בעיות עם ויקיפדיה
ישנן כמה בעיות עם ויקיפדיה המשפיעות לרעה הן על קוראיה והן על עורכיה.
ויקיפדיה, לא משנה באיזו שפה, משווקת את עצמה כלפינו כ"אובייקטיבית" (מביאה דברים בשם אומרם) וכ"נטרלית" (לא לוקחת אף צד במחלוקת או בריב). על בסיס הנחות יסוד אלה מתבסס כל המיזם הויקיפדי. כפי שיודגם בקצרה בדף זה, ויקיפדיה איננה אף אחד מאלה, כבר מקריאת הפתיח של כלל הערכים בה.
היעדר אובייקטיביות
כלל הערכים בויקיפדיה מתחילים בניסוח:
X הוא Y
במקום בניסוח:
לפי Z X הוא Y
למה זה בעייתי
זה בעייתי, לפחות בערכים שאינם על בני אדם או בעלי חיים עם שם, קודם כל כי זה לא אובייקטיבי, וכאשר זה מופיע באתר כמו ויקיפדיה ה"שיתופית" זה עוד יותר בעייתי כי במקרים רבים הגדרות שפתיות אינן תיאור מדויק לחלוטין או מוסכם לחלוטין של מציאות[1] אלא הבנה אישית או קבוצתית של מציאות, שהיא בדרך כלל גם תלויית הקשר (context) אם בכלל[2] ולכן להגיד על משהו שהוא "X וזהו" זה במקרים רבים לא נכון וכאשר זה נעשה בויקיפדיה לעתים אף ניתן להבין זאת כהנדסת תודעה.
- בעיה משנית ראשונה שנוצרת מכך היא מהותנות בערכים האינציקלופדיים: להציג את X כ"מהות" ב"מציאות" גם אם לפחות ישות אחת מבינה את X בצורה שונה במוצהר ויש לכך לכאורה "חשיבות אינציקלופדית". הויקיפדים ניסו לטפל בבעיה המשנית הזאת עם פרקי "ביקורת" אך פרקים אלו מנציחים את הבעיה במקום לפתורה.
- בעיה משנית שנייה שנוצרת מכך היא שיח מהותני בדפי השיחה של הערכים האינציקלופדיים: הדבר מתבטא בהסתה או השפלה ברבים או שניהם, נגד משתמש מסוים, במרחבי השיחה כולל בדף ה"בירורים" שבויקיפדיה העברית לפחות חסמו לסריקת מנועי חיפוש ושויקיפדיה לא מאפשרת למחוק (הסתרת גרסה אינה מחיקה) ובכך למעשה מונצחת התנהגות הרסנית כזו.
פתרון הבעיה
פתרון הבעיה הוא להסתמך במוצהר על Z כמקור, אחד לפחות (נניח עד חמישה כדי לא להתפזר ורק בתנאי וכולם אומרים את אותו דבר במדויק). אם באותו זמן אין מקור\ות כזה\כאלה אז לפחות יש לנקוט בניסוח זהיר כמותית כמו "המונח X משמש לתאר את Y" (למעט בערכים על בני אדם אן בעלי חיים שיש להם שם). אבל המנטליות הויקיפדית, כפי שיודגם להלן, לא מאפשרת גם את זה.
היעדר נטרליות
אין שום קריטריון נטרליות או מבחן נטרליות המיושם על כל ערך. ערך יכול להיכתב בשנה מסוימת לא-נייטרלית ולהישאר כזה שנים, עד שהמצב הזה יתוקן, אם בכלל. זה יכול להימשך שנים כי בויקיפדיה אין שום בדיקה סטנדרטית, אנושית ו\או ממוחשבת (בעזרת אינטליגנציה מלאכותית) לאשר נטרליות של ערך.
ערך יכול להיות נטול מקורות לחלוטין או כמעט נטול מקורות אבל לפרק "ביקורת" בו יידרשו מקורות בקפידה.
כך למשל, בערך "פסיכיאטר" בויקיפדיה העברית, משתמש הסיר את פרק הביקורת עם תקציר העריכה "אין מקום לפרק זה ללא מקורות מחקריים", על אף שבאותה עת לא היה לערך זה אף מקור מחקרי אחד ופרק הביקורת הורכב מפסקה אחת שאורכה היה יחסי לחלוטין לאורך שאר הערך ותוכנה היה סביר לחלוטין ביחס לשאר הערך.
