https://ecowiki.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=Bookman&feedformat=atomאקו-ויקי - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T09:25:42Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.35.10https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21916האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T07:20:15Z<p>Bookman: </p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא ה[[אקולוגיה]] ו[[סביבה|הסביבה]] לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- [[עזרה זוהר|פרופ' עזרה זוהר]], [[לב פישלזון|פרופ' לב פישלזון]], [[זאב נווה|פרופ' זאב נווה]], [[מיכאל ורבורג|פרופ' מיכאל ורבורג]], [[יעקב תדמור |פרופ' יעקב תדמור ז"ל]] ו[[הלל שובל|פרופ' הלל שובל]].<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים [[המשרד להגנת הסביבה|המשרד לאיכות הסביבה]], וארגון [[חיים וסביבה]] (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות [[אקוסיסטמות]]) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
יושב הראש הנוכחי של האגודה הוא [[יוחאי כרמל|פרופ' יוחאי כרמל]]<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת [http://magazine.isees.org.il/ "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
[http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי הבא] יערך ב- 21-22 ביוני 2010 ב[[אוניברסיטת בן גוריון]].<br />
תקצירי [http://isees.org.il/ViewConventions.aspx?mytabsmenu=3 כנסים קודמים] זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 מאגר המידע] הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו הינו זמין לכול.<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות בשם [http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 שאל את המומחה] שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני סביבה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:סביבה]]<br />
[[קטגוריה:מדע]]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21915האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T07:15:11Z<p>Bookman: </p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא ה[[אקולוגיה]] ו[[סביבה|הסביבה]] לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- [[עזרה זוהר|פרופ' עזרה זוהר]], [[לב פישלזון|פרופ' לב פישלזון]], [[זאב נווה|פרופ' זאב נווה]], [[מיכאל ורבורג|פרופ' מיכאל ורבורג]], [[יעקב תדמור |פרופ' יעקב תדמור ז"ל]] ו[[הלל שובל|פרופ' הלל שובל]].<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים [[המשרד להגנת הסביבה|המשרד לאיכות הסביבה]], וארגון [[חיים וסביבה]] (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות [[אקוסיסטמות]]) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
יושב הראש הנוכחי של האגודה הוא [[יוחאי כרמל|פרופ' יוחאי כרמל]]<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת [http://magazine.isees.org.il/ "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
[http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי הבא] יערך ב- 21-22 ביוני 2010 ב[[אוניברסיטת בן גוריון]].<br />
תקצירי [http://isees.org.il/ViewConventions.aspx?mytabsmenu=3 כנסים קודמים] זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 מאגר המידע] הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו הינו זמין לכול.<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות בשם [http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 שאל את המומחה] שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21914האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T07:10:37Z<p>Bookman: </p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא ה[[אקולוגיה]] ו[[סביבה|הסביבה]] לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים [[המשרד להגנת הסביבה|המשרד לאיכות הסביבה]], וארגון [[חיים וסביבה]] (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות [[אקוסיסטמות]]) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת [http://magazine.isees.org.il/ "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
[http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי הבא] יערך ב- 21-22 ביוני 2010 ב[[אוניברסיטת בן גוריון]].<br />
תקצירי [http://isees.org.il/ViewConventions.aspx?mytabsmenu=3 כנסים קודמים] זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 מאגר המידע] הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו הינו זמין לכול.<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות בשם [http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 שאל את המומחה] שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21913האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T07:05:02Z<p>Bookman: </p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון "חיים וסביבה" (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת [http://magazine.isees.org.il/ "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
[http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי הבא] יערך ב- 21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון.<br />
תקצירי [http://isees.org.il/ViewConventions.aspx?mytabsmenu=3 כנסים קודמים] זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 מאגר המידע] הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו הינו זמין לכול.<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות בשם [http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 שאל את המומחה] שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21912האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T07:02:59Z<p>Bookman: /* מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה */</p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון "חיים וסביבה" (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת [http://magazine.isees.org.il/ "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
[http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי הבא] יערך ב- 21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון.<br />
תקצירי [http://isees.org.il/ViewConventions.aspx?mytabsmenu=3 כנסים קודמים] זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 מאגר המידע] הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו הינו זמין לכול.<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. <br />
[http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 באתר האגודה] ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר '''אקולוגיה וסביבה'''- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21911האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T07:00:58Z<p>Bookman: </p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון "חיים וסביבה" (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת [http://magazine.isees.org.il/ "אקולוגיה וסביבה"- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
[http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי הבא] יערך ב- 21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון.<br />
תקצירי [http://isees.org.il/ViewConventions.aspx?mytabsmenu=3 כנסים קודמים] זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. מאגר מידע זה הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו יהיה זמין לכול [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 באתר האגודה]<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. <br />
[http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 באתר האגודה] ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר '''אקולוגיה וסביבה'''- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21910האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T06:59:16Z<p>Bookman: </p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון "חיים וסביבה" (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת [http://magazine.isees.org.il/ '''אקולוגיה וסביבה'''- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
[http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי הבא] יערך ב- 21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון.<br />
תקצירי [http://isees.org.il/ViewConventions.aspx?mytabsmenu=3 כנסים קודמים] זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. מאגר מידע זה הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו יהיה זמין לכול [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 באתר האגודה]<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. <br />
[http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 באתר האגודה] ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר '''אקולוגיה וסביבה'''- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21909האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T06:53:32Z<p>Bookman: </p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: <br />
* קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;<br />
* חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;<br />
* הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;<br />
* יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;<br />
* והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון "חיים וסביבה" (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת '''אקולוגיה וסביבה''', כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
הכנס השנתי הבא יערך ב- 21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. מאגר מידע זה הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו יהיה זמין לכול. המאגר, נמצא בשלבי פיתוח ובניה, אולם ניתן כבר עתה לעשות בו שימוש [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 באתר האגודה]<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. <br />
[http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 באתר האגודה] ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
* [http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
* [http://magazine.isees.org.il/ אתר '''אקולוגיה וסביבה'''- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&diff=21908האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה2010-03-17T06:47:53Z<p>Bookman: דף חדש: '''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף ...</p>
<hr />
<div>'''האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה''' (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי. <br />
<br />
==מטרות==<br />
מטרותיה העיקריות של האגודה הן: קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל; חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור; הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה; יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות; הבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.<br />
תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי. בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.<br />
האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע. היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד לאיכות הסביבה, וארגון "חיים וסביבה" (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.<br />
בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.<br />
לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80', החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.<br />
<br />
==פרויקטים עיקריים==<br />
===כתב העת "אקולוגיה וסביבה"===<br />
פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת '''אקולוגיה וסביבה''', כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל.<br />
כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.<br />
<br />
===כינוסים שנתיים===<br />
לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.<br />
פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כול 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. <br />
הכנס השנתי הבא יערך ב- 21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון.<br />
<br />
===מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה===<br />
האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. מאגר מידע זה הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו יהיה זמין לכול. המאגר, נמצא בשלבי פיתוח ובניה, אולם ניתן כבר עתה לעשות בו שימוש [http://isees.org.il/ResearchersAndProfessionals.aspx?mytabsmenu=2 באתר האגודה]<br />
<br />
===שאל את המומחה===<br />
חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. <br />
[http://isees.org.il/DMPage.aspx?menuid=5&mytabsmenu=4 באתר האגודה] ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים:==<br />
[http://isees.org.il/Default.aspx אתר האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]<br />
[http://magazine.isees.org.il/ אתר '''אקולוגיה וסביבה'''- כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה]</div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=21907תבנית:ארועים וחדשות2010-03-17T06:25:02Z<p>Bookman: /* ארועים וחדשות */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:Irkick.png|left|31px]]<br />
==ארועים וחדשות==<br />
* 19-20.11 נמל תל אביב, '''[http://www.foodforthought.org.il/index.html מזון למחשבה]''', הכנס הראשון ל[[קיימות]] ולמזון. <br />
* [[עיר לכולנו]] מציגה את '''[http://ourbudget.org.il התקציבלטור]''' [[פרוייקט: תקציב שקוף לתל אביב-יפו|תקציב שקוף לתל אביב-יפו]]<br />
* [http://isees.org.il/ האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה] תקיים את [http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי ה-38] ב21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון בנגב<br />
<br />
<sub>ניתן למצוא עוד אירועים ולפרסם את האירוע שלך ב[http://www.greenchange.co.il/events שינוי ירוק] וב[http://www.radicalendar.org/calendar/index.php?view=month&group=imc_il רדיקלנדר]</sub></div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=21906תבנית:ארועים וחדשות2010-03-17T06:23:43Z<p>Bookman: /* ארועים וחדשות */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:Irkick.png|left|31px]]<br />
==ארועים וחדשות==<br />
* 19-20.11 נמל תל אביב, '''[http://www.foodforthought.org.il/index.html מזון למחשבה]''', הכנס הראשון ל[[קיימות]] ולמזון. <br />
* [[עיר לכולנו]] מציגה את '''[http://ourbudget.org.il התקציבלטור]''' [[פרוייקט: תקציב שקוף לתל אביב-יפו|תקציב שקוף לתל אביב-יפו]]<br />
* [www.isees.org.il האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה] תקיים את [http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי ה-38] ב21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון בנגב<br />
<br />
