הבדלים בין גרסאות בדף "פצצת האוכלוסין (ספר)"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (החלפת טקסט – "מכיון" ב־"מכיוון")
מ (החלפת טקסט – "היתיה" ב־"הייתה")
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פצצת האוכלוסין''' (The Population Bomb) הוא ספר עיון בנושא [[אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]] שנכתב על ידי הביולוג [[פול ארליך]] (Paul R. Ehrlich) ואשתו אנה ארליך בשנת 1968. הספר היה בזמנו רב מכר והשפיע רבות גם על הדיון [[כלכלה בת קיימא|הסביבתי-כלכלי]]. הספר הזהיר מפני [[רעב המוני]] ואסונות חברתיים אחרים בשנות ה-70 ה-80 של המאה ה-20 בגלל [[פיצוץ אוכלוסין]], וקרא לנקוט בצעדים מיידיים [[בקרת אוכלוסין|להגביל את גידול האוכלוסייה]]. פחדים מפני פיצוץ אוכלוסין היו נפוצים בשנות ה-50 וה-60, אבל הספר והסופר הכריזמטי הביאו את הרעיון לקהל גדול עוד יותר. הספר זכה לביקורת בעשורים האחרונים בגלל הטון זורע הבהלה שבו, ובגלל התחזיות הבלתי מדוייקות שבו.  
+
[[קובץ:The Population Bomb.jpg|ממוזער|250px|"פצצת האוכלוסין", עטיפת הספר באנגלית.]]
 +
'''פצצת האוכלוסין''' (באנגלית: '''The Population Bomb''') הוא ספר עיון בנושא [[אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]] שנכתב על ידי הביולוג [[פול ארליך]] (Paul R. Ehrlich) ואשתו אנה ארליך בשנת 1968. הספר היה בזמנו רב מכר והשפיע רבות גם על הדיון [[כלכלה בת קיימא|הסביבתי-כלכלי]]. הספר הזהיר מפני [[רעב המוני]] ואסונות חברתיים אחרים בשנות ה-70 ה-80 של המאה ה-20 בגלל [[פיצוץ אוכלוסין]], וקרא לנקוט בצעדים מידיים [[בקרת אוכלוסין|להגבלת גידול האוכלוסייה]]. פחדים מפני פיצוץ אוכלוסין היו נפוצים בשנות ה-50 וה-60 שלה המאה ה-20, אבל הספר והסופר הכריזמטי הביאו את הרעיון לקהל גדול עוד יותר. הספר זכה לביקורת בעשורים האחרונים בגלל הטון זורע הבהלה שבו, ובגלל התחזיות הבלתי מדוייקות שבו.  
  
[[קובץ:The Population Bomb.jpg|ממוזער|250px|"פצצת האוכלוסין", עטיפת הספר באנגלית]]
+
עורך הספר דרש שרק כותב אחד בכותרת הספר ולכן נשמט שמה של אנה ארליך מהכותבים המקוריים. בני הזוג ארליך עומדים מאחורי הרעיונות הבסיסיים בספר, ובשנת 2009 הצהירו כי "אולי הפגם הרציני ביותר בספר הוא שהוא היה אופטימי מידי לגבי העתיד" והם מאמינים כי הוא השיג את מטרתם בגלל שהוא העיר את הציבור לחשיבות של [[סביבתנות|נושאים סביבתיים]] והגדיל את מספר האנשים שמעורבים בדיון על [[קיימות|עתיד האנושות]].  
 
 
עורך הספר דרש שרק כותב אחד בכותרת הספר ולכן נשמטה אנה ארליך מהכותבים המקוריים. בני הזוג ארליך עומדים מאחורי הרעיונות הבסיסיים בספר, ובשנת 2009 הצהירו כי "אולי הפגם הרציני ביותר בספר הוא שהוא היה אופטימי מידי לגבי העתיד" והם מאמינים כי הוא השיג את מטרתם בגלל שהוא העיר את הציבור לחשיבות של [[סביבתנות|נושאים סביבתיים]] והגדיל את מספר האנשים שמעורבים בדיון על [[קיימות|עתיד האנושות]].  
 
  
 
==בעקבות הספר==
 
==בעקבות הספר==
בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]]
+
לארליך היה ויכוח פומבי עם הכלכלן ג'וליאן סיימון שהוביל לכך שבשנת 1980 הם ערכו התערבות: הם הסכימו על סל של חמש מתכות נפוצות: נחושת, כרום, ניקל, טונגסטן ובדיל. סיימון הימר שערכו של סל המתכות ירד עד סוף העשור בשנת 1990, וארליך הימר שיעלה בערכו. בסוף העשור ארליך הפסיד בהתערבות, אך מאז כלכלנים מצאו שאם ההתערבות הייתה נערכת ברוב העשורים האחרים של המאה הוא היה מנצח, כמו גם אם הייתה נערכת ל-30 שנה במקום 10 שנה, או אם ההתערבות הייתה על סל הכולל את רוב המצרכים החשובים ולא רק חמש מתכות.
 