היעדר סטנדרטיי אריכות
אין בוויקיפדיה סטנדרטיי אריכות מקסימלית לפסקאות, לפרקים ולערכים.
- בויקיפדיה אין תקן אורך לערכים שמותר לחרוג ממנו רק במקרים נדירים
- בויקיפדיה אין תקן אורך לערכים שאין לחרוג ממנו כלל (אלא, חובה לפצל את הערך אם מגיעים אליו)
לפי התרשמותי מצבים אלה מהווים בעיית נגישות חמורה, במיוחד בערכים הכוללים מידה רבה של חילופי כיווניות ותמונה כטקסט כמו במגוון ערכי מדע והנדסה.
התוצאה היא טקסט כבד, קיצוני ולא נגיש. הדוגמה הטובה ביותר שאני מכיר לכך היא הערך חזקה. אמנם אני רחוק מלהיות מתמטיקאי אבל אני מספיק מנוסה עם הנגשת תוכן אינטרנטי כדי לדעת שהערך ארוך מדי וכולל יותר מדי חילופי כיווניות ולפחות בגלל בעיות אלה אינו דידקטי.
בעיה משנית קשורה היא היעדר ארכוב אוטומטי בדפי שיחה הגורמת למצב "סטטי" של דיונים ולתקיעת השיח שלכאורה היה אמור להיות תהליך דינמי בעיקרו.
כפל מרחבי שיחה
בויקיפדיות השונות אין באמת רק מרחב שיחה אחד (דף ה"שיחה" של כל ערך) אלא יש שני מרחבים כאלה. המרחב הנוסף הוא "מרחב תקצירי העריכה".
מרחב תקצירי העריכה מיותר לחלוטין, גורם לנימוקי עריכה מתנשאים שאי אפשר או קשה להגיב להם ואפילו לעקוב אחריהם ומסבך דבר פשוט.
אפשר לפתור את הבעיה אם כל תקציר עריכה יועבר אוטומטית לדיון ייעודי חדש בדף השיחה, מה שמצד אחד יצמצם דרסטית את השימוש בתקצירי עריכה ומצד שני יגרום לתקצירי עריכה להיות הרבה יותר ענייניים ופחות מתנשאים.
אם ממש רוצים להשאיר את מרחב תקצירי העריכה, פיתרון אחר הוא לשנות את תקצירי העריכה מחד-שורתיים לרב-שורתיים ולהציג את המידע בתבנית סדורה שתתחיל עם ביטוי כמו "לדעתי" כך שבמקום לכתוב למשל "מיותר" ייכתב "לדעתי זה מיותר".
עורכים בכירים בויקיפדיה חברים מחוץ לויקיפדיה
בגלל שעריכה בויקיפדיות השונות איננה אנונימית לחלוטין, כל אחד יכול לפתוח חשבון משתמש בהן ולפרט על עצמו פירוט מקסימלי ולנסות להיפגש עם עורכים אחרים בחיים האמיתיים ואף לארגן "מפגשי ויקיפדיה" בהם הוא יוצר חברות אמיתית מחוץ לויקיפדיה עם עורכים אחרים.
המצב הזה לא יכול להימשך במיזם המגדיר עצמו "נטרלי" כי חברות בחיים האמיתיים בין עורכים היא פתח אדיר להטיה בעריכה שכן יכולות להיווצר, בקלות יתרה, חבורות או מחנות של עורכים אשר יש בניהם מספיק מן המשותף לכדי תיאום מאחורי הקלעים בנושא הצבעות או בקריאה לחסימת משתמש שאינו מיישר קו עם השקפת העולם של קבוצת החברים הזו.
אם הויקיפדיות השונות באמת היו נטרליות, אף עורך לא היה פוגש עורך אחר מחוץ לויקיפדיה אי פעם ← הכל היה אינטרנטי בלי להכיר אישית, אלא אם כן מדובר היה בחבורת אנונימיים מאורגנת שבשלב מסוים הייתה מאותרת ונחסמת.
אין הפרדה בין עריכה לבין מנהלתיות
בויקיפדיה אין הפרדה ברורה בין עריכה לבין מנהלתיות ("ביורוקרטיה").
כך למשל משתמש עם סמכות "ביורוקרט" יוכל להקדיש את רוב זמנו לעריכה ו"עורך רגיל", כלומר עורך ללא סמכות מיוחדת ואפילו באנונימיות מוחלטת יוכל להקדיש את רוב זמנו למנהלתיות (דפים כמו "בקשות ממפעילים", "דיווח על טעויות" וכו'). זו בעיה כי אז נוצר כאוס מבחינת תפקידים המקשה במיוחד על עורכים חדשים להבין מה ה"סמכות" של מי, מה משמעותה, איך קיבל אותה וכן מקשה גם על חלוקת זמן לפי תפקיד.
מיסיונריות להירשם
ויקיפדיות שונות פועלות תוך ניסיון אקטיבי לשכנע משתמשים אנונימיים להירשם, תמיד זה מוצג לטובת המשתמש אך למעשה ההפך הוא הנכון.
בוויקיפדיה הכל גלוי כולל קללות והכל נמצא בהיסטוריית הגרסאות של כל דף. משתמשים נקמניים או סתם סדיסטיים יוכלו לנסות להשפיל ברבים משתמש ו\או להסית נגד משתמש שנרשם עם פרטי זהות מחייו האישיים וזאת מתוך יצר ההתנשאות האנושי. בויקיפדיה לא ניתן למחוק שום עלבון כזה ולתת לכל הפחות לאדם המותקף להמשיך ממנו הלאה, דברי הבלע יישארו שם "לנצח" כי "במדיה ויקי אפשר רק להסתיר ולא למחוק". אם מדובר בסרקזם, מעליב ככל שיהיה, הדברים יישארו כי "אינם חורגים מגבולות השיח המקובל כאן".
יתרה מכך, יש אנשים שנמנעים כללית מרישום לאתרים. משתמשים אלה רוצים לתרום לויקיפדיות שונות באנונימיות ויש לספק להם מרחב בטוח לכך. זה הפסד האנושות לדורותיה ולגלגוליה אם תרומה חשובה מצידם לא תפורסם או שיהיו מגבלות קיצוניות באורך שנים עד פרסומה.
הטרדת משתמשים
הטרדת משתמשים אנונימיים
מצד אחד ויקיפדיה מאפשרת וכביכול מעודדת עריכה אנונימית אך מצד שני עורכים אנונימיים מוטרדים בה השכם והערב על זה שאינם נרשמים או שאינם רוצים לפעול מחשבון משתמש אשר מתסבך את מלאכת העריכה ומכניס הטיות קוגניטיביות, אישיות וחברתיות, לויקיפדיה.
הטרדת משתמשים רשומים חדשים
רבים מהמשתמשים הרשומים החדשים מיד מוטרדים עם שאלה כמו "האם פעלת כאן מחשבון אחר בעבר?" המהווה פגיעה חמורה בפרטיותם. הדבר מהווה אלימות הדוחקת את המשתמש למצב של אם יענה שכן הוא יפגע בפרטיותו של עצמו, אם יענה שלא הוא אולי ייאלץ לשקר, למרות שכל רצונו הוא להתקדם הלאה ולפתוח דף חדש ואם יתעלם מהשאלה הוא ייתפש כ"לא משתף פעולה" עם "סמכות", שמעבר לבעייתיות שיש בהגדרה זו באופן כללי היא בעייתית שבעתיים באתר שבאופן מוצהר מאפשר "עריכה חופשית" ו"אנונימיות" (כביכול לצורך כתיבה על נושאים הקשורים בשחיתות או בעוולה חברתית).
הרציונל להטרדה הזו הוא כביכול למנוע מ"משתמש רשום" להטות דיונים ו"הצבעות" דרך "בובות קש" אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, או שהאתר מאפשר אנונימיות (מעבר לכתובת IP) או לא. במצב הנוכחי ברור שאפילו הרשמה לא מאפשרת אנונימיות.
מצג שווא כאילו משתמשים נחסמים מויקיפדיה
מה שנחסם מויקיפדיה זה אף פעם לא משתמש אנושי כי משתמש אנושי יכול לפעול עם כתובת IP אחרת ו\או "סט עוגיות דפדפן" אחר ו\או ממחשב אחר ו\או מחשבון משתמש אחר ולכן הדבר הדבר היחיד שכן נחסם זה חשבון משתמש בין אם חשבון זה אנונימי או רשום (ולא המשתמש עצמו).
