בליית קרקע
בליית קרקע או סחיפה או סחף קרקע או ארוזיית קרקע (Erosion) היא העברה של קרקע (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, מים, או קרח; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion).
לפעמים מפרידים בין סחף קרקע לבליית קרקע (weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.
סחף קרקע הוא תהליך טבעי אבל במקומות רבים הוא מוגבר באמצעות שימושי קרקע של האדם. נוהגי שימוש קרקע לא בעייתים כוללים ברוא יערות, רעיית יתר, בנייה לא מתחשבת, ובנייה של מסילות ברזל וכבישים באופן רחב וללא מחשבה על הנושא. עם זאת, שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, או שתילת עצים.
מידה מסויימת של סחף קרקעות היא טבעית ולמעשה בריאה עבור המערכת האקולוגית. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בליה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו זיהום מים על ידי משקעים, נזק למערכות אקולוגיות ואובדן ישיר של קרקעות חקלאיות.
על פי ג'ארד דיימונד, באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של פריון האדמה.לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה בארצות הברית כמחצית משכבת העפר שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.[1]
נוסף לבעייה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע, שגורמים לאחר מכן לקשיים גדולים לחקלאות. בין יתר הנזקים ניתן לציין את המלחת הקרקע, אובדן פוריות האדמה על ידי חקלאות שמוציאה ממנה חומרי תזונה בקצב גבוה מיכולת ההתחדשות שלה על ידי בליית שכבות סלע מתחת לאדמה. הגברת חומציות או בסיסיות של האדמה.
בספר התמוטטות מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה להשמדת יערות גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטות של כל חברות העבר המותארות בספר כולל בני המאיה, האנסאזי, שוכני איי הפסחא , בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בנסיון להוסיף חלבון לתזונה.[2]
דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה, דווקא בזמן של גידול אוכלוסיית העולם וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.[1] מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 הסכנות הסביבתיות המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.
תוכן |
גורמים
הקצב בו מתקיים סחף קרקע תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים גורמים כמו כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחיה או בהעדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.
באופן כללי, בהנתן קיום של אקו-סיסטמות ושל צמחייה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמופסירה.
כיסוי הקרקע הוא הגורם הנתון ביותר לשינוים, בהקשר זה. ביער בראשיתי, האדמה והמינרלים שלה מוגנים על ידי שכבת רקב ועל ידי שכבה אורגנית של עלים, ענפים וצמחיית קרקע. שכבות אלה כמו גם העצים עצמם וחופת העלים מגינים על הקרקע מפני המכות של טיפות הגשם. השכבות האלה כמו גם הקרקע מתחתיהן הן אווריריות ויש להם חדירות גבוה לגשם. בנוסף, שורשי העצים והצמחים מייצבים את הקרקע ומחזיקים אותה במקום, וכן מקטינים את כמות המים על ידי שתייתם. בדרך כלל רק גשם כבד מאוד או סערות ברד גדולות מובילים לזרימה ביער. בהתאם לכך, כאמור, אדמת יער נסחפת בקצב קטן פי 500 עד פי 10,000 יחסית לאדמה חקלאית.
יערות רבים נכרתים או נשרפים. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת חקלאות כרות והבער, או לשם הפקת דלק מהעצים, והפקת תוצרי עץ מהעצים כמו חומרי בניין או ריהוט. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להשאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או של כבישים, הגורמים להורדת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.
השפעות
בשנות ה-30, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם קערת האבק. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעתתיות כמו חישוף הקרקע מעשבים לצורך חריש של שדות חיטה, ורעיית יתר, וכן בגלל בצורת קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל מהגרים של מעל חצי מליון איש שאיבדו את ביתם ועזבו את המדינות בחיפוש אחר עבודה.
כ-40% מהקרקע החקלאית העולמית עברה בליית קרקע משמעותית.[3] על פי ארגון האומות המאוחדות, שטח חקלאי בגודל מדינת אוקראינה הולך לאיבוד בכל שנה בגלל בצורת, בירוא יערות, ושינויי אקלים.[4]
על פי מכון מחקר של האום הממוקם בגנה, באפריקה, אם ימשכו המגמות של בליית הקרקע, היבשת תוכל להזין רק 25% מהאכולוסיה שלה עד שנת 2025. [5]
רעיית יתר של בעלי חיים יכולה להוביל לבליית קרקע מכאנית וכן להסרה של שכבת הצמחייה דבר המוביל לעוד בליית קרקע. בטבע, אפקט זה יכול לבוא לידי ביטיו בעיקר על ידי עדרים גדולים של אנטילופות במישורי הסרנגטי. בעיה זו יכולה להיות חמורה בעיקר כאשר יש חוסר איזון ואיכלוס יתר של אחד המינים הרועים.
אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת מתרחשת בסין, ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה מהאמזונס ומהנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של סין שמאבדת מידי שנה חמישה מילאירד טונות של עפר. השפעה אחת של דבר זה היא סתימת הנהרות לשייט. יחד עם המלחה (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין) , זיהום קרקעות והקטנת הפוריות שלהן, ומדבור (שהרס כ15% משטחי החלקאות והרעייה בצפון סין), מובילה בליית הקרקע לצמצום שטחי החקלאות הסינית דבר שמייצר עבורה בעיית מזון קשה.[6]
מלבד אובדן שטחי חקלאות, בליית קרקע יכולה לגרום גם להרס מקורות מים, העכרתם ופגיעה במינים שחיים במים אלה.
מניעה והפחתה של בליית קרקע
יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע (Erosion control). השיטה האפקטיבית ביותר למניעת בליית קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.[7] שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם. [8] שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. [9] בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו גידולים מעורבים (בהשוואה לגידול יחיד המשמש בחקלאות תעשייתית) ומחזור גידולים הם גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע. אמצעי נוסף שמתמשים בו גם בחקלאות תעשייתית הוא המנעות מחריש והפיכת האדמות באיזורים בהם יש היה אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם קציר מי גשם והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ג'ארד דיימונד, התמוטטות , עמוד 433.
- ^ ג'ארד דיימונד, התמוטטות , עמוד 125.
- ^ Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land
- ^ 2008: The year of global food crisis
- ^ Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025
- ^ ג'ארד דיימונד, התמוטטות , עמוד 326.
- ^ Connor, David J. et al|Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems, Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351
- ^ For an interesting archaeological/historical survey of terracing systems, see תבנית:Cite book
- ^ Forman, Richard T.T.Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions, Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors
ראו גם
| חקלאות |
|
סוגיות ובעיות: המהפכה הירוקה - ייצור ראשוני - קרקע - בליית קרקע - הומוס - משבר המים העולמי - חומרי הדברה - דשן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - מחזור הזרחן |
|
חקלאות מקיימת: פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - קומפוסט - שמירת זרעים - גינה קהילתית - סיעוף - יערנות חקלאית - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא |
|
סרטים: הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה
|
קישורים חיצוניים
כללי
- בליית קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- בקרת סחף קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- ניבוי ומידול בליית קרקע בוויקיפדיה האנגלית
סחף קרקע ובליית קרקע בישראל
- החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות, צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010
- משרד החקלאות נערך למניעת סחף קרקע בפארק הכרמל, מרלן-אביבה גרינפטר, אפוק טיימס, 08/12/2010
- טיפול בסחיפת קרקע בוואדיות דרום מערב ירושלים, פרוייקט וואדי היובל, ט"ו בשבט 2010.
- נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל, אקולוגיה וסביבה (האגודה הישראלית לאקולוגיה), אוגוסט 2011, גליון 3, (עמ' 183-191).
- התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל, המשרד להגנת הסביבה, ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)
- ד"ר י. אביעד ואחרים ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור המשרד להגנת הסביבה, אוגוסט 2008
- חקלאות משמרת - מניעת סחף קרקעות משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2007)
- פקודת סחף הקרקע (מניעה),1941 פקודה שמיועדת לשר החקלאות להתקין תקנות למניעה סחף־קרקע ולתיקוןנזקים שכבר נגרמו ע"י סחף־קרקע.
- ניסוי במניעת סחף קרקע ואקלום צמחי מדבר ליד כביש 6.
| מים |
|
מושגים: משבר המים העולמי, טביעת רגל מימית, משק המים בישראל, מים אפורים |
|
זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה |
