ביספנול A

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביספנול A (באנגלית: Bisphenol A או בראשי תיבות BPA) הוא חומר פלסטי שנמצא בכמה סוגים של בקבוקי מים, בבקבוקי תינוקות, באריזות מזון, בחומרים המשמשים לרפואת שיניים ובציפוי של קופסאות שימורים ובפחיות המכילות מזון לתינוקות. זהו משבש אנדוקריני ידוע שלגביו קיימים מאות מחקרים שנעשו בקרב חיות מעבדה מצאו כי הוא מעודד סוכרת, סרטן הערמונית וסרטן השד, ירידה בספירת הזרע, בעיות במערכת הרביה, בשלות מינית מוקדמת, השמנת יתר ובעיות במערכת העצבים.

מחקרים מראים כי חימום של נוזלים בתוך מיכלים המכילים ביספנול, וכן שריטות הנגרמות למיכלים אלה מגבירים מאד את הפליטה של ביספנול לתוך הנוזלים.

כמה חוקרים מאמינים כי בני אדם, במיוחד תינוקות, עלולים להיות חשופים לרמות שידוע כי הם גורמים לנזק בחיות מעבדה. ה-FDA האמריקאי והתעשייה הכימית האמריקאית טוענים כי החומר בטוח, אבל הקונגרס האמריקאי נקט באמצעים כדי להקטין את השימוש בביספנול A וביקש מה-FDA לבחון מחדש את השימוש בחומר.

ממשלת קנדה הודיעה באוקטובר 2008 כי ביספנול A הוא חומר רעיל והודיעה שהיא מתעתדת לאסור בחקיקה שיווק של בקבוקים לתינוקות המכילים את החומר. הפירמות, Playtex ווולמארט Nalgene, הסכימו להסיר את החומר מהמוצרים שלהם עד שנת 2008.

במארס 2009 הודיעו שש היצרניות הגדולות של בקבוקי התינוקות בארצות הברית (אוונט, גרבר, פלייטקס, ד"ר בראון, דיסני פירסט יירס ואיבנפלו) שהן מפסיקות לייצר בקבוקים המכילים ביספנול A.

באוגוסט 2008 ה-FDA הוציא טיוטה שתומכת בדעה המקורית שלהם לפיה לפי התצפיות המדעיות, החומר בטוח. עם זאת, באוקטובר 2008 הבורד המדעי המייעץ ל-FDA שלח את ה-FDA לבדוק מחדש את ההנחות שלו, בטענה שהערכת הסוכנות הייתה לקויה ולא הוכיחה כי הכימיקל בטוח לשם האכלת תינוקות בפורמולה. בשנת 2012 פרסם ה-FDA הודעה ש"אין מספיק עדויות שיחייבו שינוי בתקנות הנוכחיות המתירות את השימוש בביספנול A"[1]

ביספנול A בישראל

משרד הבריאות ממליץ, על-פי עקרון הזהירות המונעת, לא להשתמש בבקבוקי תינוקות העשויים מפוליקרבונט המכילים BPA. קיימים היום בשוק מגוון בקבוקים שלא מכילים BPA. בקבוקים העשויים מפוליקרבונט מסומנים בספרה 7 בתוך משולש חצים.

המשרד ממליץ כי להקפיד על מספר פרטים בהכנת פורמולה לתינוקות: לפני שמערבבים את אבקת הפורמולה עם המים שרתחו, יש לתת למים להתקרר בתוך כלי שאינו מכיל BPA, ולהשתמש אך ורק במים פושרים להכנת הפורמולה בבקבוק. חשוב לדעת כי בשימוש בבקבוקים ישנים אשר עלולים להכיל BPA או כאשר ההורים אינם יודעים האם הבקבוק מכיל BPA, הגורם החשוב ביותר לנדידה של BPA לתוך משקה או מזון הוא חימום המיכל הפלסטי (מסוג שיש בו BPA). הוספת מים רותחים או חמים מאד לתוך בקבוקי תינוקות או כוסות שתייה לתינוקות עלולה לגרום לנדידה של BPA לתוך המזון. המשרד ממליץ לא לחמם בקבוקי תינוקות במיקרוגל וכן להפסיק להשתמש בבקבוקים בלויים או שרוטים.

משרד הבריאות בישראל הודיע כי הוא ממשיך לעקוב אחר מחקרים וצעדים רגולטורים בעולם בנוגע ל-BPA. בשנת 2009, משרד הבריאות הקים ועדה מקצועית לדון בנושא של BPA במוצרים לתינוקות וילדים צעירים. הוועדה הגישה את המלצותיה להפחתת החשיפה של תינוקות וילדים צעירים ל-BPA, והמשרד פועל ליישומן. משרד הבריאות אף הנחה להפסיק את השימוש בבקבוקים המכילים BPA לתינוקות ויילודים מאושפזים במוסדות החל מתאריך 1.7.2011, וזאת כדי לאפשר לבתי החולים להיערך לשינוי. אך לא הודיע על איסור שימוש בבקבוקי תינוקות המכילים BPA.

בנוסף, משרד הבריאות הודיע כי הוא מתכוון לבצע סקר בריאותי תזונתי אשר יבחן, בין היתר, את מקורות החשיפה ל-BPA בציבור הרחב. אחת ממטרות המחקר היא לזהות את גורמי החשיפה ל-BPA על מנת לנקוט צעדים מתאימים להפחתת מידת החשיפה של הציבור, כולל נשים הרות.

בשנת 2011 ביצע משרד הבריאות מחקר בקרב 249 ממשתפים ממקומות שונים בארץ. מתוכם ל-89% מהנבדקים נמצאו רמות חריגות של ביספנול A בשתן. [2]

קישורים חיצוניים