בתי זיקוק לנפט

בתי הזיקוק בחיפה

חברת "בתי זיקוק לנפט בע"מ" (בז"ן) היא מונופול בתחום זיקוק נפט גולמי ובייצור מוצרי דלק בישראל. לבז"ן מספר חברות בת: "כרמל אולפינים", "גדיב", "תעשיות פטרוכימיות" "שמנים בסיסיים חיפה" ובנוסף הפרימה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית, חומרים ארומטיים, שמנים בסיסיים ושעווה.

עד שנת 1972 היה שמם של בתי הזיקוק "בתי זיקוק חיפה" ואז שונה ל"בתי זיקוק לנפט" בראשי תיבות - בז"ן.

מפעלי בתי הזיקוק, וכן כמה המפעלים בבעלות החברות הבנות נחשבים לגורמים העיקריים לממזהמי האוויר העיקריים במפרץ חיפה, וייתכן שהם גם הגורמים העיקריים לשורה של בעיות בריאותיות חריגות האופייניות לאיזור זה.

היסטוריה

בתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1938, כחלק מהערכותם לקראת מלחמה עתידית. הם מוקמו בחיפה , מקום המוצא של קו צינור הנפט עירק-חיפה, וסמוך לנמל חיפה. בתי הזיקוק מוקמו על גדות נחל קישון כדי לשאוב ממנו מים לקירור.

לשם הקמת בתי הזיקוק הוקמה חברת Consolidated Refineries Limited–CRL (מפעלי זיקוק מאוחדים). בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-אמריקנית וחברת הנפט האנגלו-סקסונית.

עבודת הקמת בתי הזיקוק בוצעה על ידי חברת "קלוג" האמריקאית, שהסתייעה בחברת "סולל בונה", עבודות שלב ההקמה הושלמו בשנת 1944, אולם כבר ב1939 החלו בתי הזיקוק לספק מזוט לאניות שעגנו בנמל חיפה. במהלך מלחמת העולם השנייה סיפקו בתי הזיקוק תזקיקי נפט ושמנים לצבא ולצי הבריטיים וכן לצבא האמריקאי שפעל בצפון אפריקה.

מעט לפני הקמת המדינה, נערך במפעלים בחיפה "טבח בתי הזיקוק" בו נרצחו פועלים ערבים ולאחר מכן פועלים יהודים בפעולות טרור. במקביל ליציאת הבריטים מהארץ הם הורו לחברת האנרגיה של (Shell) להפסיק הזרמת נפט גולמי בצינור הנפט מעיראק. ממשלת ישראל, שהייתה זקוקה לנפט, בייחוד כדלק למכוניות, החליטה להפעיל את בתי הזיקוק מבלי לקבל את אישורה המפורש של ההנהלה הבריטית. במהלך שנת 1949 חזרו המנהלים הבריטיים, אולם בתי הזיקוק היו מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור, רק בסוף אותה שנה החלו להגיע מכליות נפט גולמי לנמל חיפה.

ב-1958 כתוצאה מחשש מהחרם הערבי, קיבלה ממשלת בריטניה החלטה למכור את כל עסקיה בארץ, כולל עסקי הנפט. בין העסקאות שבוצעו הייתה מכירת בתי הזיקוק לממשלה, שהחליפה את שמם ל"בתי זיקוק חיפה".

בשנת 1969 קיבלה הממשלה החלטה להקים בית זיקוק נוסף באשדוד, וזאת הן לשם פיזור הסיכונים, ובעיקר בגלל הקרבה לחוות המיכלים של קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א). ב- 1973 הופעלו המתקנים בבתי הזיקוק באשדוד, והגדילו את יכולת הזיקוק של בתי הזיקוק.

ב-1969, עם הקמת בתי הזיקוק באשדוד, קיבלה הממשלה החלטה לגייס חלק מההשקעה ממשקיעים זרים, בעיקר מיהודים עשירים מחו"ל. לצורך כך, המדינה הקצתה 26% ממניות בתי-הזיקוק ל"חברה לישראל" – חברה שהוקמה ב-1968 לצורך יצירת שותפות בין המדינה לבעלי הון זרים. אחד המשקיעים שנענו להצעת השותפות היה איש העסקים שאול אייזנברג.

