הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: הותקנו בהצלחה גאדג'אטים על שרת האתר. ניתן לבחור מביניהם בדף ההעדפות האישיות. כמו כן, מהיום אפשר לכתוב משוב על הערך בתיבה שמתחתיו, לאחר הרשמה קצרה.

גרגורי בייטסון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גרגורי בייטסון (באנגלית: Gregory Bateson; נולד 9 במאי 1904, נפטר 4 ביולי 1980) היה אנתרופולוג, חוקר חבר, בלשן וחוקר קיבנרטיקה ממוצא אנגלי שעבודתו נגעה לתחומים רבים כולל פסיכולוגיה ואקולוגיה. בשנות 1940 הוא סייע לפתח את תורת המערכות וקיברנטיקה למדעי החברה ולמדעי ההתנהגות. בעשור האחרון לחייו הוא פיתח "מטה-מדע" של תורת ההכרה (אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה) כדי לקרב יחד את התחומים המוקדמים השונים של תורת המערכות שהתפתחו בתחומים שונים במדע. כתביו כוללים את הספר "צעדים לאקולוגיה של הנפש" (1972) ו"הנפש והטבע" (1979). Angels Fear שפורסם לאחר מותו בשנת 1987 נערך יחד עם ביתו Mary Catherine Bateson.

בייטסון נולד ב-Grantchester בקיימברידג'שייר באגליה בשנת 1904. הוא היה הילד השלישי של הגנטיקאי וויליאם בייסטון ונקרא על שמו של גרגור מנדל. הוא ביצע מחקרי אנתרופולוגיה בדרום האוקיינוס הפסיפי בגינאה החדשה ובבאלי. בשנים 1936-1950 הוא היה נשוי לאנתרופולוגית מרגרט מיד. בשנות המלחמה הוא רתם את הידע האנתרופולוגי שלו למאמץ המלחמתי ולאחר מכן עבר לארצות הברית.

בפאלו-אלטו בקליפורניה, בייטסון והקולגות שלו Donald Jackson, Jay Haley ו-John H. Weakland פיתחו את התאוריה של Double-bind או מסר כפול. לפי תאוריה זו ילדים המפתחים סכיזופרניה מקבלים מסרים כפולים וסותרים מהוריהם לדוגמה מסר מילולי של אהבה תוך כדי מסר לא מילולי של אדישות כעס או שנאה.

"פרויקט בייטסון", היה פרויקט מחקרי בראשות בייטסון משנות החמישים וראשית שנות השישים, אודות מערכות האיזון במשפחה (family homeostasis), שלטענתו מהוות דרך למציאת תבניות התנהגות לא מודעות ברובן. בייטסון טען כי כדי למצוא את האיזון במקרים בהם עולים רגשות קשים כלפי המשפחה, מפנים בני המשפחה את האשמה לעבר בן משפחה מסוים. אותו בן משפחה הופך להיות מעין שעיר לעזאזל, המכונה מטופל מזוהה. מטופל מזוהה (באנגלית: Identified patient או IP) הוא מושג מתחום הפסיכותרפיה המתאר אדם המזוהה עם הקושי הרגשי של משפחתו. האדם נבחר באופן בלתי מודע לתפקיד של נושא החולי המשפחתי, ובדרך זו הוא מייצג את הסכסוך הפנימי במשפחה. הדבר מאפשר לעתים להסב את תשומת הלב המשפחתית אליו במקום אל הבעיה המשפחתית, ובכך מקל על הכחשתה.

העניין של בייטסון בתורת המערכות היא מוטיב חוזר בעבודותיו. הוא היה אחד החברים המקוריים של קבוצת הגרעין ב-Macy conferences על קיברנטיקה, ועבד על תהליכים קבוצתיים וייצג את מדעי החברה והמדעי ההתנהגות. משנות ה-1970 ועד מותו קהל רחב של סטודנטים התוודע לעבודתו.

אנתרופלוגיה אקולוגית וקיברנטיקה

בספר צעדים לאקולוגיה של הנפש (Steps to an Ecology of Mind) בייטסון יישם קיברנטיקה לתחום של אנתרופולוגיה אקולוגית ולרעיון של הומאוסטאזיס. הוא ראה את העולם כשורה של מערכות שמכילות זו את זו כמו פרטים, חברות ומערכות אקולוגיות. בתוך כל מערכת הוא מצא תחרות ותלות. כל המערכות האלה מכילות שינויים אדפטיביים שתלויים בלולאות משוב לשלוט בשיווי משקל על ידי שינוי של משתנים רבים. בייטסון האמין כי מערכות אלה שהן בעלות מנגנונים של תיקון עצמי שמרו על עצמן על ידי שליטה מפני תהליכים של החלקה מעריכית (Exponential slippage) - גלישה לערכים שעולים או יורדים בקצב מתגבר (גידול מעריכי). הוא ראה במערכת האקולוגית דבר שהוא בטבעו טוב כל עוד הוא מאפשר לשמור על הומאוסטאזיס. היחידה הבסיסית להישרדות באבולוציה הייתה מבחינתו אורגניזם והסביבה שלו.

בייטסון ראה בכל 3 המערכות האלה של פרט, החברה והמערכת האקולוגי כחלק של מערכת קיברנטית אחת, שמבקרת את כל הדברים - ולא סתם מערכות שנמצאות באינטראקציה.

קישורים חיצוניים