכחדה מידית<br />
קיטוע בתי גידול<br />
ירידה במגוון בתי גידול – שלוליות חורף, חולות נודדים<br />
טבע עירוני<br />
אלמוגים <br />
דו חיים<br />
נדידת ציפורים<br />
<br />
תיירות ונופש - <br />
<br />
<br />
<br />
מדינות שכנות -<br />
צריך לעודד ולתמוך במדינות שכנות להיערך לבאות. כדי שמצוקתן לא תיפול על מדינת ישראל בזמן משבר.<br />
<br />
חיזוק קהילות מקומיות<br />
<br />
סיכום<br />
<br />
שלוש תחזיות<br />
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם קורים כבר כיום לנגד ענינו, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. <br />
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.<br />
<br />
באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות<br />
<br />
ירידה אטית – התחזית האופטימית<br />
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. <br />
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב3% . צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.<br />
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.<br />
<br />
<br />
ריכוז כוחות<br />
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.<br />
הראשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.<br />
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן.<br />
<br />
<br />
קריסת מערכות<br />
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הראשויות.<br />
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.<br />
<br />
צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. <br />
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.<br />
<br />
<br />
הערכות לשינויי אקלים ומניעתם.<br />
<br />
הקדמה <br />
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. <br />
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.<br />
מתוך אתר "אדם טבע ודין"<br />
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500<br />
<br />
<br />
מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ 2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה IPCC. <br />
<br />
http://www.ipcc.ch/index.htm אתר IPCC הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.<br />
<br />
<br />
<br />
השפעות שינויי האקלים על ישראל<br />
<br />
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.<br />
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.<br />
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.<br />
אירועי קיצון של טמפרטורה – גלי חום וקרה. <br />
הגברת אידוי – המלחת קרקע. <br />
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.<br />
<br />
פגיעה בחקלאות - <br />
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.<br />
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. <br />
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.<br />
סחיפת קרקע ושיטפונות.<br />
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.<br />
<br />
בריאות – שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מה אפשר לעשות<br />
העשייה מתחלקת לשניים<br />
הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים.<br />
הכנת המערכות לשינויים הצפויים.<br />
<br />
<br />
הפחתת פליטות - <br />
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות הIPCC<br />
<br />
הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. <br />
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.<br />
חיסכון בחשמל.<br />
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.<br />
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.<br />
פיתוח אנרגיה מקיימת.<br />
חינוך והסברה.<br />
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.<br />
הפנמת עלויות חיצוניות.<br />
פיקוח על פליטות בתעשייה.<br />
<br />
הכנות לשינויי האקלים - <br />
<br />
שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.<br />
שיפור החזקת מים בקרקע.<br />
