צמיחה כלכלית
מתוך אוקו ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
|
|
צמיחה כלכלית מוגדרת כגידול בתמ"ג או בתל"ג על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). נהוג לחלק את המדד הרלוונטי במספר התושבים כדי לקבל את שיעור הצמיחה לנפש המאפשר להשוות בין מדינות (תל"ג לנפש ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה.
צמיחה כלכלית נחשבת לנתון הכלכלי החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של הכלכלה הנאו קלאסית. כלכלנים שמבקרים את חשיבותו של המדד הזה כמדד לבריאות הכלכלית ולרווחה חברתית בעיקר מזרם הכלכלה אקולוגית אך גם מזרמים שונים מעט כמו לדוגמה הכלכלן אמרטיה סן.
צמיחה כלכלית מקושרת בדרך כלל לתופעות חברתיות וכלכליות שונות - עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה הקטנה באבטלה, עלייה בהשקעות. כמו גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים, מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי תזונה, מעבר לחברה דמוקטרית יותר וכן לחברת שפע (או לתרבות הצריכה), שינוי בהרכב המחלות (ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת טביעת הרגל האקולוגית, מעבר דמוגרפי, מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, אימוץ טכנולוגיות חדשות ועוד.
כלכלנים נאו קלאסיים מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים מחזורי עסקים כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה.
תוכן |
הצמיחה הכלכלית כיעד לאומי מרכזי
היעד של הגדלת הפיריון הלאומי היה קיים באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של המדינה. עם זאת, עד להמצאת התוצר המקומי הגולמי בשלהי מלחמת העולם השניה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.
עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה.
מספר כלכלנים התנגדו לדבר זה. בספרו חברת השפע, טוען ג'ון קנת גלבריית שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.
דונאלה מדווז והכלכלנים קנת בולדינג והרמן דיילי והוגים נוספים בזרם הכלכלה האקולוגית, טענו שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי, וקראו למדיניות של אפס צמיחה או כלכלת מצב יציב.
הסופר הכלכלי-חברתי דיוויד קורטן טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בנסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת להגדלת הפערים ולגידול בבעיות חברתיות וסביבתיות אחרות.
מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט במדדים חלופיים לתמ"ג.
גורמים לצמיחה הכלכלית
יש גורמים רבים לצמיחה הכלכלית ובמשך השנים הוצאו מנגונים ותהליכים רבים שיכולים להסביר מדוע היא מתרחשת, ומה מחזק אותה.
- התמחות
הכלכלן הקלאסי אדם סמית דיבר על המושג של התמחות גדלה בקרב עובדים ומפעלים בגלל מנגנון חלוקת העבודה. סמית נתן את הדוגמה של מפעל קטן לייצור סיכות. קו ייצור של כ-10 עובדים גורם לכך שפועל אחד יוצק את הברזל לסיכות, פועל אחר מרדד חוט, אחר חותך, פועל נוסף מחדד את הסיכות ועוד אחד מתאים ראש לסיכות, כשהפועל האחרון דואג לאריזה. כאשר הם עובדים כצוות הם מייצרים כמות גדולה בהרבה של סיכות מאשר אם כל אחד מהם היה מייצר את כל שלבי התהליך. הדבר נובע מהתמחות בתנועות ובכישורים, כמו גם מחסכון זמן שנובע משינוי בין משימות.
תהליך דומה של התמחות מתרחש גם עבור מפעלים ואפילו אומות. סמית נתן הסבר משכנע לכך שהייצור התעשייתי עלה בצורה משמעותית מאז תחילת המהפכה התעשתיית יחסית לתקופה שלפניה שהתאפיינה בחקלאות ובתעשייה זעירה של בעלי מלאכה. מאז תקופת סמית גודל המפעלים גדל מאוד, יתרונות לגודל של מפעלים הביאו לעליה חדה בכמויות של ייצור שנתי של פלדה לדוגמה. דבר זה היה מעורב גם בשיפורים טכנולוגיים שהוא מנגנון נוסף המסביר צמיחה כלכלית.
