ביטקוין

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביטקוין (באנגלית: Bitcoin בעל הסימון ฿) או מטבע-ביט הוא מטבע דיגיטלי ומבוזר שנוצר על בידי מתכנת בעל שם העט סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). הוא מחולק ל-100 מיליון תתי-יחידות קטנות יותר המכונות Satoshis.

הביטקוין הוא המטבע החלופי המקובל ביותר בעולם, עם שווי שוק עולמי של מעל 50 מיליארד דולר (נכון ל-2017)[1]. ייחודו של הביטקוין בניגוד לרוב סוגי הכסף שהיו מקובלים עד כה, הוא שאין לו מנפיק מרכזי (כמו מדינה או בנק מרכזי), תחת זאת רשת Peer-to-Peer (עמית לעמית) מבצעת רגולציה על המאזנים, העסקאות וההנפקות של רשת התוכנה. נקבע כי לא יהיו קיימים לא יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקויינים שאמורים להיות מונפקים עד 2140.

ניתן להשתמש בביטקוין ברחבי העולם באמצעות אתרי אינטרנט ותוכנות שונות. השימוש בו החל ב-3 בינואר 2009. בסוף שנת 2012 הכריז האיחוד האירופי כי הביטקוין הוא ספק שירותי תשולמים מאושר באיחוד, בדומה לשירותים אחרים כמו פייפאל. רשת Bitcoin-Central קיבלה מספר בנק בינלאומי, שמאפשר לה לבצע העברות כספים עם בנקים אחרים והיא רשאית להוציא כרטיסי חיוב.[2]

רקע

תוכנת ביטקוין היא תוכנה חופשית המתוחזקת על ידי קהילת מפתחים. התוכנה מאפשרת העברת תשלומי כסף אלקטרוני מצד אחד לשני בתוך רשת משתמשים, מבלי להיעזר בתיווך של צד שלישי. המערכת אינה כפופה לפיקוח של גוף ריכוזי כלשהו כמו תאגיד, מדינה או בנק. ניתן להמיר סוגי מטבעות אחרים כמו דולר או יורו למטבעות ביטקוין. המטבעות נשמרים כקבצים במחשב הלקוח, ואפשר להעבירם באמצעות התוכנה למשתמש אחר. נכון לדצמבר 2012, ישנם מעל עשרה מיליון מטבעות ביטקוין ברחבי העולם.

התוכנה זמינה במספר רב של שפות, ובכלל זה עברית. התוכנה פועלת במערכת ההפעלה חלונות, Mac OSX ולינוקס.

עד סוף 2012, נרשמו ברשת ביטקוין כ-200 אלף עסקאות שבוצעו באמצעות 15 אלף מחשבים. רק מאות חנויות מקוונות ובעולם האמיתי מאפשרות לשלם ולקנות מוצרים ושירותים באמצעות המטבע. ביוני 2011 הגיע שער הביטקוין לשיא של 30 דולר, אך ערכו צנח ל-2 דולרים כעבור חמישה חודשים, וב-2012 ערכו עמד על 10 דולרים. [3] ערך המטבע עלה בהדרגה עם השנים תוך תנודתיות גבוהה. ערכו של ביטקוין אחד בשנת 2021 עמד על כ-50,000 דולר.

יתרונות וחסרונות

אחד היתרונות המרכזים של המטבע, היא שבשונה ממטבע פיאט המקובלים כיום, הוא אינו הוא אינו סובל מאינפלציה. זאת בעקבות המוסכמה שמספר מטבעות הביטקוין בעולם מוגבל, ואינו יכול לעבור את סף ה-21 מיליון מטבעות, כמו כן התמריצים המקובלים להדפסת כסף בידי ממשלות - משבר כלכלי שמתמרץ ממשלות לייצב את הכלכלה על ידי הדפסת כסף, או מימון מלחמה או מס אינפלציה לא צפויים להתקיים במטבע בעל שליטה מבוזרת.

תכונה נוספת של המטבע, הוא שהוא מטבע עולמי ולא מטבע לאומי שהפך למקובל בעולם. מטבע כמו הלירה סטרלינג הבריטית או הדולר האמריקאי הפך למקובל בכל העולם ולכן קל להשתמש בו בעסקאות בינלאומיות. עם זאת למטבע מדינתי יש חסרון שכן ערכו יכול לרדת אם המדינה שלו מדפיסה כסף או בעקבות ביצועים גרועים של הכלכלה אליה הוא קשור (זאת כאשר מנגד הפיכת המטבע הלאומי למקובל בכל העולם מחזקת את סוג המטבע הזה מאוד). כך מי שהחזיק לירות סטרלינג או דולרים אמריקאים סבל מירידת ערך המטבע בעקבות משברים כלכליים שנוצרו בשווקים של המדינות המקוריות. עם זאת נראה שערכו של הביטקוין קשור גם לביצועים הכלכליים של המדינות בהן הוא מקובל יותר.

בניגוד למטבעות המונפקים בידי מדינות, בצורה של שטרות ומטבעות, הביטקוין, כסוג של מטבע דיגיטלי זקוק לחשמל כדי להתקיים. עם זאת, כיום רוב הכסף הוא נוצר ככסף כחוב על ידי בנקאות ברזרבה חלקית, כך שמעל 95% מהעסקאות המבוצעות בעולם לא נעשות על ידי העברת שטרות או אפילו צ'קים אלה על ידי פקודות במחשבים שונים, בדומה מאוד לביטקוין.

בנוסף, המערכת מאוימת באופן תמידי על ידי פריצות של קראקרים. איום דומה קיים בעקרון גם על מטבעות ובנקים רגילים, אולם מוסדות אלה מוגבלים בדרך כלל בנוהלי אבטחה וגיבויים בני עשרות שנים, בעוד החשש מפני פריצות לביטקוין עדיין קיים.

צריכת החשמל של כריית הביטקוין הינה גבוהה ביותר, והיא מהווה (נכון לשנת 2021) 0.3% מסך צריכת החשמל העולמית, בדומה לצריכת החשמל במדינות כמו שווייץ, אוסטריה וקולומביה.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

1914 Sydney Half Sovereign - St. George.jpg

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית