https://ecowiki.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=Engel&feedformat=atomאקו-ויקי - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T12:50:18Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.35.10https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=37387מעריסה לעריסה (ספר)2014-03-08T17:50:41Z<p>Engel: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים''' (Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things) הוא ספר משנת 2002 מאת הכימאי הגרמני פרופ' דר' [[מיכאל בראונגארט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מק'דונו]], הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]]. <br />
[[תמונה:Cradle to Cradle.jpg|left|thumb|200px|עטיפת הספר בגרסה האנגלית]]<br />
<br />
המונח "מעריסה לעריסה" הוא ביטוי שנטבע בסוף שנות ה-70 על ידי Walter R. Stahel והוא מתייחס למסגרת תעשייתית ועסקית שבה טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא [[זיהום]] וללא [[פסולת]] ואינן גורמות לדלדול של [[משאבים מתכלים]].<br />
<br />
במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כשייכים לאחד משני זרמים - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''"טכנוספרה"''' מורכבת מ '''יסודות הזנה טכניים''' שניתנים ל[[מחזור]] או ל[[שימוש חוזר]] ללא איבוד של איכות - דוגמה טובה להיבט זה הן מתכות. המעגל השני מורכב מחומרים שבאים ושבים אל ה[[ביוספרה]] ומהווים '''יסודות הזנה ביולוגיים''' אותם ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]]. המונח "מעריסה לעריסה" מתייחס למונח "מעריסה לקבר"' בה מתקיים מחזור חומרים לינארי מחומרי הגלם בתהליכי הייצור והשימוש בהם מטופלים לאורך הדרך עד להטמנה או שריפה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה. <br />
<br />
בנוסף לעקרונות אלה, מסתמכת שיטת מעריסה לעריסה על "חומרים בטוחים" - חומרים שקל להשתמש בהם בצורה בטוחה וכן על [[אנרגיה מתחדשת]] ועל [[אחריות יצרן מורחבת]]. <br />
<br />
מק'דונו ובראונגרט מבצעים בספר שרטוט היסטורי של שורשי [[המהפכה התעשייתית]], מעירים על הקשר בין מדע, טבע והחברה ומתארים עקרונות מרכזיים בתכנון עליהם הם ממליצים. כמו כן הם נותנים דוגמאות למוצרים ולאסטרטגיות עסקיות שמעצבות מחדש את השוק. הם קוראים למערכת תעשייתית שבה הפעילות תהפוך ליוצרת ערך חיובי מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. דבר זה מבוסס על "פיתוח מחזור-חומרים" שנהגה על ידי בראונגרט ואחרים ב - EPEA[http://epea-hamburg.org/index.php?id=207&L=0] - <br />
Environmental Protection Encouragement Agency בשנות ה-90, ואשר צוטט על Society for Environmental Toxicology and Chemistry בעבודה משנות ה-90 המוקדמות - מסגרת טכנית להערכת מחזור חיים. <br />
<br />
==פילוסופיה ועקרונות יסוד==<br />
הפילוסופיה של מעריסה לעריסה היא<br />
{{ציטוט|תוכן=תכנון ועיצוב נכונים יכולים להפוך את מערכות הייצור והצריכה לכוח מחייה, ולא מזיק. שיטת מעריסה לעריסה היא פרדיגמה תכנונית - עיצובית המתמקדת בחדשנות על מנת להעצים את איכות המוצרים.}} <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=עיצוב מעריסה לעריסה מקבל את השראתו מהטבע - בו אין מקום למושג פסולת. מכיוון שבטבע פסולת =מזון}} <br />
<br />
שלוש עקרונות יסוד בשיטת מעריסה לעריסה:<br />
* '''פסולת = מזון'''. כל דבר ניתן להפוך למזון או למשאב. <br />
* שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] הקיימת בשפע. <br />
* חגיגת ה[[מגוון]] - מגוון מינים, תרבויות, פתרונות, חומרים, עיצובים וכו'. <br />
<br />
==אחריות יצרן מורחבת==<br />
אחת הבעיות שיש בשיטה הקיימת היא [[התיישנות מתוכננת]] והתיישנות נתפסת ([[תרבות הצריכה]]). היות והיצרנים מרוויחים בעקבות מכירה של כמה שיותר מוצרים, יש להם אינטרס מובנה למכור כמה שיותר מוצרים, וכשמוצרים אלה יתיישנו, יתקלקלו או יתפסו כמיושנים, הצרכנים קונים מוצר חדש או חלקי חילוף. <br />
<br />
בשיטת מעריסה לעריסה, פסולת=מזון ולכן המוצר מתוכנן ומעוצב מראש בהתאמה למעגלי החומרים והתכנית העסקית הרלוונטית. מוצר שמסיים את חייו אינו הולך למזבלה אלא חוזר אל היצרן או אל נציג שלו. היבט זה נקרא '''[[אחריות יצרן מורחבת]]'''. היצרן מכיר את המוצר שלו ויודע בדיוק אילו חומרים יש בו ומהי הדרך הטובה ביותר להחזירם לטכנוספירה. פרוש הדבר שהוא בעל הידע הטוב ביותר בשאלה מה לעשות עם כל רכיב ורכיב של המוצר. בעולם שיש בו מאות אלפי כימיקלים שונים במאות מיליוני מוצרים יש לדבר זה חשיבות מכרעת. <br />
<br />
היבט זה מייצר תמריץ נוסף עבור היצרן. אם המוצר חוזר אליו בגמר השימוש, יש לו אינטרס לתכנן מוצר כך שיהיה קל ופשוט להפריד אותו לזרמי הטכנוספרה ולזרם הביוספרי. בנוסף יש לו גם אינטרס להחליף כמה שפחות חלקים מהמוצר (במקום את המוצר כולו) ושכל חלק יחזיק מעמד זמן בהתאמה לצרכים האמיתיים של המוצר והמשתמש - כדי למנוע עלויות של תיקונים.<br />
<br />
==מכירת שירותים במקום מוצרים==<br />
מוצרים המותאמים לטכנוספירה אינם 'נצרכים', אלא מאפשרים שימוש בביצועים שלהם, כך שהיצרן מוכר שירותים במקום מוצרים. "שירות מחשב", "שירות חלון" או "שירות שטיח", או "תחבורה" הם השירותים שהצרכן באמת מעוניין בהם - אין לצרכן שום עניין כלכלי ברכישה ובעלות על מחשב משל עצמו או להיות הבעלים של חלון או של כלי תחבורה. כל מה שהוא רוצה באמת הם הביצועים והשירותים שהמוצרים האלו יכולים לספק לו. על ידי גביית תשלום על שירותים במקום על מוצרים, האינטרס של הצרכן והיצרן מתאחדים - הצרכן מקבל שירות איכותי והן ליצרן והן לצרכן יש אינטרס שהמוצר יחזיק מעמד זמן רב ככל האפשר. <br />
<br />
אחת הדוגמאות היא חברת הרהיטים האמריקאית "הרמן מילר" שמוכרת "שרותי כיסא". בתום השימוש בכיסא מחזירים אותו אל היצרן ומקבלים כיסא זהה, משודרג או זיכוי. על ידי תכנון קפדני של החומרים המרכיבים את חלקי הכיסא ועיצוב של הכיסא עצמו, חלקי הכסא יכולים לחזור לשימוש נוסף או לחומרי גלם. השיטה הכלכלית הזאת יוצרת מערכות תומכות בשרשרת האספקה, וכך נוצרת כלכלה מעגלית. למשל: חברות המתמחות ב"כרייה אורבאנית" של חומרים על ידי שירות ואיסוף ממוקד של מוצרים מהלקוחות, טיפול ראשוני או שניוני בחומרי הגלם שמופקים מהמוצרים, ויצירת מערכות אקולוגיות תעשייתיות.<br />
<br />
==סגירת מעגלים==<br />
שיטת מעריסה לעריסה שמה דגש קפדני על איכות חומרים ועל היכולת לסגור מעגלים. לדוגמה: בקבוקי משקאות מפלסטיק מסוג PET נאספים, ממוינים ונשלחים למיחזור. ברוב המקרים מדובר בתהליך "מיחזור- מפחית" (ירידת ערך החומר בתהליך המיחזור) וחומר הגלם הממוחזר אינו משמש לייצור מחדש של בקבוקים אלא לייצור סיבים, אריזות ומוצרים המאפשרים שימוש בחומר נחות. ברוב המקרים, אחרי השימוש השניוני, החומר יגיע לשריפה או הטמנה. סוגי פלסטיק רבים עוברים בתהליך המחזור שלהם תהליך של ירידת איכות חומר הגלם, והם גם מכילים רעלים רבים. בשיטת מעריסה לעריסה בוחנים לפעמים אלפי כימיקלים שונים עד שמוצאים את החומרים והעיצובים המתאימים לשילוב במוצר. <br />
<br />
ככל שיש יותר חברות שעובדות בשיטת מעריסה לעריסה, נוצרת [[אקולוגיה תעשייתית]] שבה יש [[מטבוליזם תעשייתי]] כך שחומרים שהם פסולת מחברה אחת יכולים להיות חומר גלם עבור תעשייה אחרת. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[המהפכה התעשייתית הבאה]]<br />
* [[הצעד הטבעי]]<br />
* [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]<br />
* [[פסולת = מזון (סרט)]]<br />
<br />
{{אקולוגיה תעשייתית}}{{תבנית:קיימות}}<br />
{{תבנית:צמיחה כלכלית}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://readingmachine.co.il/home/books/1335182546 על הספר מעריסה לעריסה בעברית] באתר ההוצאה לאור - בבל<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle מעריסה לעריסה] על עקרונות השיטה בויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle:_Remaking_the_Way_We_Make_Things על הספר מעריסה לעריסה] בויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.mcdonough.com/cradle_to_cradle.htm על הספר באתר של ויליאם מק'דונו]<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=W_-8KRQW4NA יאיר אנגל על "מעריסה לעריסה"] סרטון קצר בעברית במסגרת כנס פתרונות <br />
* [http://www.ted.com/index.php/talks/william_mcdonough_on_cradle_to_cradle_design.html הרצאה של מק'דונו] במסגרת TED<br />
* [http://www.c2ccertified.com/ רשימת המוצרים שקיבלו אישור מטעם "עריסה לעריסה"]<br />
* [http://www.businessweek.com/innovate/content/nov2008/id2008115_679704.htm מאמר על חברת ביגוד שמאמצת את העקרונות בחלק מקו הייצור שלה]<br />
* כתבה על "עריסה לעריסה" בעיתון "ג'רוזלם פוסט", [http://www.jpost.com/HealthAndSci-Tech/InternetAndTechnology/Article.aspx?id=192653 ]אוקטובר 2010<br />
* [http://www.slideshare.net/thebrk/ss-2503651 מצגת "מעריסה לעריסה"] ליעד אורתר, יום השמישות העולמית, 2009.<br />
* [http://www.themarker.com/advertising/1.523105 "מעריסה לעריסה": התפישה החדשה של הגישה הירוקה; לא די במזעור הפסולת יש לפתח מוצרים לשימוש חוזר] ראיון עם פרופסור [[מיכאל ברואנגרט]], דה מרקר, 15.02.2009<br />
* [http://www.treehugger.com/corporate-responsibility/dutch-town-of-venlo-goes-cradle-to-cradle.html על העיר Venlo, הולנד שעברה להשתמש בשיטה], treehugger, מרץ 2008<br />
* [http://www.regiovenlo.nl/oud/?pagina=46 עוד על העיר Venlo ]<br />
<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ייצור]]<br />
[[קטגוריה:אקולוגיה תעשייתית]]<br />
[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]<br />