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.<br />
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.<br />
מניעה של סחיפת קרקע.<br />
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.<br />
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.<br />
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. <br />
ניטור חרקים ומחלות.<br />
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.</div>שימיhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%98&diff=14169תאוריית השיא של האברט2008-06-07T16:41:56Z<p>שימי: /* האם שיא תפוקת הנפט יציל אותנו מהתחממות גלובלית? */</p>
<hr />
<div>[[Image:Hubbert world 2004.png|thumb|250px|הערכות של ממשל ארה"ב משנת 2004 לתפוקת נפט למדינות שאינן באופ"ק או במדינות חבר העמים]]<br />
<br />
תאוריית '''שיא תפוקת הנפט''', הידועה גם כ'''תאוריית השיא של הברט''', עוסקת בקצב ארוך הטווח של שאיבה והדלדלות של נפט (ודלקים מחצביים אחרים). היא קרויה על שמו של הגאופיסקאי האמריקאי מ. קינג הברט, שיצר מודל של מאגרים ידועים, וחזה, במאמר משנת 1956, שהוצג בפני ישיבה של המוסד האמריקני לנפט (the American Petroleum Institute) שתפוקת הנפט במדינות ארצות הברית הנמצאות באמריקה, תגיע לשיא בין שנת 1965 ל-1970; וכי התפוקה העולמית תגיע לשיא בשנת 2000. <br />
<br />
תפוקת הנפט של ארה"ב הגיע לשיא ב-1971, והיא נמצאת בירידה מאז. התפוקה העולמית לא הגיעה לשיא בשנת 2000. תומכי תאוריית השיא טענו כי המודל של הברט לא התחשב במשברי הנפט של אופ"ק בשנים 1973 ו 1979, שהורידו את הביקוש העולמי לנפט, ובכך דחו את השיא בכמה שנים. <br />
<br />
היות ונפט הינו משאב בלתי מתחדש, וודאי הדבר כי בנקודה מסויימת בעתיד יהיה שיא דומה בתפוקת הנפט העולמית. תאוריית שיא תפקות הנפט היא כי אותן מסקנות של הברט שחזו בהצלחה את שיא התפוקה בארה"ב יתאימו גם לנסיבות אחרות, כמו השיא של תפוקת הנפט העולמית. הערכות שונות לשיא העולמי בוצעו על ידי הברט ועל ידי אחרים, כשחלק מהתאריכים כבר עברו. דבר זה הוליד ביקורת על חלק מהשיטה ועל התחזיות שבוצעו בהתבסס על שיטה זו. <br />
<br />
התאוריה של הברט נתונה לדיון מתמיד בגלל ההשפעות האפשריות של תפוקת נפט נמוכה, ובגלל הויכוח שמתקיים על היבטים של מדיניות האנרגיה. הדעות על מה יקרה לאחר המעבר של שיא תפוקת הנפט משתרעות מהאמונה כי [[כלכלת השוק]] תייצר פתרון, לתחזיות של תרחישי יום הדין שבהן הכלכלה העולמית אינה מסוגלת לספק את הדרישה לאנרגיה. (ראו השלכות, בהמשך)<br />
<br />
כמה מנהלים, כלכלנים ומנתחים מתעשיית הנפט, מפקפקים בכך שתאוריית שיא תפוקת הנפט של הברט יישמה ברמה העולמית. עם זאת, חברת הנפט שברון, השיקה קמפיין פרסומי בשם "האם תצטרפו אלינו?", שמבקש להודיע לציבור על האפשרות של התדלדלות הנפט ולעודד דיון בנושא. אתר האינטרנט של הקמפיין מביא ממצאים מדוח תשקיף האנרגיה לשנת 2004 של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (International Energy Agency's- IEA): "דלקים מחצביים מספקים כרגע את רוב האנרגיה של העולם, ומצפים מהם כי יעשו כן בעתיד הנראה לעין. בעוד שמקורות ההספקה נמצאים כרגע בשפע, הם לא ימשכו לעד. תפוקת הנפט נמצאת בירידה ב-33 מתוך 48 המדינות שהינן ספקיות גדולות של נפט. <br />
<br />
<br />
==האם זה כבר קרה?== <br />
<br />
מספר גדל והולך של חוקרים מאמינים שכבר הגענו לאיזשהו שיא בתפוקת הנפט העולמית. הגאולוג [[קולין קמבל]] מ[[האגודה לחקר שיא תפוקת הנפט והגז]] (ASPO) הגיע למסקנה שהתפוקה של דלק רגיל הגיעה לשיא באביב 2004, אם כי בקצב של 23 GB לשנה ולא בקצב שהברט חזה של 13 GB לשנה. עוד תומך בתאוריה, קנת ס. דיפייס (Kenneth S. Deffeyes) חזה בספרו [[מעבר לנפט - מבט מפסגת הברט]] ששיא התפוקה העולמית יתרחש בחג ההודיה של 2005. אחרי הוריקן קתרינה, הודתה ערב הסעודית שהיא פשוט לא יכולה להגביר את התפוקה הנחוצה כדי לפצות על הנזק שנגרם לאסדות הקידוח במפרץ מקסיקו. אירוע זה נחשב, אם כי באופן ספקולטיבי, לתחילתו של משבר הנפט האחרון, בו כמות הדלק הזמינה בעולם תתחיל לצנוח באופן הדרגתי, אך בלתי הפיך.<br />
<br />
