הבדלים בין גרסאות בדף "פצצת האוכלוסין (ספר)"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (בעקבות הספר היום)
(קישורים חיצוניים)
שורה 39: שורה 39:
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בויקיפדיה האנגלית  
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בויקיפדיה האנגלית  
 +
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל]  נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012
  
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
 
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
 
[[קטגוריה:רעב המוני]]
 
[[קטגוריה:רעב המוני]]

גרסה מ־18:48, 1 בדצמבר 2012

פצצת האוכלוסין (The Population Bomb) הוא ספר עיון בנושא אוכלוסין שנכתב על ידי הביולוג פול ארליך (Paul R. Ehrlich) ואשתו אנה ארליך בשנת 1968 שהיה רב מכר בזמנו. הספר הזהיר מפני רעב המוני של בני אדם בשנות ה-70 ה-80 של המאה ה-20 בגלל פיצוץ אוכלוסין, כמו גם מפני אסונות חברתיים אחרים וקרא לנקוט בצעדים מיידיים להגביל את גידול האוכלוסייה. פחדים מפני פיצוץ אוכלוסין היו נפוצים בשנות ה-50 וה-60, אבל הספר והסופר הכריזמטי הביאו את הרעיון לקהל גדול עוד יותר. הספר זכה לביקורת בעשורים האחרונים בגלל הטון זורע הבהלה שבו, ובגלל התחזיות הבלתי מדוייקות שבו.

עורך הספר רצה רק כותב אחד בכותרת הספר ולכן נשמטה אנה ארליך מהכותבים המקוריים. בני הזוג ארליך עומדים מאחורי הרעיונות הבסיסיים בספר, ובשנת 2009 הצהירו כי "אולי הפגם הרציני ביותר בספר הוא שהוא היה אופטימי מידי לגבי העתיד" והם מאמינים כי הוא השיג את מטרתם בגלל שהוא העיר את הציבור לחשיבות של נושאים סביבתיים והכניס את מספר האנשים לתוך הדיון על עתיד האנושות.

בעקבות הספר

בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

לדברי ארליך, גם ישראל וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא בטחון צבאי, וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, אי שוויון או חוב לאומי, אלא שדברים אלה הן בעיות טריוולאיות יחסית, מכיון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה, חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם קרדיט. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למשא ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של קיימות שהן בצעם בעיות בטחון חמורות מהבטחון הצבאי שלנו:

  • התחממות עולמית, לאו דווקא הנושא הכי חשוב אבל הכי מוכר. הסכנה הגדולה שלה היא לא עליית פני הים, אלא שיבוש מחזור הגשמים, שיפריע לחקלאות ולכן למזון.
  • הרעלה עולמית - בעיקר בגלל עשרות אלפי כימיקלים שכבר נמצאים בגוף שלנו במינון נמוך. בניגוד לבעיית האקלים, שיכולה להיפתר באמצעות שתילת עצים או באמצעות פתרונות מטורפים (כמו להציב מסך בין כדור הארץ לבין השמש), אם פתאום יתחילו למות ילדים בני 4 מסרטן בגלל זיהום לא יהיה לנו הרבה מה לעשות בנושא.
  • בעיות עיבוד יתר של הקרקע ובעיות הקשורות לניהול המים והחקלאות.
  • הרס של המגוון הביולוגי - בנוסף להפסד העצום לטבע, זה מסוכן גם לקיומנו, כי פירוש הדבר פגיעה בחקלאות(למשל פגיעה במאביקים או פגיעה באויבים הטבעיים של החרקים המזיקים לחקלאות, שבלעדיהם יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד, היות ומזיקים לחקלאות מגלים עמידות).
  • מלחמה על המשאבים, בעיקר על הדלק, שאנו משתמשים בו גם בחקלאות.
  • אוכלוסיה גדולה יותר היא גם רגישה יותר רגישה למגיפות. כבר היום יש 1 מיליארד רעבים ו- 2 מיליארד אנשים שאספקת המזון שלהם לא מספקת. יש יותר מידי ערבוב ביננו לבין חיות המשק, שעלולות להעביר מחלות (למשל ברווזים וחזירים בסין).
  • מתגברת בעיית "ההחזר היורד על סיבוכיות" - לדוגמא: פעם היה קל לשאוב נפט והיום קשה, כך שצריך יותר ויותר טכנולוגיה כדי לקבל משאבים פחות איכותיים.

בעיית האוכלוסין אינה לינארית שכן בני האדם הם בעלי חיים חכמים. תפסנו כבר לפני אלפי שנים את האיזורים העשירים במשאבים כמו דלתות של נהרות , אדמות פוריות לחקלאות וכו'. כך שאם לפני 10 שנים נוספו מיליון אנשים לישראל וכיום נוספים מליון אנשים, הבעיה שלנו גדולה יותר :

  • יש צורך להאכיל עוד מיליון אנשים אבל לעשות את זה מאדמות פחות פוריות.
  • פרוש הדבר שימוש בעוד דשנים ועוד דלק.
  • השפעה גדולה יותר של כל בן אדם נוסף על האקלים ועל המגוון הגנטי, ככל שהמצב האקולוגי מחמיר.

לטענת ארליך, ההנהגה שלנו בורה לחלוטין בבעיות האלה, למרות שיש קונצנוזס כמעט מלא בין מדענים שעוסקים בנושא. המדענים מתווכחים האם הסיכוי שיש לנו לשרוד הוא 10% או רק 1%. למרות ש"הסיפור של המזון" צריך להיות דבר שכל ילד בן 6 מכיר. סקרים שעושים בקרב חברי סגל ממדעי החברה באוניברסיטה בשאלה "מאיפה מגיע המזון" מראה שמעל 90% עונים "מהסופרמרקט". מצד שני יש דברים במדעי החברה שהם בלתי צפויים כמו קריסת ברית המועצות.

מה עושים?

צריך להפוך את האוניברסיטאות לרלוונטיות עבור העולם. כיום הן מחולקות לדיספילינות נפרדות, כשכל אחד עובד בהן על משהו אחר, ולא רלוונטיות לפתרון רוב הבעיות הפרקטיות. צריך לשתף פעולה עם מדעי החברה ועם מדעי הרוח בפתרונות של הבעיות. לדוגמה איזה הודעות פסיכלוגיות עובדות על אנשים כדי שיפחיתו צריכת משאבים. הם עושים דבר כזה בשנים האחרונות בסטנפורד . לדוגמה מחקר שמצא כי:

אם אומרים לאדם במלון- "אנא השתמש במגבת שוב", זה לא עוזר, גם להגיד "אנא הצל את הסביבה" כמעט לא עוזר. אם כותבים "רוב האנשים משתמשים שוב במגבת" זה עוזר. הכי עוזר לכתוב "רוב האנשים בחדר הזה משתמשים במגבת" - שיפור של 80%!

באופן דומה הודעות על חשבון החשמל - "חסוך כסף וסייע לשמור אנרגיה" לא עוזרות. עוזר מעט - "רוב בני העיר חוסכים אנרגיה". עוזר הרבה - "רוב תושבי הבלוק שלך חוסכים אנרגיה".

הדבר החשוב ביותר כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין הוא שיפור מעמד האישה.

ראו גם

תבנית:אכולוסין

קישורים חיצוניים