<sub>ניתן למצוא עוד אירועים ולפרסם את האירוע שלך ב[http://www.greenchange.co.il/events שינוי ירוק] וב[http://www.radicalendar.org/calendar/index.php?view=month&group=imc_il רדיקלנדר]</sub></div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=21905תבנית:ארועים וחדשות2010-03-17T06:11:25Z<p>Bookman: /* ארועים וחדשות */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:Irkick.png|left|31px]]<br />
==ארועים וחדשות==<br />
* 19-20.11 נמל תל אביב, '''[http://www.foodforthought.org.il/index.html מזון למחשבה]''', הכנס הראשון ל[[קיימות]] ולמזון. <br />
* [[עיר לכולנו]] מציגה את '''[http://ourbudget.org.il התקציבלטור]''' [[פרוייקט: תקציב שקוף לתל אביב-יפו|תקציב שקוף לתל אביב-יפו]]<br />
* האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה תקיים את [http://isees.org.il/YearlyConvention.aspx?mytabsmenu=3 הכנס השנתי ה-38] ב21-22 ביוני 2010 באוניברסיטת בן גוריון בנגב<br />
<br />
<sub>ניתן למצוא עוד אירועים ולפרסם את האירוע שלך ב[http://www.greenchange.co.il/events שינוי ירוק] וב[http://www.radicalendar.org/calendar/index.php?view=month&group=imc_il רדיקלנדר]</sub></div>Bookmanhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA&diff=21903שירותי המערכת האקולוגית2010-03-16T07:13:58Z<p>Bookman: תיקון קישור למאמר מאת שחר בוקמן</p>
<hr />
<div>'''שרותי המערכת האקולוגית''' (Ecosystem services) היא שורה של שירותים שמספקות ה[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגית]] לבני האדם וליצורים חיים אחרים. <br />
[[תמונה:Bee_pollinating_Aquilegia_vulgaris.JPG|left|thumb|250px|דבורה מבצעת [[האבקה]]. האבקה היא סוג של שירות שמספקת המערכת הטבעי לחקלאות בעיקר בענפי הפירות.]]<br />
בני האדם נהנים ממגוון גדול של משאבים ותהליכים שמספקות [[אקולוגיה|המערכות הטבעיות]]. שירותים אלה כוללים הספקה של מוצרים כמו [[מי שתייה]] נקיים וטיהורם וכן תהליכים כמו פירוק ו[[קומפוסט|קומפוסטציה]] של פסולות. מאגר השרותים האקולוגי מיוצר על ידי שורה של [[מערכת מורכבת|מערכות טבעיות מורכבות]] הקשורות בינן ומקיימות [[מחזורים אקולוגיים|מחזורים טבעיים של חומרים, מידע ואנרגיה]]. המערכות מונעות בעיקר על ידי [[אנרגיית השמש]] ופועלות על פני מנעד רחב של מרחב וזמן. <br />
<br />
==פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות==<br />
מדענים ו[[סביבתנות|סביבתנים]] דיברו במשך מספר עשורים על שירותי המערכות האקולוגית, אך אלו זכו לזכו לפרסום וההגדרות שלהם נבנו בצורה פורמלית בעיקר על ידי [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]] (MA) של [[ארגון האומות המאוחדות]]. מחקר זה ארך כ-4 שנים וכלל עבודות של 1,300 מדענים מכל רחבי העולם.<br />
<br />
פרוייקט המילניום קיבץ את שירותי המערכות האקולגיות ל- ארבע קטגוריות רחבות:<br />
* '''שירותי אספקה''' (provisioning)- מוצרים המתקבלים ישירות מהטבע ומספקים ערך בצורה ישרה. דוגמאות: מזון ו[[מים]], דלק ([[עץ]], [[נפט]], [[פחם]]), מחצבים חומרי גלם ומינרלים לתעשיות, חומרי בנייה. חפצי נוי, תרופות וחומרי קוסמטיקה טבעיים, מאגרי מידע של רצפים גנטיים, <br />
* '''שירותי ויסות''' (regulating)- תרומות המתקבלות מויסות תהליכים טבעיים. דוגמאות: טיהור מים, טיהור האוויר והקטנת הנזקים של [[זיהום אוויר]], ויסות אקלימי, ויסות זרימת מים בנחלים (מניעת הצפות), הגנה על קרקעות מפני [[סחף]] והגנה מאסונות טבע.<br />
*'''שירותים תומכים'''- תהליכים היוצרים את הדרוש לקיומן של כל המערכות האקולוגיות הקיימות. דוגמאות: [[ייצור ראשוני]], [[מחזורים אקולוגיים]], יצירת קרקעות, מחזור חומרי הזנה (נוטריינטים), יצירת חמצן אטמוספרי. <br />
* '''שירותי תרבות'''- תועלות לא גשמיות המתקבלות באמצעות שיפור הפנאי וכן בתרומה לתהליכים רוחניים, ודתיים, והתפתחות קוגניטיבית. דוגמאות: תיירות ובילוי בחיק הטבע, הנאה מצפייה בבעלי חיים ומנוף, מורשת תרבותית, שיפור איכות הפנאי, ספורט, ערכים אסתיים, השראה לאומנות ולתרבות, חינוך, ריפוי בחיות ועוד. <br />
<br />
ככל שגדלה [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה האנושית]] ועקב הכפלת האכולוסיה בגידול בצריכה האישית גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. משאבי טבע אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. ההשפעות הסביבתיות של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40-50% משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח שונו בצורה קיצונית או הדרדרו בערבות פעילוית אנושית, 66% אחוזים משדות הדיג סובלנים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטומוספריה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|ההכחדה ההמונית מעשה ידי אדם]]. <br />
<br />
כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב חברות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהן סופיים נמצאים תחת איום אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי הטווח הקצר לאלו בטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות נוטים יותר ויותר לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות.<br />
<br />
==רשימת שירותים אקולוגיים==<br />
שירותים אלו כוללים:<br />
* טיהור של אוויר ומים<br />
* ספיגה ואגירה של מים; הקלה של תופעות כמו בצורת והצפות. הסעת מים לתוך היבשת.<br />