- תחרות כלכלית
תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) גורמת לפירמות לחץ לפתח טכנולגיות חדשות, לשפר את הניהול, ולהוזיל את הייצור. (לתחרות בין מדינות ראו הסבר במסגרת כלכלה היסטורית)
- סחר חופשי
הכלכלן הקלאסי דיוויד ריקארדו הציע מנגנון נוסף שמקדם את הצמיחה הכלכלית - סחר חופשי. הסחר החופשי מוביל להתמחות של מדינות ולניצול יתרון יחסי שלהן. לפי ריקארדו , 2 המדינות ירוויחו מהמצב, והתוצאה תהיה שבשתי המדינות תהננה מתפוקה תעשייתית או חקלאית גבוה יותר יחסית למצב לפני הסחר.
- הסברים נוספים
- יתרונות לגודל הם סיבה נוספת להוזלת הייצור.
- דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות. (אסימוגלו)
- גלובלזיציה וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.
- שיפורים בטכנולוגיה הגורמים להוזלת הייצור (יש לחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים בגלל התחרות בין מדינות ופירמות).
- שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל (יוזף שומפטר).
- טכנולגיית מידע וניצול כלים של מחשוב כדי להוזיל הוראה, ניהול, שליטה ובקרה. טכנולוגיית מידע מאפשרת לנצל טוב יותר יתרונות לגודל ולהקטין חסרונות לגודל ולכן להוזלת עלויות ייצור.
- צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.
- מנגנון משוב של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה. (רוברט איירס).
- מתן סובסדיות לניצול אוצרות טבע, ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים (הרמן דיילי).
- קולוניליזם - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן נאו קולונליאיזם - קבלת זכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים)
- ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)
- העברת השפעות שליליות של הצמיחה (עלויות חיצוניות כמו זיהום) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות השפעות אלה המחיר האמיתי של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.
- הדפסת כסף על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגוננים פיננסיים כמו כסף תלוי חוב, ויצירת חוב תופח כלפי העתיד.
השפעות
- הגדלת תוחלת החיים, הורדת תמותת תינוקות, שינוי בחתך גיל האוכלוסיה.
- בטווח הקצר - הגדלת מספר האנשים. עם הזמן קיים מעבר דמוגרפי - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי.
- מלחמה במחלות מדבקות ובמגפות, שכלול הרפואה, מעבר למחלות כרוניות.
- הגדלת תחלואה בסרטן, מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר
- הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסיה ולנפש. הגדלת צריכת האנרגיה. הגדלת טביעת הרגל האקולוגית.
- מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת חקלאות לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.
- ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.
- שינויים בהרגלי התזונה - מעבר לתזונה עשירה יותר , מעובדת יותר, שמנה יותר.
- שיפור הטכנולוגיה ופיתוח המצאות טכנולגיות רבות: המהפכה התעשייתית, פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטורניקה, טלגרף, טלפון, סניתציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקוביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתתיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה.
- קידום והרחבת המדע
- הפצה של ידיעת קרוא וכתוב, הגדלת שנות הלימוד וההשכלה
- שינויים תרבותיים כמו תרבות הצריכה, מעבר לצריכת כמות גדולה יותר של שומן וחלבונים, ובעיקר של מזון שמקורו מהחי.
- הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל קפיטליזם
- הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות
- הגדלת הניידות של אוכלוסיה בתוך מדינה ובין מדינות.
- כילוי בקצב גדל של משאבים מתחדשים (כמו יערות, שדות דיג), דלק מחצבי ומשאבים מתכלים.
- התערבות מתחזקת במחזורי חומרים טבעיים (מחזור אקולוגי).
- הרס ישיר ועקיף של מערכות טבעיות והכחדה המונית על ידי ניצול משאבים כמו מים, כריתת יערות, שינוי תוואי קרקע, סחף קרקע, ציד ודיג, ניצול שטחים ומשאבים לחקלאות, קיטוע וזיהום.
- יצירת זיהום, ראו עקומת קוזנץ הסביבתית.
- יצירת איומים קיומיים כמו איום במלחמה אטומית, התחממות עולמית, זיהום גנטי במסגרת הנדסה גנטית או מלחמה ביולוגית, מגפות כלל עולמיות וכו'.
- הגדלת הנטיה להשענות על השוק כספק שרותים - מעבר מייצור עצמי, משקים אותרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה.
- קידום הגלובליזציה על שלל השפעותיה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלואמית והעולמית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- צמיחה כלכלית בויקיפדיה האנגלית
- שלמה סבירסקי - אין די בצמיחה
- מחיר הצמיחה בעיר סינית