המשבר איננו מוגבל לנפט בלבד. אספקת [[גז טבעי]] ממקורות מסורתיים נמצאת גם היא תחת הלחץ של תופעת [[שיא התפוקה]], תוך יצירת משברים בעלי אופי מקומי, עקב הקושי לנייד מקור אנרגיה זה (שכן בשונה מנפט, אין שוק עולמי לגז טבעי). תפוקת הגז הטבעי הגיעה כבר לשיא ביבשת אמריקה הצפונית (בשנת 2003, למעט אולי מאגרי הגז של אלסקה שלא ניתנים להפקה על השלמת צינור הגז), וכך גם הדבר לגבי מאגרי הגז בים הצפוני. תפוקת הגז בבריטניה הגיעה לשיא בשנת 2000 וירידה בתפוקה ועליה במחירים הינה כעת נושא פוליטי עדין שם. גם אם טכניקות הפקה מתקדמות יכניסו מקורות אנרגיה חדשים לשווקים, כגון Coalbd methane, ערך [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] (EROEI energy returned on energy invested) של מקורות אלה יהיה נמוך בהרבה משל מקורות הגז המסורתיים, דבר שיגרור ככל הנראה עלייה משמעותית במחירים לצרכן של גז טבעי.<br />
<br />
בויקיפידה האנגלית ניתן לראות [http://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves#Countries_that_have_already_passed_their_production_peak רשימה של מדינות שכבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן].<br />
<br />
==התיאוריה של הברט==<br />
<br />
הברט, גיאופיסיקאי במקצועו, פיתח מודל מתמטי של עקומת שאיבת הנפט (מה שקרוי בטעות הפקת נפט), שניבא כי ''הכמות הכוללת'' של הנפט שישאב ממאגר נתון לאורך זמן יעקוב אחר עקומה לוגיסטית.כלומר קצב שאיבת הנפט החזוי בכל נקודת זמן, יהיה שקול לנגזרת של העקומה הלוגיסטית, שצורתה צורת פעמון, והיא ידועה גם <br />
בשם עקומת הברט (Hubbert’s curve).<br />
<br />
תוך התבססות על נתוני תפוקה מהעבר, והתעלמות מגורמים חיצוניים, כגון ירידה בביקוש, המודל מנבא את התאריך בו התפוקה (שאיבה) משדה נתון, מספר שדות, או איזור שלם, תגיע לשיא. נקודת שיא התפוקה מכונה הפסגה או השיא (Peak). השלב שבא לאחר מכן קרוי שלב ההתדלדלות (Depletion). צורתו של הגרף המתאר את קצב שאיבת הנפט בשדה נתון לאורך זמן היא צורת פעמון. בתחילה, עלייה איטית בקצב השאיבה; אז, עלייה חדה; מישור (או שיא חד); ולבסוף, ירידה תלולה.<br />
<br />
כאשר מתגלה מאגר נפט, ה'תפוקה' מצומצמת בתחילה, היות ולא הותקנה עדיין כל התשתית הנחוצה. אט אט נקדחים בארות נוספים, וציוד מתקדם יותר מוכנס לשימוש, כך שקצב השאיבה גובר. בנקודת זמן מסויימת, שיא התפוקה (שאיבה) מגיע, ואז, גם טכנולוגיה מתקדמת או קדיחת בארות נוספים לא עוזרים להגברת התפוקה. לאחר השיא, תפוקת הנפט מתחילה לצנוח בקצב הולך וגובר. לאחר שיא התפוקה, אך לפני שהשדה מתרוקן כליל, נקודת ציון משמעותית נוספת מגיעה: הנקודה בה תהליך השאיבה, ניוד וזיקוק של חבית נפט אחת דורש יותר אנרגיה מזו<br />
הקיימת באותה חבית. באותה נקודה, הברט הניח, לא יהיה עוד כדאי לשאוב נפט בשביל האנרגיה המגולמת בו, ואין ברירה אלא לנטוש סופית את השדה. <br />
<br />
ב1956, הברט חזה שתפוקת הנפט ביבשת ארה"ב תגיע לשיא בין 1965 ל1970. שיא תפוקת הנפט הדומסטי אכן התרחש, ב1971, ותפוקת הנפט בארה"ב נמצאת בירידה מאז. על פי המודל של הברט, רזרבות הנפט של ארה"ב יתרוקנו לחלוטין לפני סוף המאה ה21.<br />
<br />
המודל של הברט יושם ע"י אחדים לדלקים מחצביים אחרים, כגון גז טבעי, פחם, ונפט לא קונבנציונאלי.<br />
<br />
יש לציין שהנוסחאות המקוריות של הברט התייחסו למצב "תיאורטי של הספקה בלתי מוגבלת", ושיש לבצע התאמה למודל לגורמים מלאכותיים משמעותיים כגון תקנות סביבתיות או פוליטיות.<br />
<br />
==חיזוי שיא תפוקת הנפט==<br />
[[Image:ASPO_2004.png|left|thumb|300px|הארגון ASPO מעריך כי תפוקת הנפט תגיע לשיא בסביבות שנת 2010]]<br />
[[Image:World energy consumption, 1970-2025, EIA.png|thumb|left|300px|המשרד למידע על אנרגיה מעריך כי לא יהיה שיא לפחות לפני שנת 2025. מקור : מבט בינלאומי על אנרגיה 2004. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מחזיקה בתחזית דומה.]]<br />
<br />
מעטים יחלקו על ההצהרה שדלקים מחצביים הם מוגבלים ושיש למצוא מקורות אנרגיה חלופיים לעתיד. רוב הביקורת מתרכזת סביב תאריך שיא תפוקת הנפט, ושצורת הפיסגה עשויה להיות בלתי סדירה וממושכת, ולאו דווקא שפיץ חד של עקומה לוגיסטית. כמו בכל מודל מתימטי, מידת הדיוק של הניבוי מוגבלת ע"י רמת הדיוק של המידע עליו מתבססים. אם משתנים כגון מידת הצריכה מחושבים באופן שגוי, אזי הנוסחה תניב תוצאות שגויות.<br />
