האגודה למלחמה בסרטן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האגודה למלחמה בסרטן היא עמותה התנדבותית ישראלית שהוקמה בשנת 1952 ומטרתה להפחית את מספר החולים במחלת הסרטן ומספר המתים ממנה בישראל. לאגודה שירותים ופרויקטים רבים. נכון לשנת 2022, מנכ"ל האגודה הוא משה בר חיים, יושב הראש הוא פרופ' אליעזר רובינזון.

פעילות האגודה

פעילות האגודה למלחמה בסרטן מתמקדת בכמה מוקדים:

  • חינוך והסברה למניעת תחלואה - בקרב הקהל הרחב ובקרב אנשי מקצוע.
  • תמיכה בחולים ובבני משפחותיהם.
  • קניית ציוד רפואי ובניית מחלקות לטיפול בסרטן.
  • מימון מחקרים - בדגש על מחקרים לריפוי.

בתחום המניעה פועלת האגודה בעיקר בתחום ההסברה על נזקי העישון וכן במודעות לסרטן השד וחשיבות ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם.

ביקורת

בשנים האחרונות יש סביבתנים הטוענים כי האגודה נשארה מאחור בכל הנוגע למאבק בזיהום הסביבתי. הטענה היא שהדבר נובע מכך שיש קשרים לא בריאים בין האגודה לחברות מזהמות. כמו כן עולות טענות על התנהלות כוחנית של הארגון מול עמותות קטנות יותר.

חשדות לניגוד עניינים של תורמים ומנהלים

מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן משנת 1992 עד 2019 היא מירי זיו, היא נשואה ליוסי זיו שהיה עד 2010 מנכ"ל רמת חובב, תפקיד אותו מילא 12 שנים. מירי זיו טענה ש"אין פה ניגוד אינטרסים", וכי יוסי זיו הוריד את רמת הזיהום של רמת חובב ומתכוון להוריד אותה בעתיד עוד יותר. [1]

נשיא האגודה למלחמה בסרטן היה איש העסקים בני גאון ששלט על כור בשנים 1988-1997, שבשליטתה מפעלים מזהמים. גאון הפך לנשיא האגודה אחרי שמכר את מניותיו בכור, אך יש חשש שהוא נרתע מפגיעה במפעלים ותעשיות שהיו קשורות אליו.[1]

בין ההחזקות של כור היה גם "מפעלי פלדה מאוחדים" שבעכו. במפעלי הפלדה בעכו בוצעה התכת פלדה בלא שהותקן בהם הציוד המתאים למזעור מרבי של כמות החומרים המסוכנים, בהם מסרטנים, שנפלטו לאוויר. לפי מחקר שערך פרופ' אליעזר גנור ב-1988, פלט המפעל אלפי טונות של מתכות מדי שנה, ביניהן כאלה המוכרות כמסרטנות, כמו קדמיום, כרום 6 ערכי, עופרת, ניקל וארסן. התמודדות של האגודה למלחמה בסרטן עם מפעלים מזהמים הייתה עלולה לגרום לה להתמודדות לא נעימה עם עברו של נשיא האגודה. [2]

יו"ר טבע אלי הורוביץ היה חבר בחבר הנאמנים של האגודה. בבעלות טבע חברת טבע טק שפולטת זיהום אוויר ושוכנת ברמת חובב. ישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר, היה יו"ר מבצע הקש בדלת.[1]

גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, היא בחבר הנאמנים של האגודה ובעבר הייתה יו"ר מבצע הקש בדלת. בבעלות בנק לאומי הייתה בעלות (מיעוט) של חברת ההחזקות כימיקלים לישראל ודרכה על תרכובות ברום שברמת חובב.[1] המפעל פלט חומרים מסרטנים ובבדיקות של המשרד לאיכות הסביבה חרג במאות אחוזים מהיתרי הפליטה שלו.

החברה לישראל בבעלות משפחת עופר היא בעלת רוב המניות של כימיקלים לישראל ודרכה על תרכובות ברום שהוא כאמור מפעל מזהם. מפעל מזהם נוסף בבעלות החברה לישראל הם בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה וכרמל אולפינים שתי חברות שתורמות באופן ניכר לזיהום האוויר במפרץ חיפה, שמקושר על ידי רשם הסרטן הלאומי וגורמים נוספים במערכת הבריאות לאחוזים גבוהים של סוגי מחלות סרטן ותחלואת לב-ריאה באזור חיפה. בספטמבר 2005 השיקה החברה לישראל קרן לשם מימון ביניים של תרופות חיוניות שנמצאות מחוץ לסל התרופות לחולים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם. היקף הקרן הוא 35 מיליון שקלים. בנובמבר 2006 העניקה האגודה למלחמה בסרטן תעודת הוקרה לחברה לישראל, על תרומתה למימון תרופות לחולי סרטן. התעודה הוענקה לאשר רפפורט, סמנכ"ל בכיר בחברה לישראל בטקס פתיחת מבצע "הקש בדלת". [3]

על פי תקנון האגודה משנת 1952, כל המייסדים והמנהלים של האגודה היו רופאים. לעומת זאת, בשנת 2007 שליש מחבר הנאמנים של האגודה הם מנהלי עסקים ותעשייה, והתורמים הגדולים הם מפעלי תעשייה, חברות סלולר וחברות דלק.[1].

חשדות לניגוד עניינים מומחים מקצועיים

על פי תחקיר גלובס משנת 2006 מומחים מקצועיים רבים המייעצים לאגודה, מקבלים שכר גם ממפעלים מזהמים. [2]

המומחים שנמצאים במוסדות האגודה ומייעצים לה, עובדים בשכר עבור מפעלי תעשייה, חלקם מפעלים שזיהמו את הקישון:

  • פרופסור אברהם, קוטן חבר המועצה המייעצת של האגודה נשכר על ידי מפעל גדות.
  • ד"ר אבי וינר, חבר הוועדה למסרטנים סביבתיים של האגודה נשכר על ידי חיפה כימיקלים ועל ידי קבוצת אי.די.בי.
  • פרופסור יוסי ריבק, חבר הוועדה למסרטנים סביבתיים של האגודה נשכר על ידי מפעל דשנים וחומרים כימיים, ומספק חוות דעת למועצה של רמת חובב.
  • ד"ר נועה בן ברוך, יו"ר ועדת העדכון על סרטן השד באגודה, מספקת חוות דעת למועצה של רמת חובב.[2]

לטענת יובל תמיר, צוללן בשייטת לשעבר שחשף את פרשת הקישון פרופסור תמי פרץ התייצבה בתחילה לצידם של צוללני הקישון, אך שינתה את עמדתה עקב פעילותה באגודה. "בהתחלה פרץ ניסתה לעזור לנו, עד שהיא התחילה לקבל תקציבי מחקר מהאגודה, ולפתע נעלמה והפסיקה לשתף פעולה. האגודה צריכה להיות האינטרסנטית הגדולה ביותר לבדוק כל אופציה למניעת סרטן, אבל היא לא עושה את זה. מה שאני שואל הוא 'למה'?"[2]

עמדת האגודה בנושא זיהום וסרטן

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר, הכחשת זיהום

במשך שנים רבות לא הכירה האגודה במלחמה בסרטן בזיהום אויר כגורם מסרטן מוכח ומשמעותי, זאת גם נוכח מחקרים חשובים שקשרו בין שני הדברים. רק בשנת 2014, בעקבות הפרסומים החד משמעיים של ארגון הבריאות העולמי, ובאיחור של כמעט שנה, התייחסו לכך גם משרד הבריאות והאגודה בצורה רשמית.

לדוגמה מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה מתאם סטטיסטי בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [1].

בשנת 2007 עמדתה של מירי זיו ושל העמותה בכלל הייתה שהקשר בין זיהום סביבתי בכלל וזיהום אוויר בפרט לבין תחלואה בסרטן הוא קטן. מירי זיו: "זיהום סביבתי הוא לפי המחקרים הקיימים 2-4 אחוזים".[1]

עמדה זו עמדה בניגוד לגורמים אחרים. רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, טען כבר ב-2007 שדברים אלה מבוססים על נתוני תמותה בארצות הברית ובאנגליה מלפני 10 ו-30 שנים ומכאן שאי אפשר לדבר על הקשר בין זיהום לתחלואה בישראל.[1] המכון הלאומי האמריקאי לחקר הסרטן natinanl cancer instetute פרסם מחקר רב על הקשר בין זיהום וסרטן. בין היתר בדוח cancer and the environment. [1] בשנת 2007 הוציא רשם הסרטן הלאומי, ד"ר מיכה בר חנה, דו"ח על התפלגות גאוגרפית של תחלואה בסרטן, על פי הדו"ח יש עליה לא מוסברת בשיעורי הסרטן באזור חיפה, באר שבע ותל אביב יחסית למודל התפלגות המחלה. עמדתו של בר חנה היא שהדבר קשור כנראה לזיהום האוויר באזורים אלה (מתעשייה בחיפה וברמת חובב, ומרכבים בתל אביב). לפי מירי זיו מדובר אך ורק בתחושות לא מבוססת על עובדות. [1]