יצירת שיח לפיו מה שנחסם זה בן אדם ולא החשבון הוירטואלי שלו זה לכל הפחות הטעיה.
ויקיפדיה תפעל לניתוק חיבור לאינטרנט שלך אם לדעתה "תשחית" אותה
ויקיפדיה מזהה את כתובות ה IP של משתמשים העורכים אותה ואם לדעתה הם "השחיתו" אותה מספיק פעמים, אחד העורכים הבכירים בה יפנה לספק האינטרנט בתלונה על "שימוש לרעה" בחיבור האינטרנט לספק האינטרנט (ISP) של המשתמש.
אמנם, מקרים אלה קיצוניים, אך הם בעייתיים מדי מכדי שנתעלם מהם:
אם אדם עבר עבירה פלילית אפשר לפנות למשטרה או לבית משפט, אבל פנייה לספק האינטרנט בדרך כלל איננה מוצדקת ועל אף שאינני עורך דין ואין זו עצה משפטית ← לדעתי גם לא הוגן חוקית להתחיל בה ניסיון להגבלת משתמש. לכל אדם הזכות למידע, לחופש ביטוי ולחופש עיסוק; אמור להיות קשה מאד עד בלתי אפשרי לשלול ממנו זכויות אלה במדינה דמוקרטית.
כל אדם ש"ויקיפד" התלונן עליו מול ספק האינטרנט שלו יכול לערער מול ספק זה על תלונה כזאת. כל מה שנדרש מהמשתמש שמאמין שמדובר בטעות או שקר זה לטעון מול איש חברת ספק האינטרנט שלו שהדברים אינם נכונים ומבוססים על רדיפה אישית וכדומה ולדרוש הוכחות ודוגמאות ואף לאיים כי יתבע את ספק האינטרנט הספציפי אם ינתק אותו מרשת האינטרנט על שטות כזו וכי הדבר פוגע בזכויות יסוד שלו למידע, לחופש ביטוי, לחופש עיסוק ואולי אף גם בפרנסתו.
בכל מקרה אם מישהו עורך בויקיפדיה אני ממליץ לו לעשות את זה רק או בעיקר דרך "רשת תווך" (פרוקסי), כמחאה על גישה אלימה כזו מצד כל ויקיפדיה רלוונטית.
השקר שתורמים מסוימים "לא מסוגלים לעבוד במיזם שיתופי"
שקר זה נפוץ מאד בוויקיפדיה והוא תוצאה ישירה של המפגש בין הטבע של תוכנת מדיה ויקי לבין יצר ההתנשאות האנושי.
אנשים שמעיזים למחות על שחיתות בוויקיפדיה או שלא מיישרים קו עם הפילוסופיה הקהילתית הנפוצה (או עם השקפות עולמם של רוב העורכים שהם "ביורוקרטים" כעת או בדימוס, או, "מפעילים ותיקים" כעת או בדימוס) מיד מתויגים כ"לא מתאימים למיזם שיתופי" גם אם בפועל הם מסתדרים מצוין במיזמים שיתופיים אחרים או פשוט בהיעדר ראיה רחבה ורצינית לטענה שאינם. מהותנות, כבר אמרנו. צרות אופקים, טרם אמרנו.
עדריות
כל מי שהתנסה לפחות שנה עם ויקיפדיה כבר הספיק ללמוד שבויקיפדיה בדרך כלל הולכים עם העדר, גם אם זה אומר להצדיק "ביורקרט" או "מפעיל" ששגה. אולי אם ויקיפדיה באמת הייתה אובייקטיבית ונטרלית, הייתה יותר ביקורת פנימית וגם אכיפה ואפילו מרי כלפי בעלי "סמכויות" אלה.
קידום ממסדיות באופן כללי
ויקיפדיה היא מאד מאד ממסדית ועורכיה הרשומים ייטו להציג גורמים ממסדיים לפי חוזקם הפוליטי ("החזק שורד") ולא בצורה אובייקטיבית (כמו למשל לפי א'-ב') ולכן הם גם יתייחסו בחשדנות קיצונית למקורות אנטי ממסדדיים.