[[קטגוריה:תעשייה בת קיימא]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=37386מעריסה לעריסה (ספר)2014-03-08T17:42:04Z<p>Engel: ערכתי מחדש חלק מההגדרות, הרבה תיקוני טקסט והגהות</p>
<hr />
<div>'''מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים''' (Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things) הוא ספר משנת 2002 מאת הכימאי הגרמני פרופ' דר' [[מיכאל בראונגארט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מק'דונו]], הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]]. <br />
[[תמונה:Cradle to Cradle.jpg|left|thumb|200px|עטיפת הספר בגרסה האנגלית]]<br />
<br />
המונח "מעריסה לעריסה" הוא ביטוי שנטבע בסוף שנות ה-70 על ידי Walter R. Stahel והוא מתייחס למסגרת תעשייתית ועסקית שבה טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא [[זיהום]] וללא [[פסולת]] ואינן גורמות לדלדול של [[משאבים מתכלים]].<br />
<br />
במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כשייכים לאחד משני זרמים - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''"טכנוספרה"''' מורכבת מ '''יסודות הזנה טכניים''' שניתנים ל[[מחזור]] או ל[[שימוש חוזר]] ללא איבוד של איכות - דוגמה טובה להיבט זה הן מתכות. המעגל השני מורכב מחומרים שבאים ושבים אל ה[[ביוספרה]] ומהווים '''יסודות הזנה ביולוגיים''' אותם ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]]. המונח "מעריסה לעריסה" מתייחס למונח "מעריסה לקבר"' בה מתקיים מחזור חומרים לינארי מחומרי הגלם בתהליכי הייצור והשימוש בהם מטופלים לאורך הדרך עד להטמנה או שריפה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה. <br />
<br />
בנוסף לעקרונות אלה, מסתמכת שיטת מעריסה לעריסה על "חומרים בטוחים" - חומרים שקל להשתמש בהם בצורה בטוחה וכן על [[אנרגיה מתחדשת]] ועל [[אחריות יצרן מורחבת]]. <br />
<br />
מק'דונו ובראונגרט מבצעים בספר שרטוט היסטורי של שורשי [[המהפכה התעשייתית]], מעירים על הקשר בין מדע, טבע והחברה ומתארים עקרונות מרכזיים בתכנון עליהם הם ממליצים. כמו כן הם נותנים דוגמאות למוצרים ולאסטרטגיות עסקיות שמעצבות מחדש את השוק. הם קוראים למערכת תעשייתית שבה הפעילות תהפוך ליוצרת ערך חיובי מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. דבר זה מבוסס על "פיתוח מחזור-חומרים" שנהגה על ידי בראונגרט ואחרים ב - EPEA[http://epea-hamburg.org/index.php?id=207&L=0] - <br />
Environmental Protection Encouragement Agency בשנות ה-90, ואשר צוטט על Society for Environmental Toxicology and Chemistry בעבודה משנות ה-90 המוקדמות - מסגרת טכנית להערכת מחזור חיים. <br />
<br />
==פילוסופיה ועקרונות יסוד==<br />
הפילוסופיה של מעריסה לעריסה היא<br />
{{ציטוט|תוכן=תכנון ועיצוב נכונים יכולים להפוך את מערכות הייצור והצריכה לכוח מחייה, ולא מזיק. שיטת מעריסה לעריסה היא פרדיגמה תכנונית - עיצובית המתמקדת בחדשנות על מנת להעצים את איכות המוצרים.}} <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=עיצוב מעריסה לעריסה מקבל את השראתו מהטבע - בו אין מקום למושג פסולת. מכיוון שבטבע פסולת =מזון}} <br />
<br />
שלוש עקרונות יסוד בשיטת מעריסה לעריסה:<br />
* '''פסולת = מזון'''. כל דבר ניתן להפוך למזון או למשאב. <br />
* שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] הקיימת בשפע. <br />
* חגיגת ה[[מגוון]] - מגוון מינים, תרבויות, פתרונות, חומרים, עיצובים וכו'. <br />
<br />
==אחריות יצרן מורחבת==<br />
אחת הבעיות שיש בשיטה הקיימת היא [[התיישנות מתוכננת]] והתיישנות נתפסת ([[תרבות הצריכה]]). היות והיצרנים מרוויחים בעקבות מכירה של כמה שיותר מוצרים, יש להם אינטרס מובנה למכור כמה שיותר מוצרים, וכשמוצרים אלה יתיישנו, יתקלקלו או יתפסו כמיושנים, הצרכנים קונים מוצר חדש או חלקי חילוף. <br />
<br />
בשיטת מעריסה לעריסה, פסולת=מזון ולכן המוצר מתוכנן ומעוצב מראש בהתאמה למעגלי החומרים והתכנית העסקית הרלוונטית. מוצר שמסיים את חייו אינו הולך למזבלה אלא חוזר אל היצרן או אל נציג שלו. היבט זה נקרא '''[[אחריות יצרן מורחבת]]'''. היצרן מכיר את המוצר שלו ויודע בדיוק אילו חומרים יש בו ומהי הדרך הטובה ביותר להחזירם לטכנוספירה. פרוש הדבר שהוא בעל הידע הטוב ביותר בשאלה מה לעשות עם כל רכיב ורכיב של המוצר. בעולם שיש בו מאות אלפי כימיקלים שונים במאות מיליוני מוצרים יש לדבר זה חשיבות מכרעת. <br />
<br />
היבט זה מייצר תמריץ נוסף עבור היצרן. אם המוצר חוזר אליו בגמר השימוש, יש לו אינטרס לתכנן מוצר כך שיהיה קל ופשוט להפריד אותו לזרמי הטכנוספרה ולזרם הביוספרי. בנוסף יש לו גם אינטרס להחליף כמה שפחות חלקים מהמוצר (במקום את המוצר כולו) ושכל חלק יחזיק מעמד זמן בהתאמה לצרכים האמיתיים של המוצר והמשתמש - כדי למנוע עלויות של תיקונים.<br />
<br />
==מכירת שירותים במקום מוצרים==<br />
מוצרים המותאמים לטכנוספירה אינם 'נצרכים', אלא מאפשרים שימוש בביצועים שלהם, כך שהיצרן מוכר שירותים במקום מוצרים. "שירות מחשב", "שירות חלון" או "שירות שטיח", או "תחבורה" הם השירותים שהצרכן באמת מעוניין בהם - אין לצרכן שום עניין כלכלי ברכישה ובעלות על מחשב משל עצמו או להיות הבעלים של חלון או של כלי תחבורה. כל מה שהוא רוצה באמת הם הביצועים והשירותים שהמוצרים האלו יכולים לספק לו. על ידי גביית תשלום על שירותים במקום על מוצרים, האינטרס של הצרכן והיצרן מתאחדים - הצרכן מקבל שירות איכותי והן ליצרן והן לצרכן יש אינטרס שהמוצר יחזיק מעמד זמן רב ככל האפשר. <br />
<br />
אחת הדוגמאות היא חברת הרהיטים האמריקאית "הרמן מילר" שמוכרת "שרותי כיסא". בתום השימוש בכיסא מחזירים אותו אל היצרן ומקבלים כיסא זהה, משודרג או זיכוי. על ידי תכנון קפדני של החומרים המרכיבים את חלקי הכיסא ועיצוב של הכיסא עצמו, חלקי הכסא יכולים לחזור לשימוש נוסף או לחומרי גלם. השיטה הכלכלית הזאת יוצרת מערכות תומכות בשרשרת האספקה, וכך נוצרת כלכלה מעגלית. למשל: חברות המתמחות ב"כרייה אורבאנית" של חומרים על ידי שירות ואיסוף ממוקד של מוצרים מהלקוחות, טיפול ראשוני או שניוני בחומרי הגלם שמופקים מהמוצרים, ויצירת מערכות אקולוגיות תעשייתיות.<br />
<br />
==סגירת מעגלים==<br />
שיטת מעריסה לעריסה שמה דגש קפדני על איכות חומרים ועל היכולת לסגור מעגלים. לדוגמה: בקבוקי משקאות מפלסטיק מסוג PET נאספים, ממוינים ונשלחים למיחזור. ברוב המקרים מדובר בתהליך "מיחזור- מפחית" (ירידת ערך החומר בתהליך המיחזור) וחומר הגלם הממוחזר אינו משמש לייצור מחדש של בקבוקים אלא לייצור סיבים, אריזות ומוצרים המאפשרים שימוש בחומר נחות. ברוב המקרים, אחרי השימוש השניוני, החומר יגיע לשריפה או הטמנה. סוגי פלסטיק רבים עוברים בתהליך המחזור שלהם תהליך של ירידת איכות חומר הגלם, והם גם מכילים רעלים רבים. בשיטת מעריסה לעריסה בוחנים לפעמים אלפי כימיקלים שונים עד שמוצאים את החומרים והעיצובים המתאימים לשילוב במוצר. <br />
<br />
ככל שיש יותר חברות שעובדות בשיטת מעריסה לעריסה, נוצרת [[אקולוגיה תעשייתית]] שבה יש [[מטבוליזם תעשייתי]] כך שחומרים שהם פסולת מחברה אחת יכולים להיות חומר גלם עבור תעשייה אחרת. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[המהפכה התעשייתית הבאה]]<br />
* [[הצעד הטבעי]]<br />
* [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]<br />
* [[פסולת = מזון (סרט)]]<br />
<br />
{{אקולוגיה תעשייתית}}{{תבנית:קיימות}}<br />
{{תבנית:צמיחה כלכלית}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle מעריסה לעריסה] על עקרונות השיטה בויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle:_Remaking_the_Way_We_Make_Things על הספר מעריסה לעריסה] בויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.mcdonough.com/cradle_to_cradle.htm על הספר באתר של ויליאם מק'דונו]<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=W_-8KRQW4NA יאיר אנגל על "מעריסה לעריסה"] סרטון קצר בעברית במסגרת כנס פתרונות <br />
* [http://www.ted.com/index.php/talks/william_mcdonough_on_cradle_to_cradle_design.html הרצאה של מק'דונו] במסגרת TED<br />
* [http://www.c2ccertified.com/ רשימת המוצרים שקיבלו אישור מטעם "עריסה לעריסה"]<br />
* [http://www.businessweek.com/innovate/content/nov2008/id2008115_679704.htm מאמר על חברת ביגוד שמאמצת את העקרונות בחלק מקו הייצור שלה]<br />
* כתבה על "עריסה לעריסה" בעיתון "ג'רוזלם פוסט", [http://www.jpost.com/HealthAndSci-Tech/InternetAndTechnology/Article.aspx?id=192653 ]אוקטובר 2010<br />
* [http://www.slideshare.net/thebrk/ss-2503651 מצגת "מעריסה לעריסה"] ליעד אורתר, יום השמישות העולמית, 2009.<br />
* [http://www.themarker.com/advertising/1.523105 "מעריסה לעריסה": התפישה החדשה של הגישה הירוקה; לא די במזעור הפסולת יש לפתח מוצרים לשימוש חוזר] ראיון עם פרופסור [[מיכאל ברואנגרט]], דה מרקר, 15.02.2009<br />
* [http://www.treehugger.com/corporate-responsibility/dutch-town-of-venlo-goes-cradle-to-cradle.html על העיר Venlo, הולנד שעברה להשתמש בשיטה], treehugger, מרץ 2008<br />
* [http://www.regiovenlo.nl/oud/?pagina=46 עוד על העיר Venlo ]<br />
<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ייצור]]<br />
[[קטגוריה:אקולוגיה תעשייתית]]<br />
[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]<br />
[[קטגוריה:תעשייה בת קיימא]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=37385מעריסה לעריסה (ספר)2014-03-08T17:36:37Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים''' (Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things) הוא ספר משנת 2002 מאת הכימאי הגרמני פרופ' דר' [[מיכאל בראונגארט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מק'דונו]], הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]]. <br />