מחקר שפורסם בשנת 2008 סקר את כל המחקרים שפורסמו בשנים 1950-2007, ואשר עסקו בקשר בין חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר סביבתי ובין סיכון של מבוגרים למוות שלא מתאונה וכן לתחלואה ותמותה בסרטן, במחלות לב ומחלות נשימה. לטענת המחקר חשיפה ארוכת טווח לחלקיקי PM2.5 הגדילה את הסיכון למוות שלא מתאונה ב-6% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב, בלי קשר לגיל, מין או אזור גאוגרפי. חשיפה לחלקיקי PM2.5 נמצאת גם במתאם עם עליה בתמותה מסרטן ריאות (בטווח של 15% עד 21% לכל עליה של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב) ולתמותה ממחלות לב (עליה של 12%-14% לכל תוספת של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף, מגורים בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים נמצאת במתאם עם סיכון מוגבר ל-3 התוצאות האלה.[4]

מחקר שנערך בדנמרק בשנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם בפליטות מתחבורה לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר רחם וסרטן המוח. [5]

מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כמסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [6]

באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאה (זיהום אוויר ביתי עקב שריפת עצים וביומסה סווג עוד קודם כגורם מסרטן וודאי). בנוסף בוצעה הערכה נפרדת לחלקיקים נשימים וגם הם הוכרזו מסרטן וודאי בקרב בני אדם. לפי הערכת הארגון זיהום אוויר תורם למותם של כ-223 אלף אנשים בשנה עקב סרטן ריאות (נכון לנתוני 2010). בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין סרטן שלפוחית השתן. [7]

בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. [8]

בשנת 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי זיהום אוויר הוא גורם תחלואה ותמותה מהותי שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב סרטן, כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.[9]

סוגים שונים של חומרים המצויים בזיהום תעשייתי הם מסרטנים וודאיים בבני אדם - כולל קדמיום, בנזן, ארסן, אסבסט, ועוד.

הימנעות ממחקרים על גורמי תחלואה

האגודה אינה משקיעה במחקרים שצריכים לבדוק את הקשר בין זיהום סביבתי תעשייתי לבין סרטן. לטענת האגודה הדבר נעשה מכיוון שהיא לא מקבלת פניות כלשהן בנושא. לפי תחקיר גלובס מ-2006 חוקרים המעוניינים לפעול בתחום מעידים כי הם אינם פונים לאגודה מאחר שהם יודעים שהאגודה לא מממנת מחקרים כאלה. [2]

תקציב למחקרים וסטטוס ציבורי

6% מתקציב תרומות הציבור הולכים למחקר. כל השאר ממנים הסברה נגד המחלה וכן ציוד ואנשים לטיפול בחולים או במשפחות החולים, ויש הטוענים כי דבר זה מהווה בעצם מס בריאות עקיף - שכן זהו תפקידו של משרד הבריאות. מנגד, אין פיקוח ציבורי על ההחלטות של האגודה וכיצד היא מקבלת החלטות דומה לזה שיש על משרדי ממשלה. לטענת מתנגדיה, הפכה האגודה במהלך השנים לממסד הבכיר בנושא זה.[1]

יש תלונות מצד עמותות וגופים קטנים שהאגודה מתנכלת להם. בתחקיר ערוץ י' מנהל הוסטל לחולי סרטן טוען כי הנהלת בית החולים איתו רצה לעבוד קבלה איום מצד האגודה, ולכן חזרה בה. עוד 4 עמותות דומות התלוננו באופן דומה. האגודה הכחישה את הדבר מכל וכל.[1]

גופים ואנשים נגד האגודה

רבקה צור התנדבה במשך 20 שנה באגודה וכעת משהיא חולה בסרטן בעצמה יש לה ביקורת רבה על האגודה. בתה, ליאורה אהרון תושבת הקריות וממקימי אזרחים למען הסביבה בגליל. שבקשה מהאגודה מחקרים על הקשר בין זיהום האוויר לבין סרטן קיבלה מכתב מהאגודה למלחמה בסרטן לפיו "אין הוכחה שזיהום אוויר גורם למוות". לטענה, טענה זו בוססה על מחקר אחד משנת 1981, בלי מחקרים עדכניים יותר. [1] לימים התברר כאמור כי זיהום אוויר הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 פז שוורץ, המלחמה הלא נכונה, ערוץ 10, 2007
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 איתי רום, לפעמים, גלובס, 10.5.2006
  3. ^ החברה לישראל קיבלה תעודת הוקרה אתר חדשות מחלקה ראשונה 2006
  4. ^ Chen, H; Goldberg, M. S.; Villeneuve, P. J. (2008). "A systematic review of the relation between long-term exposure to ambient air pollution and chronic diseases". Reviews on environmental health 23 (4): 243–97. doi:10.1515/reveh.2008.23.4.243. PMID 19235364.
  5. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study. Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed
  6. ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
  7. ^ IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
  8. ^ ירון קלנר, עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן, ynet, 28.09.14
  9. ^ 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014