ביורן לומבורג
ביורן לומברג (Bjørn Lomborg) הוא פרופסור דני למדעי המדינה ולמנהל עסקים שעוסק בנושאי מדיניות סביבתית. הוא הדירקטור של "מרכז קופנהגן לקונצזוס" (Copenhagen Consensus Centre) ודירקטור לשעבר של "המכון להערכה סביבתית" Environmental Assessment Institute לומברג זכה לפרסום בינלאומי בעקבות ספרו משנת 2001 "הסביבתן הספקן" The Skeptical Environmentalist ובעקבות התנגדותו לטיפול בנושאי סביבה כמו התחממות עולמית על רקע תחשיבים כלכליים.
בשנת 2002 יסדו לומברג והמכון להערכה סביבתית את מרכז קופנהגן לקונצזוס שמנסה לבסס קדימויות לרווחה עולמית תוך שימוש במתודולוגיות שמבוססות על הגישה הנאו קאלסית לכלכלת רווחה ובמיוחד על פי ניתוח עלות תועלת.
לומברג מתנגד לפרוטקול קיוטו ולצעדים דומים להקטנת פליטות של גזי חממה לטענתו יש צורך להסתגל לשינויי טמפרטורה קצרי טווח היום והם בלתי נמנעים, ובמקום זה יש להשקיע כסף ומחקר בפתרונות סביבתיים (טכנולוגיים) ארוכי טווח, וכן בנושאים עולמיים חשובים אחרים כמו מלחמה באיידס במלריה ובתת-תזונה.
תוכן |
רקע אקדמי
לומברג למד במשך שנה באוניברסיטת גאורגיה וקיבל תואר מאסטר במדעי המדינה מאוניברסיסטת Aarhus בשנת 1991. הוא קיבל תואר דוקטור במדעי המדינה באוניברסיטת קופנהגן בשנת 1994. הוא בעל רקע בשימוש במתמטיקה ובסטטיסטיקה במדעי החברה, והוא לימד סטטיסטיקה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת Aarhus בשנים 1994-2005. הוא עזב את האוניברסיטה בשנת 2005 והפך לפרופסור חבר בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קופנהגן.
ללומברג אין הכשרה במדעי האקלים, מטאורלוגיה, או במדעים. אין לו גם רקע אקדמי בכלכלה.
תעדוף מדיניות עולמית לפי כלים כלכליים
בהרצאה ב-TED לומברג טוען שהכלכלה היא בעלת כלים לבצע תעדוף בין בעיות מדיניות שונים, ואילו השיח הסביבתי לא מעניק כלים כאלה. בלומברג משווה את הצורך להתמודד עם הבעיות הסביבתיות והחברתיות העולמיות לאדם שיושב במסעדה ומעיין בתפריט. הוא טוען שבתפריט כזה מצוין הן מה טיב המנה שהאדם מקבל - לדגומה כמה היא משביעה, והן כמה המנה הזאת עולה.
לומברג טוען שיש צורך לבצע דבר דומה עבור בעיות סביבה וחברה - מצד אחד להבין מה גודל האיום של בעיות כאלה - לדגומה כמה אנשים הן הורגות או כמה נזק כלכלי הן גורמות, ומצד שני יש להבין מה סדר גודל ההשקעה הכלכלית שצריך לבצע כדי להתמודד עם בעיות אלה. בצורה כזו, מציע בלומברג, ניתן לתעדף בעיות סביבה וחברה שונות.
דיון
לומברג צודק במובן שיש צורך לנסות ולתעדף בעיות סביבה וחברה שונות על בסיס מקצועי יותר ופחות לפי השפעה של קבוצות כוח שונות או על בסיס גחמות או טענות שהכל חשוב. מצד שני הכלים שהוא מציע מבוססים על ניתוח כלכלי נאו קלאסי - הכלים האלה לא מתאימים להתמודדות עם משברי קיימות בגלל שההנחות שעומדות בבסיס שלהם (כמו גם הדימוי של בלומברג של מסעדה) שונות לחלוטין מההנחות לגבי המצב אותו הן מנסות לפתור.
