איך אפשר להבין את העולם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


כדי להבין את העולם יש צורך במספר כלים - חוכמה, קריאה, השכלה, השיטה המדעית, אינטליגנציה רגשית, הוליזם, בניה היררכית של ידע. כל כלי מסייע בהבנת העולם אבל נראה גם איך אנשים בקבוצות שונות נופלים למלכודות חשיבה שמונעות מהם הבנה אמיתית של העולם.

הכלי הראשון הוא חוכמה - כלומר היכולת לחקור לתקשר ולהבין היבטים - ללא חוכמה בסיסית אין אפשרות לנתח דברים, להקשיב, להיפטר מדעות קדומות, ללמוד לקרוא. אבל חוכמה אינה דבר מספיק. ציידים לקטים חייבים להיות חכמים, כדי שיוכלו לשרוד בעולם המורכב והמסוכן שלהם. אין מקום לטעויות ויש צורך להכיר סוגים רבים של מזון. המכשול בקרב ציידים לקטים הוא העדר קרוא וכתוב שמונעים מהם לצבור יותר מדי ידע ולהעביר ידע על פני דורות בצורה מדוייקת. כך סיפורים ועדויות עלולים להתבלבל ולהסתבך במהלך הדורות וקשה גם לצבור נתונים ומידע על העולם.

הכלי השני הוא כתיבה וקריאה - זה כלי חדש יחסית שהומצא רק לפני כ-6,000 שנה בשומר והתפשט משם בצורה איטית למקומות אחרים והתפתח גם במקומות אחרים. קרוא וכתוב היו בהתחלה הנחלה של אליטה צרה של אנשים, במיוחד באלפי השנים הראשונות כשהם היו מסובכים יותר. גם לאחר מכן בחברה חקלאית קורא וכתוב היה דבר שהוא מותרות ולכן מוגבל רק לאליטה צרה יחסית. במשך כמה אלפי שנים הכתב אפשר את התפתחות הלוגיקה ולאחר מכן החשיבה המדעית שהיו הרבה יותר קשים לפיתוח ללא הכתב. מצד שני הכתב לבד אינו תנאי מספיק והיו כמה אלפי שנים ותרבויות שבהם הכתב לא פיתח לוגיקה או מדע.

הכלי השלישי הוא השכלה - צבירה של עובדות רבות. חוכמה יתרה לא עוזרת ללא השכלה. מצד שני השכלה בלבד לא עוזרת - אנשים רבים נופלים למלכודת ההשכלה כאשר הם צוברים עוד ועוד ועוד עובדות על נושא סתמי שלא עוזר להם להבין - לדוגמה אפשר ללמוד המון על כדורגל או על נושאים איזוטריים אחרים. זה לאו דווקא טיפשי כמו שזה נראה ממבט ראשון כי זה מסייע לקשרים חברתיים ובנוסף כל נושא מתעמקים בו יוצר רשת תמיכה חברתית ועניין. אבל בסופו של דבר אפשר לכלות את כל החיים בלימוד של עוד עובדות על נושא איזוטרי ולא להבין איך העולם עובד. כדורגל או מיון של פטריות הם תחומים מרתקים וענקיים אבל הם לא יעזרו לכם לבדם להבין איך העולם עובד. השכלה עלולה להיות גם חרב פיפיות שכן היא עלולה לגרום לכם להרגיש עליונות מזוייפת על פני אנשים פחות משכילים (במיוחד אם תחום הידע שלכם "חשוב" או "קשה" ושלהם "נחות" - זו מחלה שאפשר למצוא בקרב פוליטיקאים, שופטים, כלכלנים, רופאים, פיזיקאים ומתמטיקאים. המחלה הזאת קשה יותר כאשר לא ערים לקשר בין השכלה לבין מעמד חברתי וכלכלי וכאשר לא מעריכים את החשיבות של מגוון בעולם ואת ההוליזם שקיים בין תחומי ידע ובין תופעות שונות ותהליכים שונים שמשפיעים זה על זה.