 
לדברי ארליך, גם [[ישראל]] וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא [[בטחון צבאי]], וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, [[אי שוויון]] או חוב לאומי, אלא שדברים אלה הן בעיות טריוולאיות יחסית, מכיוון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה, חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם [[אשראי]]. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למשא ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של [[קיימות]] שהן בעצם בעיות בטחון חמורות מהבטחון הצבאי שלנו:
 
 
 
* [[התחממות עולמית]], לאו דווקא הנושא הכי חשוב אבל הכי מוכר. הסכנה הגדולה שלה היא לא עליית פני הים, אלא שיבוש מחזור הגשמים, שיפריע ל[[חקלאות]] ולכן למזון.  
 
* [[משבר הרעלים|הרעלה עולמית]] - בעיקר בגלל עשרות אלפי כימיקלים שכבר נמצאים בגוף שלנו במינון נמוך. בניגוד לבעיית האקלים, שניתן לפתור אותה באמצעות שתילת עצים או באמצעות פתרונות מטורפים (כמו להציב מסך בין כדור הארץ לבין השמש), אם פתאום יתחילו למות ילדים בני 4 מ[[סרטן]] בגלל [[זיהום]] לא יהיה לנו הרבה מה לעשות בנושא.  
 
*  בעיות [[עיבוד יתר]] של הקרקע ובעיות הקשורות לניהול המים והחקלאות.
 
* הרס של [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] - בנוסף להפסד העצום לטבע, זה מסוכן גם לקיומנו, כי פירוש הדבר פגיעה בחקלאות (למשל פגיעה במאביקים או פגיעה באויבים הטבעיים של החרקים המזיקים לחקלאות, שבלעדיהם יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד, היות ומזיקים לחקלאות מגלים עמידות).
 
* מלחמה על המשאבים, בעיקר על הדלק, שאנו משתמשים בו גם בחקלאות. 
 
* אוכלוסיה גדולה יותר היא גם רגישה יותר ל[[מגיפה|מגיפות]]. כבר היום יש [[רעב עולמי|1 מיליארד רעבים]] ו- 2 מיליארד אנשים שאספקת המזון שלהם לא מספקת. יש יותר מידי ערבוב ביננו לבין חיות המשק, שעלולות להעביר מחלות (למשל ברווזים וחזירים בסין).
 
* מתגברת בעיית "'''ההחזר היורד על סיבוכיות'''" - לדוגמא: פעם היה קל לשאוב נפט והיום קשה ([[שיא תפוקת הנפט]], כך שצריך יותר ויותר טכנולוגיה כדי לקבל משאבים פחות איכותיים.
 
 
 
בעיית האוכלוסין [[אי-לינאריות|אינה לינארית]] שכן בני האדם הם בעלי חיים חכמים. תפסנו כבר לפני אלפי שנים את האיזורים העשירים במשאבים כמו דלתות של נהרות , אדמות פוריות לחקלאות וכו'. כך שאם לפני 10 שנים נוספו מיליון אנשים לישראל וכיום נוספים מליון אנשים, הבעיה שלנו גדולה יותר:
 
* יש צורך להאכיל עוד מיליון אנשים, אבל לעשות את זה באמצעות אדמות פחות פוריות.
 
* פרוש הדבר שימוש בעוד דשנים ועוד דלק לכל יחידת קרקע.
 
* השפעה גדולה יותר של כל בן אדם נוסף על האקלים ועל המגוון הגנטי, ככל שהמצב האקולוגי מחמיר.
 
 
 
לטענת ארליך, ההנהגה שלנו בורה לחלוטין בבעיות האלה, למרות שיש קונצנזוס כמעט מלא בין מדענים שעוסקים בנושא.  המדענים מתווכחים האם הסיכוי שיש לנו לשרוד הוא 10% או רק 1%. למרות ש"הסיפור של המזון" צריך להיות דבר שכל ילד בן 6 מכיר. סקרים שעושים בקרב חברי סגל ממדעי החברה באוניברסיטה בשאלה "מאיפה מגיע המזון" מראה שמעל 90% מהאנשים עונים -  "מהסופרמרקט".  מצד שני יש דברים במדעי החברה שהם בלתי צפויים כמו קריסת ברית המועצות.
 
 
 
מה עושים?
 