[[תמונה:Cradle to Cradle.jpg|left|thumb|200px|עטיפת הספר בגרסה האנגלית]]<br />
<br />
המונח "מעריסה לעריסה" הוא ביטוי שנטבע בסוף שנות ה-70 על ידי Walter R. Stahel והוא מתייחס למסגרת תעשייתית ועסקית שבה טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא [[זיהום]] וללא [[פסולת]] ואינן גורמות לדלדול של [[משאבים מתכלים]].<br />
<br />
במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כשייכים לאחד משני זרמים - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''"טכנוספרה"''' מורכבת מ '''יסודות הזנה טכניים''' שניתנים ל[[מחזור]] או ל[[שימוש חוזר]] ללא איבוד של איכות - דוגמה טובה להיבט זה הן מתכות. המעגל השני מורכב מחומרים שבאים ושבים אל ה[[ביוספרה]] ומהווים '''יסודות הזנה ביולוגיים''' אותם ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]]. המונח "מעריסה לעריסה" מתייחס למונח "מעריסה לקבר"' בה מתקיים מחזור חומרים לינארי מחומרי הגלם בתהליכי הייצור והשימוש בהם מטופלים לאורך הדרך עד להטמנה או שריפה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה. <br />
<br />
בנוסף לעקרונות אלה, מסתמכת שיטת מעריסה לעריסה על "חומרים בטוחים" - חומרים שקל להשתמש בהם בצורה בטוחה וכן על [[אנרגיה מתחדשת]] ועל [[אחריות יצרן מורחבת]]. <br />
<br />
מק'דונו ובראונגרט מבצעים בספר שרטוט היסטורי של שורשי [[המהפכה התעשייתית]], מעירים על הקשר בין מדע, טבע והחברה ומתארים עקרונות מרכזיים בתכנון עליהם הם ממליצים. כמו כן הם נותנים דוגמאות למוצרים ולאסטרטגיות עסקיות שמעצבות מחדש את השוק. הם קוראים למערכת תעשייתית שבה הפעילות תהפוך ליוצרת ערך חיובי מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. דבר זה מבוסס על "פיתוח מחזור-חומרים" שנהגה על ידי בראונגרט ואחרים ב - EPEA[http://epea-hamburg.org/index.php?id=207&L=0] - <br />
Environmental Protection Encouragement Agency בשנות ה-90, ואשר צוטט על Society for Environmental Toxicology and Chemistry בעבודה משנות ה-90 המוקדמות - מסגרת טכנית להערכת מחזור חיים. <br />
<br />
==פילוסופיה ועקרונות יסוד==<br />
הפילוסופיה של מעריסה לעריסה היא<br />
{{ציטוט|תוכן=תכנון ועיצוב נכונים יכולים להפוך את מערכות הייצור והצריכה לכוח מחייה, ולא מזיק. שיטת מעריסה לעריסה היא פרדיגמה תכנונית - עיצובית המתמקדת בחדשנות על מנת להעצים את איכות המוצרים.}} <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=עיצוב מעריסה לעריסה מקבל את השראתו מהטבע - בו אין מקום למושג פסולת. מכיוון שבטבע פסולת =מזון}} <br />
<br />
שלוש עקרונות יסוד בשיטת מעריסה לעריסה:<br />
* '''פסולת = מזון'''. כל דבר ניתן להפוך למזון או למשאב. <br />
* שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] הקיימת בשפע. <br />
* לחגוג את ה[[מגוון]] - מגוון מינים, תרבויות, פתרונות, חומרים, עיצובים וכו'. <br />
<br />
==אחריות יצרן מורחבת==<br />
אחת הבעיות שיש בשיטה הקיימת היא [[התיישנות מתוכננת]] והתיישנות נתפסת ([[תרבות הצריכה]]). היות והיצרנים מרוויחים בעקבות מכירה של כמה שיותר מוצרים, יש להם אינטרס מובנה למכור כמה שיותר מוצרים, וכשמוצרים אלה יתיישנו, יתקלקלו או יתפסו כמיושנים, הצרכנים קונים מוצר חדש או חלקי חילוף. <br />
<br />
בשיטת מעריסה לעריסה, פסולת=מזון ולכן המוצר מתוכנן ומעוצב מראש בהתאמה למעגלי החומרים והתכנית העסקית הרלוונטית. מוצר שמסיים את חייו אינו הולך למזבלה אלא חוזר אל היצרן או אל נציג שלו. היבט זה נקרא '''[[אחריות יצרן מורחבת]]'''. היצרן מכיר את המוצר שלו ויודע בדיוק אילו חומרים יש בו ומהי הדרך הטובה ביותר להחזירם לטכנוספירה. פרוש הדבר שהוא בעל הידע הטוב ביותר בשאלה מה לעשות עם כל רכיב ורכיב של המוצר. בעולם שיש בו מאות אלפי כימיקלים שונים במאות מיליוני מוצרים יש לדבר זה חשיבות מכרעת. <br />
<br />
היבט זה מייצר תמריץ נוסף עבור היצרן. אם המוצר חוזר אליו בגמר השימוש, יש לו אינטרס לתכנן מוצר כך שיהיה קל ופשוט להפריד אותו לזרמי הטכנוספרה ולזרם הביוספרי. בנוסף יש לו גם אינטרס להחליף כמה שפחות חלקים מהמוצר (במקום את המוצר כולו) ושכל חלק יחזיק מעמד זמן בהתאמה לצרכים האמיתיים של המוצר והמשתמש - כדי למנוע עלויות של תיקונים.<br />
<br />
==מכירת שירותים במקום מוצרים==<br />
מוצרים המותאמים לטכנוספירה אינם 'נצרכים', אלא מאפשרים שימוש בביצועים שלהם, כך שהיצרן מוכר שירותים במקום מוצרים. "שירות מחשב", "שירות חלון" או "שירות שטיח", או "תחבורה" הם השירותים שהצרכן באמת מעוניין בהם - אין לצרכן שום עניין כלכלי ברכישה ובעלות על מחשב משל עצמו או להיות הבעלים של חלון או של כלי תחבורה. כל מה שהוא רוצה באמת הם הביצועים והשירותים שהמוצרים האלו יכולים לספק לו. על ידי גביית תשלום על שירותים במקום על מוצרים, האינטרס של הצרכן והיצרן מתאחדים - הצרכן מקבל שירות איכותי והן ליצרן והן לצרכן יש אינטרס שהמוצר יחזיק מעמד זמן רב ככל האפשר. <br />
<br />
אחת הדוגמאות היא חברת הרהיטים האמריקאית "הרמן מילר" שמוכרת "שרותי כיסא". בתום השימוש בכיסא מחזירים אותו אל היצרן ומקבלים כיסא זהה, משודרג או זיכוי. על ידי תכנון קפדני של החומרים המרכיבים את חלקי הכיסא ועיצוב של הכיסא עצמו, חלקי הכסא יכולים לחזור לשימוש נוסף או לחומרי גלם. השיטה הכלכלית הזאת יוצרת מערכות תומכות בשרשרת האספקה, וכך נוצרת כלכלה מעגלית. למשל: חברות המתמחות ב"כרייה אורבאנית" של חומרים על ידי שירות ואיסוף ממוקד של מוצרים מהלקוחות, טיפול ראשוני או שניוני בחומרי הגלם שמופקים מהמוצרים, ויצירת מערכות אקולוגיות תעשייתיות.<br />
<br />
==סגירת מעגלים==<br />
שיטת מעריסה לעריסה שמה דגש קפדני על איכות חומרים ועל היכולת לסגור מעגלים. לדוגמה: בקבוקי משקאות מפלסטיק מסוג PET נאספים, ממוינים ונשלחים למיחזור. ברוב המקרים מדובר בתהליך "מיחזור- מפחית" (ירידת ערך החומר בתהליך המיחזור) וחומר הגלם הממוחזר אינו משמש לייצור מחדש של בקבוקים אלא לייצור סיבים, אריזות ומוצרים המאפשרים שימוש בחומר נחות. ברוב המקרים, אחרי השימוש השניוני, החומר יגיע לשריפה או הטמנה. סוגי פלסטיק רבים עוברים בהתליך המחזור שלהם תהליך של ירידת איכות חומר הגלם, והם גם מכילים רעלים רבים. בשיטת מעריסה לעריסה בוחנים לפעמים אלפי כימיקלים שונים עד שמוצאים את החומרים והעיצובים המתאימים לשילוב במוצר. <br />
<br />
ככל שיש יותר חברות שעובדות בשיטת מעריסה לעריסה, נוצרת [[אקולוגיה תעשייתית]] שבה יש [[מטבוליזם תעשייתי]] כך שחומרים שהם פסולת מחברה אחת יכולים להיות חומר גלם עבור תעשייה אחרת. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[המהפכה התעשייתית הבאה]]<br />
* [[הצעד הטבעי]]<br />
* [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]<br />
* [[פסולת = מזון (סרט)]]<br />
<br />
{{אקולוגיה תעשייתית}}{{תבנית:קיימות}}<br />
{{תבנית:צמיחה כלכלית}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle מעריסה לעריסה] על עקרונות השיטה בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle:_Remaking_the_Way_We_Make_Things על הספר מעריסה לעריסה] בויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.mcdonough.com/cradle_to_cradle.htm על הספר באתר של וויליאם מקדונו]<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=W_-8KRQW4NA יאיר אנגל על "מעריסה לעריסה"] סרטון קצר בעברית במסגרת כנס פתרונות <br />
* [http://www.ted.com/index.php/talks/william_mcdonough_on_cradle_to_cradle_design.html הרצאה של מקדונו] במסגרת TED<br />
* [http://www.c2ccertified.com/ רשימת המוצרים שקיבלו אישור מטעם "עריסה לעריסה"]<br />
* [http://www.businessweek.com/innovate/content/nov2008/id2008115_679704.htm מאמר על חברת ביגוד שמאמצת את העקרונות בחלק מקו הייצור שלה]<br />
* כתבה על "עריסה לעריסה" בעיתון "ג'רוזלם פוסט", [http://www.jpost.com/HealthAndSci-Tech/InternetAndTechnology/Article.aspx?id=192653 ]אוקטובר 2010<br />
* [http://www.slideshare.net/thebrk/ss-2503651 מצגת "מעריסה לעריסה"] ליעד אורתר, יום השמישות העולמית, 2009.<br />
* [http://www.themarker.com/advertising/1.523105 "מעריסה לעריסה": התפישה החדשה של הגישה הירוקה; לא די במזעור הפסולת יש לפתח מוצרים לשימוש חוזר] ראיון עם פרופסור [[מיכאל ברואנגרט]], דה מרקר, 15.02.2009<br />
* [http://www.treehugger.com/corporate-responsibility/dutch-town-of-venlo-goes-cradle-to-cradle.html על העיר Venlo, הולנד שעברה להשתמש בשיטה], treehugger, מרץ 2008<br />
* [http://www.regiovenlo.nl/oud/?pagina=46 עוד על העיר Venlo ]<br />
<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ייצור]]<br />
[[קטגוריה:אקולוגיה תעשייתית]]<br />
[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]<br />
[[קטגוריה:תעשייה בת קיימא]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%27%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%95&diff=37384ויליאם מק'דונו2014-03-08T17:08:38Z<p>Engel: ערכתי תיקונים מינוריים, בעיקר הגהות.</p>
<hr />
<div>'''ויליאם מק'דונו''' (William McDonough) הוא אדריכל אמריקאי, הנחשב לאחד מחלוצי [[בנייה ירוקה|האדריכלות המקיימת]] ושל [[עיצוב מקיים|העיצוב המקיים]], ומשלב בה גם את ההיבט של הרווח הכלכלי. <br />
<br />
מק'דונו הוביל מספר פרויקטים בתאגידים גדולים כמו [[גאפ]], [[נייקי]], [[הרמן מילר]] שהתמקדו בנקודת מבט [[סביבתנות|סביבתית]] וכלכלית. דבר זה הוביל לכך שהוא מונה לאחראי ראשי על פרויקט ענק בחברת [[פורד]]. הפרויקט שצפוי להמשך 20 שנה ולעלות 2 מיליארד דולר עוסק בעיצוב מחדש של מפעל החברה River Rouge שממוקם בדרבן, מישיגן. הוא כולל את הקמת "living roof" הגדול ביותר בעולם בשנת 2002. הגג ששטחו 100 אלף מטרים רבועים של מפעל להרכבת משאיות בדרבן כוסה בשטח של 40,000 מטרים רבועים של הצמח הנמוך Sedum. <br />