השיטה המדעית היא ללא ספק אחת מפריצות הדרך המשמעותית ביותר בהבנה איך העולם עובד - היא החלה לפני כ-2,500 שנה וסייע להוגים יוונים קדמונים להתחיל להבין את העולם כשלרשותם רק כלים לוגיים מעטים ויכולת התבוננות מוגבלת עקב מחסור בכלים מתמטיים וטכנולוגיים, המהפכה התפתחה לאחר הפסקה של יותר מ-1,000 שנים באירופה - ראשית המאמצים של קופרניקוס שהובילו להבנה של קפלר איך כדור הארץ מקיף את השמש. ולאחר מכן מהפכות נוספות בהבנת העולם כולל ניוטון והבנת המכניקה, הכימיה המודרנית שהחליפה את האל-כימיה והביולוגיה שהתפתחה עקב הגות של מספר זרמים ואיתה הפריצות הגדולות הנוגעות לחוקי האבולוציה, התפתחות המיקרו ביולוגיה ופיתוח שיטות מחקר עליהם והתפתחות הגנטיקה והבנת מבנה ותפקוד ה-DNA. אלו הן פריצות דרך עצומות בהבנת העולם שהצליחו לראשונה לחבר חלק מהאנושות להבנה גדולה בהרבה של המערכת שבה היא חיה. אבל זה לא מספיק - אפשר ללמוד ביולוגיה כל החיים ועדיין לא להבין איך העולם עובד. שכן העולם מורכב מרבדים שונים של מציאות.


אינטליגנציה רגשית חשובה כדי שתוכלו לפקפק בתוצאות שקיבלתם ולא להינעל בתאוריות סגורות שהן מאוד יפות ומנחמות אבל בלתי נכונות. היכולת לקבל את העובדה שעישון הוא מסוכן גם אם אתם מעשנים. היכולת לא להינעל לתאוריה חברתית או אידאולוגית או דתית, או להכיר בעוול שהחברה שלכם או אתם עצמכם שותפים לו עוזרים לצאת ממלכודות כאלה. אינטליגנציה רגשית מסייעת לכם להתבונן בעצמכם ולהימנע ממלכודות כמו הרס עצמי בעקבות המחקר, או כניעה לרגשות מסוכנים כמו ייאוש פחד או שנאה שעלולים לדרדר אתכם לכיוונים לא טובים. אנשים חכמים מאוד כתבו שטויות בין היתר בגלל הצורך שלהם להצדיק את החברה שבה הם חיו

הוליזם פירושו שתחומי ידע שונים ותהליכים שונים חשובים כדי להבין אחד את השני - ביולוגיה יכולה להיות נכונה רק כל עוד היא מצייתת לחוקי הכימיה והפיזיקה. כימיה חייבת להתאים לחוקי הפיזיקה. פסיכולוגיה צריכה להתאים לחוקים ביולוגיים.