<br />
ב-1971, הברט השתמש בערכי מינימום ומכסימום של הרזרבות הגלובליות המוערכות, בכדי לנבא ששיא תפוקת הנפט העולמי יתרחש בין 1995 לשנת 2000. אירגון ASPO חישב ששיא התפוקה השנתית של נפט ממקור קונבנציונאלי כבר התרחש, בתחילת שנת 2004. <br />
<br />
ייתכן שאירועים שהתרחשו לאחר שהברט פירסם את תחזיותיו, גרמו לעיכוב במועד שיא תפקות הנפט, במיוחד משבר האנרגיה של 1973, בו אספקה מופחתת של דלק גרמה למחסור, ולכן לירידה בצריכה. משבר האנרגיה של 1979, כמו גם הזינוק במחירי הדלק בשנת 1990 עקב מלחמת המפרץ, היו בעלות השפעות דומות, אם כי פחות דרמטיות על קצב ההיצע. מצד הביקוש לדלק, תקופות מיתון בשנות השמונים המוקדמות והתשעים, הפחיתו את הביקוש לדלק ואת הצריכה שלו. כל התופעות הללו דחו בתאוריה את הזמן של הגעת שיא תפוקת הנפט. <br />
<br />
<br />
אירגון Association for the Study of Peak Oil and Gas) ASPO)נוסד ע"י הגיאולוג [[קולין קמפבל]]. בהתבסס על המידע הקיים בדבר רזרבות הנפט הידועות, הערכות בדבר תגליות עתידיות, הגידול בביקוש לנפט, וטכנולוגיות נגישות, אירגון ASPO חזה ששיא תפוקת הנפט העולמית יתרחש סביב שנת 2010. הגז הטבעי צפוי להגיע גם כן לשיא התפוקה, בין 2010 ל2020. (Bentley, 2002). עקב קשיי ניוד של הגז על פני מרחקים, אין לדבר על שיא גלובלי בתפוקת גז, אלא על שיאי תפוקה מקומיים. (תפוקת הגז הטבעי בצפון אמריקה הגיעה לשיא ב2003).<br />
<br />
בשנת 2004, נצרכו בעולם כ-30 מיליארד חביות של נפט (159 ליטר לחבית), בשעה שנתגלו מאגרים חדשים בגודל של כ-8 מיליארד חביות בלבד. שדות ענק, המכילים נפט שקל לזקק אותו, הם כנראה שריד מן העבר. באוגוסט 2005, סוכנות האנרגיה הבין לאומית (IEA) דיווחה על ביקוש גלובלי של 84.9 מיליון חביות ליום (mbd), או 31 מיליארד חביות בשנה. דבר זה אומר שהצריכה קטנה מהתפוקה רק ב- 2 מיליון חביות ליום. בכל זמן נתון קיים מלאי ל54 יום במערכת של ארגון ה [[OECD]], ועוד מלאי לעוד 37 יום נוספים במאגרי החירום.<br />
<br />
התסקיר הגיאולוגי של ארה"ב (USGS) מעריך שיש רזרבות נפט ל50 עד 100 שנה, בקצב התפוקה הנוכחי. מחקר כלל עולמי משנת 2000 של USGS לגבי הרזרבות העולמיות מעלה אפשרות לשיא תפוקה סביב שנת 2037. ישנה ביקורת חריפה על חישוב זה מצידו של סעודי בכיר מתעשיית הנפט, הטוען שהערכות הממשל האמריקאי לגבי אספקת הנפט העתידי הן "הערכות יתר מסוכנות". קולין קמפבל טוען שהערכות הUSGS שגויות באופן מתודולוגי.<br />
בעייה אחת, לדוגמה, היא שמדינות OPEC העריכו באופן מוגזם את המאגרים שברשותן, בכדי להגדיל את מכסות הנפט שהן מוכרות (המכסות מחושבות על פי גודל המאגרים החזוי), וכן בשביל להימנע מביקורת פנימית.<br />
<br />
גידול באוכלוסיה או בפעילות הכלכלית עלול להוביל לצריכה מוגברת של אנרגיה בעתיד. <br />
<br />
ועוד, נראה כי הערכת הרזרבות של USGS, מקורה יותר בפוליטיקה, ופחות במחקר. על פי המנהל לאינפורמציה בנושאי אנרגיה, של מחלקת האנרגיה האמריקאית: " ההערכות ''מבוססות על שיקולים לא טכניים, התומכים בצמיחה באספקה הדומסטית'', לרמות הביקוש החזויות [הדגש במקור]." (דו"ח האנרגיה השנתי, 1998, עם מבט לשנת 2020). משמעות הדברים היא שההערכות של USGS מבוססות על מה שנדרש בכדי לעמוד ביעד הצמיחה הצפוי, ולא על מה שקיים בפועל.<br />
<br />
==יחס אנרגטי בין השקעה לתמורה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה}}<br />
כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.<br />
<br />
הסיבה לירידה בערך זה היא שתהליך השאיבה והזיקוק הופכים קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. כשיחס הEROEI יורד ל-1 (הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט), אז השדה לא יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.<br />
<br />
מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסויימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.<br />
<br />
==מודעות לנושא==<br />
[[Image:Peakoil.jpg|left|thumb|200px| שיא תפוקת הנפט על מספר רישוי של מכונית היברידית החולפת על פני תחנת רוח ]]<br />