<br />
בשנת 1996 מק'דונו היה האדם הראשון והיחיד שזכה בפרס הנשיאותי עבור [[פיתוח בר קיימא]]. בשנת 1999 כינה אותו מגזין "טיים" "גיבור למען הפלנטה". בשנת 2004 הוא זכה בפרס הלאומי לעיצוב מטעם המוזיאון הלאומי לעיצוב Smithsonian Cooper-Hewitt. <br />
<br />
בשנת 2002 הוא כתב (יחד עם הכימאי [[מיכאל בראונגרט]]) את ספרו המפורסם "[[מעריסה לעריסה (ספר)|מעריסה לעריסה]] ". הספר עוסק בהפרדה בין מחזור רעיל של חומרים- חומרים שעוברים מיחזור במעגל סגור בלי לפגוע במערכות אקולוגיות, לבין מחזור הזנה - מחזור חומרים שנלקחים מהטבע ומוחזרים אליו כחומרי מזון. הוא קורא ל"מהפכה תעשייתית חדשה שתאפשר לטכנולוגיה ולטבע לחיות ביחד". <br />
<br />
המשרדים של מק'דונו ממוקמים כיום (2007) ב- Charlottesville, וירג'יניה, ויש לו גם משרדים קטנים יותר בסן-פרנסיסקו, קליפורניה. מיקומו הקודם היה בעיר ניו יורק, אותה עזב בשנת 1994 כשהוא נתמנה לדקאן בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת וירג'יניה. בשנת 1999 הוא ויתר על משרה זו כדי להתמקד בהרחבת ניסיונו המקצועי. <br />
<br />
==מאמרים==<br />
* [[המהפכה התעשייתית הבאה]]<br />
<br />
==ספרים==<br />
* [[מעריסה לעריסה (ספר)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://en.wikipedia.org/wiki/William_McDonough בויקיפדיה האנגלית]<br />
*[http://www.mcdonough.com אתר הבית של מקודנו]<br />
<br />
{{מיון רגיל:מקדונו, ויליאם}}<br />
[[קטגוריה:אישים]]<br />
[[קטגוריה:בנייה ירוקה]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]<br />
[[קטגוריה:ייצור]]<br />
[[קטגוריה:תעשייה בת קיימא]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A8&diff=37382באקמינסטר פולר2014-03-07T17:20:09Z<p>Engel: הוספתי Dymaxion CAR + Dymaxion house + קישור</p>
<hr />
<div>'''ריצ'רד באקמינסטר "באקי" פולר''' (באנגלית: Richard Buckminster “Bucky” Fuller; 12 ביולי 1895 - 1 ביולי 1983) היה אדריכל, מהנדס, ממציא, פילוסוף ואיש חזון ורוח אמריקאי. עסק במגוון רחב מאוד של תחומים, ביניהם עיצוב, מתמטיקה, קרטוגרפיה, [[קיימות]] וחקר החלל. פולר ידוע בעיקר בזכות פיתוח [[כיפה גאודזית|הכיפה הגאודזית]], מכונית הדימקסיון (באנגלית: Dymaxion car), בית הדימקסיון (באנגלית: Dymaxion house), ולזכותו המצאות ופיתוחים רבים נוספים.<br />
<br />
==גישתו החברתית==<br />
לאחר המשברים שעבר פולר בסוף שנות ה-20, החל באקמניסטר פולר להגות רעיונות שונים ופיתח תפישות פילוסופיות וחברתיות. פולר תהה לגבי עתיד האנושות - [[קיימות|האם תוכל לשרוד לאורך דורות רבים]] נוספים או שכיוון התפתחותה יביא בסופו של דבר לכלייתה? פולר גם תהה איך הוא באופן אישי יוכל לסייע לה לשרוד. בין השאר הוא חשב כיצד יוכל הוא, כאינדיבידואל, לסייע לאנושות באופן כזה שמדינות, פירמות וארגונים גדולים אינם מסוגלים מסיבות כלכליות ופוליטיות לעשות.<br />
<br />
אחת התפיסות של פולר התבססה על רעיון "[[ספינת החלל כדור הארץ]]" שהיה גם שם אחד מספריו. הוא אף חיבר את ה-"[[חוברת הפעלה לחללית כדור הארץ]]" (Operating manual for Spaceship Earth) שבה הסביר את האופן שבו עלינו לנהל בצורה נכונה את [[משאבים טבעיים|המשאבים הטבעיים]] על כדור הארץ על מנת לשרוד במסע של האנושות. מתקן "ספינת החלל כדור הארץ" הנמצא במרכז אפקוט שבפלורידה נבנה בהשראת רעיון זה ב-1982 והמתקן אף בנוי ככיפה גאודזית ענקית.<br />
<br />
פולר, או בכינויו "באקי" (Bucky), היה ידוע כנונקונפורמיסט מושבע וייתכן שמסיבה זו היה אהוד במיוחד על דורות של צעירים משנות ה-60 ועד מותו ב-1983. הוא היה בעל השפעה רבה גם דור "[[ילדי הפרחים]]" וחברי תנועות נוער בזכות השקפת עולמו לגבי הסינתזה החדשה שיש ליצור בין האדם לטבע ולהימנע מ[[תרבות הצריכה]] הבזבזנית וההרסנית. ילדי הפרחים האמינו אמנם בכוחה של האהבה ואילו פולר האמין בכוחו של היחיד ובכוחה של ה[[טכנולוגיה]] אך קידום מטרות של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] היו משותפות להם. <br />
<br />
הכיפות הגאודזיות שפיתח פולר נבנו מתוך תפישה של קירוי שטחים עצומים על ידי מבנה קל וחזק. על אף שהכיפות הגדולות ביותר מסוג זה שנבנו עד היום אינן גדולות מכ-200 מ', חזונו של פולר היה קירוי של ערים שלמות. רעיונות אלו היוו השראה לסופרי מדע בדיוני רבים הראו את הכיפה הגאודזית כסמל ליכולת יצירה של סביבות מקורות ומוגנות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Buckminster_Fuller באקמיניסטר פולר] בויקיפדיה האנגלית. <br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=YlLZE23EJKs Buckminster Fuller's Dymaxion Car ] ביוטיוב <br />
[[קטגוריה:אנשי כלכלה מקיימת]]<br />
[[קטגוריה:אדריכלים]]<br />
<br />
[[קטגוריה:מעצבים]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=30033מעריסה לעריסה (ספר)2012-04-25T08:27:54Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''עריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים''' (Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things) הוא ספר משנת 2002 מאת הכימאי הגרמני פרופ' דר' [[מיכאל בראונגארט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מקדונו]], הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]]. <br />
[[תמונה:Cradle to Cradle.jpg|left|thumb|200px|עטיפת הספר בגרסה האנגלית]]<br />
המונח "מעריסה לעריסה" הוא ביטוי שנטבע בסוף שנות ה-70 על ידי Walter R. Stahel והוא מתייחס למסגרת תעשייתית ועסקית שבה טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא [[זיהום]] וללא [[פסולת]]. <br />
<br />
במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כשייכים לאחד משני זרמים - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''יסודות הזנה טכניים''' ניתנים למחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות - לדוגמה מתכות, ואת '''יסודות הזנה הביולוגיים''' ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]]. המונח "עריסה לעריסה" מתייחס למונח מ"עריסה לקבר"' בה מתקיים מחזור חומרים לינארי מחומרי הגלם בתהליכי הייצור והשימוש בהם מטופלים לאורך הדרך עד להטמנה או שריפה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה. <br />
<br />
בנוסף לעקרונות אלה, מסתמכת שיטת מעריסה לעריסה על "חומרים בטוחים" - חומרים שקל להשתמש בהם בצורה בטוחה וכן על [[אנרגיה מתחדשת]] ועל [[אחריות יצרן מורחבת]]. <br />
<br />
מקדונו ובראונגרט מבצעים בספר שרטוט היסטורי של שורשי [[המהפכה התעשייתית]], מעירים על הקשר בין מדע, טבע והחברה ומתארים עקרונות מרכזיים בתכנון עליהם הם ממליצים. כמו כן הם נותנים דוגמאות למוצרים ולאסטרטגיות עסקיות שמעצבות מחדש את השוק. הם קוראים למערכת תעשייתית שבה הפעילות תהפוך ליוצרת ערך חיובי מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. דבר זה מבוסס על "פיתוח מחזור-חומרים" שנהגה על ידי בראונגרט ואחרים ב - EPEA[http://epea-hamburg.org/index.php?id=207&L=0] - <br />
Environmental Protection Encouragement Agency בשנות ה-90, ואשר צוטט על Society for Environmental Toxicology and Chemistry בעבודה משנות ה-90 המוקדמות - מסגרת טכנית להערכת מחזור חיים. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[המהפכה התעשייתית הבאה]]<br />
* [[הצעד הטבעי]]<br />
* [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]<br />
* [[פסולת = מזון (סרט)]]<br />
<br />
{{אקולוגיה תעשייתית}}{{תבנית:קיימות}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle מעריסה לעריסה] על עקרונות השיטה בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle:_Remaking_the_Way_We_Make_Things על הספר מעריסה לעריסה] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.mcdonough.com/cradle_to_cradle.htm על הספר באתר של וויליאם מקדונו]<br />
* [http://www.ted.com/index.php/talks/william_mcdonough_on_cradle_to_cradle_design.html הרצאה של מקדונו] במסגרת TED<br />
* [http://www.c2ccertified.com/ רשימת המוצרים שקיבלו אישור מטעם "עריסה לעריסה"]<br />
* [http://www.businessweek.com/innovate/content/nov2008/id2008115_679704.htm מאמר על חברת ביגוד שמאמצת את העקרונות בחלק מקו הייצור שלה]<br />
* כתבה על "עריסה לעריסה" בעיתון "ג'רוזלם פוסט", [http://www.jpost.com/HealthAndSci-Tech/InternetAndTechnology/Article.aspx?id=192653 ]אוקטובר 2010<br />
* [http://www.slideshare.net/thebrk/ss-2503651 מצגת "מעריסה לעריסה"] ליעד אורתר, יום השמישות העולמית, 2009.<br />
* [http://www.themarker.com/advertising/1.523105 "מעריסה לעריסה": התפישה החדשה של הגישה הירוקה; לא די במזעור הפסולת יש לפתח מוצרים לשימוש חוזר] ראיון עם פרופסור [[מיכאל ברואנגרט]], דה מרקר, 15.02.2009<br />
* [http://www.treehugger.com/corporate-responsibility/dutch-town-of-venlo-goes-cradle-to-cradle.html על העיר Venlo, הולנד שעברה להשתמש בשיטה] מרץ 2008<br />
* [http://www.regiovenlo.nl/oud/?pagina=46 עוד על העיר Venlo ]<br />
<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ייצור]]<br />
[[קטגוריה:אקולוגיה תעשייתית]]<br />
[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=27890אחריות תאגידית2011-12-01T16:58:18Z<p>Engel: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''אחריות תאגידית''' (Corporate social responsibility-CSR) היא צורה של פיקוח עצמי בידי עסקים במטרה לשמור על ערכים חברתיים וסביבתיים. מונחים נרדפים לאותו מונח הם '''אחריות תאגידית חברתית''', '''מצפון סביבתי''', '''אזרחות תאגידית''', '''ביצועים חברתיים''', ו'''אחריות סביבתית'''. <br />
<br />
המונח אחריות תאגידית החל להיות בשימוש נפוץ על ידי תאגידים שהחל מסוף שנות ה-60 החלו לדבר על מחזיקי עניין. הוא קיבל חיזוק בעקבות צאתו של ספר מפורסם בתחום מאת R. Edward Freeman, [[ניהול אסטרטגי: גישה של מחזיקי עניין]] בשנת 1984. <br />
<br />
המונח '''[[מחזיקי עניין]]''' הם כל מי שמושפעים מפעילותו של התאגיד - לא רק בעלי המניות, אלא גם עובדים, לקוחות, ספקים, ספקי שירותים וקבלני משנה, קהילות ששוכנות ליד מפעלים של התאגיד, או קהילות שמושפעות מ[[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של מוצרי התאגיד או מפעילות התאגיד. מחזיקי עניין יכולים להיות לדוגמה קהילות ששוכנות ליד מפעלים הפולטים [[זיהום אוויר]] - לדוגמה קהילות ליד מפעלי [[רמת חובב]], [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], או קהילות שהמים שלהם מזדהמים בגלל פעילות החברה, גם אם הן שוכנות במרחק קילומטרים רבים מאתרי החברה (לדוגמה נדידה של [[זיהום מים]] של [[חברות כרייה]] לאורך נהרות ופגיעה בחקלאים ובדייגים השוכנים במורד הזרם. <br />
<br />
==בעד ונגד אחריות תאגידית==<br />
תומכי הגישה של אחריות תאגידית טוענים כי הדבר יביא לא רק לתוצאות חברתיות וסביבתניות רצויות, אלא גם יגרום לכך שבטווח הארוך תאגידים יכולים להרוויח יותר, כתוצאה לדוגמה של צמצום סיכון של תביעות משפטיות מולם. דוגמה קיצונית לכך היא סגירתו של תאגיד יוניון קרבייד, בעקבות [[אסון בופאל]] שבו נהרגו עשרות אלפי אנשים. <br />
<br />
מתנגדי הגישה, כמו אנשי [[אסכולת שיקאגו]] ובינהם [[מילטון פרידמן]] טוענים כי על התאגיד לשמור רק על הגישה המסורתית של מיקסום רווחים (כספיים) עבור בעלי המניות, בלי התחשבות בהיבטים אחרים שיכולים לפגוע בבעלי המניות. וכי זה תפקידה של הממשלה (על ידי חקיקה ורגולציה), או של משקיעים וצרכנים על ידי בחירות שהם מבצעים בהקשרים של השקעה וצריכה בהתאמה. <br />
<br />
מבקרים אחרים, בעיקר מזרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] טוענים כי אחריות תאגידית הם מעשה פלסטר, או [[טיוח ירוק]] וכי היא נסיון חלש ולא מספק להחליף פיקוח על [[תאגידים רב לאומיים]] מצד הממשלה או מצד [[מוסד חברתי]] מוסדות אחרים כמו קהילות.<br />
<br />
===טיעונים נגד אסכולת שיקגו===<br />
טענת נגד לגישת אסכולת שיקגו היא כי היכולת של צרכנים ומשקיעים לגרום לבדם להתנהגות אתית של תאגידים, מושמעת על ידי אנשי [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]] בטענה כי היא נאיבית או מיתממת. גישה זו מניחה קיומו של [[מידע מלא]], העדר [[השפעות חיצוניות]] ו[[כשלי שוק]] אחרים:<br />
<br />
* צרכנים ומשקיעים בדרך כלל לא רואים את ה[[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות הנגרמות במהלך הייצור או בהפקת [[חומרי הגלם]] הנדרשים להפקת מוצרי החברה, או את תנאי העבודה של הפועלים במפעלי הפירמה, במיוחד כשמפעלים אלה יכולים להיות במדינה אחרת במרחק אלפי קילומטרים מהצרכן או המשקיע. <br />
* צרכנים אינם מודעים לרעלים שעשויים להמצא בתוך מוצרים שהם צורכים. אין להם חושים כדי להבחין ברעלים אלה, וחייבת להיות רגולציה ממשלתית או כלים דומים כדי להתריע על קיום רעלים כאלה. <br />
* היות ותאגידים הם יישויות הררכיות והיות ותהליכי ייצור מבוצעים כיום בצורה מבוזרת ומרוחקת תוך שימוש באלפי תרכובות כימיות, ומאות קבלני משנה, יש קושי להשיג את המידע על [[ניתוח מחזור חיים]] של מוצרים. <br />
* לרוב הצרכנים אין את הכלים כדי לבצע הערכה לגבי היקף הנזק שעלול להגרם גם אם היה להם את המידע הגולמי על רעלים, זיהום או פגיעה בעובדים. לדוגמה האם הלבנת נייר בכלור עדיפה גורמת יותר או פחות נזק משימוש בנייר ממוחזר. <br />
* בנוסף, ב[[מערכות מורכבות]] כמו לדוגמה ב[[אקוויפר החוף]] או ב[[מערכת אקולוגית]] עלולה להיווצר [[השהייה]], כך שפעילות שמבוצעת היום (לדוגמה [[זיהום מים]]) תבוא לידי ביטוי רק עוד 50 שנה. לדוגמה זיהום של מפעלים בחולון בשנות ה-50 גורמים לסגירת בארות מים בשנות ה-2000. רעלים שצרכנים נחשפים אליהם היום, עלולים להשפיע רק בעוד עשורים או בדור הבא (ראו [[משבש אנדוקטריני]] לדוגמה). <br />
<br />
מסיבות אלה, יכולים דוחות אחריות תאגידית ליצור שקיפות גבוהה יותר ולאפשר למשקיעים, לצרכנים ואולי גם לממשלות לזהות תאגידים או עסקים שמנהגים בצורה אתית יותר. <br />
<br />
==שיטות==<br />
אתיקה עסקית היא אחת הצורות של אתיקה מעשית שבוחנת התנהגות של תאגידים. תקן איזו 26000 הוא תקן בינלאומי מוכר עבור אחריות תאגידית. ארגונים של הסקטור הציבורי כמו ארגון האומות המאוחדות מחוייבים לשיטה של "קו תחתון משולש" - השגת יעדים כספיים, חברתיים וסביבתיים. כמו כן קיימים עקרונות עבור גופי השקעות (כמו בנקים, קרנות וחברות ביטוח) לשם השקעה אחראית במיזמים ובעסקים, לדוגמה את [[עקרונות המשווה]]. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[אקולוגיה תעשייתית]]<br />
* [[כשתאגידים שולטים בעולם]]<br />
* [[עקרונות המשווה]]<br />
* [[יוזמת הדיווח העולמית]]<br />
* [[מדד מעלה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_responsibility אחריות תאגידית חברתית] בוויקיפידה האנגלית<br />
* [http://www.maala.org.il/he/home/a/main/ מעלה] ארגון ללא מטרות רווח, לדרוג חברות ישראליות בבורסה לניירות ערך. <br />
* [http://www.tase.co.il/TASE/MarketData/Indices/Additional/IndexMainDataAdditional.htm?Action=2&IndexID=150 מדד מעלה בבורסה לניירות ערך]<br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000291898 על הוויכוח האידאולוגי סביב אחריות תאגידית] פרופ' עמרי ידלין, גלובס 30/12/2007<br />
* [http://www.themarker.com/misc/1.564159 אחריות תאגידית? לא בישראל: חברות מסתירות מידע, פוגעות בסביבה ומפלות נשים] שרון שפורר, דה מארקר, 10.01.2010<br />
<br />
* [http://www.goodvision.co.il goodvision] חברה ישראלית לאחריות תאגידית<br />
* [http://www.groupp3.com Do Well by Doing Good] בלוג בעברית על אחריות תאגידית, גיא סיגורה<br />
* [http://www.shirleykantor.co.il שירלי קנטור שני] בלוג בעברית על אחריות תאגידית<br />
* [http://isbizs.co.il/ בית הספר הישראלי לעסקים חברתיים]<br />
<br />
המחלקה לאחריות תאגידית BDO זיו האפט [http://www.bdo.co.il/csr]<br />
<br />
[[קטגוריה:תאגידים]]<br />
[[קטגוריה:עסקים]]<br />
[[קטגוריה:מדדים]]<br />
[[קטגוריה:ניהול]]<br />
[[קטגוריה:השקעה]]<br />
[[קטגוריה:סביבתנות]]<br />
[[קטגוריה:שקיפות]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=27889אחריות תאגידית2011-12-01T16:56:03Z<p>Engel: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''אחריות תאגידית''' (Corporate social responsibility-CSR) היא צורה של פיקוח עצמי בידי עסקים במטרה לשמור על ערכים חברתיים וסביבתיים. מונחים נרדפים לאותו מונח הם '''אחריות תאגידית חברתית''', '''מצפון סביבתי''', '''אזרחות תאגידית''', '''ביצועים חברתיים''', ו'''אחריות סביבתית'''. <br />
<br />
המונח אחריות תאגידית החל להיות בשימוש נפוץ על ידי תאגידים שהחל מסוף שנות ה-60 החלו לדבר על מחזיקי עניין. הוא קיבל חיזוק בעקבות צאתו של ספר מפורסם בתחום מאת R. Edward Freeman, [[ניהול אסטרטגי: גישה של מחזיקי עניין]] בשנת 1984. <br />
<br />
המונח '''[[מחזיקי עניין]]''' הם כל מי שמושפעים מפעילותו של התאגיד - לא רק בעלי המניות, אלא גם עובדים, לקוחות, ספקים, ספקי שירותים וקבלני משנה, קהילות ששוכנות ליד מפעלים של התאגיד, או קהילות שמושפעות מ[[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של מוצרי התאגיד או מפעילות התאגיד. מחזיקי עניין יכולים להיות לדוגמה קהילות ששוכנות ליד מפעלים הפולטים [[זיהום אוויר]] - לדוגמה קהילות ליד מפעלי [[רמת חובב]], [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], או קהילות שהמים שלהם מזדהמים בגלל פעילות החברה, גם אם הן שוכנות במרחק קילומטרים רבים מאתרי החברה (לדוגמה נדידה של [[זיהום מים]] של [[חברות כרייה]] לאורך נהרות ופגיעה בחקלאים ובדייגים השוכנים במורד הזרם. <br />
<br />
==בעד ונגד אחריות תאגידית==<br />
תומכי הגישה של אחריות תאגידית טוענים כי הדבר יביא לא רק לתוצאות חברתיות וסביבתניות רצויות, אלא גם יגרום לכך שבטווח הארוך תאגידים יכולים להרוויח יותר, כתוצאה לדוגמה של צמצום סיכון של תביעות משפטיות מולם. דוגמה קיצונית לכך היא סגירתו של תאגיד יוניון קרבייד, בעקבות [[אסון בופאל]] שבו נהרגו עשרות אלפי אנשים. <br />
<br />
מתנגדי הגישה, כמו אנשי [[אסכולת שיקאגו]] ובינהם [[מילטון פרידמן]] טוענים כי על התאגיד לשמור רק על הגישה המסורתית של מיקסום רווחים (כספיים) עבור בעלי המניות, בלי התחשבות בהיבטים אחרים שיכולים לפגוע בבעלי המניות. וכי זה תפקידה של הממשלה (על ידי חקיקה ורגולציה), או של משקיעים וצרכנים על ידי בחירות שהם מבצעים בהקשרים של השקעה וצריכה בהתאמה. <br />
<br />
מבקרים אחרים, בעיקר מזרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] טוענים כי אחריות תאגידית הם מעשה פלסטר, או [[טיוח ירוק]] וכי היא נסיון חלש ולא מספק להחליף פיקוח על [[תאגידים רב לאומיים]] מצד הממשלה או מצד [[מוסד חברתי]] מוסדות אחרים כמו קהילות.<br />
<br />
===טיעונים נגד אסכולת שיקגו===<br />
טענת נגד לגישת אסכולת שיקגו היא כי היכולת של צרכנים ומשקיעים לגרום לבדם להתנהגות אתית של תאגידים, מושמעת על ידי אנשי [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]] בטענה כי היא נאיבית או מיתממת. גישה זו מניחה קיומו של [[מידע מלא]], העדר [[השפעות חיצוניות]] ו[[כשלי שוק]] אחרים:<br />
<br />
* צרכנים ומשקיעים בדרך כלל לא רואים את ה[[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות הנגרמות במהלך הייצור או בהפקת [[חומרי הגלם]] הנדרשים להפקת מוצרי החברה, או את תנאי העבודה של הפועלים במפעלי הפירמה, במיוחד כשמפעלים אלה יכולים להיות במדינה אחרת במרחק אלפי קילומטרים מהצרכן או המשקיע. <br />
