ביורן לומבורג
ביורן לומבורג (Bjørn Lomborg) הוא פרופסור דני למדעי המדינה ולמנהל עסקים שעוסק בנושאי מדיניות סביבתית. הוא הדירקטור של "מרכז קופנהגן לקונצנזוס" (Copenhagen Consensus Centre) ודירקטור לשעבר של "המכון להערכה סביבתית" Environmental Assessment Institute לומבורג זכה לפרסום בינלאומי בעקבות ספרו משנת 2001 "הסביבתן הספקן" The Skeptical Environmentalist ובעקבות התנגדותו לטיפול בנושאי סביבה כמו התחממות עולמית על רקע תחשיבים כלכליים.
בשנת 2002 יסדו לומבורג והמכון להערכה סביבתית את מרכז קופנהגן לקונצנזוס שמנסה לבסס קדימויות לרווחה עולמית תוך שימוש במתודולוגיות שמבוססות על הגישה הנאו-קלאסית לכלכלת רווחה ובמיוחד על פי ניתוח עלות תועלת ותאוריית הבחירה הציבורית.
לומבורג מתנגד לפרוטוקול קיוטו ולצעדים דומים להקטנת פליטות של גזי חממה. לטענתו יש צורך להסתגל לשינויי טמפרטורה קצרי טווח היות והם בלתי נמנעים, ובמקום זה יש להשקיע כסף ומחקר בפתרונות סביבתיים (טכנולוגיים) ארוכי טווח, וכן בנושאים עולמיים חשובים אחרים כמו מלחמה באיידס, מלחמה במלריה ובתת-תזונה.
רקע אקדמי
לומבורג למד במשך שנה באוניברסיטת גאורגיה וקיבל תואר מאסטר במדע המדינה מאוניברסיטת Aarhus בשנת 1991. הוא קיבל תואר דוקטור במדעי המדינה באוניברסיטת קופנהגן בשנת 1994. הוא בעל רקע בשימוש במתמטיקה ובסטטיסטיקה במדעי החברה, והוא לימד סטטיסטיקה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת Aarhus בשנים 1994-2005. הוא עזב את האוניברסיטה בשנת 2005 והפך לפרופסור חבר בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קופנהגן.
ללומבורג אין הכשרה במדעי האקלים, מטאורולוגיה, או במדעי הטבע. אין לו גם רקע אקדמי בכלכלה.
תעדוף מדיניות עולמית לפי כלים כלכליים
בהרצאה ב-TED לומבורג טוען שהכלכלה מעניק כלים לבצע תעדוף בין בעיות מדיניות שונים, ואילו השיח הסביבתי לא מעניק כלים כאלה. לומבורג משווה את הצורך להתמודד עם הבעיות הסביבתיות והחברתיות העולמיות לאדם שיושב במסעדה ומעיין בתפריט. הוא טוען שבתפריט כזה מצוין הן מה טיב המנה שהאדם מקבל - לדוגמה כמה היא משביעה, והן כמה המנה הזאת עולה.
לומבורג טוען שיש צורך לבצע דבר דומה עבור בעיות סביבה וחברה - מצד אחד להבין מה גודל האיום של בעיות כאלה - לדוגמה כמה אנשים הן הורגות או כמה נזק כלכלי הן גורמות, ומצד שני יש להבין מה סדר גודל ההשקעה הכלכלית שצריך לבצע כדי להתמודד עם בעיות אלה. בצורה כזו, מציע לומבורג, ניתן לתעדף בעיות סביבה וחברה שונות.
דיון
לומבורג צודק במובן שיש צורך לנסות ולתעדף בעיות סביבה וחברה שונות על בסיס מקצועי יותר ופחות לפי השפעה של קבוצות כוח שונות או על בסיס גחמות או טענות ש"הכל חשוב". מצד שני הכלים שהוא מציע מבוססים על ניתוח כלכלי נאו-קלאסי - הכלים האלה לא מתאימים להתמודדות עם משברי קיימות בגלל שההנחות שעומדות בבסיס המודלים הנאו-קלאסיים (כמו גם הדימוי של לומבורג של מסעדה) שונות לחלוטין מההנחות לגבי המצב אותו הן מנסות לפתור.
לשם דוגמה ניתוח פון-נוימן מורגנשטרן מניח שאין בקבוצת סלי הבחירה אפשרויות של גן עדן או גיהנום. הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי הוא סטטי ולכן אין בו אפשרות לתהליך בלתי הפיך שגורם לאסון. בגלל העדר זמן בתאוריה אין גם לולאות משוב. בניתוח אין בו פערי מידע, החטאה מלמעלה, נעילה טכנולוגית, תלות בין מצבים, יחסים לא-לינאריים או מעברי פאזה. באופן כללי מחירים הם תכונה מקומית ולכן קשה לקבל מהם המלצה למדיניות במערכת דינמית ומורכבת שמשתנה עם הזמן.
לשם מסגרת דיון מתאימה יותר אפשר לחשוב על צוות שנדרש לבצע שורת תיקונים בחללית (או לחלופין על שיפוץ של בית), כדי להחזיר אותה למצב תקין. כמו הסועד במסעדה יש תקלות חשובות יותר ופחות, ויש להן מחיר גדול יותר או פחות מבחינה כלכלית, ועם זאת הדימוי הזה מכיל מספר הנחות מתאימות יותר לדילמות של קיימות:
- יחסי תלות וסדר של תיקון תקלות - יש תיקונים שיש לבצע כדי לאפשר תיקונים אחרים. לדוגמה יש לתקן את מנעל האוויר כדי לאפשר תיקונים שצריך לבצע מחוץ לגוף הספינה. טיוח של קיר הגיוני רק לאחר סידור של צינורות המים, ולא להפך. באקולוגיה - יש תיקונים שבלי ביצוע שלהם לא ניתן לבצע תיקונים אחרים - לדוגמה שיקום של המערכות הימיות על ידי גידול דגים חייב לבוא רק אחרי הסדרה של דברים כמו כמויות דיג וזיהום ימי שעלולות למוטט מערכות אלה.
- תיקונים במספר שלבים בדרך כלל תיקון של מערכות לא בנוי משלב אחד (כמו בחירה של פיצה ותשלום עליה), אלא ממספר שלבים שיש לבצע אותם בסדר הנכון ובקצב הנכון. סידור לא נכון של השלבים, או עיכוב של אחד השלבים (במיוחד על רקע של תהליכים אחרים של עליה באנטרופיה) עלול לגרום למצב גרוע יותר או לחזרה למצב הראשוני. לדוגמה אפשר להגדיל אוכלוסייה של נשרים רק במסגרת חלון זמן מסויים לאחר שנעשו פעולות אחרות (לדוגמה ניקוי השטח מפגרים עם רעל) ובמסגרת זמן מסויימת (בגרות מינית של הנשרים).
- הקצאת משאבים על פני זמן ניתן לשפר את הביצועים של תיקונים על ידי הקצאת משאבים שונים למשימות שונות בתזמון של זמן. לדוגמה הקצאה של 10 אנשים ו-3 מברגים בין 2 משימות - בקומבינציה נכונה ניתן להגיע ליעילות מקסימלית. במסגרת הדיון של לומבורג אי אפשר לבצע חשיבה כזו.
- קצב והסתברות לאיום קטלני - הניתוח של לומבורג (ושל הכלים הנאו-קלאסיים) הוא סטטי וברקע של מידע מלא- ולכן אין כל משמעות לתעדוף על פני זמן. בחללית לעומת זאת, ייתכן וברגע זה הזנחה של מערכת לספיגת פחמן דו חמצני מהאוויר לא נתפס כדבר מהותי כרגע, אבל בתוך 16 שעות יתבצע מעבר פאזה והוא יהיה קטלני. אנחנו חייבים ציוד מדידה שיתריע לנו על מצב זה וגם להבין את הקצב שבו משתנה הרכב הגזים בחללית (בעיה כזו עמדה בפני צוות אפולו 13). כמובן שיש להניח שחלק מהבעיות הן בעיה קטלנית וחלקן עלול לגרור נזק בלתי הפיך. יש חשיבות ליחסים לא לינאריים.