בניה היררכית של ידע פירושה שעליכם לבנות קודם תחומים כמו פיזיקה ומתמטיקה לפני שתוכלו לחקור ברצינות תחומים כמו כימיה, ביולוגיה. ועליכם להבין קודם תחומים כמו ביולוגיה כדי להבין באמת תחומים כמו פסיכולוגיה. ועליכם להבין היבטים כמו סוציולוגיה, ביולוגיה ופסיכולוגיה ופיזיקה לפני שתוכלו להבין באמת תחומים מורכבים יותר כמו כלכלה או תכנון ערים. כמובן שיש קיצורי דרך, אבל קיצורי דרך כאלה הם חרב פיפיות שכן הם עלולים לגרום לאנשים ואפילו לתנועות שלמות של ידע להגיע לרחובות ללא מוצא - תאוריות שלמות שמבוססות על טעויות קטנות בתחילת הדרך ובסופו של דבר סותרות מדעים בסיסיים יותר. כשם שאתם לומדים מתמטיקה ומתחילים מחיבור חיסור ורק אחר כך מגיעים לכפל, וכשם שלומדים שלמים ומשם מתקדמים לשברים או למספרים שליליים ורק אחר כך מתקדמים למספרים כמו מינוס שורש אחת (מספרים מורכבים) כך עליכם לבנות את עולם הידע שלכם בצורה היררכית. באופן זה תוכלו להימלט מאחת הסכנות הגדולות של אנשים והיא לבנות מודל חברתי -כלכלי אידאולוגי כלשהו ועל בסיס שלו לבנות את הבנת האקולוגיה או החברה. התמקדות ראשית במערכות אקולוגיות ובדרך שבה עובד העולם הטבעי תיתן לכם כלים חזקים בהבנת העולם החברתי והטכנולוגי המורכבים יותר, שהדעות לגביהם מלוכלכות יותר באידאולוגיה.

התפתחות ההבנה כתהליך היסטורי

ניתן להציג את הבנת העולם כתהליך התפתחות אישי, או כתהליך התפתחות היסטורי. אין הכוונה שכל האנשים או כל התרבות מבינות את העולם בצורה טובה יותר בהכרח. אדרבה, בחלק מהדברים כמו התפתחות הבנת האדם הוליזם או אינטליגנציה נפשית היו פריצות דרך כבר לפני אלפי שנים, ולפעמים יש נסיגה של תרבויות ולאו דווקא התקדמות. עם זאת פוטנציאל מלא יותר של הבנת העולם קיים היום על ידי אנשים - הן בגלל היכולת להבנות מידע מוקדם יותר שניתן על ידי מחקרים מוקדמים יותר, בגלל שכלול השיטה המדעית, קלות השגת המידע והקשרים בין התחומים. כמו כן, שפע אנרגטי וכלכלי מאפשר פנאי ויכולות טכנולוגיות של לימוד והשגת הידע לאנשים רבים יותר מאשר בעבר. אם זאת שפע זה הוא גם הזדמנות מצויינת לאנשים רבים לשקוע בהסחות דעת שונות או להיתקע בדעות קדומות, תאוריות לא נכונות ותחומי ידע נרחבים אבל בלתי מועילים.

את התפתחות הזאת ניתן להציג במהפכות והשינויים הדרמטיים הבאים, יש לשים לב כי חלק משינויים אלה יצרו גם בעיות ואתגרים חדשים והם לא רק "קידמה" במובן של יותר נוח ויותר טוב:

