פתיחת התפריט הראשי

אקו-ויקי β

צבע אקולוגי

צבע אקולוגי או צבע ידידותי לסביבה הוא צבע שאינו מכיל רעלים וגורר זיהום, ומבוסס על משאבים מתחדשים.

תוכן

בעיות בריאותיות וסביבתיות של צבע רגיל

חומרים רעילים בצבע

כאשר פותחים קופסה של צבע רגיל, יש בתוכה תערובת של חומרים מגמישים (Plasticizers) תוספים (Adhesives), חומרים מקשים (Hardeners), פיגמנטים (Pigments), ביוצידים (Biocides), מאיצי התייבשות (Drying accelerators), ממיסים (Solvents) ועוד. [1]

הממיסים (Solvents) בהם משתמשים בצבע רגיל הן תרכובות אורגניות נדיפות, Volatile Organic Compounds או בראשי תיבות VOC. תרכובות אלה שומרות שכל הרכיבים ישמרו ביחד בזמן שהצבע נמצא במצב נוזלי. אבל הן מתנדפות אל האוויר כאשר מבצעת מלאכת הצביעה (או כאשר הצבע מאוחסן במשך זמן רב או מאוחסן בפחית צבע שלא נסגרה היטב). [2]

רוב התרכובות האורגניות הנדיפות הקיימות בשוק הן רעילות. באוויר הפתוח, תרכובות אורגניות נדיפות עלולות להתרכב עם סוגי זיהום אוויר אחרים, ולתרום ליצירת ערפיח. בחללים סגורים כמו דירות, תרכובות אורגניות נדיפות וכן חומרים מגמישים, תורמים לתסמונת הבניין החולה או זיהום אוויר ביתי, שיכול להוביל למחלות נשימה ולמחלות נוספות. צבע רגיל עלול לפלוט שאריות של תרכובות אורגניות נדיפות, ביוצידים וחומרים מגמישים גם שנה לאחר תום הצביעה. [3]

ביוצידים (Biocides) הם חומרים קוטלי מיקרואורגניזמים משמשים בדרך כלל לחיטוי. ביוצידים רבים מבוססים על ההלוגנים ותרכובותיהם. [4]. בשנת 2010 פרסמה הנציבות האירופית החלטה לאסור שימוש בתשעה ביוצידים במוצרים שונים.[5]

סכנות בריאותיות עבור צבעים מקצועיים וחובבים

ארגון הבריאות העולמי טוען כי צבעים מקצועיים (Professional decorators) הם בעלי סיכון גבוה ב-40% לפתח סרטן ריאות.[6] מומחים מדנמרק מצאו כי חשיפה ארוכת טווח לממסי צבעים עלולה לגרום לתגובה נוירולוגית בשם "שטיון צבעים" painter’s dementia [7]

מחקר מבוסס אוכלוסיה שפורסם בשנת 2011 מצא לראשונה כי אפילו חשיפה מוגבלת לממסים כימיים, הנפוצים בשימוש במקומות עבודה ובתחביבים שונים (ציור, למשל), עשויים להעלות את הסיכון של גברים לחלות בפרקינסון, ללא קשר למספר החשיפות ולמשך החשיפה. החוקרים איתרו 99 זוגות של תאומים ממין זכר שרק אחד מהם חלה בפרקינסון, ובדקו את הקשר בין עבודתם ועיסוקיהם לבין הופעת המחלה. החוקרים גילו כי בקרב אנשים שנחשפו לממס הכימי TCE (המשמש כמסיר שומן, מסיר כתמים ומצוי גם בדבקים ומוצרים לניקוי שטיחים) במשך לפחות שעה בשבוע, הסיכון לחלות בפרקינסון עלה פי ששה. חשיפה משולבת ל-TCE ול-PERC (המשמש גם הוא בתעשיית הניקוי היבש ככימיקל מסיר שומן) העלתה את הסיכון פי תשע. משך החשיפה לא השפיע על יחס זה. בנוסף, יכלו לעבור שנים ארוכות מזמן החשיפה ועד התפרצות המחלה.[1] [8]

סכנות בריאות לילדים

מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad בשוודיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מאסתמה ואלרגיות. [9] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות propylene glycol וglycol ethers הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילאי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר הייתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ואסתמה. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים והממיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות Glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 ידוע כי שאיפה של propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [10]

סכנות נוספות

צבעים עלולים גם לגרום לתגובות אלרגיות. כמו כן כיום רוב הצבעים מיוצרים על בסיס שמנים המופקים מנפט ותוצרי הפלסטיק בצבע גם הם מיוצרים מנפט ותהליך הזיקוק והפקה גם הוא פולט רעלים שונים. [11]

צבע שלא מאוחסן בצורה טובה עלול לפלוט אדים מזיקים. צבע שנשפך עלול ליצור זיהום מים. [12]

צבעים אקולוגיים

כיום קיימים צבעים שמכילים כמות קטנה יותר של תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) או אינם מכילים תרכובות כאלה כלל. המונח "מעט תרכובות אורגניות" אינו מחייב, ולכן יש המלצות של ארגון ללא מטרות רווח, Green Seal, שקבע תקן GS11 environmental standard לכמות מקסימלית של תרכובות אורגניות נדיפות בצבע. כמות זו נעה בין 50 גרם בליטר (לשכבה עליונה), או 100 גרם בליטר (רוב סוגי הצביעה האחרים) ועד 250 גרם בליטר (לצבע נגד חלודה) [13]

צבעי קזאין (Casein paints), מיוצרים בעיקר מחלבוני חלב, לימון, ופיגמנטים שאינם רעילים. אלו כנראה הצבעים הידידותיים ביותר לסביבה, אך יש להם בעיות פרקטיות. הצבע אינו עמיד כמו ציפויים מודרניים ומבחר הצבעים מוגבל יותר. צבעי קזאין מסופקים בדרך כלל בצורת אבקה, ויש לערבב אותם עם מים מיד לפני השימוש. שימוש בצבעים אלה היה נפוץ במאות ה-18 וה-19 בארצות הברית במקומות כמו colonial Williamsburg[14]

אריזה אקולוגית לאחסון הצבע

פחית רגילה של צבע היא עגולה (ולכן בזבזנית במקום) ובדרך כלל אינה מונעת התאדות של התרכובות הנדיפות, דבר שמוביל הן לזיהום אוויר ביתי והן להתייבשות הצבע ולבזבוז. אלק משין, מעצב אנגלי, הציעה אריזה שתוציא את הצבע בלחיצה עם שסתום חד כיווני וכך תמנע את התייבשותו. האריזה היא בצורת משושה (דבר שחוסך מקום בהובלה). את האריזה הריקה ניתן לשמור גם בצורה שטוחה (חסכון מקום בחניות), [15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • ^ Goldman, S., et al (2012). Solvent exposures and Parkinson disease risk in twins. Annals of Neurology, 71, 776–784