מפעלים

לחברה יש שני בתי זיקוק בחיפה ובאשדוד:

בתי הזיקוק בחיפה

בית הזיקוק בחיפה יכול לזקק 9 מיליון טונות של נפט גולמי בשנה, והם משתרעים על פני שטח של 1,700 דונם. המפעלים מבצעים את כל שלב הזיקוק - זיקוק, פיצוח קטליטי, אשפרה, והדחת גופרית ומזמים שונים אחרים. המפעלים מחוברים בינהם באמצעות רשת של צינורות תת קרקעיים להולכת נפט ומוצרי נפט. בית הזיקוק לנפט בחיפה משתרע על שטח של 1,700 דונם.

בתי הזיקוק באשדוד

שטחם הכולל של בתי הזיקוק באשדוד כ-1000 דונם והם בעלי כושר הזיקוק של כ-4 מיליון טון נפט גולמי בשנה.

מוצרים

לפי טענת המפעלים הם מסוגלים לספק את כל תצורכת הנפט במדינת ישראל, כולל דלק למכוניות ולתעשיה. בנוסף מוצרי החברה מהווים את חומרי הגלם לתעשיות הדלק, הפלסטיקה, הגז, האספלט לסלילת כבישים ועוד.

בעלות ורווחים

פיצול והפרטה

על פיצול בין שני בתי הזיקוק והפרטתם הוחלט במספר החלטות ממשלה: החלטה 126 מיום 22/8/1999, החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מס.מח2/ מיום 20/10/1999, החלטת ממשלה 2796 מיום 25/11/2002 והחלטה 787 מיום 15/9/2003.

על סמך החלטות אלו נחתם ב-2/12/2002 הסכם בין המדינה לבין החברה לישראל בע"מ ובתי זיקוק לנפט בע"מ על פיו הפיצול וההפרטה של בתי הזיקוק יבוצעו במהלך השנים 2004-2005.

על פי הסכם זה, יוקמו שתי חברות נפרדות לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. בית הזיקוק באשדוד יימכר כעסק פעיל. ולאחר מכן יונפק בית הזיקוק בחיפה לציבור במלואו בבורסה בתל אביב. בתחילת 2006 מכרה "החברה לישראל" למדינה את חלקה בבז"ן - 26% - אותם חכרה לפני כמה עשורים. תמורת החזרת חלקה, החברה לישראל קיבלה 677.5 מיליון שקל, לאחר מאבק משפטי וציבורי שהגיע עד בג"ץ.

ב-1 באוגוסט 2006 רכשה חברת פז את בתי הזיקוק באשדוד תמורת סכום של 3.5 מיליארד שקל.

בפברואר 2007 הופרטו בתי הזיקוק בחיפה בשני שלבים, בשלב הראשון נמכרו 44% מהמניות למשקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות הון סיכון וקרנות פנסיה) ו-46% נמכרו לחברה לישראל שבשליטת האחים עופר שחברה ל משפחת פדרמן תמורת כ 702 מיליון דולר, ובשלב השני נמכרו שאר המניות במסגרת הנפקה בבורסה של תל אביב.

רווחים

בשנת 2005 רשם המפעל בחיפה רווח שיא בסך 1451 מיליוני ש"ח.

זיהום אוויר

ערך מורחב - זיהום האוויר במפרץ חיפה

בתי הזיקוק הם מזהם האוויר העיקרי בחיפה. על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים, המפעלים פלטו כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה, נכון לשנת 2006. אנשי הקואליציה למען בריאות הציבור טוענים כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו.

רמת הזיהום של בתי הזיקוק גדולה יותר מאשר זו של כל מדינת קליפורניה שבה יש 21 בתי זיקוק. בארצות הברית ואירופה התקן מחמיר בהרבה ומותקנים פילטרים וציוד אחר להפחתת הזיהום. בישראל המשרד להגנת הסביבה חתום על אמנה מול התעשיינים שמאפשרת למפעלי בתי הזיקוק, כמו גם למפעלים אחרים, לקבוע תקנים במסא ומתן, דבר שמאפשר תקנים מקלים. לדוגמה, בתי הזיקוק משתמשים במזוט, שהוא סוג הדלק הזול ביותר והמזהם ביותר.

תביעה משפטית (2004-2007)

בנובמבר 2004 הוגש נגד בתי הזיקוק לנפט ונגד כרמל אולפינים כתב אישום בשל גרימת זיהום אוויר חמור, בבית המשפט השלום בחיפה, לשופט דניאל פיש. .

ב-2007 בתי הזיקוק לנפט הודו באשמה ושילמו קנס של כ-4 מיליון ש"ח , הגבוה ביותר עד אז לחברה בגין עבירה על תקנות איכות סביבה. כמו כן הוסקו מסקנות אישיות כלפי מנכ"ל החברה, ובמסגרת עסקת הטיעון הוטל עליו לרצות מספר שעות לטובת תועלת הציבור. כרמל אולפינים זוכו מכל אשמה. [1]

השופט דניאל פיש מתח ביקורת על המשרד להגנת הסביבה ועל האופן בו הוא מפקח על אירועי זיהום אוויר. כמו כן, פסק הדין פורט את מהות האחריות לעבירות של חברות ומנהלים בתחום איכות הסביבה וזיהום האוויר. לפסיקתו של השופט דניאל פיש יש חשיבות, שכן הוא ידוע כמומחה בדיני איכות סביבה ואף חיבר ספר בנושא "דיני איכות הסביבה".

סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית

בשנת 2006 הזמין איגוד ערים איזור חיפה סקר טכנולוגיה זמינה מיטבית על המצב בבתי הזיקוק בחיפה מחברה בלגית [2].

הסקר קובע כי מבין מתקני זיקוק באירופה, 50% הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של גופרית דו חמצנית לטונה (עמ' 9), וכי רמות הפליטה היו כ-6881 טונות בשנה (נכון ל2005). ניתן להוריד את הזיהום בכ-81% לכ-1,319 טונות בשנה גם בלי מעבר לגז טבעי (עמ' 40). 90% מבתי הזיקוק באירופה הם בעלי רמות פליטה נמוכות יותר של תחמוצות חנקן לטונה (עמ' 11), כשרמות הפליטות עמדה על 3541 טונות בשנה נכון ל-2005. ניתן להוריד את הפליטות ל-746 טונות בשנה, שיעור הורדה של 79% (עמ' 43). רמות התרכובות האורגניות הנדיפות עמדו על כ-7500 טונות לשנה (עמ' 13). רמות החלקיקים עמדו על 748 טונות לשנה (וניתן להוריד אותן ל-262 טונות בשנה) (עמ' 45).

צווים אישיים והבטחות לעתיד

ב-25.05.06 חתם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על צו אישי המחיל על בית הזיקוק בחיפה תקנות , שהמרד להגנת הסביבה טוען כי הן מחמירות ביותר על בסיס תקני ה- T.A.Luft הגרמני משנת 2002 (העדכני ביותר). עוד נטען כי תקן זה נבנה ונכתב, בהתייעצות מלאה עם איגוד ערים חיפה, בהתבסס על הוראות הדירקטיבה האירופית EC/96/61 המגדירה את הטכניקות הטובות ביותר BAT עבור מגזרי התעשיה השונים, ומכיל בתוכו את הטכנולוגיות המותאמות לבתי זיקוק. עוד טענו במשרד כי הצו האישי מחייב את בית הזיקוק לעמוד בתקנים תוך פרק זמן של 30 חודשים מיום פרסום הצו, קרי עד סוף 2008. לפי בז"ן הדבר יגרור השקעה של כחצי מיליארד שקלים שחלק נכבד ממנה הולך לטיפול בפליטות מוקדיות מארובות החברה.

