אקולוגיה פוליטית
אקולוגיה פוליטית (Political Ecology) היא תחום מחקר הבוחן כיצד גורמים פוליטיים, כלכליים וחברתיים משפיעים על נושאים סביבתיים. רוב המחקרים בוחנים את ההשפעה של חברה, מדינה, תאגיד וגופים בינלאומיים על יצירה או החרפה של בעיות סביבה ואת ההשפעה על המדיניות הסביבתית. עם זאת, יש גישות שונות לנושאים אלה, וחלק מהמלומדים נותנים משקל לתפקיד שמשחקת ה"גישה למשאבי טבע" בעיצוב החיים הפוליטיים והכלכליים: במיוחד כיצד הרס קרקעות, שימור טבע בלתי נכון בסגנון "מצודה", או ברוא יערות משפיע על קשת רחבה של יחסים חברתיים ופוליטיים.
העוני של רועי שבטי המסאי במזרח אפריקה, לדוגמה, הוחמר בעקבות ההקמה של רשות הגנים הלאומית שדחקה אותם החוצה מנתיבי ראייה מסורתיים: ולכן מדיניות שמירת טבע בינלאומית הינה בעלת השפעה חברתית מקומית, ולא רק בעלת השפעה סביבתית.
כמה מחקרים מיישמים את מסגרת המחשבה של האקולוגיה הפוליטית כדי לחקור נושאים סביבתיים. המחקר המופרסם ביותר מבינהם היה "האקולוגיה הפוליטית של סחף קרקעות" מאת פירס בלריקי (The Political Economy of Soil Erosion by Piers Blaikie (Methuen, 1985)) שמצא כי הרס קרקעות באפריקה נבע ממדיניות פוליטית קולוניאילית ולא מניצול ייתר בידי חקלאים אפריקאים.
ניתן להשתמש באקולוגיה פוליטית כדי:
- להבין החלטות שקהילות מבצעות בנוגע לסביבה הטבעית שלהן, בהקשר של הסביבה הפוליטית, הלחץ הכלכלי והרגולציות החבריות שלהן.
- לראות כיצד יחסים בין חברות לא שווות משפיעים על הסביבה הטבעית.
- לראות כיצד יחסים (בעיקר מעמד חברתי) בתוך חברות משפיעים על הסביבה הטבעית.