<br />
המחקר של הברט והמודעות לתאוריה של הברט על שיא תפוקת הנפט הופכים להיות תופעה סוציולוגית ידועה יותר. לדוגמא peaknik הוא כינוי לאדם שחקר את נושא שיא תפוקת הנפט או שיש לו עניין בה והוא מוטרד מההשלכות ארוכות הטווח שיש לה על החברה. אותו כינוי יכול להיות מוצמד למי שמקדם את המודעות הציבורית לנושא של שיא תפוקת הנפט. מי שמנבא שחורות בהקשר של שיא תפוקת הנפט מקבל לפעמים את הכינוי Doomer<br />
<br />
==השלכות של שיא תפוקת נפט עולמית==<br />
[[Image:TrendLinesOilDepletionScenarios41211.png|thumb|200px| תרחישי הדלדלות נפט]]<br />
אין עוררין על כך שלכל ירידה באספקת הנפט העולמית יהיו השלכות מרחיקות לכת על החברה והכלכלה. הצמיחה הכלכלית העולמית מבוססת על אנרגיה זולה וזמינה, והנפט תורם באופן משמעותי למאגר האנרגיה העולמי. כאשר אספקת האנרגיה תתחיל לרדת, תרד איתה גם הצמיחה הכלכלית העולמית. עיקרון זה תקף הן לאורגניזמים בודדים, והן לקבוצות וחברות שלמות. לכן העיתוי של שיא התפוקה חשוב פחות מאשר קצב הירידה שיבוא אחריו.<br />
<br />
בתחילה, הגעה לנקודת שיא התפוקה הגלובלית תתבטא במחסור מבני עולמי בדלק. מחסור זה יהיה שונה באופן מהותי מאלה שקדמו לו, בכך שבסיסו יהיה גיאולוגי, לא פוליטי. בעוד שמשברים קודמים התפתחו כתוצאה מחוסר יעילות מכוונת בתהליך השאיבה, חציית שיא התפוקה תגרום לירידה מתמשכת בתפוקת הנפט, שתכפה ירידה עוקבת בהיקפי הביקוש.<br />
<br />
ההשפעות של מחסור כזה תלויות בקצב ירידת התפוקה ובפיתוח ואימוץ של חלופות. אם לא יהיו בנמצא חלופות הולמות, אז המוצרים והשירותים הרבים שמקורם בנפט יהפכו נדירים, ותחול ירידה ברמת המחיה בכל המדינות. התחזיות נעות בין תמונת יום הדין לאמונה מוחלטת בכלכלת השוק ובטכנולוגיות חדישות לפתרון הבעייה. בכדי להתמודד עם הבעיות הצפויות, הציע קולין קמפבל את פרוטוקול רימיני (Rimini protocol).<br />
<br />
לא סביר שהשיא של תפוקת הנפט לבדו ישמש כזרז הישיר לדעיכה כלכלית עולמית. במקום זאת, הפרעות קשות לכלכלה ינבעו מההבנה של בנקאים, כי שיא תפוקת הנפט, ומקבילו בממלכת הגז הטבעי, הם תופעות אמיתיות, ושהם מתרחשים ממש בתקופה זו, או שכבר עברנו אותם. <br />
<br />
אינדיקציות משמעותיות לטלטלה כלכלית ניתן לראות בזינוק ברמות האינפלציה לשיאים של 15 שנה (ספט. 2005). הסיבה המרכזית לרמות האינפלציה הגבוהות היא מחירי האנרגיה הגבוהים. מכיוון שגז טבעי הוא חומר הגלם היחידי הגדול ביותר, המשמש להכנת חומרי דישון, מחירי המזון צפויים להיות גבוהים באופן דרמטי בשנה הבאה (2006). סיטואציה זו מתודלקת גם ע"י הוצאות התחבורה הגואות, שמקורן בעליית מחירי הנפט. זו רק שאלה של זמן עד שהתופעה תוכר במלואה ע"י המשקיעים.<br />
<br />
ההשלכות הכלכליות לא צפויות להסתיים במחירי מזון גבוהים, או אפילו ברמות אינפלציה מוגברות. יש גורמים נוספים הגורמים לכך שבעולם הראשון המצב יהיה עוד חמור יותר (אם כי ההשפעות יהיו חובקת עולם):<br />
* החוב הפדרלי האמריקאי העצום, שעומד כעת על למעלה מ-8 טריליון דולרים (8,000,000,000,000$)<br />
* פרישה מסיבית לגמלאות של דור הבייבי-בום.<br />
* תלות של המעסיקים הגדולים באנרגיה זולה, זמינה ומיידית (כלומר תעשיית המכוניות, תעשיית המטוסים, קניוני ענק כדוגמת [[וול מארט]], וכו' - למעשה חוט השדרה של כל הכלכלות העשירות בעולם).<br />
* חוב מצטבר של מעמד הביניים הבורגני, באמצעות כרטיסי האשראי, ואינפלציה במחירי הבתים.<br />
* ריכוזיות אדירה של ייצור המזון בידי מספר תאגידים בודדים (העדר יכולת ייצור מזון מקומית)<br />
<br />
יש גם השלכות פוליטיות לשיא תפוקת הנפט. ב1976 פרסם וויליאם אופולס (William Ophuls) את הספר "אקולוגיה והפוליטיקה של המחסור". בספר זה, הוא טוען כי שיטות הממשל העיקריות של העולם המערבי התפתחו בין 1700 ל1900, שיטות אלו חוו (והתרגלו להניח כי יש בנמצא) שפע טבעי גדול. שיטות הממשל שלנו מניחות גם (ותלויות בהנחה של) צמיחה לא מוגבלת, ולמעשה משאבי טבע בלתי מוגבלים, כולל נפט וגז טבעי. המילה "מחסור" אינה מבורכת בחוגים הפוליטיים הנוכחיים. דבר זה מקשה על היכולת של ממשלים לחשוב ולהתמודד עם הבעיות החברתיות והפוליטיות ששיא תפוקת הנפט יביא עימו.<br />
<br />
==חלופות לדלק קונבנציונאלי==<br />
<br />
חלופות לדלק הן מקורות אנרגיה שאינם נפט או גז טבעי, ושיכולים לשמש כתחליף בתחומים העיקריים: כמקור אנרגיה עיקרי בייצור חשמל, כדלק לצרכי תחבורה, לחימום חללים, וכמרכיב בתעשיית הפלסטיק ההדברה והדישון. החלופות כוללות חולות זפת, פצלי שמן, והמרה של פחם לנוזל או לגז. <br />
חלופות אלו יהפכו אולי מרכזיים יותר ויותר במתן מענה לצרכי האנרגיה של העולם, אבל נכון לרגע זה אף אחד מהם לא מציע אלטרנטיבות שהן זולות, נקיות ושופעות מספיק בכדי להחליף את הכמות העצומה של נפט וגז טבעי שנצרכת בכל יום בעולם. <br />
<br />
רבים טוענים כי אין לנו חלופות ריאליות בכדי לסתור את ההשפעות השליליות של פסגת הברט. כדי להרוויח זמן לשם פיתוח חלופות לא קונבנציונלאיות כגון אנרגיה גרעינית או מתחדשת, יש להתמקד הן בשימור אנרגיה והן בשיפור היעילות.<br />
<br />
==ארועים עכשווים המתייחסים לרזרבות נפט==<br />
תשומת לב רבה יותר ניתנת כיום לתאוריה של הברט ולהשלכות האפשריות שלה מאז עליות מחירי הנפט של סוף שנת 2005. עם זאת, מחירי נפט וגז ידועים לשמצה בהיותם תנודתיים ועליות מחירים נגרמו בעבר על ידי גורמים רבים אחרים, למרות שיש הסכמה כללית כי הביקוש המתגבר הינו הגורם העיקרי, כאשר ביקוש מתגבר שכזה מקדים את פסגת הברט קרוב יותר מאשר חזו תחזיות קודמות. ביוני 2005, הודו החברות באופ"ק כי הן "יאבקו" כדי לשאוב מספיק נפט כדי לעמוד בלחצי המחירים עבור הרביע הרביעי של השנה. הקיץ והחורף של שנת 2005 הביאו את מחיר הנפט לשיאים חדשים. דבר זה עלול להיות סימן של ביקוש גדל שמתחיל לעלות על ההיצע, או שבסך הכל מדובר בכמה כוחות גאו-פוליטיים באזורים בהם הנפט מיוצר, אשר המגבילים את ההיצע. הסבר נוסף לעלייית מחירי הנפט הוא שהדבר הינו סימן ליותר מדי כסף נייר ולא למחסור ממשי בנפט. לפי ראיה זו, מחירים גבוהים של כל הסחורות הממשיות ושל נדל"ן מצביעים על עליה ב[[אינפלציה]]. <br />
<br />
בתחילת 2006 הופיעה ראיה לכך שכווית ביצעה הערכת יתר לרזרבות הנפט שלה. אם מתחשבים בנתון החדש הדבר מקטין את הרזרבות העולמיות ב 5%. אם עוד מדינות שהינן שואבות נפט ראשיות ביצעו טעויות דומות, שיא תפוקת הנפט אולי קרוב יותר.<br />
<br />
הנאום השנתי לאומה, אותו נשא ג'ור'ג בוש לאחרונה, מסמן נקודת מפנה במדיניות המוצהרת של הממשל בנושאי אנרגיה.<br />
הנשיא הצהיר כי "..ארה"ב מכורה לנפט, וכי עד שנת 2020, כ-75% מהנפט שמגיע מהמזרח התיכון, יוחלף במקורות אחרים."<br />
<br />
כמו כן, הוסיף הנשיא כי "הפיתרון הוא טכנולוגיה". לאור ההבדל המהותי שבין אנרגיה לטכנולוגיה, שאלת ההיתכנות עדיין תלוייה באוויר.<br />
<br />
==ביקורת==<br />
ההשלכות של המודל נתונות במחלוקת. כמה כלכלני נפט, כמו מיכאל לינץ (Michael Lynch), טוענים כי עקומת הברט עם פסגה חדה אינה ישימה בסקאלה עולמית בגלל ההבדלים הקיימים בין מדינות ואזורים שונים ברזרבות הנפט, בלחצים הפוליטיים והצבאייים, בביקושים וביחסי המסחר. <br />
<br />
מבקרים כמו לאונרדו מאוגרי (Leonardo Maugeri) מציינים כי תומכים בשיא תפוקת הנפט כמו קמפבל, חזו בעבר שיא בתפוקת הנפט העולמית הן ב-1989 והן ב-1995, על פי מידע על תפוקת נפט שהיה זמין בשעתו. מאוגרי טוען כי כמעט על הערכות לא לוקחות בחשבון נפט לא-קונבנציונאלי למרות שהזמינות של משאבים אלו הוא (על פי הטענה) עצום, ועלויות ההפקה, שהן אומנם עדיין גבוהות מאוד, יורדות בהתמדה עקב טכנולוגיה משופרת. זאת ועוד, הוא טוען כי אחוז הניצולת של שדות נפט קיימים בעולם עלה מ-22% בשנות ה1980 ל-35% היום בעקבות טכנולוגיה חדשה, וחוזה כי מגמה זו תימשך. היחס בין מאגרי נפט מוכחים לבין התפוקה העכשווית השתפר באופן מתמיד, ועבר מ-20 שנה ב-1948 ל-35 שנים ב-1972 והגיע לכ- 40 שנים בשנת 2003. שיפורים אלו התחרשו אפילו לנוכח השקעה נמוכה בחיפושי נפט חדשים ובשכלול הטכנולוגיה עקב מחירי נפט נמוכים ב-20 השנים האחרונות. מחירי הנפט הגבוהים כיום יגרמו אולי להשקעה מוגברת. <br />
<br />