* צרכנים אינם מודעים לרעלים שעשויים להמצא בתוך מוצרים שהם צורכים. אין להם חושים כדי להבחין ברעלים אלה, וחייבת להיות רגולציה ממשלתית או כלים דומים כדי להתריע על קיום רעלים כאלה. <br />
* היות ותאגידים הם יישויות הררכיות והיות ותהליכי ייצור מבוצעים כיום בצורה מבוזרת ומרוחקת תוך שימוש באלפי תרכובות כימיות, ומאות קבלני משנה, יש קושי להשיג את המידע על [[ניתוח מחזור חיים]] של מוצרים. <br />
* לרוב הצרכנים אין את הכלים כדי לבצע הערכה לגבי היקף הנזק שעלול להגרם גם אם היה להם את המידע הגולמי על רעלים, זיהום או פגיעה בעובדים. לדוגמה האם הלבנת נייר בכלור עדיפה גורמת יותר או פחות נזק משימוש בנייר ממוחזר. <br />
* בנוסף, ב[[מערכות מורכבות]] כמו לדוגמה ב[[אקוויפר החוף]] או ב[[מערכת אקולוגית]] עלולה להיווצר [[השהייה]], כך שפעילות שמבוצעת היום (לדוגמה [[זיהום מים]]) תבוא לידי ביטוי רק עוד 50 שנה. לדוגמה זיהום של מפעלים בחולון בשנות ה-50 גורמים לסגירת בארות מים בשנות ה-2000. רעלים שצרכנים נחשפים אליהם היום, עלולים להשפיע רק בעוד עשורים או בדור הבא (ראו [[משבש אנדוקטריני]] לדוגמה). <br />
<br />
מסיבות אלה, יכולים דוחות אחריות תאגידית ליצור שקיפות גבוהה יותר ולאפשר למשקיעים, לצרכנים ואולי גם לממשלות לזהות תאגידים או עסקים שמנהגים בצורה אתית יותר. <br />
<br />
==שיטות==<br />
אתיקה עסקית היא אחת הצורות של אתיקה מעשית שבוחנת התנהגות של תאגידים. תקן איזו 26000 הוא תקן בינלאומי מוכר עבור אחריות תאגידית. ארגונים של הסקטור הציבורי כמו ארגון האומות המאוחדות מחוייבים לשיטה של "קו תחתון משולש" - השגת יעדים כספיים, חברתיים וסביבתיים. כמו כן קיימים עקרונות עבור גופי השקעות (כמו בנקים, קרנות וחברות ביטוח) לשם השקעה אחראית במיזמים ובעסקים, לדוגמה את [[עקרונות המשווה]]. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[אקולוגיה תעשייתית]]<br />
* [[כשתאגידים שולטים בעולם]]<br />
* [[עקרונות המשווה]]<br />
* [[יוזמת הדיווח העולמית]]<br />
* [[מדד מעלה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_responsibility אחריות תאגידית חברתית] בוויקיפידה האנגלית<br />
* [http://www.maala.org.il/he/home/a/main/ מעלה] ארגון ללא מטרות רווח, לדרוג חברות ישראליות בבורסה לניירות ערך. <br />
* [http://www.tase.co.il/TASE/MarketData/Indices/Additional/IndexMainDataAdditional.htm?Action=2&IndexID=150 מדד מעלה בבורסה לניירות ערך]<br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000291898 על הוויכוח האידאולוגי סביב אחריות תאגידית] פרופ' עמרי ידלין, גלובס 30/12/2007<br />
* [http://www.themarker.com/misc/1.564159 אחריות תאגידית? לא בישראל: חברות מסתירות מידע, פוגעות בסביבה ומפלות נשים] שרון שפורר, דה מארקר, 10.01.2010<br />
<br />
* [http://www.goodvision.co.il goodvision] חברה ישראלית לאחריות תאגידית<br />
* [http://www.groupp3.com Do Well by Doing Good] בלוג בעברית על אחריות תאגידית, גיא סיגורה<br />
* [http://www.shirleykantor.co.il שירלי קנטור שני] בלוג בעברית על אחריות תאגידית<br />
* [http://isbizs.co.il/ בית הספר הישראלי לעסקים חברתיים]<br />
<br />
[המחלקה לאחריות תאגידית BDO זיו האפט]http://www.bdo.co.il/csr <br />
[[קטגוריה:תאגידים]]<br />
[[קטגוריה:עסקים]]<br />
[[קטגוריה:מדדים]]<br />
[[קטגוריה:ניהול]]<br />
[[קטגוריה:השקעה]]<br />
[[קטגוריה:סביבתנות]]<br />
[[קטגוריה:שקיפות]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=27888אחריות תאגידית2011-12-01T16:54:58Z<p>Engel: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''אחריות תאגידית''' (Corporate social responsibility-CSR) היא צורה של פיקוח עצמי בידי עסקים במטרה לשמור על ערכים חברתיים וסביבתיים. מונחים נרדפים לאותו מונח הם '''אחריות תאגידית חברתית''', '''מצפון סביבתי''', '''אזרחות תאגידית''', '''ביצועים חברתיים''', ו'''אחריות סביבתית'''. <br />
<br />
המונח אחריות תאגידית החל להיות בשימוש נפוץ על ידי תאגידים שהחל מסוף שנות ה-60 החלו לדבר על מחזיקי עניין. הוא קיבל חיזוק בעקבות צאתו של ספר מפורסם בתחום מאת R. Edward Freeman, [[ניהול אסטרטגי: גישה של מחזיקי עניין]] בשנת 1984. <br />
<br />
המונח '''[[מחזיקי עניין]]''' הם כל מי שמושפעים מפעילותו של התאגיד - לא רק בעלי המניות, אלא גם עובדים, לקוחות, ספקים, ספקי שירותים וקבלני משנה, קהילות ששוכנות ליד מפעלים של התאגיד, או קהילות שמושפעות מ[[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של מוצרי התאגיד או מפעילות התאגיד. מחזיקי עניין יכולים להיות לדוגמה קהילות ששוכנות ליד מפעלים הפולטים [[זיהום אוויר]] - לדוגמה קהילות ליד מפעלי [[רמת חובב]], [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], או קהילות שהמים שלהם מזדהמים בגלל פעילות החברה, גם אם הן שוכנות במרחק קילומטרים רבים מאתרי החברה (לדוגמה נדידה של [[זיהום מים]] של [[חברות כרייה]] לאורך נהרות ופגיעה בחקלאים ובדייגים השוכנים במורד הזרם. <br />
<br />
==בעד ונגד אחריות תאגידית==<br />
תומכי הגישה של אחריות תאגידית טוענים כי הדבר יביא לא רק לתוצאות חברתיות וסביבתניות רצויות, אלא גם יגרום לכך שבטווח הארוך תאגידים יכולים להרוויח יותר, כתוצאה לדוגמה של צמצום סיכון של תביעות משפטיות מולם. דוגמה קיצונית לכך היא סגירתו של תאגיד יוניון קרבייד, בעקבות [[אסון בופאל]] שבו נהרגו עשרות אלפי אנשים. <br />
<br />
מתנגדי הגישה, כמו אנשי [[אסכולת שיקאגו]] ובינהם [[מילטון פרידמן]] טוענים כי על התאגיד לשמור רק על הגישה המסורתית של מיקסום רווחים (כספיים) עבור בעלי המניות, בלי התחשבות בהיבטים אחרים שיכולים לפגוע בבעלי המניות. וכי זה תפקידה של הממשלה (על ידי חקיקה ורגולציה), או של משקיעים וצרכנים על ידי בחירות שהם מבצעים בהקשרים של השקעה וצריכה בהתאמה. <br />
<br />
מבקרים אחרים, בעיקר מזרם ה[[קיימות]] וה[[סביבתנות]] טוענים כי אחריות תאגידית הם מעשה פלסטר, או [[טיוח ירוק]] וכי היא נסיון חלש ולא מספק להחליף פיקוח על [[תאגידים רב לאומיים]] מצד הממשלה או מצד [[מוסד חברתי]] מוסדות אחרים כמו קהילות.<br />
<br />
===טיעונים נגד אסכולת שיקגו===<br />
טענת נגד לגישת אסכולת שיקגו היא כי היכולת של צרכנים ומשקיעים לגרום לבדם להתנהגות אתית של תאגידים, מושמעת על ידי אנשי [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]] בטענה כי היא נאיבית או מיתממת. גישה זו מניחה קיומו של [[מידע מלא]], העדר [[השפעות חיצוניות]] ו[[כשלי שוק]] אחרים:<br />
<br />
* צרכנים ומשקיעים בדרך כלל לא רואים את ה[[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] אחרות הנגרמות במהלך הייצור או בהפקת [[חומרי הגלם]] הנדרשים להפקת מוצרי החברה, או את תנאי העבודה של הפועלים במפעלי הפירמה, במיוחד כשמפעלים אלה יכולים להיות במדינה אחרת במרחק אלפי קילומטרים מהצרכן או המשקיע. <br />
* צרכנים אינם מודעים לרעלים שעשויים להמצא בתוך מוצרים שהם צורכים. אין להם חושים כדי להבחין ברעלים אלה, וחייבת להיות רגולציה ממשלתית או כלים דומים כדי להתריע על קיום רעלים כאלה. <br />
* היות ותאגידים הם יישויות הררכיות והיות ותהליכי ייצור מבוצעים כיום בצורה מבוזרת ומרוחקת תוך שימוש באלפי תרכובות כימיות, ומאות קבלני משנה, יש קושי להשיג את המידע על [[ניתוח מחזור חיים]] של מוצרים. <br />
* לרוב הצרכנים אין את הכלים כדי לבצע הערכה לגבי היקף הנזק שעלול להגרם גם אם היה להם את המידע הגולמי על רעלים, זיהום או פגיעה בעובדים. לדוגמה האם הלבנת נייר בכלור עדיפה גורמת יותר או פחות נזק משימוש בנייר ממוחזר. <br />
* בנוסף, ב[[מערכות מורכבות]] כמו לדוגמה ב[[אקוויפר החוף]] או ב[[מערכת אקולוגית]] עלולה להיווצר [[השהייה]], כך שפעילות שמבוצעת היום (לדוגמה [[זיהום מים]]) תבוא לידי ביטוי רק עוד 50 שנה. לדוגמה זיהום של מפעלים בחולון בשנות ה-50 גורמים לסגירת בארות מים בשנות ה-2000. רעלים שצרכנים נחשפים אליהם היום, עלולים להשפיע רק בעוד עשורים או בדור הבא (ראו [[משבש אנדוקטריני]] לדוגמה). <br />
<br />
מסיבות אלה, יכולים דוחות אחריות תאגידית ליצור שקיפות גבוהה יותר ולאפשר למשקיעים, לצרכנים ואולי גם לממשלות לזהות תאגידים או עסקים שמנהגים בצורה אתית יותר. <br />
<br />
==שיטות==<br />
אתיקה עסקית היא אחת הצורות של אתיקה מעשית שבוחנת התנהגות של תאגידים. תקן איזו 26000 הוא תקן בינלאומי מוכר עבור אחריות תאגידית. ארגונים של הסקטור הציבורי כמו ארגון האומות המאוחדות מחוייבים לשיטה של "קו תחתון משולש" - השגת יעדים כספיים, חברתיים וסביבתיים. כמו כן קיימים עקרונות עבור גופי השקעות (כמו בנקים, קרנות וחברות ביטוח) לשם השקעה אחראית במיזמים ובעסקים, לדוגמה את [[עקרונות המשווה]]. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[אקולוגיה תעשייתית]]<br />
* [[כשתאגידים שולטים בעולם]]<br />
* [[עקרונות המשווה]]<br />
* [[יוזמת הדיווח העולמית]]<br />
* [[מדד מעלה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_responsibility אחריות תאגידית חברתית] בוויקיפידה האנגלית<br />
* [http://www.maala.org.il/he/home/a/main/ מעלה] ארגון ללא מטרות רווח, לדרוג חברות ישראליות בבורסה לניירות ערך. <br />
* [http://www.tase.co.il/TASE/MarketData/Indices/Additional/IndexMainDataAdditional.htm?Action=2&IndexID=150 מדד מעלה בבורסה לניירות ערך]<br />
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000291898 על הוויכוח האידאולוגי סביב אחריות תאגידית] פרופ' עמרי ידלין, גלובס 30/12/2007<br />
* [http://www.themarker.com/misc/1.564159 אחריות תאגידית? לא בישראל: חברות מסתירות מידע, פוגעות בסביבה ומפלות נשים] שרון שפורר, דה מארקר, 10.01.2010<br />
<br />
* [http://www.goodvision.co.il goodvision] חברה ישראלית לאחריות תאגידית<br />
