תריסר נקודות מינוף

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת דונאלה מדווז. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא.

תוכן

תאור

זהו סיכום של מאמר מאת דונאלה מדווז - 12 נקודות מינוף להתערבות במערכת. (twelve leverage points to intervene in a system) וכן הערות של דרור ויונתן.

מדווז מדרגת את נקודות המינוף של מערכת מהנמוך לגבוה. כאשר היא מציינת שבמקרים רבים שהיא ניתחה, לגורמים הפועלים במערכת היו אינטואיציות טובות בקשר לנקודות המינוף במערכת, אלא שהנטייה הטבעית היתה לדחוף את המנופים לכיוון הלא נכון, ובכך להחמיר את הבעיות ולא לפותרן.

בכל מערכת ישנם מצבים המאופיינים על ידי 'מלאים' - ממלאי חומרי גלם, ועד 'מלאים' של שביעות רצון או כוח פוליטי. אל- ומ- המלאים הללו מובילים 'זרמים' המגדילים את המלאים או מקטינים אותם. כמו כן ישנן מערכות המאפשרות שליטה על הזרמים.

מבוא – מערכת פשוטה של אמבטיה

אמבטיה היא דוגמה פשוטה למערכת עם זרמים, מאגרים והשהיות

אמבטיה היא דוגמא למערכת בסיסית. מערכת פשוטה מתוארת על ידי 'מצב' המערכת, בדרך כלל זהו מאגר, או מלאי, של משהו – במקרה שלנו, המים בתוך המאבט. המאגר יכול להיות גם של דברים לא חומריים, כגון רמת האמון בפקידי ציבור או רמת הביטחון הנתפשת בציבור.

השליטה הבסיסית היא על זרמי המלאי – ברז פנימה וברז החוצה. כשאנחנו רוצים שהמים באמבט יעלו לגובה מסויים, נפתח את ברז הכניסה או נסגור מעט את ברז היציאה עד שהמים יגיעו לגובה הרצוי. זה המנגנון הבסיסי של לולאת משוב.

במערכות יותר מורכבות יש בה כמה מצבים ('מלאים') בו זמנית - לדוגמה ברזי מים חמים וקרים, וצריך גם להגיע לטמפרטורה מתאימה ולא רק לגובה מים מתאים. אם הברז של המים החמים מגיב באיחור בגלל שהוא מגיע מדוד מרוחק, אז הבעיה הפוכת יותר ראלית ומעניינית.

דוגמה נוספת למערכת מורכבת: חשבון בנק הוא סוג של אמבט כאשר המשכורת היא הברז על זרם שנכנס פנימה והצ'קים שאנו כותבים הם הברז החוצה. הריבית החיובית היא עוד ברז קטן שמוסיף מים כאשר האמבט מלא, והריבית על חובות היא ברז מיוחד שמרוקן האמבט עוד יותר כאשר הוא ריק. אם נחבר אלף אמבטיות כאלה לבנק, ו-1000 בנקים כאלה למערכת כספית לאומית, נתחיל להבין כמה המערכת הזו מסובכת.

קבועים

הקבועים הם 'קוטר' הברזים, ז"א כמה משתנה הזרימה עם שינוי במצב הברז.

דוגמה למאגר הוא החוב הלאומי של מדינה. השינוי בחוב הוא הגרעון. ה"ברזים" שמקטינים את החוב הן ההכנוסת הנגבות מהציבור. פתח הניקוז הן ההוצאות של הממשלה. הכנסת משרדי הממשלה והשרים רבים הרבה על הקבועים ששולטים בפתחים האלה, והם משתנים שיש להם השפעה פוליטית עלינו. למרות זאת, במדינות כמו ארה"ב החוב הלאומי תופח תמיד, לא משנה מי הנשיא ומאיזו מפלגה.

לעיתים רחוקות יש מצבים בהם קבועים הם נקודות מפתח. המקרים האלה הם בדרך כלל כאשר המערכת נמצאת ליד גבול קריטי וכל שינוי קטן משנה. מקרים אחרים הם כאשר הקבועים הם של לולואת משוב חיובי (כמו ריבית או ריבוי אוכלוסין) – אז לקבועים יש ערך משמעותי. אבל בדרך כלל מערכות מתוכננות או מתפתחות למצב בו לקבועים יש השפעה מעטה על התנהגותן. מצב בלתי יציב ישאר לא יציב, ומצב יציב לא ישתנה הרבה בגלל שינוי של הקבועים.

אחרי הרבה זמן של תקנות זיהום אוויר והחלטות על קבועים בשבילה, האויר בלוס אנגלס פחות מזוהם אבל הוא בהחלט עדיין לא נקי.

הגודל של מאגרים ו'חוצצים' יחסית לזרמים

אמבטיה גדולה עם ברזים קטנים, או אמבטיה קטנה עם ברזים גדולים. זה ההבדל בין אגם לבין נהר. גודל האמבט יחסית לגודל הזרם משמש כ"בולם זעוזים". מאגרים משמשים כגורם מייצב של מערכת, מסיבה זו שומעים הרבה יותר על נהרות העולים על גדותיהם מאשר אגמים. בכימיה מאגר מייצב נקרא באפר, או חוצץ.

