פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

כרום שש ערכי

כרום שש ערכי הוא יסוד ותרכובות כימיות בעלות כרום עם דרגת חמצון 6+. כרום תלת ערכי (3+) והמתכת כרום הן תרכובות יציבות ובלתי מזיקות לבריאות. לעומת זאת תרכובות כרום שש ערכי הן רעילות ומסרטנות. כרום שש ערכי הוא אחת המתכות הכבדות המסוכנות לאדם בדומה לעופרת קדמיום וכספית.

תרכובות כרום שש ערכי הם חומרים מחמצנים חזקים. כשכרום מתכתי נחשף לחמצן הוא מתחמצן במהירות ויוצר שכבת כרום חמצני. שכבה זו מגנה על המתכת שמתחתיה.

תוכן

מקורות חשיפה

כרום שש ערכי משמש ליצירת לבנים ורפידות לתנורים. המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת כרום: ייצור כימיקלים, צבעים, גומי, מוצרי פלסטיק, תרופות, זכוכית, חימר, חשמל, מטוסים, קיטור, שריפת פחם ונפט וציפוי מתכות.

רוב הכרום שש-ערכי הנפלט בישראל מקורו בשריפת פחם ודלקים מחצביים אחרים בתחנות כוח של חברת החשמל. נכון לשנת 2012 נפלטו סה"כ 472 ק"ג מתחנות חשמל - 400 ק"ג של כרום-שש ערכי על ידי תחנת הכוח רבין בחדרה, 40 ק"ג בתחנה בגזר, 17 ק"ג בתחנת הכוח אשכול, 8 ק"ג בתחנת כוח ברמת חובב, 5 בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ו-2.2 בתחנת הכוח בצפית. עוד 13 ק"ג של כרום שש ערכי נפלטו באותה שנה על ידי "ש.ח. ציפוי אל חלד (2000) בע"מ", מפעל ציפוי מתכות בחיפה ועוד 2 ק"ג על ידי מפעלי ים המלח. [1]

מקרה זיהום מפורסם בכרום שש ערכי הוא המקרה שבו הייתה מעורבת ארין ברוקוביץ', של הרעלת מי התהום של תושבים בדרום קליפורניה במשך עשרות שנים על ידי שפכי כרום שנועדו למנוע חלודה למגדל קירור של מדחס גז טבעי, מקרה שהסתיים בתביעה ייצוגית ובפשרה על סך 333 מליון דולר.

השפעות בריאותיות

מסרטן וודאי


חשיפה לכרום שש ערכי אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע.

מגע עורי עם כרום שש ערכי נוזלי עלול לגרום לכוויות, אדמומיות ונפיחות בעור.

חשיפה נשימתית לכרום שש ערכי עלולה לפגוע ולעורר גירוי באף, בפה, בלשון, בקיבה ובמעיים, לגרום לכיבים ולעוויתות ולפגוע בכליות ובכבד. כרום שש ערכי הוא חומר רעיל מאוד. חצי כפית של תרכובת כרום שש ערכי יכולה לגרום למוות של אדם מבוגר.

חשיפה נשימתית ארוכת טווח לכרום שש ערכי עלולה לפגוע במערכת הנשימה ובמערכת החיסונית.[2] כרום שש ערכי הוא מסרטן וודאי בבני אדם. [3] החומר הוגבל לשימוש על ידי האיחוד האירופי, ונכלל בדיווחי החומרים המסוכנים של המשרד להגנת הסביבה.

זיהום קרקע ומים בכרום

זיהום קרקע באיזור הצפון

 
ריכוזים חריגים של כרום בקרקע באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי

בשנת 2016, בעקבות שערורייה תקשורתית סביב זיהום האוויר במפרץ חיפה שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תיעד מקרים רבים של זיהומי קרקע במתכות כבדות.[1] "סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל ארסן, אורניום, כרום, עופרת, קדמיום, ניקל ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. מקורות טבעיים של כרום בקרקע באיזור הגליל המערבי כוללים סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל ואת "חבורת הר הצופים" מקורות אנושיים כוללים את אלונים, נחל גדורה, נחל געתון, צומת יבור, אזור דיר אל אסד [2] לא ידוע מתוך זיהומים אלה, מה מתוכם הוא כרום רגיל ומה כרום שש ערכי.

זיהומי כרום באיזור המרכז

מהקמת מדינת ישראל ועד לשנות ה-90 פעלו באיזור המרכז מספר רב של מפעלים מזהמים כולל מפעלים של התעשייה הצבאית ומפעלים לציפוי מתכת. דבר זה הותיר זיהום קרקע נרחב בגוש דן. רוב הזיהום הוא של מזהמים אורגניים נדיפים מסרטנים אבל יש לפחות שני מקרים ידועים של זיהום בכרום (אם כי לא מפורסם אם מדובר בכרום שש ערכי). במפעל תע"ש מגן בגבול תל אביב-גבעתיים נתגלה זיהום כרום, וזאת בנוסף למזהמים אורגניים נדיפים שיש במתחם. [4]. מקרה נוסף של זיהום בכרום הוא בתע"ש רמת השרון שבקרבתו נתגלתה באר עם ריכוז כרום גבוה פי 10 מעל התקן הישראלי.[5] ייתכן כי זיהומים נוספים קיימים באיזורים שהיו בעבר בסמוך למפעלי מתכת כמו איזורים בדרום תל אביב ובסמוך לאיזורי התעשייה של חולון ובת ים.

בעבר פעלו באיזור תל אביב כ-100 מפעלים לציפוי מתכת שפעלו עד שנות ה-80. מתוכם פועלים כיום (2008) כ-40 מפעלים. המפעלים מכילים חומרים מסרטנים ורעילים כמו קדמיום, כרום, ניקל, וממיסים מוכלרים כמו טריכלורואתילן. ברוב האתרים יש זיהום קרקע ומי תהום. קשה לטפל בזיהום היות והבעלים כיום של רבים מהאתרים לא קשורים למפעל שיצר את הזיהום. .[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו" על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16
  2. ^ גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009
  3. ^ דוח זיהום קרקע וגזי קרקע במחוז תל אביב ממצאי הטיפול וסיכום פעילות המשרד להגנת הסביבה – מחוז תל-אביב, נובמבר 2008