כך למשל, במשך שנים, בערכים על הבחירות לכנסת, תמונה של ביבי נתניהו (שלכאורה מפלגתו הייתה עם הכי הרבה קולות) כיכבה בתחילת כל ערך כזה. הדבר ניתן לאימות מבדיקת היסטוריית הגרסאות של ערכים כמו "הבחירות לכנסת ה-X" הרלוונטיים לתקופתו של ביבי נתניהו.
פחד מביקורת הממסד הויקיפדי עצמו
עורכים בויקיפדיה מפחדים מעורכים אחרים אם "הקהילה" נתנה להם סמכות כמו סמכות ה"ביורוקרט" או "מפעיל" או שהם סתם נתפשים בנפש אותו משתמש כ"ותיקים ומקושרים".
משתמש יכול לפרט מול חברי הקהילה על עוול שנעשה לו בצורה הסדורה, העניינית, המכובדת והקצרה ביותר אבל הוא בדרך כלל יזכה להתעלמות; אם יתייג חשבונות משתמש של משתמשים שאינם "ביורוקרטים" או "מפעילים" תוך שהוא מדגים ומוכיח עוול שנעשה לו, משתמשים אלה ייפחדו לשלול במוצהר או אפילו להגיב דבר כל שהוא על התנהגותם של ה"ביורוקרטים" או של ה"מפעילים", שמא ייתפשו כ"בעייתיים" בעצמם וחסימתם לא תאחר להגיע ואף על טעות מינורית.
כמות "ביורוקרטים" לא יחסית לגודל הקהילה
יש בויקיפדיה העברית למשל מאות משתמשים פעילים אבל בדרך כלל לא יותר משלושה "ביורוקרטים", הפועלים כמעין בוררים שגם כביכול צריכים להסכים זה עם זה פה אחד על כל החלטה נגד משתמש (דבר שבעצמו מוטל בספק). הדבר אינו הגיוני שכן מחלוקות וריבים בוטים מתפתחים בדפי ה"שיחה" של ויקפדיה כמעט על בסיס שבועי אם לא יומי. החלטת ביורוקרטים, מאוחרת ככל שתהיה, תבוצע באופן אוטומטי וסמכותני מצד ה"מפעילים" שתחתם. בכל מקרה, כמות רבה מדי של משתמשים תחתם יכולה לגרום להם לעומס ושחיקה פסיכולוגית ומכאן קצרה הדרך לשיפוט שטחי או מוטה נגד משתמש.
פתרון אפשרי אחד הוא שעל כל 100 משתמשים פעילים יתמנה "ביורוקרט" או לכל הפחות "בורר" או "מבקר פנים" שתפקידו יהיה רק או בעיקר לפתור מחלוקות וריבים או לחפש פגמים בהחלטת ביורוקרטים ולתאר אותם לפני הקהילה, תוך הימנעות מוחלטת מעיסוק בתוכן.
אין כלל המחייב "ביורוקרטים" ו"מפעילים" לקצוב עונש קהילתי בזמן
על פי כלל, לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואכן לפי כלל כאשר מענישים אדם, בחיים האמיתיים או בויקיפדיה, הדבר אמור להיות תחום בזמן ולא "לנצח". ייתכנו יציאת מן הכלל בהן זה כן יהיה "לנצח" אבל אלה מקרים קיצוניים ולא מאד סבירים. רוב האסירים בכלא בחיים האמיתיים יצאו מהכלא מתישהו, כביכול כאשר הם משוקמים.
זאת ועוד, נדמה שבויקיפדיה כלל אין "התיישנות" על עבירות. כל "עבירה" אף פעם לא נמחקת מהרקורד, היא תמיד שם בדף השיחה או בארכיונ\ים שלו לשמש עלה תאנה לסנקציות הולכות ומחריפות נגד משתמש.
מה שגם כן לא סביר זה שאתר אינטרנט עם מנגנונים בעייתיים כמו שהודגם במאמר זה יחסום משתמשים "לנצח" על שטויות כמו העלבת משתמש אחר, בפרט אחרי שמחק את דבריו והתנצל. זה לא סביר לא להתקדם הלאה מדברים כאלה ולחסום עליהם משתמש ל"צמיתות" ו"ללא הגבלת זמן".