לשם דוגמה ניתוח פון נוימן מורגנשטרן מניח שאין בקבוצת סלי הבחירה אפשרויות של גן עדן או גיהנום. הניתוח הכלכלי הנאו קלאסי הוא סטטי וללא לולאות משוב, אין בו פערי מידע, החטאה מלמעלה , מצבי אל חזור , נעילה טכנולוגית, תלות בין מצבים, יחסים לא לינאריים או מעברי פאזה. מחירים הם תכונה מקומית ולכן קשה לקבל מהם המלצה למדיניות במערכת דינאמית ומורכבת שמשתנה עם הזמן.
לשם מסגרת דיון מתאימה יותר אפשר לחשוב על צוות שנדרש לבצע שורת תיקונים בחללית, כדי להחזיר אותה למצב תקין. כמו הסועד במסעדה יש תקלות חשובות יותר ופחות, ויש להן מחיר גדול יותר או פחות מבחינה כלכלית, ועם זאת הדימוי הזה מכיל שורה של נקודות שהן מתאימות יותר לדילמות של קיימות:
- יחסי תלות וסדר של תיקון תקלות - יש תיקונים שיש לבצע כדי לאפשר תיקונים אחרים. לדוגמה יש לתקן את מנעל האוויר כדי לאפשר תיקונים שצריך לבצע מחוץ לגוף הספינה. טיוח של קיר הגיוני רק לאחר סידור של צינורות המים, ולא להפך. באקולוגיה - יש תיקונים שבלי ביצוע שלהם לא ניתן לבצע תיקונים אחרים - לדגומה שיקום של המערכות הימייות על ידי גידול דגים חייב לבוא רק אחרי הסדרה של דברים כמו כמויות דיג וזיהום שמיוטטו מערכות כאלה.
- תיקונים במספר שלבים בדרך כלל תיקון של מערכות לא בנוי משלב אחד (כמו בחירה של פיצה ותשלום עליה), אלא ממספר שלבים שיש לבצע אותם בסדר הנכון ובקצב הנכון. סידור לא נכון של השלבים, או עיקוב של אחד (במיוחד על רקע של תהליכים אחרים של עליה באנטרופיה) מהם עלול לגרום למצב גרוע יותר או לחזרה למצב הראשוני.
- הקצאת משאבים על פני זמן ניתן לשפר את הביצועים של תיקונים על ידי הקצאת משאבים שונים למשימות שונות בתזמור של זמן. לדוגמה הקצאת של 10 אנשים ו3 מברגים בין 2 משימות - בקומבינציה נכונה ניתן להגיע ליעילות מקסימלית. במסגרת הדיון של בלומברג אי אפשר לבצע חשיבה כזו.
- קצב והסתברות לאיום קטלני - הניתוח של לומברג (ושל הכלים הנאו קאלסיים) הוא סטטי וברקע של מידע מלא- ולכן אין כל משמעות לתעדוף על פני זמן. בחללית לעומת זאת, ייתכן וכעת הטיפול באי טיפול בפחמן דו חמצני לא נתפס כדבר מהותי כרגע, אבל בתוך 16 שעות יתבצע מעבר פאזה והוא יהיה קטלני. יש חשיבות ליחסים לא לינאריים.
- ניתוח סטטי של בעיות ותיקונים - בניתוח של לומברג לכל הדברים יש מהות קבועה - עלות הבעיה ועלות התיקון הם דברים שאינם משתנים. בחללית ובטבע העלויות של שני הדברים יכולה להשתנות - בעיה שכרגע היא זולה לתיקון ושאינה מציקה במיוחד עלולה להיות בעיה גדולה שקשה מאוד לתקן אותה בעתיד (בגלל שינוי פנימי). עדיף להתמודד עם בעיה זו קודם, מול בעיה בינונית מבחינת עלות ועלות תיקון שלה ושלא צפויה להשתנות. הניתוח של לומברג לא מכיל עלויות אנרגיה והשתנות אפשרית של עלויות אנרגיה ואנטרופיה. מה שזול לתקן היום לא בהכרח זול לתקן מחר.