- ניתוח סטטי של בעיות ותיקונים - בניתוח של לומבורג לכל הדברים יש מהות קבועה - עלות הבעיה ועלות התיקון הם דברים שאינם משתנים. בחללית ובטבע העלויות של התיקון ושל הבעיה עשויים להשתנות במשך הזמן - בעיה שכרגע היא זולה לתיקון ושאינה מציקה במיוחד עלולה להיות בעיה גדולה שקשה מאוד לתקן אותה בעתיד (בגלל שינוי פנימי). עדיף להתמודד עם בעיה זו קודם, ביחס לבעיה שעלולה להיות מציקה כרגע אבל היא אינה קטלנית ושעלות תיקון שלה לא צפויה להשתנות. הניתוח של לומבורג לא מכיל עלויות אנרגיה והשתנות אפשרית של עלויות אנרגיה ואנטרופיה. מה שזול לתקן היום לא בהכרח זול לתקן מחר.
- העדר מערכות מתפקדות - הניתוח של לומבורג לא מניח קיום של מערכות מתפקדות שיכולות להתדרדר (ולהצריך עבודה נוספת בעתיד) או שמצבן יכול להשתפר (ולחסוך לנו בטיפול של בעיות). אין בו סדר ספונטני או מערכות מפזרות.
- יחסי צולבים בין בעיות - יש דברים שהם לא מציקים כרגע בגלל שמערכת אחרת מחפה עליהם - (זה דומה קצת זהה לסעיף הקודם), יש בעיות שתיקון שלהן יכול לשנות בצורה מהותית את העלות הנזק ועלות התיקון של בעיות אחרות (לדוגמה קיום של דמוקרטיה מתפקדת). יש בעיות שהתיקון שלהם הוא חסר משמעות בהעדר תיקון של בעיות אחרות. לדוגמה אם טיהור המזון של הספינה בנוי מ-2 אלמנטים סדרתיים, תיקון של כל אחד מהאלמנטים, לבדו יהיה בעל תועלת אפסית. זה דוגמה לבעיה של ניתוח על פי מחירים שהוא ניתוח נקודתי או ניתוח שולי.
- מינימום מקומי - על ידי פתרון של תת-קבוצה של בעיות ניתן להגיע למצב יציב חדש שממנו ניתן לפתור בעיות נוספות בצורה קלה יותר. גם אם התעדוף של חלק מהבעיות אינו גבוה, הגיוני לבצע אותן כדי לאפשר הגעה לשיווי משקל מקומי יציב חדש. דוגמאות לזה במציאות הן שינויים בו זמניים שמנסים להימלט מנעילה טכנולוגית מסוימת כדי לעבור לטכנולוגיה אחרת - לדוגמה פרבור או חקלאות תעשייתית. (זה דומה לסעיף בעיות צולבות)
- משימות שהן בניית כלים - אף אחד לא מתעניין במיוחד בבניית מברגים. התועלת הישירה של בניית מברג היא אפסית. לעומת זאת בניית מברג היא הגדלת כמות ההון - יכולה להכפיל את קצב העבודה על משימות רבות שהן חלק מתהליכי תיקון של חלקים רבים בספינה.
- הקצאה רב פעמית הדיון של לומבורג הוא לגבי הקצאה חד-פעמית ולא רב-פעמית - כך לדוגמה אם אנחנו מצילים היום מיליון אנשים, על ידי פתרון של בעיה מסויימת, כמו מלריה, ייתכן שבעיה אחרת שגדלה בינתיים - נניח אי יציבות של המערכת החקלאית - עלולה להרוג אותם.
- אפשרות של קריסה כללית - הניתוח של לומבורג מתאים יותר לאיומי סביבה שמהווים בעיות בריאותיות, כמו זיהום אוויר, ולא לבעיות קיימות שעלולות לגרום למלחמה או לקריסה כלכלית וסביבתית. כך לדוגמה עוני הוא בעיה משמעותית שקשורה לבעיות סביבה וקיימות אבל ייתכן שיש בעיות קשות יותר שיגרמו להרג של העניים שהצלנו מעוני רק בגלל שלא טיפלנו בהן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ביורן לומבורג בוויקיפדיה האנגלית
- העולם על פי לומבורג מאמר על ספרו "הסביבתן הספקן", האקונומיסט, באתר הארץ, 11.2.2002
- עוד באירופה הוא היה סקפטי רז גודלניק, 11.10.2007, מעריב
- סתם מפחידים אתכם צפריר רינת, 29.1.2008 הארץ
- כך הפכתי מספקן לפעיל למען איכות הסביבה ynet בתרגום מאמר של מייקל שרמר, סיינטיפיק אמריקן, 31.10.2006