פתרון אפשרי הוא פשוט שהקהילה תרשום בספר הכללים שלה כלל לפיו כלל ההחלטות של כל ביורוקרט תמיד ייתחמו בזמן, אלא במקרי קיצון כמו איום מפורש ברצח עם כוונה מוכחת לדברים לבצע את האיום (ולא סתם אמרה בלהט הרגע "על אוטומט" שהיא איחול למוות ולא איום ממשי ברצח) קל וחומר אם הדברים נמחקו והובעה התנצלות נרחבת עליהם הכוללת השפלה עצמית.
עצם הפניית הקורא לפרקים כמו "ראו גם", "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים"
עצם הפניית הקורא לפרקים כמו "ראו גם", "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים" וכדומה זה פתח להיעדר נטרליות.
לדעתי ערך אמור לתאר את מה שבכותרת שלו וזהו, על בסיס מקורות מדויקים וכמה שפחות כלליים. ערכים דומים יתוארו בקטגוריות, המחברות בין הערכים ולא נכון להוסיף מעבר לזה דבר (יש לכבד את זמנו של הקורא שבחר לקרוא על הנושא הספציפי בויקיפדיה ולא להציג לו נושאים אחרים מלבד אולי מה שבקישורים פנימיים בלב הערך).
- ישנו קושי טכני לפקח ברצינות על פרקים אלה ועל כל פרק הדומה להם, במיוחד על פרקי "קישורים חיצוניים" למשל כאשר יש למעלה מעשרה קישורים
- ישנו קושי נפשי לפקח על פרקי "לקריאה נוספת" כי אי אפשר לצפות שכל עורך קרא את כל הספרים הנזכרים בפרק זה והציג, אם בכלל הדבר אפשרי, כמות שווה של ספרים "בעד" וכמות שווה של ספרים "נגד".
נושאים ששווה לקרוא עליהם מעת לעת וקשורים גם להתמודדות עם בעיות בויקיפדיה
פתרון הבעיות עם ויקיפדיה
אני סבור שפתרון בעיות אלה ואחרות הוא הקמת אתר חדש אליו תישאב כל גרסה אחרונה של כל ערך מויקיפדיה מסוימת (תוך מתן קרדיט לאותה ויקיפדיה), ללא דפי שיחה (שיירקבו דפי שיחה אלה בויקיפדיה), ותוכן זה ייטופל לפי סטנדרטים אפשריים שהוצגו במאמר זה.
באתר אליו ישוכפל התוכן כן יהיה ניתן למחוק תוכן מבסיס הנתונים לגמרי מידע אבל כל דף שיוצרים בו ישועתק אוטומטית לשני עותקים במחשב האישי של הכותב כך שאם הקהילה תחליט למחוק חלק ממנו או את כולו (את החלק המעליב ברבים או המסית או את כולו אם כולו כזה) עדיין יישארו לפחות שני עותקים שלו במחשב של הכותב עצמו, בזמן אמת, לעיון הכותב ותוך הערת תשומת ליבו לכך ולמעשה לא תתאפשר התחלת כתיבה באתר בלי אישור הכותב לשמירת עותקים כאלה במחשב ממנו הוא כותב אותם[3].
בכל מקרה, כל עוד בעיות אלה ואחרות נמשכות, אני אישית ממליץ לחפש לתרום לאתרי תוכן "חופשי" אחרים. האתר הזה ממש, אקו-ויקי, הוא אחד מהם.
כל אדם יכול להוריד את תוכנת MediaWiki (שאיתה בנו את אתרי ויקיפדיה השונים) ולהקים עימה אתר משלו ולאפשר בו כתיבה חופשית באמת בלי שיח ציני או עם כללים הרבה יותר שוויוניים. הדבר פשוט בדיוק כמו להתקין את תוכנת בניית האתרים וורדפרס (WordPress) ולבנות איתה אתר.
זה יוכל לעזור לאנשים לקבל מידע מאוזן יותר מן הרשת כמו גם להיות יותר ביקורתיים כלפי ויקיפדיה.
מאז שנוצרה תוכנת MediaWiki מספר מתכנתים יצרו תוכנות דומות המתחרות בה ואולי שווה לבנות את האתר דווקא עם אחת מהן (MediaWiki alternatives).