הבדלים בין גרסאות בדף "סלקציה ל-r/K"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(ראו גם)
(קישורים חיצוניים)
שורה 37: שורה 37:
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/R-selected סלקצייה ל-r/K] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/R-selected סלקצייה ל-r/K] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2728 מילון מונחים באקולוגיה]
 
* [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2494/2728 מילון מונחים באקולוגיה]
 +
* [http://graphs.gapminder.org גאפ-מיינדר] נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית
 +
* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות] ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של [[האנס רוסלינג]],2006, TED
 +
* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010.
 +
 +
  
 
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
 
[[קטגוריה:אבולוציה]]
 
[[קטגוריה:אבולוציה]]
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]

גרסה מ־11:09, 17 בדצמבר 2015

באקולוגיה סלקצייה ל-r/K (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת לסלקציה של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection ), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection נטבע על ידי האקולוגים Robert MacArthur ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.

הברירה בין אסטרגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה בני אדם, דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק יותר רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן בתנאי הסביבה הספציפית בה מדובר. אף אסרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו בית גידול בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

ניתן להבחין כי בקרב יצורים גדולים יותר, וכן בקרב יצורים בעלי מוח גמיש יותר יש נטיה גדולה יותר לסלקציית K שניכרת גם בכך שלוקח זמן רב עד שהצאצא מגיע לבגרות מינית (עד אז הוא זקוק להגנה ולסיוע מהורה אחד לפחות). במילים מוח גמיש יותר או מוח מפותח יותר הוא מוח שיכולת הגמישות והחיווט מחדש שלו היא גבוהה יותר, כך שהצאצא נולד עם פחות אינסטניקטים וצריך ללמוד מיומניות שונות תוך כדי החיים (בדרך כלל בליווי הורה או מבוגר מגן). ככל שתכונה זו חזקה יותר יש צורך ביותר השקעה מצד ההורים. מצד שני תכונה כזו מאפשרת גמישות גבוה יותר ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות. הורים של ייצורים קטנים אינם יכולים להגן טוב על הילדים שלהם מפני טורפים גדולים ולכן הגיוני יותר לבחור בסלקצייה R. כמו כן בקרב יצורים קטנים יש גבול למידת הגמישות של המוח וליכולת לימוד שלו מחדש כך שיש גבול למידת התועלת מטיפוח ולימוד על ידי לימוד מהורה.

התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.

סלצקיה ל-K בבני אדם

בני אדם הם אחד המינים הגדולים ובעלי מוח מפותח ולכן יש להם באופן ביולוגי סלקציה חזקה לכיוון K בדומה לסלקציה דומה שקיימת בקופי אדם אחרים (קופים גדולים בעלי מוח מפותח). ברוב המקרים אשה יולדת במהלך חייה עד כ-10-15 ילדים לכל היותר, ההריון נמשך 9 חודשים, והבגרות המינית מגיעה בגיל 12-14 שנים (זאת לעומת רוב היונקים שבהם בגרות כזו היא עניין של חודשים או לכל היותר שנים ספורות). התינוק האנושי הוא חסר ישע עד גיל שנה לפחות - הוא אינו יכול להתנייד בכוחות עצמו, צורך בעיקר חלב ואינו יכול להגן על עצמו, והוא תלוי מאד בהוריו לפחות עד גיל שנתיים. אצל רוב היונקים תינוק יכול ללכת תוך מספר שעות מרגע לידתו.

באופן מסורתי כמות מסויימת של תינוקות וילדים מתו בגיל צעיר לפני בגרות מינית. בתקופת ימי הביניים ובשלבים הראשונים של המהפכה התעשייתית מדובר היה בכמות של חצי עד שני שליש מהילדים. כמות זו של תמותת ילדים נראית לנו היום גבוהה מאד אבל בעולם החי מדובר למעשה בכמות נמוכה מאד של תמותת צאצאים.

עם התקדמות המהפכה התעשייתית התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, רפואה מונעת ורפואה שהובילו לירידה בכמות מוות של ילדים, התמחות כלכלית שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר ויותר, וכן להשקעה גבוה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר דבר שגם ייקר את כמות ההשקעה הנדרשת בכל ילד. במקביל גם חל שיפור באמצעי מניעה וכן שיפור בזכויות נשים כך שהן יכלו להמנע באופן גדל להמנע מלידת ילדים בלתי רצויים מבחינתן.

מבחינת תרבות ואידאולוגיה תרבות הצריכה העלתה על נס את הרעיון של מימוש עצמי בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי וגם דבר זה בא על חשבון הולדת עוד ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים בקיימות וסביבתנות שדוגלים במספר ילידם נמוך.

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים פריון הילודה בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של יורדת. דבר זה מכונה מעבר דמוגרפי ויש הסברים שונים לגביו. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל לא מסיבות ביולוגיות.

היבטים אחרים של התקדמות טכנולוגית מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב זיהום ובמיוחד על ידי חומר טטרוגני ומשבשים אנדוקריניים.

יש חשיבות גבוה להיבטים חברתיים בקביעת הנטיה להוליד מספר גדול יותר של ילדים והלשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו רפואה ציבורית טובה , מערכת חינוך ציבורי טובה מגדילים נטיה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של פנסיה ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים. עוני ואי שוויון כלכלי יכולים להגדיל נטיה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. התמחות כלכלית שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K גם היום.

היבטים נוסף שקיים בחברות האדם והם כמעט ייחודי בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים. הדבר כולל מבנים כמו שבט או חמולה שבו יש סיוע הדדי של סבים ודודים וקרובים אחרים בגידול ילדים מבנה כזה עשוי לגרום גם להיבט הפוך שבו הורים ואף נכדים מסייעים לזקנים. בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע ונסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.

ראו גם

קישורים חיצוניים