גידול אוכלוסין
|
|
גידול אוכלוסין (Population growth) הוא השינוי (או הגידול) בגודלה של אוכלוסיה לאורך זמן. ניתן לבטא אותה כשינוי במספר הפרטים של כל אוכלוסיה ביחידת זמן מסויימת. בביולוגיה, גידול אוכלוסין יכול להתייחס לכל ייצור חי שהוא, אבל מאמר זה עוסק בעיקר ביישום המושג לאוכלוסייה האנושית.
בדמוגרפיה, המדע החוקר את האכולוסיה, גידול אוכלוסין משמש לתאור קצב גידול האוכלוסיה, ולרוב משתמשים בו לתאור גידול אוכלוסיה אנושית של מדינה מסויימת או כלל אוכלוסייית העולם. מודלים פשוטים של גידול אוכלוסין כוללים את מודל הגידול המלתוסיני ואת המודל הלוגיסטי.
על פי הערכות קרן האוכלוסין של האו"ם (United Nations Population Fund) מ-31.10.2011, במשך 211 השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית העולם פי 7:
| Population[1] | |||
|---|---|---|---|
| שנה | מילארד בני אדם | ||
| 1800 | 1 | ||
| 1927 | 2 | ||
| 1960 | 3 | ||
| 1974 | 4 | ||
| 1987 | 5 | ||
| 1999 | 6 | ||
| 2011* | 7 | ||
| UNFPA</br>United Nations Population Fund</br> estimate 31.10.2011 | |||
לפי הערכות האו"ם במשך שנת 2011:
- יוולדו 135 מיליון בני אדם.
- ימותו 57 מיליון בני אדם.
- אוכלוסיית העולם תגדל ב-78 מיליון בני אדם.
תוכן |
מגמות גידול
כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסיה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות ציידים לקטים והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסת התרחש בעקבות המהפכה החקלאית. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שיישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא היתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסיה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) ל-מיליארד אנשים בסביבות שנת 1800.
לאחר מכן, בעקבות המהפכה התעשייתית, גילויים במדע, שינויים טכנולוגיים ובעיקר ברפואה ובחקלאות חלה האצה גדולה עוד יותר בבקצב הגידול. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסיה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסיה גדלה בגלל ההיבט של גידול מעריכי, כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).
למרות זאת, יש גם מגמה אחרת של מעבר דמוגרפי שבו הפריון לנשים בכל המדינות הולך ומאט וקצב גידול האוכלוסיה מאט אף הוא (כך שכיום משך הכפלת האוכלוסיה הצפוי הולך ומואט). על רקע פרמטרים רבים שמשפיעים על גידול האוכלוסיה עולמית (היבטים של מזון, תחלואה, עוני, שינויי אקלים ועוד) קשה לדעת באיזה אפיק תגדל האוכלוסיה. אם מניחים תרחיש של "עסקים כרגיל" בו לא יתרחש אסון סביבתי ב-100 השנים הבאות, לא ברור האם האכולוסיה האנושית תלך ותגדל עוד ועוד לכ-12 מיליארד איש בסוף המאה ה-21, או תתייצב על אוכלוסיה של כ-10 מיליארד אנשים עוד לפני סוף המאה. מובן שבעקבות אסון סביבתי ואו חברתי האוכלוסיה האנושית עלולה לקטון בצורה דרסטית או אפילו להכחד כליל.
מומנטום של גידול
דמוגרפים, כמו גם דונאלה מדווז ועמיתיה בספר גבולות לצמיחה, מציינים כי גם אם כל הזוגות במדינה מסויימת יתחייבו לייצוב אוכלוסיה על ידי הבאת 2 ילדים לעולם בנקודת זמן מסויימת (למעשה מדובר על ממוצע של 2.1 ילדים כדי לפצות על תמותה ובעיות בפריון), האוכלוסיה לא תתייצב מייד אלא תמשיך לגדול למשך כמה עשורים. דבר המכונה "מומנטם אוכלוסין" שכן כמות הילדים והזוגות לעתיד ברגע שהחלטה תאורטית כזו יכולה להתבצע, מבטיחה "תנע" והמשך הגידול בכמות הלידות, בעוד שלא יהיה גידול דומה בגודלה של התמותה. היבט זה מובע כדוגמה על ידי מדווס ועמיתיה להשהייה שקיימת במערכות מורכבות - שבהן גם אם מבצעים פעולה מסויימת בנקודת זמן מסויימת למערכת יש זמן תגובה מסויים עד שהשפעת הפעולה באה לידי ביטוי.
