פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה (ע"ר) היא אגודה מקצועית בעלת יסודות בני ארבעים שנה של שיתוף פעולה בין אנשי אקולוגיה ומדענים בתחומי הסביבה. חוסנה וייחודה של האגודה עומד על בסיס חבריה הכולל את מרבית אנשי המדע בתחומי האקולוגיה והסביבה בישראל, חלקם חוקרים ואנשי אקדמיה וחלקם אנשי מקצוע מובילים במגזר הציבורי, העסקי והאזרחי.

תוכן

מטרות

מטרותיה העיקריות של האגודה הן:

  • קידום התחום של מדעי הסביבה והאקולוגיה בישראל;
  • חיזוק מעמד הקהילה המדעית בקרב הציבור;
  • הגברת המודעות הציבורית לתחומי מדע אלה ולחשיבותם לאיכות הסביבה;
  • יצירת חיבורים בין אנשי מדע למקבלי החלטות;
  • והבאת ידע מדעי בפני קובעי מדיניות הסביבה בישראל.

היסטוריה

האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.

תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בבית החולים תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא האקולוגיה והסביבה לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, המים ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי.

בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- פרופ' עזרה זוהר, פרופ' לב פישלזון, פרופ' זאב נווה, פרופ' מיכאל ורבורג, פרופ' יעקב תדמור ז"ל ופרופ' הלל שובל.

האגודה הוקמה על רקע חוסר שביעות רצון מפעילות גופי שמירת הטבע הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע.

היו אלה ימי הבראשית של התנועה הסביבתית בארץ, עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים המשרד להגנת הסביבה, וארגון חיים וסביבה (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים.

בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות אקוסיסטמות) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום סביבה (המונח "סביבה" במשמעות Environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה הייתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים.

לקראת סוף שנות ה-70 תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

יושב הראש הנוכחי של האגודה הוא פרופ' יוחאי כרמל.

פרויקטים עיקריים

כתב העת "אקולוגיה וסביבה"

פעילות נוספת אותה מובילה האגודה הינה הפקת "אקולוגיה וסביבה" - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה. כתב העת משמש אכסניה בין-תחומית למאמרים ומחקרים בעברית העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל ובמה מרכזית למפגש ולדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות, אנשי ממשל וארגונים סביבתיים בנושאים סביבתיים המעסיקים את הציבור בישראל. כתב העת נהנה מיוקרה אקדמית ופונה הן לציבור הרחב, הן למקבלי החלטות והן לאנשי המקצוע בתחומי הסביבה והאקולוגיה. כתב העת מופץ בקרב כלל החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות ובתי הספר רלוונטיים, כמו גם למאות אנשי מקצוע, עובדי ציבור ואנשי ממשל בגופים האמונים על מדיניות וקבלת החלטות בתחומי הסביבה בישראל.

כינוסים שנתיים

לאורך שנות קיומה קיימה האגודה כינוסים רחבי היקף בכל שנה, אשר הם ליבת הפעילות של האגודה. האגודה הניחה תשתית להצגת מחקר מדעי- בכנסי האגודה, ולפירסום המחקר- בחוברות התקצירים הנלוות. לאורך כל השנים הייתה זאת במה מרכזית, ולאורך שנים רבות אף הבמה היחידה להצגת בעברית של מחקר מדעי סביבתי שבוצע בישראל. בעידן הפרה-אינטרנט זה היה אף המקום היחידי בו ניתן היה להציג מחקרים, להתעדכן בחידושי המחקר בתחומים השונים, לפגוש אנשים מתחומים שונים שאחרת לא היו נפגשים, ליצור מחקר רב תחומי, ולהביא למבט שונה על תחום הסביבה. עד היום יש לכנסים חשיבות גדולה ברישות מדענים ומומחים בתוך הקהילה המחקרית ועבור רוב הסטודנטים זאת הפעם הראשונה להשתתף בכנס מדעי.

פעילות ייחודית בנוף הישראלי, היא קיום כנסים בין לאומיים באופן סדיר, כל 3-4 שנים, החל משנת 1981, בהשתתפות 600-800 איש, מתוכם 100-200 חוקרים המגיעים מחו"ל, חלקם חוקרים מהטובים בעולם. הכנס השנתי של האגודה מתקיים לקראת סוף חודש יוני. ראו פרטים כאן.

תקצירי כנסים קודמים זמינים לקריאה והורדה לטובת הציבור הרחב.

מאגר חוקרי סביבה ואקולוגיה

האגודה מבקשת לתת מענה לצורך הגדל-והולך במידע זמין בעברית אודות חוקרים ומחקרים בתחומי הסביבה והאקולוגיה. מידע זה דרוש לטובת חיזוק שיתוף הפעולה הבין תחומי, רישות קהילת החוקרים ואנשי המקצוע, ויצירת קשר ישיר למקבלי ההחלטות, ארגוני הסביבה והציבור הרחב הזקוק לידע זה בעבודתו. מאגר המידע הינו יחיד מסוגו, היקפו ונגישותו בארץ ובשל חשיבותו הינו זמין לכול.

שאל את המומחה

חשוב שידע מדעי עדכני יונגש עבור הציבור הרחב בכדי לחזק את מעורבותו והבנתו בנושאים הסביבתיים שעל סדר היום. כגוף המאגד בשורותיו חוקרים, מומחים ואנשי מקצוע מובילים במגוון תחומים, האגודה מספקת שירות בשם שאל את המומחה שנועד לגשר בין הידע המקצועי העדכני הקיים לבין החפץ בו באמצעות כלי של שאלות ותשובות. ניתן להפנות שאלות, ולקרוא תשובות לשאלות אשר הופנו, לציבור המומחים אשר בד"כ נמצא רחוק מאור הזרקורים. האגודה תאתר את המומחה המתאים ביותר למענה על שאלות שיתקבלו ותפרסמן באתר לטובת הכלל.

ראו גם

קישורים חיצוניים