 
 
צריך להפוך את האוניברסיטאות לרלוונטיות עבור העולם. כיום הן מחולקות לדיספילינות נפרדות, כשכל אחד עובד בהן על משהו אחר, ולא רלוונטיות לפתרון רוב הבעיות הפרקטיות. צריך לשתף פעולה עם מדעי החברה ועם מדעי הרוח בפתרונות של הבעיות ([[קונסיילנס]]). לדוגמה איזה הודעות פסיכולוגיות עובדות על אנשים כדי שיפחיתו צריכת משאבים.
 
הם עושים דבר כזה בשנים האחרונות בסטנפורד . לדוגמה מחקר שמצא כי:
 
 
 
אם אומרים לאדם במלון- "אנא השתמש במגבת שוב", זה לא עוזר, גם להגיד "אנא הצל את הסביבה" כמעט לא עוזר.
 
אם כותבים "רוב האנשים משתמשים שוב במגבת" זה עוזר. הכי עוזר לכתוב "רוב האנשים בחדר הזה משתמשים במגבת" - שיפור של 80%!
 
 
 
באופן דומה הודעות על חשבון החשמל - "חסוך כסף וסייע לשמור אנרגיה" לא עוזרות. עוזר מעט - "רוב בני העיר חוסכים אנרגיה". עוזר הרבה - "רוב תושבי הבלוק שלך חוסכים אנרגיה".  
 
  
הדבר החשוב ביותר כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין הוא [[שיפור מעמד האישה]].
+
==ראו גם==
 +
* [[גבולות לצמיחה]]
 +
* [[גידול אוכלוסין]], [[פיצוץ אוכלוסין]]
 +
* [[פול ארליך]]
 +
* [[תומס מלתוס]]
 +
* [[התמוטטות (ספר)]]
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית  
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית  
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012
+
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל] נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס , 24.4.2012
+
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס, 24.4.2012
 +
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Simon%E2%80%93Ehrlich_wager התערבות סיימון-ארליך] בוויקיפדיה האנגלית
  
{{תבנית:אוכלוסין}}
+
{{אוכלוסין}}
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
 
[[קטגוריה:ספרי עיון]]

גרסה אחרונה מ־22:21, 11 ביולי 2019

"פצצת האוכלוסין", עטיפת הספר באנגלית.

פצצת האוכלוסין (באנגלית: The Population Bomb) הוא ספר עיון בנושא אוכלוסין וגידול אוכלוסין שנכתב על ידי הביולוג פול ארליך (Paul R. Ehrlich) ואשתו אנה ארליך בשנת 1968. הספר היה בזמנו רב מכר והשפיע רבות גם על הדיון הסביבתי-כלכלי. הספר הזהיר מפני רעב המוני ואסונות חברתיים אחרים בשנות ה-70 ה-80 של המאה ה-20 בגלל פיצוץ אוכלוסין, וקרא לנקוט בצעדים מידיים להגבלת גידול האוכלוסייה. פחדים מפני פיצוץ אוכלוסין היו נפוצים בשנות ה-50 וה-60 שלה המאה ה-20, אבל הספר והסופר הכריזמטי הביאו את הרעיון לקהל גדול עוד יותר. הספר זכה לביקורת בעשורים האחרונים בגלל הטון זורע הבהלה שבו, ובגלל התחזיות הבלתי מדוייקות שבו.

עורך הספר דרש שרק כותב אחד בכותרת הספר ולכן נשמט שמה של אנה ארליך מהכותבים המקוריים. בני הזוג ארליך עומדים מאחורי הרעיונות הבסיסיים בספר, ובשנת 2009 הצהירו כי "אולי הפגם הרציני ביותר בספר הוא שהוא היה אופטימי מידי לגבי העתיד" והם מאמינים כי הוא השיג את מטרתם בגלל שהוא העיר את הציבור לחשיבות של נושאים סביבתיים והגדיל את מספר האנשים שמעורבים בדיון על עתיד האנושות.

בעקבות הספר

לארליך היה ויכוח פומבי עם הכלכלן ג'וליאן סיימון שהוביל לכך שבשנת 1980 הם ערכו התערבות: הם הסכימו על סל של חמש מתכות נפוצות: נחושת, כרום, ניקל, טונגסטן ובדיל. סיימון הימר שערכו של סל המתכות ירד עד סוף העשור בשנת 1990, וארליך הימר שיעלה בערכו. בסוף העשור ארליך הפסיד בהתערבות, אך מאז כלכלנים מצאו שאם ההתערבות הייתה נערכת ברוב העשורים האחרים של המאה הוא היה מנצח, כמו גם אם הייתה נערכת ל-30 שנה במקום 10 שנה, או אם ההתערבות הייתה על סל הכולל את רוב המצרכים החשובים ולא רק חמש מתכות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'

גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל -הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה