אברהם מאסלו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אברהם מאסלו (באנגלית: Abraham Maslow;‏ 1 באפריל 1908 - 8 ביוני 1970) היה פסיכולוג חברתי.

מאסלו פיתח תאוריה הנקראת הגישה ההומניסטית. בגישה זו טוען מאסלו שהאדם שואף להגשים את עצמו ובעצם לפתח את מה שנקרא ה"עצמי" שכולל את כל הרגשות המחשבות והתפיסות שלו בנוגע לעצמו ולסביבתו. פיתח את תאוריית הצרכים הקרויה על שמו "מדרג מאסלו".

מאסלו נולד בברוקלין, ניו-יורק, למשפחה יהודית-רוסית. הוא היה הראשון מבין שבעה ילדים של מהגרים לארצות הברית. הוריו היו חסרי השכלה לימודית, אך התעקשו כי ילמד משפטים. בתחילה, אברהם נענה לבקשותיהם והתקבל לסיטי קולג' של ניו יורק. לאחר שלושה סמסטרים, הוא עבר לאוניברסיטת ויסקונסין, שם קיבלת את התואר הראשון, התואר השני ואת תעודת הדוקטור בפסיכולוגיה. הוא למד עם הארי הארלו, אשר נודע במחקריו בקופי רזוס והתנהגותם. שנה לאחר סיום התואר, חזר לניו יורק לעבוד עם אדוארד ת'ורנדייק באוניברסיטת קולומביה.

מאסלו לימד בתחילה בקולג' של ברוקלין. בזמן זה פגש מיני פסיכולוגים אירופאיים ידועים, כולל אלפרד אדלר ואריך פרום. ב-1951, הפך להיות יושב ראש מחלקת הפסיכולוגיה באוניברסיטת ברנדייס, שם החל בעבודתו התאורטית. שם פגש בקורט גולדשטיין, אשר הציג בפניו את רעיון סיפוק הצרכים העצמי.

מאסלו פרש לקליפורניה, שם נפטר מהתקף לב לאחר שנים של מצב בריאותי רעוע.

קישורים חיצוניים