- העדר מערכות מתפקדות - הניתוח של לומברג לא מניח קיום של מערכות מתפקדות שיכולו להתדרדר (ולהצריך עוד עבודה בעתיד) או שמצבן יכול להשתפר (ולחסוך לנו בטיפול של בעיות).
- יחסי צולבים בין בעיות - יש דברים שהם לא מציקים כרגע בגלל שמערכת אחרת מחפה עליהם. (זה אולי זהה לסעיף הקודם), יש בעיות שתיקון שלהן יכול לשנות בצורה מהותית את העלות הנזק ועלות התיקון של בעיות אחרות (לדוגמה קיום של דמוקרטיה מתפקדת). יש בעיות שהתיקון שלהם הוא חסר משמעות בהעדר תיקון של בעיות אחרות. לדוגמה אם טהיור המזון של הספינה בנוי מ-2 אלמנטים סדרתיים, תיקון של כל אחד מהאלמנטים , לבדו יהיה בעל תועלת אפסית. זה דומגה לבעיה של ניתוח על פי מחירים שהוא ניתוח נקודתי.
- מינמום מקומי - על ידי פתרון של תת קבוצה של בעיות ניתן להגיע למצב יציב חדש שממנו ניתן לפתור בעיות נוספות בצורה קלה יותר. גם אם התעדוף של חלק מהבעיות אינו גבוה, הגינוני לבצע אותן כדי לאפשר הגעה לשיווי משקל מקומי יציב חדש. דוגמאות לזה במציאות הן שינויים בו זמניים שמנסים להמלט מנעילה טכנולוגית מסוימית כדי לעבור לטכנולוגיה אחרת - לדוגמה פרבור או חלקאות תעשייתית. (זה דומה לסעיף בעיות צולבות)
- משימות שהן בניית כלים - אף אחד לא מתעניין במיוחד בבניית מברגים. התועלת הישירה של בניית מברג היא אפסית. לעומת זאת בניית מברג יכולה להכפיל את קצב העבודה על משימות רבות שהן חלק מתהליכי תיקון של חלקים רבים בספינה.
- הקצאה רב פעמית הדיון של לומברג הוא לגבי הקצאה חד פעמית ולא רב פעמית - כך לדוגמה אם אנחנו מצילים היום מיליון אנשים, על ידי פתרון של בעיה מסויימת, רק כדי שאלה ימותו בשנה הבאה בגלל שלא פתרנו בעיה אחרת (שגדלה בינתיים) - הדבר הוא לא הגיוני.
- אפשרות של קריסה כללית - הניתוח של לומברג מתאים יותר לאיומי סביבה שמהווים בעיות בריאותיות, כמו זיהום אוויר, ולא לבעיות קיימות שעלולות לגרום למלחמה או לקריסה כלכלית וסביבתית. כך לדוגמה עוני הוא בעיה משמעותית שקשורה לבעיות סביבה וקיימות אבל ייתכן שיש בעיות קשות יותר שיגרמו להרג של העניים שהצלנו מעוני רק בגלל שלא טיפלנו בהם.
קישורים חיצוניים
- ביורן לומברג בויקיפדיה האנגלית
- העולם על פי לומבורג מאמר על ספרו "הסביבתן הספקן", האקונומיסט, באתר הארץ, 11/02/02
- עוד באירופה הוא היה סקפטי רז גודלניק, 11/10/2007 , מעריב
- סתם מפחידים אתכם צפריר רינת, 29/01/08 הארץ
- כך הפכתי מספקן לפעיל למען איכות הסביבה Ynet בתרגום מאמר של מייקל שרמר, סיינטיפיק אמריקן, 31.10.06