  • פיתוח השפה האנושית
  • פיתוח החקלאות ובעקבותיה יכולת תחזוקה של חפצים ומבנים.
  • פיתוח הכתב וכן פיתוח האלפבית הפשוט
  • פיתוח החשיבה החילונית והניסיון להבין את העולם במושגים של חוקי טבע קבועים במקום על ידי גחמות של אלים.
  • פיתוח המתמטיקה - היכולת לכמת בעיות ולהגיע לפתרון מוסכם ולשיטות כימות איכותיות וחד משמעיות.
  • פיתוח הלוגיקה והבחנה בין הנחות יסוד, הקשים ובין טיעונים רגשיים או לא רלוונטיים.
  • פיתוח הניתוח הנפשי - כיצד הנפש משתוקקת לדברים והתבוננות ב"אני" ובקשיים שהדבר מייצר לנו כאשר אנו נכנעים לרגשות כמו כעס או פחד.
  • פיתוח השיטה המדעית - השילוב של ניסויים ושל לוגיקה וכן של היבטים נוספים כמו דיון מנומס, ביקורת עמיתים.
  • המהפכה של קופרניקוס וקפלר - הבנה כי כדור הארץ אינו נמצא במרכז היקום והסברת תנועת הכוכבים במונחים מתמטיים.
  • פיתוח המכניקה של ניוטון - פיתוח חוקי הפיזיקה של התנועה והסבר אוניברסלי ומתמטי של חוקי התנועה של גופים שונים - כוכבים, תפוחים או כדורי תותח, יצירת היסודות לפיזיקה ולהנדסה.
  • פיתוח הכימיה מתוך האל-כימיה.
  • פיתוח התרמודינמיקה - פיזיקה הקשורה להתנהגות של נוזלים ושל אנרגיה והבנה של תהליכים בלתי הפיכים והקשר בין התנהגות של חלקיקים אטומיים להתנהגות גבוה יותר כמו טמפרטורה. יצירת יסודות של הבנת התפתחות סדר ספונטני.
  • פיתוח תורת האבולוציה ואיתה הבנת התפתחות החיים והמנגנונים של היסטוריית התפתחות החיים. השלכות על הבנת מוצא האדם והקשר שלו לעולם הטבע. התפתחות המיקרו-ביולוגיה והבנת המנגנון של מחלות מדבקות כתהליך טבעי ויצירת יסודות הרפואה. פיתוח הבנת התורשה והגנטיקה ולאחר מכן התפתחות הבנת מנגנון ה-DNA, הסינתזה בין תורת האבולוציה לבין תורת התורשה.
  • הרחבת האמפתיה האנושית והפטרות מדעות קדומות לגבי אנשים מקבוצות אחרות - דתות אחרות, גזעים אחרים, עמים אחרים - התפתחות הראיה של האנושות כגוף אוניברסלי.
  • פיתוח האקולוגיה והבנת הקשרים והתלות בין יצורים חיים שונים וכן היכולת של סביבה להשפיע על התנהגות הפרטים והשפעת הפרטים על הסביבה ועל פרטים אחרים.
  • התפתחות הפסיכולוגיה ולאחריה התפתחות מדעי המוח.
  • פיתוח הניתוח של פיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה אקולוגיה ואבולוציה לחקר תרבויות אנושיות בתחומים כמו היסטוריה, סוציולוגיה ועוד.

הבנת האנושות כנטועה במערכות אקולוגיות שונות

הגישה של מערכות אקולוגיות ושל הבנה של נישות פותחת פתח להבין את האנשים ואת החברה האנושית בצורה חדשה שיוצאת מהניתוח האינדיבידואלי שרואה באדם פרט בלתי תלוי ורציונלי או לחלופין דמות חד מימדתי שהיא חלק מקבוצה לאומית שנועדה לשרת אותה. הרקע של אקולוגיה מדגיש שקבלת ההחלטות של פרטים ושל קבוצות מגוון לפי הנסיבות שבהן הם נמצאים. החלטות אלה בתורם יכולות לעצב סביבה אחרת ולהשפיע הלאה על קבלת החלטות עתידית של פרטים אלה ושל פרטים. הסביבות השונות שנפרט הן קיימות ודינאמיות. הפרטים לא עובדים בחלל ריק עם העדפות ועם ניתוח ניטרלי ורציונלי לחלוטין שאיתו נולדו, ויש חברה הטרוגנית שבה יכולים להיות הבדלים ניכרים בין אנשים וקהילות.