עיקר השינויים בצו החדש שנחתם הם:

• החמרת התקנים לפליטת תחמוצות גופרית וחומר חלקיקי;
• הוספת תקנים לתחמוצות חנקן, דיאוקסינים, פורנים ומתכות;
• הפחתת הפליטות הלא מוקדיות של חומרים אורגנים נדיפים;
• הסדרת הפליטות מהלפידים;
• הרחבת הדרישות לניטור רציף, דיגום, ניהול רישומים ומסירת דיווחים באופן שיהפוך את מכלול הנתונים הקשורים לפליטות לאוויר מבית הזיקוק לנגישים למשרד להגנת הסביבה, לרשות המפקחת ולציבור.

כבר בתחילת שנת 2009, טענו במשרד להגנת הסביבה, תורגש הפחתה של למעלה מ- 60% בפליטות של תחמוצות גופרית ולמעלה מ- 50% תחמוצות חנקן מבתי הזיקוק לעומת המצב בשנת 2007. הפחתה משמעותית צפויה גם בפליטות החומרים האורגנים הנדיפים. בנוסף צפויה חשיפה ציבורית רבה יותר של נתוני הפליטות לאוויר מבית הזיקוק.[3]

צעדים להקטנת הזיהום ב-2008

בנובמבר 2007 הכריזה הפירמה על השקעה של כרבע מיליארד ש"ח בתשתיות להקטנת הזיהום. הערכה היא כי הצעדים הם על רקע הלחץ הציבורי והאיום בצווים אישים וקנסות כבדים כנגד החברה. כמו כן חלק מהצעדים הם התכוננות להסתמכות על גז טבעי, בין היתר מתוך נסיון להוריד עלויות עבור החברה (בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם). הצעדים כוללים את ההשקעות הבאות:

• 110 מיליון דולר בהקמת תחנת כוח שפועלת על גז טבעי ואמורה לספק את האנרגיה הדרושה לבתי הזיקוק.
• 30 מיליון דולר בהערכות לקליטת הגז הטבעי (החל מ-2009).
• 21 מיליון דולר בפילטרים להקטנת פליטת חומרים מזהמים.
• 7.5 מליון דולר בהקמת גגות כפולים במיכלים לחומרים נדיפים למניעת פליטות מבוזרות.
• 2 מיליון דולר בפרוייקטים להפחתת ריחות רעים.
• בחברה הצהירו על מעבר לדלקים נקיים יותר, אם כי לא ברור מה הם אותם דלקים, ומהי העלות השנתית הנדרשת למעבר.

צו אישי ב-2009

בספטמבר 2009, הודיע השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי בכוונתו לחתום על צו שיורה לבתי הזיקוק לנפט להתקין מתקני טיהור, ולא לחכות לחיבור לצינור הגז שמועד החיבור אליו מתעקב ונותר בלתי ידוע. [4]

ראו גם

• קטגוריה:כתבות הפרטת בתי הזיקוק
• זיהום האוויר במפרץ חיפה
• הפרטה בישראל
• משפחת עופר
• משפחת פדרמן
• משק האנרגיה בישראל

הערות שוליים

אנרגיה
מושגים: אקסרגיה - אנטרופיה - החוק השני של התרמודינמיקה - החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה - אנרגיה גלומה - יחידות מידה לאנרגיה
אנרגיה וסביבה: ייצור ראשוני - משאבים מתכלים - משק האנרגיה העולמי- שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הפחם - התחממות עולמית - דלק מחצבי - זיהום אוויר - עקרון העוצמה המקסימילית - חקלאות ואנרגיה
אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולארית - אנרגיית רוח - אנרגיה גאותרמית - אנרגיית ים - ביו דיזל - אנרגיית גלי ים - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם
שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונס - BedZED - יוממות אופניים - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תאורת אור יום - צמחונות
אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מוסד שמואל נאמן - בתי זיקוק לנפט - הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות בישראל‏