השפעות חברתיות וכלכליות
לפי המודל הפשוט ביותר של גידול אוכלוסין והשפעתו על אי שוויון כלכלי ועל מזון ועוני שפותח על ידי תומס מלתוס במאה ה-18, גידול אוכלוסיה אמור להוביל להגדלת העוני, ולבסוף לפיצוץ אוכלוסין- רעב עקב אוכלוסיה גדולה מידי ובעקבותיו להצטמקות האוכלוסיה באסון מלתוסיאני בגלל שהאוכלוסיה, בעיקר האולכוסיה העניה גדלה בקצב מעריכי ואילו כמות המשאבים, ובמיוחד המזון, גדלה רק בקצב לינארי. ובאופן כללי יותר כלכלה מלתוסניאת חוזה כי הגידול באוכלוסיה יביא לאסון סביבתי בטווח הארוך ולעוני ולאי שוויון בטווח הקצר.
מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של שיפורי טכנולוגיה שבוצעו בחקלאות, דוגמת המהפכה הירוקה והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו לשינוי דמוגרפי ולהקטנת הפריון. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסיה לא היה מעריכי, אלא לפחות ברוב המקרים לא לפונקציה מעריכית אלא סגמואידית דמויית S - שבה קצב הגידול יורד לאורך השנים.
למרות היבטים אלה, גידול אוכלוסין נחשב עדיין על ידי הוגים רבים בכלכלת פיתוח ובכלכלה אקולוגית לגורם בעייתי. לדוגמה רוב המדינות העניות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין גבוה, ורוב המדינות העשירות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין נמוך (יוצאת דופן ב-2 המקרים הלאה היא ארצות הברית שבה יש גידול אוכלוסין בעיקר עקב הגירה).
השפעות סביבתיות ועל הקיימות
הגידול באוכלוסיית העולם נחשב לבעיית קיימות מרכזית, אשר גורמת להחרפת רוב הבעיות הסביבתיות המוכרות לנו, החל מהתחממות עולמית, עבור בדייג יתר, זיהום, הכחדת מינים, כריתת יערות, ניצול מים מתוקים סחף קרקע והשפעות סביבתיות אחרות. יחד עם שינויים בטכנולוגיה ובצריכה לנפש גידול אוכלוסין מהווה את אחד היסודות לשינוי בגורמי I PAT.
הכלכלן ג'וליאן סיימון טען כי האנושות תוכל להאכיל את אוכלוסיית העולם במשך 7 מיליארד השנים הבאות, נקודה זו מובאת בצורה תדירה על ידי זרם אופטימיזם טכנולוגי וכלכלנים כלכלה נאו קלאסית המאמינים בצמיחה כלכלית אינסופית. בתגובה לכך מציין הביולוג וההיסטוריון ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות כי אם קצב גידול האוכלוסיה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך גידול מעריכי, שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.[2]
קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסיה של 7 מילאירד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה.
מספר כלכלנים אקולוגים ואנשי סביבה וקיימות טוענים כי המסקנה מכך שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר וכי ייצוב אוכלוסין יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו רעב, עוני, מחלות, מלחמות, אסון אקולוגי וכו'.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 7. miljardis ihminen, Helsingin Sanomat editor Mr Timo Paukku 5.9.2011 D1 תבנית:Fi
- ^ ג'ארד דיימונד, התמוטטות (ספר), עמ' 451
קישורים חיצוניים
- גידול אוכלוסין בוויקיפידיה האנגלית
- "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30% על מחקר של ארגון החלקלאות העולמי והשפעת גידול האולכוסין על מחירי המזון, עמירם כהן, דה מארקר , 12.12.2011
