אי שוויון בינלאומי
אי שוויון בינלאומי הוא אי שוויון כלכלי בין אזרחים החיים במדינות שונות.
ההבדלים בין הכלכלות של המדינות העשירות והעניות הם נרחבים. לפי דו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם משנת 2004 [1], התמ"ג לנפש במדינות עם סיווג גבוה, בינוני ונמוך במדד הפיתוח האנושי (סיווג על פי אינדקס הפיתוח האנושי של האו"ם) היה 24,806, 4,269 ו-1,184 ביחידות PPP בדולרים, בהתאמה. (PPP$ = שיווין כוח קניה כפי שהדבר נמדד בדולר אמריקאי).
בעשורים האחרונים קיימת מגמה עולמית של צמצום הפערים בין המדינות העניות לעשירות. אחוז גדל מאוכלוסיה עובר מהחלק העני של העולם ל"שכבת הביניים" כך שחלוקת ההכנסות במקום להיות בעלת "דבשת כפולה" הופכת להיות דומה יותר להתפלגות נורמלית, ומדינות כמו סין, הודו וברזיל ואפילו מדינות עניות באפריקה ובאסיה מצמצמות את הפער הכלכלי בינן לבין מדינות המערב[2]. בצד מגמה כלכלית זו יש מגמת התכנסות גם במדדים אחרים כמו הורדת כמות הילדים למשפחה, עליה בתוחלת החיים, ושיפור החינוך והבריאות. כך שהנתונים לגבי אוכלוסיות של מדינות עניות יותר מתקרבים לנתונים של המדינות העשירות ב-40 השנים האחרונות. [3]
עם זאת, בצד הקטנת אי השוויון בין תושבים של מדינות שונות, גדל באותו הזמן אי השוויון בין אזרחים של אותה מדינה. מגמה זו קיימת במדינות עשירות ועניות כאחד ונובעת כנראה מיצירת "חוקי משחק" חדשים על ידי הגלובליזציה.
מחקר שערך המכון העולמי למחקר של פיתוח כלכלי באוניברסיטה של האו"ם, דיווח כי 1% מבין הבוגרים החזיקו ב-40% מסך הנכסים בעולם בשנת 2000, וכי 10% העשירים המבוגרים החזיקו ב-85% מהנכסים העולמיים. המחצית הענייה של האוכלוסיה הבוגרת מחזיקה בקושי 1% מהנכסים העולמיים. סטטיסטיקות נרחבות, שרבות מהן מצביעות על הגדלה של אי השוויון בעולם נכללות בדו"ח.
החלקים הראשיים של אי השוויון בהכנסה העולמית (מדד ג'יני העולמי) הם שתי קבוצות של מדינות:
- הקבוצה הראשונה מורכבת מכ-13% אחוז מאוכלוסיית העולם, ומקבלת כ-45% מהכנסת העולם במושגי PPP. קבוצה זו כוללת את ארצות הברית, יפן, גרמניה, צרפת ואנגליה. וכוללת כ-500 מיליון איש, עם הכנסה שנתית ממוצעת מעל 11,500 יחידות PPP$.
- הקבוצה השניה מכילה 42% מאוכלוסית העולם ומקבל רק 9% מההכסנה במונחי PPP. הקבוצה הזו כוללת את הודו, אינדונזיה, וסין הכפרית, ומקיפכה 2,100 מיליון בני אדם (עם רמת הכנסה שנתית מתחת ל1,000 ppp$. (ראו Milanovic 2001, p.38).
השפעות
לאי שוויון בין מדינות יש השפעות רבות במגוון תחומים.
- הגירת והון - השקעות ומפעלים עוברות מהעולם הראשון בנסיון לחפש עובדים זולים יותר במדינות העניות. בעשורים האחרונים חלק גדול מהייצור העולמי עבר לסין, הודו, ברזיל ומדינות עניות נוספות. מגמה זו הובילה בתורה להגדלת ההכנסה של מדינות אלה ולהטקנת העוני בין מדינות העולם.
- הגירת עובדים - במקביל מיליוני עובדים מהעולם השלישי עברו לעבוד במדינות העשירות. עובדים אלו משתקעים לפעמים במדינות העשירות, דבר שיוצר חיכוכים על רקע תרבותי ופוליטי, אבל גם יוצר מפגשים והעשרה בין תרבויות שונות. כמו כן הדבר מביא לגידול במספר התושבים של המדינות העשירות. בד בבד, עובדים שולחים כסף חזרה למשפחות וקהילות במדינות העניות ובכך משפרים את הכנסתם הכספית.
- הגירת זיהום - מפעלים מזהמים כמו גם פסולת תעשייתית נודדת למדינות העולם השלישי שם יש פחות חקיקה בתחום הסביבתי.
- ייבוא משאבים - השכר הזול כמו גם שחיתות פוליטית שקשורה לעוני במדינות העניות, גורמים לתמריץ עבור חברות מערביות רבות לכרות משאבי טבע כמו מחצבים, עצים ודלקים מחבציים במדינות העניות. הדבר נעשה בצורה ישירה או על ידי תשלום לחברה מקומית.
- היבטים נוספים כמו טרור בינלאומי, מלחמות, גידול וסחר בסמים, באיברים, בנשים וצורות אחרות של פשיעה מתרחשים על רקע של אי שוויון בין המדינות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בוויקיפדיה האנגלית
- חלוקת הרכוש בעולם בוויקיפדיה האנגלית
- הכירו את המעמד החדש שהצמיחה הגלובליזציה - הסופר עשירים כריסטיה פרילנד, ניו יורק טיימס בדה מארקר, 05.3.2011
- על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של האנס רוסלינג,2006, TED
- מה רע במערכת המזון שלנו פוסטר של אוקספם על הסיבות והפתרונות לרעב במדינות העניות, 2012
