שריפות יער בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
גרסה מ־12:41, 24 ביוני 2019 מאת עידן ד בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מאד," ב־"מאוד,")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שריפות יער בישראל, נוגעות לשריפות יער ביערות בישראל. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים למערכות האקולוגיות, לחקלאות, לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1,000 שריפות יער בשנה כלומר כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. ‏[1] עם זאת רוב הנזק נגרם משריפות ענק.

מאפיינים של שריפות היער בישראל

באופן ממוצע מתרחשות בישראל כאלף שריפות יער בשנה, בהיקף של 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.‏[1] כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.

בישראל מתרחשות כ-45-50 אלף שריפות בשנה - כלומר כ-113 שריפות ביום בממוצע. מתוך כלל השריפות, כ-28 עד 35 אלף הן שריפות בשטחים פתוחים בשנה, ואלו מהוות כ-65% מכלל ממקרי השריפות (הכוללות גם שריפות מבנים ושריפות כלי רכב).‏[2]. שריפות בשטחים פתוחים הן בדרך כלל שריפות שדות קוצים או שריפות פסולת. בשנת 2012 היו בישראל כ-30 אלף שריפות בשטחים פתוחים. מתוכן כ-50% היו שריפות של שדות קוצים, 24% שריפות של מתקני אשפה ו-13% שריפות אשפה או מזבלה. באותה שנה היו רק 480 שריפות יער, שהיוו 2% מכלל מקרי השריפות בשטחים הפתוחים וכ-1% מכלל השריפות באותה שנה.‏[3] נתון דומה קיים לגבי שנת 2013 - 682 שריפות יער המהוות 2% מכלל מקרי השריפה בשטחים פתוחים באותה שנה. [1] למרות ששריפות אלה מהווה רק חלק קטן ממקרי השריפות, שריפות יער הן בעלות פוטנציאל נזק גדול ברכוש ובנפש - במיוחד ביחס לשריפות אחרות של שטחים פתוחים.

כ-75% מכלל שריפות היער מתחוללות בתקופה שבין חודש מאי לחודש ספטמבר. מתוך כלל השריפות המתרחשות בשטחים פתוחים, יש סיכוי גבוה יותר לשריפה בימי חמישי (וברמה נמוכה יותר גם בימי שישי ושבת ביחס לשאר ימות השבוע). כ-80% מהשטחים הפתוחים שנשרפו בישראל נשרפו בימי חמישי - כ-35 אלף דונם. זאת בהשוואה לממוצע של 1.7-1.1 דונם בימי חול ול-2 דונם בממוצע בימי שבת.‏[1]

הגורמים לשריפות יער

הגורמים הראשוניים לשריפות יער

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער בישראל, הן הצתות בזדון, וכן פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.‏[1]

ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה, ורק חלק קטן מתוכן נגרם כתוצאה של גורמים טבעיים כמו ברקים. בשנים האחרונות ישנם גם חשדות כי מספר גדל של שריפות יער מתחיל מהצתות על רקע לאומני.

בשנת 2012 נחקרו בישראל כ-1,660 מקרים של כלל סוגי הדליקות (לא רק שריפות בשטחים פתוחים או שריפות יער) - מתוכן 32% היו חשדות להצתה, 20% כשל חשמלי במבנה, 7% רשלנות ילדים, 4% רשלנות כללית, 7% שריפות יזומות, 5% בישולים, 4% התלקחות חוזרת, 2% תקלה טכנית ברכב, 2% תאונות דרכים, 2% עקב פעילות מלחמתית, וכ- מקרים של כשלים חשמליים בארון חשמל, במקרר או במזגן. הגורמים נרות, עישון, ריתוך, ותהליכי ייצור תרמו כל אחד כ-1% מהשריפות. תרומת מטיילים או הצבא לשריפות היתה אפסית (מקרים בודדים). ‏[3]יש לשים לב כי "הצתה" יכולה להיות הצתה על רקע לאומני או פלילי (לדוגמה עקב סכסוך שכנים או נסיון לזכות בכספי ביטוח על חנות). וכי דבר זה מתייחס לכלל השריפות שנחקרו - בדרך כלל שריפות של כלי רכב ומבנים שבהן מעורב רכוש ויש צורך לקבוע את סיבת הדליקה- כך שדבר זה לאו דווקא מלמד על התפלגות שריפות היער- לדוגמה שריפות מתקלה חשמלית במבנה, כשל חשמלי בארון חשמל אינם גורמים לשריפות יער. בשנת 2013 נחקרו 4,000 מקרי דליקות מכל הסוגים, מתוכם 37% היו חשד להצתה, 23% כשל חשמלי, 6% כשל טכני, 5% רשלנות, 3% עישון, 8% סיבות אחרות ו-12% סיבות לא ידועות. [2]. ב-2015 מכלל מהדליקות שנחקרו (כולל בעיקר שריפות מבנים ורכב) 34% היו עם חשד להצתה, 25% מכשל חשמלי, 6% מכשל טכני, 20% מגורמים אחרים (כמו רשלנות ילדים, עישון ועוד) ועוד כ-10% לא הצליחו להגיע לסיבת פרוץ הדליקה. [3]

הגורמים להתפשטות שריפות היער

מלבד השאלה כיצד מתחילה שריפה, ישנה בעיה אחרת הנוגעת לשאלה כיצד מתפתחת השריפה - מה הסיכוי ששריפה קטנה תהפוך לשריפת יער ענקית שמתפשטת ללא שליטה. היבטים של עוצמת השריפה כוללים את חום הלהבות בשריפה, מספר מוקדי השריפה, היכולת של האש לדלג מעל מחסומים, קצב התקדמות השריפה, משך השריפה, והשטח הכולל שנשרף בסופו של דבר. בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער.

גורמים המשפיעים על גודל השריפה כוללים את ניהול היערות בישראל (כולל משטר הנטיעות של עצים, היבטים של רעייה), יכולת גילוי מוקדם, התחממות עולמית. לבסוף ישנן שאלות לגבי היכולות של צוותי איתור וכיבוי של שריפות, הכוללות מאמצים של מכבי האש בישראל ושל כוחות אחרים להשתלט על שריפות גדולות.

גורמי יערנות

באופן פרדוקסלי, דווקא מדיניות עצירה של שריפות עלולה לגרום להחמרה שלהן. שריפות הן חלק טבעי במחזור חייהם של יערות. כאשר מתרחשות שריפות קטנות מידי כמה שנים, נמנעת הצטברות של כמות גדולה של ביו-מסה על פני הקרקע. כאשר נמנעות שריפות במשך שנים רבות, הצטברות הביו-מסה עלולה לגרום למגה-שריפות, שכבר לא ניתנות לניהול - כפי שמתרחשות בעשורים האחרונים בארה״ב בוורמונט, ילו-סטון, ובאזורים נוספים.[4]

גורם אחד שמשפיע על היקף שריפות היער הוא כמות ומצב היערות. אורנים הם עצים שיכולים להנות משריפות שכן שריפות אלה מחסלות מתחרים של האורן כמו אלונים, ומהוות אמצעי להפצת זרעים למרחק דרך אצטרובלים. לאחר השריפה, האורנים הצעירים גדלים במהירות, מכסים את השטח, ומונעים תחרות מצד עצים אחרים. האורנים גם בוערים בקלות, ושרף בקליפה שלהם מגביר את הבעירה. גורם נוסף שמשפיע על היערות הוא מצב הרעייה - כאשר אין רעיה, עומדת לרשות האש כמות גדולה יותר של חומר יבש ונוח לבעירה של שיחים ועשבייה.

התחממות עולמית
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - התחממות עולמית ושריפות יער

כמות השטח שנשרף מושפעת מהתחממות עולמית הן בעולם וגם בישראל, אם כי קשה לכמת היבט זה. לפי מחקר שנערך במערב ארצות הברית נראה כי ביחס לשנות ה-80, כמות שריפות היער גדלה פי 4, משך השריפות גדל פי 5, וכמות השטח שנשרף גדל פי 6. [4] בישראל יש החמרה באירועי שריפות יער לאורך השנים. מוערך ששינויי האקלים המקומיים הנובעים מהתחממות עולמית תורמים להחמרה זו. אם כי בדומה למצב בעולם קשה לקבוע מה גודל התרומה. ‏[5]

התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים. מצד אחד החום עצמו מגדיל את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, כמו כן יש תקופה ארוכה יותר של יובש בשל מיעוט גשמים. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים, ודבר זה מקל על עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן.

התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. ‏[5] שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.‏[6] השריפה התרחשה לאחר חודש נובמבר יבש מאוד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים. נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. ‏[5] רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש. היבטים אלה חזרו על עצמם גם בשריפות אחרות - כמו בשריפה בשנת 2016.

במאי 2017 עקב החום הכבד פרצו מספר שרפות באזור הצפון והמרכז‏[7].

ביולי 2018 עקב גל חום קיצוני, פרצו שרפות ברחבי הארץ‏[8].

היסטוריה של שריפות יער בכרמל

להלן טבלה של מרכזי שריפות וגודלן בשנים 1978 עד 2010.‏[9] ניכרת מגמה של גידול בעוצמת השריפות ובשטח שהן מכלות.

השריפות בכרמל בשנים 1978 עד 2010. עם השנים חל שינוי באופי השריפות בישראל - גם בכרמל וגם בירושלים - משריפות מקומיות לשריפות ענק.
מיקום מרכזי תאריך שטח בדונם שנה
בית אורן 3.11.1983 2,842 1983
חי בר 19.9.1989 5,300 1989
דניה 11.10.1998 1,616 1998
עין הוד 12.10.1998 5,167 1998
ציר פארק הכרמל 4.12.1999 1,582 1999
שטח אש סמוך לניר עציון 6.12.1999 1,304 1999
אוניברסיטה, פארק הכרמל 8.4.2005 1,540 2005
כרם מהר"ל 3-4.1.2006 1,316 2006
אורנית, נחל, טירת הכרמל 9-11.7.2006 1,246 2006
עוספיה, מרכז הכרמל 2-6.12.2010 25,000 2010

בשנים 1974-2006 נשרפו בשריפות גדולות בכרמל כמעט 28 אלף דונם. השטח שנשרף בשריפה של 2010 גדול מסך כל השטחים שנשרפו במשך למעלה מ-30 שנה. השריפות הגדולות ביותר בשנים אלו היו קטנות מהשריפה הנוכחית בסדר גודל אחד (5,124 בשנת 1989 ו-5,039 דונם בשנים 1998). היסטוריית השריפות בכרמל מדגימה סטטיסטיקה נפוצה בשריפות יער – 5% מהשריפות גורמות ל-95% מהשטח השרוף. בשל איבוד שליטה של אנשי הכיבוי, השריפות הגדולות הופכות לעצומות בגודלן. ‏[10]

ביולי 2016, טען דוקטור שי לוי מאוניברסיטת חיפה, כי ניתן היה לראות בברור את הקשר בין התגברות השריפות לשינויי האקלים בישראל[5].

שריפות יער גדולות בישראל

השריפה בכרמל 1989

השריפה ביערות הכרמל שהשתוללה בין ה-19 בספטמבר ל-22 בספטמבר 1989, הייתה משריפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד להתרחשות השריפה בשנת 2010. השריפה השתרעה על פני שטח שנע בין 5,300‏[11] ל-6,000 דונם, מתוכם 3,200 דונם של חורש טבעי.‏[12] עיקר השטח שנשרף היה בשמורת נחל גלים ונחל כלח והחי בר, ונגרם בה נזק רב לצומח ולחי. שיקום יערות הכרמל לאחר השריפה כלל התערבות מינימלית בפעולת התחדשותו של הטבע, למעט פעולות מקומיות שעיקרן כריתה וטיפול שנועד להבטיח צמיחה לגובה. בעקבות השריפה נקבעו לראשונה בישראל ממשקים לטיפול ומניעת שריפות ואומצו עקרונות לשיקום יערות בישראל.

השריפה בשער הגיא 1995

השריפה בשער הגיא, המוכרת לעתים גם כ"שריפת שורש", הייתה שריפת יער שפרצה בבוקר ה-2 ביולי 1995, סמוך למושב מסילת ציון, נמשכה כיממה וחצי וכילתה קרוב ל-20,000 דונם של יער נטוע וחורש טבעי בהרי יהודה ובפארק רבין. היא נודעה כשריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל עד לשריפה בכרמל בשנת 2010.‏[13]

השריפה בכרמל בשנת 2010

השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010

השריפה בכרמל (מכונה גם אסון הכרמל) הייתה שריפת יער נרחבת, שהתרחשה בחנוכה ה'תשע"א, מ-2 עד 6 בדצמבר 2010 באזור הכרמל. בשריפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם וקרוב ל-25 קמ"ר (25,000 דונם) ובהם כמה מיליוני עצים אשר עלו באש‏[14]. השריפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד. כבר ביומה הראשון הפכה השריפה לאסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. לאחר שהתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש מבקר המדינה ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושאי השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל. ‏[15]

השריפה התרחשה בחורף יבש לאחר תקופת בצורת ממושכת. ‏[5]

השריפות בשנת 2016

בנובמבר 2016 בעקבות הבצורת והרוח המזרחית היבשה פקד את ישראל גל כבד של שריפות. גודל השטחים שנשרף היה לפחות 30 אלף דונם, בעיקר באיזור ירושלים [6]. לפיכך זו השריפה הגדולה ביותר עד כה.

השריפות החלו ב-22 בנובמבר. המוקד המרכזי באותו יום היה בזכרון יעקב, שם נשרפו שטחים רבים וכן רכוש. קודם לכן פרצה שריפה ביער לטרון, שהביאה לפינוי תושבי נווה שלום. שריפות פרצו גם במקומות נוספים.

ב-23 בנובמבר התחילו שריפות ביישובים בצפון ובמקומות נוספים. שריפות שפרצו בסמוך ליישובים נטף, טלמון ודולב, הביאו לפינוי תושבים מבתיהם. ביום זה ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו עזרה בכיבוי ממדינות שונות בעולם, ונשלחו מטוסי כיבוי.

ב-24 בנובמבר בשעות הבוקר החלה שריפת ענק בחיפה. שריפות פרצו בהרי ירושלים, באזור המרכז ובדרום. בחיפה פונו 13 שכונות, הטכניון ואוניברסיטת חיפה, ועלו באש מבנים רבים. לקראת ערב פונו בתי הסוהר כרמל, דמון וכלא 6‏. בסך הכל פונו כ-85 אלף איש מבתיהם ולמחרת בשעות הצהריים הורשו כל התושבים לחזור לבתיהם. למעלה מ-160 איש נפגעו משאיפת עשן. כ-700 בתים ניזוקו בשריפה זו.

באותו יום פרצו שריפות גם במדינות שכנות: בלבנון [7], ירדן, טורקיה, צפון מצרים.[8] [9][10][11] המצב בישראל הוחמר בגלל הסכסוך הישראלי פלסטיני: יש חשד שניסו לנצל את תנאי היובש להצתות מצד פלסטינים כאשר מדובר בישובים יהודים ומצד ישראלים כאשר מדובר על ישובים פלסטיניים.

ב 25 בנובמבר פרצה שריפה גדולה באזור נטף. תושבי היישוב פונו מבתיהם, ומספר בתים ניזוקו.

למרות כל זאת, גל השריפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באיזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות הפלסטינית. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השריפות. [12][13][14].

ניסיונות התמודדות עם שריפות היער

התמודדות מערך היערנות למניעת שריפות

יערנים ורשויות המטפלות ביערות יכולים לתרום למניעת שריפות ולהקטין את חומרתן במגוון דרכים:

  • נטיעת עצים ושיחים אשר הבוערים באופן איטי, והימנעות מנטיעת עצים "אוהבי אש" (כמו אורנים).
  • פינוי חומר בעירה זמין בשטח היער - כמו עשבייה, שיחים מטפסים, ענפים נמוכים, ובאופן כללי עצים ושיחי יבשים. על ידי גיזום, דילול נטיעות, רעייה, שריפה מבוקרת ועוד.
  • קיטוע של רצף האש במישור האנכי (גיזום ענפים נמוכים) והאופקי (רצועות אש, מכשולים).
  • תשתיות טובות כמו דרכי הגעה למכוניות כיבוי אש, והספקת מים לכיבוי.
  • גורמים נוספים שעשויים להקטין את מספר השריפות ביער - פעילות הסברה וחינוך לציבור על זהירות באש, וכן באמצעות חקיקה, אכיפה וענישה.

קרן קיימת לישראל מחלקת את מניעת שריפות היער בישראל לשני תחומים עיקריים - גילוי מהיר של מוקדי השריפה והטיפול ביער - ממשק היער למניעת שריפות.‏[16]

נטיעות מיני צמחים לעיכוב האש

לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים. במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.‏[16]

קק"ל פיתחה מודל ואימצה אותו בנטיעת היערות בישראל. על פי מודל זה משתמשים בברוש מצוי צריפי ו/או באשל הפרקים וכן בשיחים בעלי מקדמי התלקחות נמוכים שישמשו כמחסומים ומעכבי שריפות ביערות נטועים. הנטיעות הן בהתאמה לאזור הגאוגרפי בו נמצא היער. תדירות נטיעת שורות השתילים משתנה בהתאם לתנאי הסביבה (שיפוע, מדרון צפוני או דרומי, משטר רוחות וכד'). לשם יצירת מחסומי התפשטות השריפות בפסגות ההרים ובקווי רכס (קווי חיץ) עצי היער ניטעים בדלילות, וביניהם משולבים שיחים נמוכים משתרעים.‏[16]

אורנים הם מין "אוהב אש". אורן ירושלים הוא דוגמה קיצונית למין שמרוויח מהאש, כדי להתרבות. האש מחסלת תחרות מצד מתחרים אחרים על אור ושטח. בנוסף לכך שאורנים בוערים בקלות ובעוצמה הם גם יכולים להעביר את האש למרחקים גדולים על ידי איצטרובלים מתפוצצים ובוערים שיכולים לעבור 100 ואף 200 מטרים ולהעביר את השריפה משוכות גדולות כמו כביש ירושלים -תל אביב. האורן המכין עצמו לשריפה כל ימיו, וכן היא הזדמנות עבור הלוטם שמגביר את אחוזי הנביטה שלו באופן דרסטי לאחר חשיפה לחום. אש היא גם הזדמנות עבור מיני גאופטים - אחת התוצאות הבולטות ביותר של שריפת חורש היא ריבוי מהיר של גיאופיטים פורחים – נרקיסים, רקפות, אירוסים, סחלבים ועוד – שהבצלים והפקעות שלהם לא נפגעים. לעומת זאת האש מזיקה למינים אחרים במיוחד למיני עצים כמו אלונים. אלונים למשל, כמו עשרות מיני צומח אחרים, שורדים שריפות יער בינונית (שהתרחשו בעבר) באמצעות יכולת להתחדש מצוואר הגזע. מה שמעל פני הקרקע מת, אבל הצמח ממשיך לחיות מתחת לפני הקרקע ומתחדש בקלות. אש חזקה היא שונה מאש בינונית. האש החזקה מחסלת עצים כמו אלונים ואילו אש חלשה יותר פוגעת רק בעלים אבל השורש חי והעץ צומח מחדש. ‏[17]

ביקורת על קק"ל ועל רשות הטבע והגנים

העיתונאי והפעיל החברתי גילי סופר ביצע תחקיר בשנת 2010. לפי סופר קק"ל אינה מטפלת בשטחי האורן הוותיקים והצפופים – טיפול עליו המליצה כבר בינואר 1990 הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל, שהוקמה בעקבות השריפה הגדולה ב-1989. לטענתו גם המלצות עבודתה של ד"ר שוש אשכנזי (ממשק הצומח המעוצה של הכרמל – דגש על ממשק יערות אורן ירושלים, 2004) לא יושמו על פי רוב. ‏[17]

הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל שהגישה המלצות בשנת 1990 כללה המלצות לתכנון כולל בכרמל, לשיקום הצומח (לא לנטוע), לאתרי נופש חלופיים, למערך כיבוי האש, וגם שורת המלצות לממשק צומח לצמצום שריפות. בראש ובראשונה המליצה הוועדה המקצועית לתכנן מערך של אזורי חיץ רחבים, עם צומח בעל דליקות נמוכה. איזורי חיץ אלה יאפשרו את בלימת האש גם בשרפות קשות. באזורי החיץ הומלץ לדלל את העצים, לגזום ולנקות את הגזם, וכן לטפל שכבת תת-היער (השיחים והמטפסים) על ידי רעייה בצפיפות גבוהה. עוד המליצה הוועדה לבדוק אמצעים כגון שריפה מבוקרת, ושיקום שטחי חקלאות מסורתית ליצירת אזורי החיץ.‏[17]

המלצה נוספת הייתה לבצע דילול מתון, גיזום ופינוי גזם ביערות אורן צפופים. וכן להתיר לעודד וליזום רעיית צאן ובקר בחלקים נרחבים של הגן הלאומי והשמורות בכרמל. מעט מאוד מכל ההמלצות האלה יושמו. ‏[17]

ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי "יום לפני השריפה בכרמל (ב-2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".‏[17]

פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל. שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים וקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת: "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוהה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". ‏[17]

בספרה קובעת אשכנזי כי מה שיש לעשות הוא להותיר את העצים של אורן ירושלים בכיפות ההרים, ומסביבם ליצור רצועה רחבה נקייה מאורנים, בין היתר על מנת לשמר את הגנום של אורן ירושלים הטבעי לכרמל. בנוסף המליצה אשכנזי, לפתוח את החורש למניעת שרפות, להגדלת מגוון מינים ולאפשר התחדשות דינמית ובריאה שלו. המלצתה הייתה לפתוח כ-75% מהחורש הטבעי בדילול וגיזום להגבהת נוף בשילוב עם רעיית עזים או יחמורים.‏[17]

גילוי מוקדם של שריפות

בישראל גילוי מוקדם של שריפות מבוצע בעיקר על ידי מגדלי תצפית המתופעלים על ידי קק"ל – מגדלים אלה נועדו לשם איתור מהיר של שריפות היער והכוונת כוחות כיבוי אליהן. המגדלים פרוסים ברשת כך שכל עשן גבוה העולה מן היער, נראה משני מגדלים לפחות, וזאת על מנת לדייק במיקום השריפה הנצפית. המגדלים הם בגובה של 12 מטרים לפחות.‏[16]

השריפה הגדולה בכרמל ב-2010 דווחה על ידי טייס. סטודנטים בטכניון מנסים לפתח טכנולוגיה לאיתור מוקדם של שריפות על ידי רשת מצלמות כיסוי שטח של 500 קילומטרים רבועים מוערך ב-6-8 מיליון דולר. כתבה משנת 2010 מתארת פיתוחים שונים שמנסים לאתר שריפות [15], ישנם גם כלי טיס בלתי מאויישים לגילוי שריפות. [16]

התמודדות מערך הכבאות

גוף כיבוי האש העיקרי בישראל, שירותי כבאות והצלה, התלונן מספר פעמים בעשור הראשון של המאה ה־21 על מחסור מתמשך בציוד מודרני ובכוח אדם. בתחום הכבאות האווירית התבססו שירותי הכיבוי על מטוסים קלים של חברות פרטיות המספקות שירותי ריסוס חקלאיים (תחילה חברת כים-ניר ואחר כך חברת תלם) שסיפקו שירות זה בקבלנות תחת פיקוד שירותי הכיבוי (חומרים מעכבי בעירה סופקו על ידי המדינה), זאת לאחר שהסכם קודם עם צה"ל לשימוש במסוקי יסעור לצורכי כיבוי בוטל בשל נזק מתמשך לשלדת מסוקי היסעור שהופעלו באופן מאולתר לכיבוי שרפות עד שנת 2000.

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה‏[18][19][20]. עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את שירותי הכבאות וההצלה לארגון ממלכתי הכפוף לממשלה במקום לאיגוד ערים, תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכנותה של ישראל לכיבוי השריפות‏[19]. בעיתונים הוזכרו מסקנות ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השנייה ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי. לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש מבקר המדינה ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל‏[21]. בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנה הארגוני וסמכויות. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב בשב"ס ובמשטרת ישראל).

בשנת 2011 הוקמה טייסת 249, או טייסת כיבוי אש של משטרת ישראל. בתחילה תחת חיל האוויר, וב-2016 עברה לאחריות משטרת ישראל. הטייסת מפעילה 14 מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי. על הטייסת נמתחה ביקורת בטענה שהמטוסים גדולים מידי ואינם מסוגלים לתמרן בקלות בדומה למטוסי הריסוס הישנים, ומשום כך מתקשים לכוון למוקדי האש. לאחר מספר ימי שריפות הוחזרו טייסי הריסוס כעזר לכוחות הכיבוי ‏[22]

ראו גם

קישורים חיצוניים

שריפות יער בישראל
הנחיות בטיחות לציבור הרחב
שינויי אקלים ושריפות בישראל
יערנות, אקולוגיה ושריפות יער
הגנה על ישובים סמוכים ליערות

להגנה על הישוב והיער, 25 יולי 2011, נציבות כבאות והצלה

חיזוי, איתור וכיבוי שריפות יער
שריפות יער בעולם בהקשר של התחממות עולמית

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, מערכת חיזוי שריפות - מת"ש, כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012
  2. ^ מידע ונתונים סטטיסטיים, הרשות הארצית לכבאות והצלה
  3. ^ 3.0 3.1 סיכום שנת 2012 - הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים
  4. ^ http://news.nationalgeographic.com/2015/08/150809-wildfires-forest-fires-climate-change-science/
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 ד"ר איתן ישראלי, על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער, globeblog, 24 בדצמבר 2013
  6. ^ נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל, אתר Israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין
  7. ^ אלי אשכנזי ואבי אשכנזי בעקבות החום הכבד: שריפות בגליל ובעמק חפר; כבישים נחסמו 27 במאי 2017, וואלה
  8. ^ יניר יגנה, אלי אשכנזי ואבי אשכנזי המחיר של גל החום הכבד: שריפות פרצו במוקדים שונים ברחבי הארץ 25 ביולי 2018, וואלה
  9. ^ פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978 עמ' 12
  10. ^ שריפות יער ושינויי אקלים באתר גלוב-בלוג של קק"ל, אפריל 5, 2011
  11. ^ פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978 עמ' 12
  12. ^ מחקרים שונים מציגים מספרים שונים בפרסומים לאורך השנים
  13. ^ דורון קדוש, "שריפה בהרי יהודה - 1995, "שריפת שורש" ", בתוך אסונות טבע בישראל (עורכים: משה ענבר ורמי (יורם) פורת), הוצאת החוג ללימודי סביבה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, פברואר 2007, עמ' 114-121.
  14. ^ יעל דראל, כרמל הולך ומשתקם: היקף השריפה קטן בחצי, באתר ynet‏, 21 במאי 2011
  15. ^ מבקר המדינהדוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 היערכות קק"ל למניעת שריפות יער, קרן קיימת לישראל
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 17.5 17.6 גילי סופר, אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010
  18. ^ העולם תוהה: איך ישראל לא מוכנה לשריפות?, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בדצמבר 2010‏
  19. ^ 19.0 19.1 יונתן ובר, בעולם תוהים: מטוסי קרב יש, מטוסי כיבוי אין?, באתר ynet‏, 4 בדצמבר 2010
  20. ^ אלי סניור ואילנה קוריאל, חומר הכיבוי הולך ואוזל: "40 נהרגו בשביל לחסוך", באתר ynet‏, 2 בדצמבר 2010
  21. ^ מבקר המדינה, דו"ח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012
  22. ^ אמיר אורן, טייסת הדגל של נתניהו עשתה יותר נזק מתועלת, 24.11.2016