  • סביבה ביוגאופיזית - משפיעה על כלל היצורים החיים ובכללם על בני האדם. חברות בסביבה אחת כמו יער גשם יתנהגו בצורה שונה לעומת חברות בסביבה אחרת כמו מדבר או מישורים פוריים או סביבת הקוטב. הסביבה הביוגאופיזית כוללת גם היבטים גאופיזיים כמו הרים - לדוגמה הזדמנויות המסחר של אנשים בסביבה ההרית הן מגובלות יותר בגלל הקושי להתנייד בין מקומות שונים. הניתוח הסביבתי הקלאסי של אקולוגיה מדגים כיצד סביבה שונה יכולה להגביל את ההזדמנויות השונות של מינים, לעצב התמחות של מינים שונים, ולגרום לתלות בין מינים. מין אחד יכול להשפיע על מין אחר בצורה ישירה - לדוגמה יחסי טורף נטרף, אבל גם בקשרים אחרים כמו שני מינים שמתחרים על משאב משותף. השפעות יכולות מסובכות עוד יותר - לדוגמה מין שטורף או מתחרה עם מין אחר וגורם להשפעה על מין שלישי שלכאורה אין לו קשר איתו. או מין שגורם לשינוי בצמחיה או לשינוי בחומציות המים וגורם להשפעה על מינים שאין לו קשר לכאורה איתם. הסביבה הביוגאופיזית כוללת לא רק את הסביבה עצמה כמו אקלים או גאוגרפיה - אלא גם מינים אחרים - לדוגמה טיגריסים או דובים, אבל גם בעלי חיים כמו פרות או כבשים, גם סוגי צמחיה (מתאימים או לא מתאימים לביות חקלאי).
  • סביבה טכנולוגית - הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה הבסיסית של אנשים לא משתנה אבל הרבה דברים אחרים משתנים לדוגמה יכולות אכלוס של מקומות (חוט ומחט שאפשרו לחיות במקומות קרים יותר). התפתחות הטכנולוגיה משנה את האנושות ואת הדילמות, ההזדמנויות, צורת החשיבה, התרבות, גודל האוכלוסיות האנושיות והיבטים רבים.
  • דוגמה מיוחדת לשינוי טכנולוגי היא המהפכה החקלאית שיצרה שינוי אדיר בכל אורחות החיים של אנשים, בסביבה הטבעית בחלקים רבים של כדור הארץ. בספר חיידקים רובים ופלדה מדגים הביולוג דיימונד כיצד שינוי בתרבויות שונות נובע בחלקו עקב שוני ביכולות החקלאיות שלהם - לדוגמה יכולת הנדידה של חיטה בצירי מזרח מערב ביבשת אירו-אסיה לעומת יכולת הנדידה המוגבלת יותר של התירס והשעועית בציר צפון דרום (שכן צמחים מתקשים לעבור לקווי אורך אחרים שבהם יש שינוי בשעות האור). החקלאות משפיעה בצורה חזקה על זמינות המזון לאוכלוסיה. טכנולוגיה חקלאית וזמינות של אנרגיה ומשאבי אנרגיה וחקלאות (כמו אדמה, מים, מינים נוחים ומניבים, פריון חקלאי) קובעות כמה אנרגיית קיום תהיה לאוכלוסיה וכמה אנרגיה היא תצטרך להשקיע בקיום עצמו (חקלאות) וכמה אנשים יוכלו לעסוק במלאכות אחרות. פיתוח הכימיה והפיזיקה קובעים את היכולת לפתח את הטכנולוגיה. פיתוח הביולוגיה מאפשר פיתוח נוסף של החקלאות ושל רפואה.
  • משאבי טבע - המשאבים הטבעיים העומדים לרשות התרבות משפיעים על מרחב האפשרויות שלה - לדוגמה האי נאורו ואיי הפסחא מדגימים את השינוי הדרמטי באוכלוסיה ובתרבות בעקבות אובדן משאבים (משאבי כריה אצל נאורו ומשאבים מתחדשים של עצים באיי פסחא) - גם עם הטכנולוגיה הטובה ביותר להפקת חשמל מפחם או חקלאות תעשייתית מתקדמת המבוססת על כריית פוספט או נפט - היבטים אלה לא יעזרו ללא פחם נפט או פוספט זמינים