* [http://www.groupp3.com Do Well by Doing Good] בלוג בעברית על אחריות תאגידית, גיא סיגורה<br />
* [http://www.shirleykantor.co.il שירלי קנטור שני] בלוג בעברית על אחריות תאגידית<br />
* [http://isbizs.co.il/ בית הספר הישראלי לעסקים חברתיים]<br />
<br />
המחלקה לאחריות תאגידית BDO זיו האפט http://www.bdo.co.il/csr<br />
[[קטגוריה:תאגידים]]<br />
[[קטגוריה:עסקים]]<br />
[[קטגוריה:מדדים]]<br />
[[קטגוריה:ניהול]]<br />
[[קטגוריה:השקעה]]<br />
[[קטגוריה:סביבתנות]]<br />
[[קטגוריה:שקיפות]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=24504קטגוריה:עיצוב מקיים2011-07-10T16:29:41Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>==ערכים חסרים== <br />
* האתר http://www.treehugger.com <br />
* על http://www.architectureforhumanity.org<br />
* http://www.innovate-or-die.com<br />
* [[וועידת מרקש]] לעיצוב<br />
* sustainable consumption<br />
* ecodesign http://www.unep.fr/pc/sustain/design/design-subpage.htm<br />
* UNEp.sustainable desgin<br />
http://www.unep.fr/en<br />
* The Marrakech Process - http://www.unep.fr/pc/sustain/10year/home.htm<br />
* http://en.wikipedia.org/wiki/Sustainable_design<br />
* http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3553844,00.html בקרוב בבריטניה: כביסה בכוס מים אחת בלבד<br />
* http://www.dsiventures.com/home שמנים וחומרי סיכה ידודתיים לסביבה. <br />
* http://www.asknature.org/ Biomimicry<br />
<br />
[[קטגוריה:עיצוב]]<br />
[[קטגוריה:קיימות]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%3D_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=24503פסולת = מזון (סרט)2011-07-10T15:55:47Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''פסולת = מזון''' (WASTE = FOOD) הוא סרט תעודה בנושא "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle) ומתייחס לעיצוב מקיים. <br />
<br />
הסרט מתאר את עבודתם של המעצב האמריקאי [[וויליאם מק`דונו]], והכימאי הגרמני [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
הסרט כולל מספר דוגמאות לחברות שיישמו את העקרונות של מקוד'ונו ובראונגרט כולל:<br />
* יצרנית הטקסטיל השוויצרית Rohner Textiles, כולל פיתוח סיבים טבעיים חזקים ו[[צבעי בדים אקולוגיים|צבעי בדים לא רעילים]].<br />
* יצרנית האופנה והטקסטיל הגרמנית Trigema המייצרת חולצות שיכולות לחזור לביוספירה בצורה בטוחה לסביבה בעזרת תהליכי [[קומפוסט|קומפוסטציה]] <br />
* יצרנית הנעליים האמריקאית [[נייקי]]<br />
* בנייה של מפעל וקו מוצרים של יצרנית הרהיטים האמריקאית הרמן מילר<br />
* בנייה מחדש המפעל באתר רוז' של יצרנית הרכב אמריקאית פורד, בעלות 2 מיליארד דולר.<br />
* תכנון בתים וערים בסין. <br />
<br />
הסרט יצא לאור בשנת 2006. בימאי הסרט הוא Rob van Hattum. אורך הסרט - 49 דקות. <br />
<br />
==ציטוטים==<br />
* בואו נבנה מפעל בו נשמח אם הילדים שלנו ישחקו בו -וויליאם מקוד'ונו. <br />
* כיום צריך [[חומרי גלם]] במשקל 50,000 פאונד כדי לייצר מכונית ששוקלת 3,000 פאונד, למה לא להשתמש בחומרים במשקל 3,000 פאונד כדי לייצר מכונית כזו? - ביל פורד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3058533428492266222 הסרט באתר גוגל]<br />
* [http://www.shmone.co.il/program.asp?prog_id=479&nose=30 תאור הסרט בערוץ 8]<br />
* [http://www.climatex.com/en/products/products_overview.php5 אתר המוצרים של חברת רוהנר טקסטיל]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=24502מעריסה לעריסה (ספר)2011-07-10T15:54:57Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''עריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים''' (Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things) הוא ספר משנת 2002 מאת הכימאי הגרמני פרופ' דר' [[מיכאל בראונגארט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מקדונו]], הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]]. <br />
<br />
מקדונו ובראונגרט מבצעים בספר שרטוט היסטורי של שורשי [[המהפכה התעשייתית]], מעירים על הקשר בין מדע, טבע והחברה ומתארים עקרונות מרכזיים בתכנון עליהם הם ממליצים. כמו כן הם נותנים דוגמאות למוצרים ולאסטרטגיות עסקיות שמעצבות מחדש את השוק. הם קוראים למערכת תעשייתית שבה הפעילות תהפוך ליוצרת ערך חיובי מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. דבר זה מבוסס על "פיתוח מחזור-חומרים" שנהגה על ידי בראונגרט ואחרים ב - EPEA[http://epea-hamburg.org/index.php?id=207&L=0] - <br />
Environmental Protection Encouragement Agency בשנות ה-90, ואשר צוטט על Society for Environmental Toxicology and Chemistry בעבודה משנות ה-90 המוקדמות - מסגרת טכנית להערכת מחזור חיים. <br />
<br />
המונח "מעריסה לעריסה" הוא ביטוי שנטבע בסוף שנות ה-70 על ידי Walter R. Stahel והוא מתייחס למסגרת תעשייתית ועסקית שבה טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא זיהום וללא פסולת. במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כגורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''יסודות הזנה טכניים''' ניתנים למחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות, ואת '''יסודות הזנה הביולוגיים''' ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]]. המונח "עריסה לעריסה" מתייחס למונח מ"עריסה לקבר"' בה מתקיים מחזור חומרים לינארי מחומרי הגלם בתהליכי הייצור והשימוש בהם מטופלים לאורך הדרך עד להטמנה או שריפה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[המהפכה התעשייתית הבאה]]<br />
* [[הצעד הטבעי]]<br />
* [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]<br />
* [[פסולת = מזון (סרט)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle מעריסה לעריסה] על עקרונות השיטה בויקיפידה האנגלית<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cradle_to_Cradle:_Remaking_the_Way_We_Make_Things על הספר בויקיפידה האנגלית]<br />
* [http://www.mcdonough.com/cradle_to_cradle.htm על הספר באתר של וויליאם מקדונו]<br />
* [http://www.ted.com/index.php/talks/william_mcdonough_on_cradle_to_cradle_design.html הרצאה של מקדונו] במסגרת TED<br />
* [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/509/339.html מהעריסה אל העריסה] רז גולדניק על הספר, מעריב, 23/11/2006<br />
* [http://www.c2ccertified.com/ רשימת המוצרים שקיבלו אישור מטעם "עריסה לעריסה"]<br />
* [http://www.businessweek.com/innovate/content/nov2008/id2008115_679704.htm מאמר על חברת ביגוד שמאמצת את העקרונות בחלק מקו הייצור שלה]<br />
* כתבה על "עריסה לעריסה" בעיתון "ג'רוזלם פוסט", [http://www.jpost.com/HealthAndSci-Tech/InternetAndTechnology/Article.aspx?id=192653 ]אוקטובר 2010<br />
<br />
{{אקולוגיה תעשייתית}}{{תבנית:קיימות}}<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ייצור]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%98&diff=24501מיכאל בראונגרט2011-07-10T15:53:28Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''מיכאל בראונגרט''' (Michael Braungart) הוא כימאי גרמני, הקורא ליצירת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת רגל אקולוגית]] חיובית על ידי עיצוב מחדש של כל המערכות והמוצרים בהם אנו משתמשים. תפיסת עולם זו נקראת "מעריסה לעריסה", ועל פיה, יש לעבור מהשיטה הליניארית המקובלת כיום לשיטה מעגלית על פי שני מעגלים: "טכנוספירה" - מעגל חומרים טכניים, ו"ביוספירה" - מעגל חומרים ביולוגי בתצורת 'סחרור' (upcycling) במקום [[מחזור]]. בעברו היה פעיל בארגון [[גרינפיס]] וחי על עצים בנסיונות לעצור פרוייקטים הרסניים. כיום פרופסור להנדסת תהליכים ויועץ לחברות, גופי שלטון ברחבי העולם בנושא התפיסה העיצובית והכלכלית שהוא מוביל "מעריסה לעריסה" Cradle to Cradle. <br />
<br />
מיכאל בראונגרט הוא המייסד של EPEA - Environmental Protection Encouragement Agency בהמבורג, גרמניה, והמייסד המשותף של חברת MDBC - McDonough Braungart Design Chemistry ב-Charlottesville וירג'יניה.<br />
<br />
יחד עם הארכיטקט [[ויליאם מקדונו]] כתב בראונגרט את המאמר מפורסם [[המהפכה התעשייתית הבאה]]. בשנת 2002 הם כתבו את הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)|מעריסה לעריסה]] (Cradle to Cradle: Remaking the Way We Make Things)<br />
<br />
==ציטוטים==<br />
<br />
* "למרות שנדמה כי למעצבים יש אגו עצום, אני חושב שהם מאוד ביישנים כשזה נוגע לסביבה וחומרי גלם. הם מארגנים אסופה של חומרים רעילים באופן מעט שונה וקוראים לזה עיצוב. זהו הזמן להראות שאפתנות."<br />
<br />
* "ייצור של טלוויזיה שלא מכילה חלקי נחושת הוא בלתי אפשרי כיום, אך ייצור של טלוויזיה שקל לפרק ממנה את חלקי הנחושת שבה, אפשרי."<br />
<br />
* "כמעצב, אתה צרכן של חומרים המפותחים ע"י אחרים, השתמש בהם בתבונה"<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[המהפכה התעשייתית הבאה]]<br />
* [[קפיטליזם טבעי (ספר)]]<br />
* [[מעריסה לעריסה (ספר)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Michael_Braungart בויקיפידה האנגלית]<br />
* [http://www.israelidesign-imatter.org.il/NewsPage.aspx?id=140 המעצבים צנועים מדי בשימוש בשיטת `מן העריסה אל העריסה`] ראיון עם בראונגרט באתר ספריית החומרים והטכנולוגיות.<br />
* [http://global-ecoforum.ning.com/video/2251574:Video:3382 נאום של בראונגארט בפני פורום ECO העולמי 2008] סרט וידאו<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בראונגרט, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי כלכלה מקיימת]]<br />