* פירוק פסולת וניטרול של רעלים<br />
* בניה מחדש של חומרי הזנה לקרקע; בניית מבנה הקרקע; בקרה של פוריות הקרקע;<br />
* ייצור ושימור של מגוון המינים הביולוגי<br />
* האבקה<br />
* בקרת מזיקים בתחומי החקלאות והבנייה<br />
* הפצת זרעים וחומרי הזנה<br />
* מיתון של רוחות ושל שיאי טמפרטורה; בקרת אקלים חקלאית<br />
* שימור של מגוון רחב של מוצרים לשימוש בחקלאות, ברפואה ובתעשייה.<br />
* שירותי נוף , תיירות ומשאב רוחני<br />
<br />
==הערכת שווי כלכלית==<br />
השווי הכלכלי של השרותים האלה לאדם מוערך בטריליוני דולרים בשנה. ועם זאת, כמעט כל השרותים האלה לא נסחרים בשוקים הכלכלים, ולכן הם נתפסים כשרותי חינם. היות ואין לשרותים האלה אין תגי מחיר, החברה והשחקנים הפועלים בשוק לא יכולים לקבל איתות באשר לאפשרות של שינוי בהיצע שלהם או להתדרדרות של המערכות האקולוגיות שמייצרות אותן. כיום יש הסכמה רחבה בדבר נזק גדל ואיום מתרחב על מערכות אקולוגיות רבות. <br />
<br />
לפי [[גרכטן דיילי]] ושות' אם מעונינים ב[[קיימות]], יש צורך קריטי לזיהוי ולניטור של שירותי מערכות אקולוגיות הן ברמה המוקמית והן ברמה העולמית, ולשילוב של הערך שלהם בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הפרטים ושל החברות האנושיות. <br />
<br />
הכלכלן [[רוברט קוסטנזה]] וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf נייצ'ר, 1997]: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר. <br />
<br />
===ביקורת===<br />
עם זאת קיימת בעיות מושגיות הקשורות בהערכות כספיות של שירותי המערכת האקולוגית. בעיה מושגית אחת היא שבניגוד לתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, המערכות האקולוגיות שלובות זו בזו ומאפשרות את התפקוד התקין האחת של השניה. וכך אם יפגע תפקוד היערות לדוגמה, הדבר ישפע לרעה גם על מערכות מי התהום לדוגמה או על מערכות ימיות ועל השירותים שמערכות אלה מספקות. <br />
<br />
בעיה אחרת קשורה למושג הכלכלי [[גמישות המחיר ביחס לכמות]] או בקיצור "גמישות". אם לסך ההתוצרת החקלאית, לדוגמה, יש נתח שוק עולמי קטן מזה של שוק הטיסות, אפשר להגיע מכאן למסקנה מוטעית לפיה הראשון פחות חשוב מהשני על פי התחשיב הכלכלי. אלא שגמישות הביקוש של מזון (או של שירותי המערכת האקולוגית) נמוכה בהרבה מזו של שוק הטיסות - אם נעלה את מחיר המזון הדרישה אליו תשנה בצורה קטנה מאוד, בעוד שדבר זה לא נכון לגבי פלח השוק של הטיסות. <br />
<br />
בעיה נוספת ברעיון הערכה הכלכלי היא שיש שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה שכבת האוזון או [[ייצור ראשוני]]. ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הוא אינסופי. <br />
<br />
שירותים אחרים הם ברי תחליף, אבל תוך הסתמכות על [[כלכלה מקיימת|כלכלה לא מקיימת]] ועל כלכלה שאינה [[כלכלת מחיר מלא]] - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר (על ידי [[השפעות חיצוניות]] או על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות. כך לדוגמה אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של [[התפלת מים]] במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן בטכנולגיה הקיימת ובמשאבים הקיימים, הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגי הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות שיפורי טכנולוגיה, ומצד שני [[שיא תפוקת הנפט]] או [[שיא תפוקת הפחם]] וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהדרדרות סביבתית אפשרית כמו זיהום, עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה. <br />
<br />
חלק מ[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטמיה בין האקולוגיה לבין המערכת הכלכלית והחברתית וגורם לכך שלנזקים סביבתיים כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם המוטעה של [[אופטימיזם טכנולוגי]] לפיו שהטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[כלכלה בת קיימא]]<br />
* [[ביוספרה 2]]<br />
* [[קיימות]]<br />
* [[אקולוגיה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecosystem_services שירותי המערכת האקולוגית] בויקיפידה האנגלית<br />
* על קיימות מתוך אתר [[מרכז השל]] [http://heschel.org.il/heshelphp/hazon.php?cat=kaiamut]<br />
* [http://www.ecology.org/biod/value/EcosystemServices.html שרותי המערכת האקולוגית] מאמר של [http://cesp.stanford.edu/people/gretchencdaily גרכטן דיילי] וכותבים נוספים <br />
* מאמר של ג'נט אברמוביץ Putting a Value on Nature's "free" Services, Janet N. Abramovittz Worldwatch: January/february 1998,Vol. 11, No. 1 pp. 10-19<br />
* [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf קוסטנזה ואחרים, ערכם של ההון הטבעי ושל שירותי האקוסיסטמות העולמיות, נייצ'ר, 1997]<br />
* [http://isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=15&ItemId=20&mytabsmenu=xxx שרותי מערכות אקולוגיות] שחר בוקמן, מאי 2009, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. <br />
<br />
<br />
{{מערכות מורכבות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]<br />
[[קטגוריה:אקולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:סביבה]]</div>Bookman