  • סוג נוסף של סביבה הוא הסביבה הלשונית ושל הכתב - השאלה איך בנוי הכתב (אלפביתי או פונטי) כמה מסובך ללמוד אותו וכמה אנשים מסביב מבינים את הכתב. השפה והכתב יכולים לעודד חברה אליטיסטית יותר או יותר שוויונית.
  • סוג נוסף של סביבה ביולוגית היא הסביבה של חיידקים שאנו נושאים איתנו בגופנו - חיידקים שחיים במעיים שלנו, על העור שלנו ובמקומות נוספים - אלה משפיעים על התחלואה והבריאות שלנו, על הפגיעות שלנו למחלות ואולי גם על היבטים כמו השמנה ואולי עוד היבטים כמו משיכה מינית. השונות שבה אנו מקבלים החלטות מושפעת גם מגורמים נוספים כמו המגדר שלנו (גברים \ נשים) העדפה מינית (לבני המין השני, לאותו מין, לשניהם או לאף אחד). גם המצב הגופני שלנו (נכות מגורמים שונים) הגיל והמצב המשפחתי שלנו משפיעים איזה החלטות ניקח ואיזה חוויות נחווה.
  • שונות של הסביבה הפוליטית - איזה זכויות פוליטיות יש לנו, האם מישהו מאיים עלינו באלימות, מה המעמד החברתי והפוליטי של הקבוצה שאליה אנחנו שייכים ואיזה פריבילגיות יש לה או איזה מגבלות חלות עליה. האם יש מוסדות שמגינים על הזכיות הפוליטיות שלנו כמו מדינה ואיזה מדינות אחרות מאיימות על זכויות אלה.
  • הסביבה החברתית מעמדית - לעניים קשה יותר לשרוד והם צריכים להתמקד יותר בטרדות היום-יום דבר שמקשה עליהם להתמקד בהיבטים נוספים כמו חינוך, החלטות לגבי בריאות או ילדים או החלטות כלכליות ולכן הסיכוי שיקבלו החלטות לא טובות גבוה יותר.
  • הסביבה התרבותית - איזה רעיונות נמצאים בסביבה שלנו ומה אנחנו קולטים מהבית חברים והתרבות שמקיפה אותנו ובעיקר של מיתוסים - רעיונות שיכולים לחבר מיליוני אנשים שאינם מכירים זה את זה. - רעיונות כמו אלים, כתב, מתמטיקה, פיזיקה, מה המקום שלנו כמין אנושי, אבולוציה, מגוון, מה מגדיר את הזהות שלנו - האם אנחנו מגדירים עצמנו כאתונאים או בני העיר שלנו, האם דרך הלאום או הדת? האם אנחנו מזדהים עם טכנולוגיות מסוימות (כמו מכונית, טלפון נייד, אופניים שהם כביכול המשך של הגוף שלנו). האם למדנו ששחורים הם אנשים נחותים יותר וראויים לשעבוד, או שעישון הוא דבר בריא או לפחות לא מזיק? איך אנחנו מגדירים את היחס שלנו לבעלי חיים אחרים ולסביבה הטבעית? לבני אדם אחרים? לכל הדברים האלה השפעה על הדרך שבה נתנהג בכלל ובחברה ובכלכלה בפרט.
  • המוסדות החברתיים - שיתופי הפעולה בין הרבה אנשים עקב המיתוסים המשותפים להם - מוסדות שנועדו להשיג מטרות משותפות ושיש להם היסטוריה ואבולוציה משל עצמם.
  • תכנון עירוני גאוגרפי - לדוגמה השפעת פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי על החלטות הנוגעות לדיור, לביצוע פעילות גופנית, על הבריאות, היחסים החברתיים אי שוויון תחבורתי ועוד.

רשימה זו אולי נראית כמו רשימה בלתי סופית של גורמים סביבתיים שונים שעשויים להשפיע על הפרט ומדגישים את השונות הרבה שבה חברות אנושיות פועלות - אבל היא בעצם מונעת מאיתנו לקפוץ למסקנות נמהרות מידי ולנתח את החברה כגוף מונוליטי, רציונלי ופשוט שעלול להביא אותו למסקנות מוטעות לגבי התנהגות של אנשים.