[[קטגוריה:כימאים]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%3D_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=24500פסולת = מזון (סרט)2011-07-10T15:50:54Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''פסולת = מזון''' (WASTE = FOOD) הוא סרט תעודה בנושא "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle) ומתייחס לעיצוב מקיים. <br />
<br />
הסרט מתאר את עבודתם של המעצב האמריקאי [[וויליאם מק`דונו]], והכימאי הגרמני [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
הסרט כולל מספר דוגמאות לחברות שיישמו את העקרונות של מקוד'ונו ובראונגרט כולל:<br />
* יצרנית הטקסטיל השוויצרית Rohner Textiles, כולל פיתוח סיבים טבעיים חזקים ו[[צבעי בדים אקולוגיים|צבעי בדים לא רעילים]].<br />
* יצרנית האופנה והטקסטיל הגרמנית Trigema המייצרת חולצות שיכולות לחזור לביוספירה בצורה בטוחה לסביבה בעזרת תהליכי [[קומפוסט|קומפוסטציה]] <br />
* יצרנית הנעליים האמריקאית [[נייקי]]<br />
* בנייה של מפעל וקו מוצרים של יצרנית הרהיטים האמריקאית הרמן מילר<br />
* בנייה מחדש המפעל באתר רוז' של יצרנית הרכב אמריקאית פורד, בעלות 2 מיליארד דולר.<br />
* תכנון בתים וערים בסין. <br />
<br />
הסרט יצא לאור בשנת 2006. בימאי הסרט הוא Rob van Hattum. אורך הסרט - 49 דקות. <br />
<br />
==ציטוטים==<br />
* בואו נבנה מפעל בו נשמח אם הילדים שלנו ישחקו בו -וויליאם מקוד'ונו. <br />
* כיום צריך [[חומרי גלם]] במשקל 50,000 פאונד כדי לייצר מכונית ששוקלת 3,000 פאונד, למה לא להשתמש בחומרים במשקל 3,000 פאונד כדי לייצר מכונית כזו? - ביל פורד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3058533428492266222 הסרט באתר גוגל]<br />
* [http://www.shmone.co.il/program.asp?prog_id=479&nose=30 תאור הסרט בערוץ 8]<br />
* [http://www.climatex.com/en/products/products_overview.php5 אתר המוצרים של חברת רוהר טסטיל]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%3D_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=24499פסולת = מזון (סרט)2011-07-10T15:50:32Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''פסולת = מזון''' (WASTE = FOOD) הוא סרט תעודה בנושא "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle) ומתייחס לעיצוב מקיים. <br />
<br />
הסרט מתאר את עבודתם של המעצב האמריקאי [[וויליאם מק`דונו]], והכימאי הגרמני [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
הסרט כולל מספר דוגמאות לחברות שיישמו את העקרונות של מקוד'ונו ובראונגרט כולל:<br />
* יצרנית הטקסטיל השוויצרית Rohner Textiles, כולל פיתוח סיבים טבעיים חזקים ו[[צבעי בדים אקולוגיים|צבעי בדים לא רעילים]].<br />
* יצרנית האופנה והטקסטיל הגרמנית Trigema המייצרת חולצות שיכולות לחזור לביוספירה בצורה בטוחה לסביבה בעזרת תהליכי [[קומפוסט|קומופסטציה]] <br />
* יצרנית הנעליים האמריקאית [[נייקי]]<br />
* בנייה של מפעל וקו מוצרים של יצרנית הרהיטים האמריקאית הרמן מילר<br />
* בנייה מחדש המפעל באתר רוז' של יצרנית הרכב אמריקאית פורד, בעלות 2 מיליארד דולר.<br />
* תכנון בתים וערים בסין. <br />
<br />
הסרט יצא לאור בשנת 2006. בימאי הסרט הוא Rob van Hattum. אורך הסרט - 49 דקות. <br />
<br />
==ציטוטים==<br />
* בואו נבנה מפעל בו נשמח אם הילדים שלנו ישחקו בו -וויליאם מקוד'ונו. <br />
* כיום צריך [[חומרי גלם]] במשקל 50,000 פאונד כדי לייצר מכונית ששוקלת 3,000 פאונד, למה לא להשתמש בחומרים במשקל 3,000 פאונד כדי לייצר מכונית כזו? - ביל פורד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3058533428492266222 הסרט באתר גוגל]<br />
* [http://www.shmone.co.il/program.asp?prog_id=479&nose=30 תאור הסרט בערוץ 8]<br />
* [http://www.climatex.com/en/products/products_overview.php5 אתר המוצרים של חברת רוהר טסטיל]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%3D_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=24498פסולת = מזון (סרט)2011-07-10T15:50:20Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''פסולת = מזון''' (WASTE = FOOD) הוא סרט תעודה בנושא "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle) ומתייחס לעיצוב מקיים. <br />
<br />
הסרט מתאר את עבודתם של המעצב האמריקאי [[וויליאם מק`דונו]], והכימאי הגרמני [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
הסרט כולל מספר דוגמאות לחברות שיישמו את העקרונות של מקוד'ונו ובראונגרט כולל:<br />
* יצרנית הטקסטיל השוויצרית Rohner Textiles, כולל פיתוח סיבים טבעיים חזקים ו[[צבעי בדים אקולוגיים|צבעי בדים לא רעילים]].<br />
* יצרנית האופנה והטקסטיל הגרמנית Trigema המייצרת חולצות שיכולות לחזור לביוספירה בצורה בטוחה לסביבה בעזרת תהליכי[[קומפוסט|קומופסטציה]] <br />
* יצרנית הנעליים האמריקאית [[נייקי]]<br />
* בנייה של מפעל וקו מוצרים של יצרנית הרהיטים האמריקאית הרמן מילר<br />
* בנייה מחדש המפעל באתר רוז' של יצרנית הרכב אמריקאית פורד, בעלות 2 מיליארד דולר.<br />
* תכנון בתים וערים בסין. <br />
<br />
הסרט יצא לאור בשנת 2006. בימאי הסרט הוא Rob van Hattum. אורך הסרט - 49 דקות. <br />
<br />
==ציטוטים==<br />
* בואו נבנה מפעל בו נשמח אם הילדים שלנו ישחקו בו -וויליאם מקוד'ונו. <br />
* כיום צריך [[חומרי גלם]] במשקל 50,000 פאונד כדי לייצר מכונית ששוקלת 3,000 פאונד, למה לא להשתמש בחומרים במשקל 3,000 פאונד כדי לייצר מכונית כזו? - ביל פורד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3058533428492266222 הסרט באתר גוגל]<br />
* [http://www.shmone.co.il/program.asp?prog_id=479&nose=30 תאור הסרט בערוץ 8]<br />
* [http://www.climatex.com/en/products/products_overview.php5 אתר המוצרים של חברת רוהר טסטיל]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%3D_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=24497פסולת = מזון (סרט)2011-07-10T15:47:33Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''פסולת = מזון''' (WASTE = FOOD) הוא סרט תעודה בנושא "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle) ומתייחס לעיצוב מקיים. <br />
<br />
הסרט מתאר את עבודתם של המעצב האמריקאי [[וויליאם מק`דונו]], והכימאי הגרמני [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
הסרט כולל מספר דוגמאות לחברות שיישמו את העקרונות של מקוד'ונו ובראונגרט כולל:<br />
* יצרנית הטקסטיל השוויצרית Rohner Textiles, כולל פיתוח סיבים טבעיים חזקים ו[[צבעי בדים אקולוגיים|צבעי בדים לא רעילים]].<br />
* יצרנית האופנה והטקסטיל Trigema [[קומפוסט|קומופסטציה]] מגרמניה<br />
* יצרנית הנעליים האמריקאית [[נייקי]]<br />
* בנייה של מפעל וקו מוצרים של יצרנית הרהיטים האמריקאית הרמן מילר<br />
* בנייה מחדש המפעל באתר רוז' של יצרנית הרכב אמריקאית פורד, בעלות 2 מיליארד דולר.<br />
* תכנון בתים וערים בסין. <br />
<br />
הסרט יצא לאור בשנת 2006. בימאי הסרט הוא Rob van Hattum. אורך הסרט - 49 דקות. <br />
<br />
==ציטוטים==<br />
* בואו נבנה מפעל בו נשמח אם הילדים שלנו ישחקו בו -וויליאם מקוד'ונו. <br />
* כיום צריך [[חומרי גלם]] במשקל 50,000 פאונד כדי לייצר מכונית ששוקלת 3,000 פאונד, למה לא להשתמש בחומרים במשקל 3,000 פאונד כדי לייצר מכונית כזו? - ביל פורד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3058533428492266222 הסרט באתר גוגל]<br />
* [http://www.shmone.co.il/program.asp?prog_id=479&nose=30 תאור הסרט בערוץ 8]<br />
* [http://www.climatex.com/en/products/products_overview.php5 אתר המוצרים של חברת רוהר טסטיל]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]</div>Engelhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%3D_%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F_(%D7%A1%D7%A8%D7%98)&diff=24496פסולת = מזון (סרט)2011-07-10T15:47:00Z<p>Engel: </p>
<hr />
<div>'''פסולת = מזון''' (WASTE = FOOD) הוא סרט תעודה בנושא "מעריסה לעריסה" (Cradle to Cradle) [[עיצוב מקיים]]. <br />
<br />
הסרט מתאר את עבודתם של המעצב האמריקאי [[וויליאם מק`דונו]], והכימאי הגרמני [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
הסרט כולל מספר דוגמאות לחברות שיישמו את העקרונות של מקוד'ונו ובראונגרט כולל:<br />
* יצרנית הטקסטיל השוויצרית Rohner Textiles, כולל פיתוח סיבים טבעיים חזקים ו[[צבעי בדים אקולוגיים|צבעי בדים לא רעילים]].<br />
* יצרנית האופנה והטקסטיל Trigema [[קומפוסט|קומופסטציה]] מגרמניה<br />
* יצרנית הנעליים האמריקאית [[נייקי]]<br />
* בנייה של מפעל וקו מוצרים של יצרנית הרהיטים האמריקאית הרמן מילר<br />
* בנייה מחדש המפעל באתר רוז' של יצרנית הרכב אמריקאית פורד, בעלות 2 מיליארד דולר.<br />
* תכנון בתים וערים בסין. <br />
<br />
הסרט יצא לאור בשנת 2006. בימאי הסרט הוא Rob van Hattum. אורך הסרט - 49 דקות. <br />
<br />
==ציטוטים==<br />
* בואו נבנה מפעל בו נשמח אם הילדים שלנו ישחקו בו -וויליאם מקוד'ונו. <br />
* כיום צריך [[חומרי גלם]] במשקל 50,000 פאונד כדי לייצר מכונית ששוקלת 3,000 פאונד, למה לא להשתמש בחומרים במשקל 3,000 פאונד כדי לייצר מכונית כזו? - ביל פורד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-3058533428492266222 הסרט באתר גוגל]<br />
* [http://www.shmone.co.il/program.asp?prog_id=479&nose=30 תאור הסרט בערוץ 8]<br />
* [http://www.climatex.com/en/products/products_overview.php5 אתר המוצרים של חברת רוהר טסטיל]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]<br />
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]</div>Engel