הדיון הנוכחי נסוב סביב מדיניות האנרגיה, והאם להסב את המימון לכיוון של יעילות דלקים, ודלקים חלופייים כמו אנרגיה סולארית או גרעינית. המבקרים של קמפבל, כמו מיכאל לינץ' טוענים עי נתוני המחקר שלו הינם מרושלים. הם מצביעים על התאריך של השיא המתקרב, שבתחילה נחזה להיות בשנת 2000, אבל כעת נדחה עד ל 2010. עם זאת, קמפבל ותומכיו מתעקשים שהשאלה מתי השיא יתרחש אינה שאלה חשובה כמו ההבנה שהשיא מתקרב. המבקר הקולני ביותר של קמפל הינו פרדי הטר (Freddy Hutter). במשך השנים 2001-2003, במכתבי הרשת החודשיים שלו, קמפבל ציין שהתחזית שלו משנת 1996 לגבי פסגה בשנת 2000 לא עורערה, למרות ההזהרות של הטר לגבי רמות תפוקה גדלות. לבסוף, במכתב הרשת שלו מאפריל 2004, קמפבל נכנע והעביר את מועד השיא לשנת 2010. מאוחר יותר מועד זה הוקדם לשנת 2007 אבל באוקטובר 2005, הוחזר חזרה לשנת 2010. תזוזות אלו בין תאריכים חזויים התרחשו בגלל שיש מחסור שיטתי בנתונים לגבי רזרבות נפט – ללא מידע מדוייק באמת, לא נדע מתי השיא יתרחש. רק לאחר מעבר השיא נדע בוודאות (וייתכן שהדבר יתרחש שנים לאחר מכן – אכן, ייתכן והשיא כבר התרחש). <br />
<br />
עוד מחלוקת היתה הסטטוס של פסגת הברט של נפט קונבנציונאלי. הטר טען במהלך שנת 2004 שהמידע של קמפבל עצמו הוביל לכך שהשיא כבר התרחש ללא הרבה תשומת לב באביב של שנת 2004. מכתב הרשת של ASPO המשיך לחשב פסגה בשנת 2005 ו\ או בשנת 2006. לבסוף, באוגוסט 2005, קמפבל שוב נכנע והחל לפרסם כי אכן השיא כבר עבר בשנת 2004. <br />
<br />
<br />
(מקור - http://en.wikipedia.org/wiki/Peak_oil תרגום של הערך מויקיפדיה באנגלית)<br />
<br />
==עוד הערות==<br />
*ארה"ב עברה את שיא תפוקת הנפט ב-1970, בשנה זו היא הפיקה 11 מליון חביות ביום. כיום מפיקה ארה"ב כ5 מליון חביות ביום וצורכת כ-20 מליון חביות ביום. מאז עברו מדינות רבות את שיא התפוקה שלהן. <br />
לדעת מומחים רבים לגאולוגיה ולנושא האנרגיה אנו קרובים אל שיא תפוקת הנפט העולמי. <br />
<br />
כאשר לא יהיה אפשר להעלות עוד את תפוקת הנפט, בזמן שהביקוש ימשיך לעלות, יביא הדבר לעליית מחיר הנפט ובעקבותיו עליות מחירים של כל המוצרים הצורכים אנרגייה.<br />
<br />
*פרופסור קנת' דיפייס, מאוניברסיטת פרינסטון <br />
שבניו-ג'רזי, הוא גיאולוג וותיק, ומרצה בגמלאות.<br />
בעל היסטוריה משותפת למ. קינג האברט המנוח,<br />
דיפייס הלך לאורך הקריירה המקצועית שלו עם תחזיות<br />
שיא התפוקה של האברט. <br />
נמנה על רשימת הדוברים הבולטים של תיזת שיא התפוקה,<br />
דיפייס נחשב לא פעם לפסימיסט שבחבורה, כשבכל סט של<br />
תחזיות, שלו היא תמיד המוקדמת מכולם.<br />
<br />
באתר הבית שלו, שיושב על שרתי האוניברסיטה,<br />
טוען דיפייס שהחל מדצמבר שנה שעברה, העולם עבר<br />
את מחצית התפוקה המצטברת, (1.00748 trillion) ולכן גם<br />
עברנו את שיא התפוקה של כל הזמנים. הטענה הנ"ל מבוססת <br />
על ההנחה ששיא התפוקה במערכת נתונה באה במקביל לשאיבת<br />
מחצית העתודות שבאותה מערכת.<br />
<br />
הנחה זו היא תוצאה אלגברית של מודל שיא התפוקה של האברט.<br />
עם זאת, יש לזכור שמערך השדות העולמי גדול מזה של ארה"ב<br />
לבדה, ולכן גם מורכב יותר בפרטיו. כל זה בא לומר שיכול<br />
בהחלט להיות שהחפיפה בין שיא התפוקה למחצית התפוקה איננה<br />
מושלמת,ואולי יתגלה פער מסויים, גם אם לא משמעותי מיוחד.<br />
<br />
<br />
דיפייס מסיים בדברים:<br />
"..הקריירה של כנביא הסתיימה. מעתה אני היסטוריון."<br />
<br />
http://www.princeton.edu/hubbert/current-events.html<br />
<br />
==טענות אחרות==<br />
<br />
<br />
לפי פרופ' בלבן [http://www.sea.org.il/college/index.php?/college/content/view/full/571]<br />
, יש הטוענים כי מעקב אחרי רזרבות הנפט מראה כי הן תמיד גדלות בטווח הכדאיות של חיפוש רזרבות חדשות (חיפוש הרזרבות עולה כסף, רק כאשר יש "ביקוש" מספיק החברות העוסקות בכך "מייצרות" רזרבות). מוריס אדלמן, כלכלן נפט מ-MIT קובע, כי מעולם לא היתה כמות רזרבת הנפט הידועה גדולה כפי שהיא היום, וזאת בתקופה בה מחירי הנפט נוסקים מעלה.<br />
הפיתוח של איזורים חדשים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות קידוחים עמוקים יותר (הים הצפוני) וניצול צפחות נפט ומרבצים לא נקיים (קנדה, דרום אמריקה)מגדילים כל העת את הפוטנציאל הסופי למקורות הנפט.<br />
<br />
ניתן בהחלט לקבל את הטענה שכמות הנפט היא סופית, אולם כלכלנים כמו אדלמן טוענים שמבחינה כלכלית לעולם לא יהיה כדאי למצות את כול הנפט. גישה זו לא שוללת את הימצאותה של נקודת זמן של שיא תפוקת הנפט העולמית אלא מעריכה אחרת את התהליכים שילוו לכך ואת חומרתם<br />
