ספינת החלל כדור הארץ

מתוך אוקו ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.

ספינת החלל כדור הארץ הוא מונח המבטא התייחסות אל כדור הארץ כאל ספינת חלל. הוא קשור לדאגה למשאבים המוגבלים הנמצאים בכדור הארץ או לקיימות.

בשנת 1966 כתב הכלכלן קנת בולדינג מאמר מפורסם בנושא זה בשם בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ.

היסטוריה

המונח "ספינת החלל כדור הארץ" לקוח כנראה מעבודתו הידועה ביותר של הנרי ג'ורג', "קידמה ועוני", משנת 1879.

	זוהי ספינה מצויידת-היטב, זו שאנו שטים בה ברחבי החלל. אם נדמה כי הלחם והבשר בסיפונים העליונים מתמעטים, כל שעלינו לעשות הוא לפתוח צוהר והנה קיימת אספקה חדשה, עליה לא חלמנו מעולם. וכוח גדול מאוד על שרותיהם של אחרים בא לידי אלו אשר, כאשר הצוהרים נפתחים, מורשים להגיד, 'זה שלי'!
-- מתוך ספר 4 פרק 2.^[1]

המונח קיבל פופולריות כשבקמינסטר פולר, כתב ופרסם ספר ב-1963 בשם "הוראות הפעלה לספינת החלל כדור הארץ". הפסקה הבאה, המתייחסת לדלק מאובנים, מתארת את גישתו:

	אנו יכולים לגרום לכל האנושות לשגשג באמצעות אבולוציה תעשייתית חובקת-עולם, בתנאי שלא נהיה טיפשים כל כך להמשיך לכלות בשבריר שנייה של היסטוריה אסטרונומית, את חסכונות האנרגיה המסודרים של מיליארדי שנים, של שימור אנרגיה על ספינת החלל כדור הארץ. חסכונות האנרגיה האלה הוכנסו לחשבון בנק ערבות-התחדשות החיים של ספינת החלל שלנו, לשם שימוש לצרכי התנעה ראשונית בלבד.
-- חלק 8:הנוף המתחדש ^[1]

בשנת 1966 הכלכלן קנת בולדינג השתמש במונח בכותרת המאמר "בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ". בולדינג תאר את הכלכלה הפתוחה של העבר שבה יש לכאורה משאבים ללא גבול, אותה, הוא התפתה לכנות "כלכלת קאובוי":

	הכלכלה הסגורה של העתיד יכולה באופן דומה, להקראה כלכלת 'איש החלל', שבה כדור הארץ הפך להיות ספינת חלל אחת, ללא מאגרים אינסופיים של איזשהו דבר, בין אם לשם ניצול או לשם זיהום, ושבה, לפיכך, האדם חייב למצוא את מקומו במערכת אקולוגית מעגלית.
-- Boulding, K., 1966. The Economics of the Coming Spaceship Earth ^[1]

המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, או תאנט, דיבר על ספינת החלל כדור הארץ ביום כדור הארץ, ב-21 במרץ 1971. בטקס הצלצול בפעמון השלום היפני:

	לו יהי ויהיו רק ימי כדור הארץ שמחים ושלווים בעתיד של ספינת החלל כדור הארץ כשהיא ממשיכה להקיף בחלל הקפוא יחד עם מטענה החמים והשביר של יצורים חיים
-- או תאנט 1971^[1]

כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתאור הנפוץ שלה - הכלכלה הנאו קלאסית. דיויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".

השפעות הדדיות

בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו.

משאבים בלתי נדלים

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם וזרם מוגבל של אנרגיה.

פסולת

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק.

באופן דומה בתאור הנאו קלאסי, זריקה של פסולת היא דבר שאין לו ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של צמיחה כלכלית - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה כאחד לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת (משאב הכיור) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת.

קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים

כמו כן, בחללית המטרה אינה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.

מערכות מורכבות

לבסוף, בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו שירותי המערכת האקולוגית). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.

התקדמות לכלכלת ספינת חלל

הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תאור ההווה, אלא הוא נסיון לתאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות.

בעוד שבעבר ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי (אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה הכלכלית הקלאסית, במאה ה-18), הרי שככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; השפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך הגלובליזציה); אחוז הניצול של רוב משאבי הטבע וחומרי הגלם מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם (לדוגמה דגים, מים, או אנרגיה) יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה; בדומה לכך עולה כמות האשפה והזיהום העולמית. באופן ניכר תפקודן של רוב המערכות ביוטיות וא-ביוטיות שמספקות תפקודים תומכי חיים מתדרדר והולך.