<br />
==soft shift==<br />
<br />
הניבוי של כלכלנים אופטימיים ביחס לשאלת שיא התפוקה הוא מעבר חלק מבחינה כלכלית מנפט ומוצריו לחלופות אחרות. כאשר בסוג מסויים של שיווי משקל כלכלי ביקושים בשוק האנרגיה והתעשייה יתחילו להענות על ידי טכנולוגיות חלופיות לנפט, ככל שהיצע הנפט ומוצריו יתדלדל. כמו בהעברת הילוכים במכונית, יעברו ענפים שונים המסתמכים על נפט לשימוש בתחליפים.<br />
<br />
'''אז אפשר להרגע - האמנם?''' <br />
יש שתי בעיות עיקריות עם הניבוי של soft shift, הראשונה היא כמובן המרכזיות של הנפט בחברה התעשייתית, והרגישות של השווקים העולמיים לכל שינוי בהיצעים והמחירים של משאב מפתח זה. עלינו לזכור שגם "שינויים עדינים" בכלכלה שלנו יוצרים לעיתים אי יציבות ו"רעש" ופוגעים ברווחה הכללית- ובעיקר באיכות ולפעמים אף בחייהם של אומות וקבוצות אוכלוסיה חלשות.<br />
הנהג של המכונית שלנו, כך מסתבר , נוהג לבלום בפראות, ויש לו היסטוריה של הרשעות קודמות..<br />
<br />
הבעייה השנייה קשורה בקושי המוכח של מערכות "שוק חופשי" בתכנון לטווח רחוק. כאשר המניע המרכזי לקבלת החלטות הוא רווח וביצועי מניות בטווח של שנה שנתיים, אין פלא שההשקעה בתכנון לטווח ארוך מוזנחת. (אין צורך לסמוך על חוקרים והוגים חתרניים, כדי להבין בעיה זו. די לקרוא הזהרות חוזרות ונשנות של חברות דרוג אשראי וחברות ביטוח, ה"נאלצות" להביט אל הטווח הארוך) במקרה שלנו הבעייה היא בהשקעה נמוכה מאד במחקר ופיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים (אולי גם במחילה, מתחדשים וברי קיימא?) ה"מעבר החלק" למקורות אנרגיה חלופיים יכול להתאפשר רק אם יושקעו משאבים מבעוד מועד בפיתוח החלופות. כפי שהדבר נראה- לא מספיק נעשה בעניין, ונראה הדבר שאולי למכונית שבסיפור שלנו אין בכלל מצמד (קלאץ')ו"העברת ההילוכים" הולכת להיות רועשת ביותר.<br />
<br />
==האם שיא תפוקת הנפט יציל אותנו מ[[התחממות עולמית]]?==<br />
כנראה שלא. כדי לעמוד ביעדי הפחתת פליטות הפחמן המומלצות עלידי הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים - IPCC<br />
יש להפחית את הפליטות עד 2050 ל50% מהפליטות ב1990. שיא תפוקת הנפט קרוב ואולי גם שיא תפוקת הפחם, אך חולת הזפת בקנדה וונצואלה גדולים יותר מכל עתודות הנפט העולמיות ויש מספיק מקורות של דלק מחצבי כדי לא לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[התחממות עולמית]]<br />
*[[תחזית כלכלית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
===אתרים מקצועיים:===<br />
* http://www.peakoil.org.il<br />
* http://www.odac-info.org/<br />
* http://www.energybulletin.net/6422.html<br />
* http://www.peakoil.net/<br />
<br />
===אתרים חצי מקצועיים===<br />
* http://www.hubbertpeak.com/<br />
* http://www.drydipstick.com/<br />
<br />
===אתרים עם דגש על קהילה וחקלאות מקיימת===<br />
* http://www.oilcrash.com/<br />
* http://www.peakoilaction.org/index.php<br />
* http://www.communitysolution.org/<br />
<br />
===אתרי אקולוגיה עמוקה===<br />
* http://dieoff.org/<br />
<br />
===שונות===<br />
* http://www.lifeaftertheoilcrash.net<br />
<br />
*[http://www.abc.net.au/science/broadband/catalyst/asx/oilcrisis_hi.asx כתבה מצולמת קצרה וקולעת]<br />
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skd20061227_336522.xml הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה: העולם ניצב בפני איום כפול - התייקרות אנרגיה ונזקים לסביבה]<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]] שרון קדמי,דה מארקר, 27.12.2006<br />
*[http://www.oilempire.us/slideshow-peakoil.html מצגת]<br />
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/982170.html רוצים עוד נפט ואין] ג'אד מאוואד, ניו יורק טיימס, 11.5.08 הארץ<br />
* * [http://lnk.nana10.co.il/Section/?SectionID=2636&typeid=100 על הסרט בנושא, "השפעה גולמית"] ניצן הורוביץ, "לונדון וקירשנבאום" 15.5.08 ערוץ 10<br />
<br />
{{אנרגיה}}</div>שימי