הכוח המייצב של מאגרים הוא הסיבה שאנו שומרים כסף בבנק ולא מוצאים מיד את מה שהרווחנו. או הסיבה שפירמות מחזיקות מלאי במחסנים ולא מזמינות אותו רק אחרי שאנשים הוציאו את הסחורה מהחנות, או הסיבה לכך שגודל האוכלוסיה של מין בסכנת הכחדה צריך להיות גדול יותר ממה שמאפשר לשמור על מינימום שלה.

ניתן להגדיל יציבות של מערכת על ידי הגדלת המאגר, אבל מאגר גדול מידי מפריע לתגובתיות - הוא מגיב לאט מידי.

חלק מהמלאים גדולים (כמו מחסן גדול או מאגר מים) יקר להקים ולתחזק. עסקים המציאו הספקה בדיוק בזמן (JIT), בגלל שהם הגיעו למסקנה שכדאי לפשל מידי פעם ולהדפק מאשר להחזיק מלאי גדול ויקר, וכן בגלל שדבר זה מאפשר להם להיות גמישים יותר בתגובה לתנאים משתנים.

יכול להיות שהרבה עסקים המבצעים החלטות לגבי מדיניות המלאי מחליטים על מלאים קטנים שעדיפים להם. אך החלטות אלו מצטרפות יחד למערכת כלכלית פחות יציבה.

לגודל היחסי של מלאים השפעה ניכרת על התנהגות המערכת, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.

המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות

המבנה הפיזי של דברים, כמו מבנה הצנרת, משנה

כאשר רשת הכבישים ההונגרית הונחה כך שכל התנועה במדינה עוברת דרך בודפסט , יש לכך השפעה רבה על זיהום האוויר ועל היוממנות וקשה מאוד לתקן את זה על ידי תקנות זיהום, רמוזרים או הגבלות מהירות.

הדרך היחידה לתקן מערכת שבנויה רע היא לבנות אותה מחדש, אם אפשר. לרוב אי אפשר, היות ושינויים פיזיים הם השינויים האיטיים והיקרים ביותר במערכת.

יש גם דברים שבשום מחיר אי אפשר לשנות. מעבר הזמן, למשל.

דור הביבי בום הפעיל לחץ על הגנים, אחר כך בתי הספר, אחר כך הקולגי'ם, אחר כך שוק הדיור והעבודה. אי אפשר לעשות הרבה בעניין זה, כנ"ל גם לגבי מולקלות של CFC שמפרקות האוזון. הקצב בו מזהמים נשטפים מהאקוויפר, או הוצאה של צי רכבים לא יעיל במשך 10- 20 שנה.

מבנים פיסיים הם קריטיים למערכת, אבל לרוב קשה לשנות אותם לכן הם לא נקודות מינוף טובות. המינוף בנושא זה מתמצה בתיכנון טוב. לאחר שהמבנה גמור, נקודות המינוף הן להבין את צווארי הבקבוק ואת המגבלות שלו ולהמנע משינויים או הרחבות שיעמיסו על הקיבולת שלו.

אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת

בעיה אחרת של מערכות היא השהיות בזמן התגובה של לולאות משוב. או השהיות בין מצב העולם - תפיסה- פעולה- ותגובה.

כדוגמה מדווז מביאה שוב את הדוגמה של דוד מים שנמצא ארבע קומות מתחת לאמבטיה- המערכת עוברת תנודות של: מים חמים מידי, הפעלת הברז הקר, שום דבר לא קורה, מים קרים מידי, הפעלת הברז החם וכו'. זה נובע מהשהיה של המידע בנוגע למצב מערכת.

מערכת עם השהיות גדולות לא יכולה להגיב לשינויים מהירים. לכן לדעת מדווז יש בעיה למערכות בניהול ריכוזי כמו תאגיד הרכב GM או עם ברית המועצות. (אם כי מערכות אלה יכולות לנסות לפצות על כך במאצעות האצלת סמכויות, תקנות ומלאים גדולים כחוצצים).

עוצמת החשיבות של השיהוי בתגובת התהליך עומדת ביחס ישר לגודל השינוי במצב המערכת שלולאת המשוב מנסה להשפיע עליו. (כאשר השינוי שיגרם בעקבות לולאת המשוב הוא גדול, גורם הזמן נהיה חשוב יותר. לדוגמה אוטו גלידה ואמבולנס מתעקבים שניהם ב5 דקות, אבל היות ואמבולנס מייצג לולאת משוב שיכולה להשפיע בצורה דרמטית על "גודל השינוי" (חיים או מוות), לשיהוי שלו יש חשיבות גדולה יותר).

מדוווז מסבירה את ההבדל במקרה זה בין אמבטיה למקלחת. ההבדל הוא שכאשר מצב המערכת לאט השיהוי של בתגובה הוא פחות חשוב. לדוגמה לאמבטיה יש שינוי איטי יותר של טמפרטורת המים יחסית למלקחת. זאת בגלל קיום של מאגר חוצץ גדול - מי האמבטיה שגורמים לכך שהוספת מים חמים תורגש באופן איטי יותר מאשר אותה פעולה כשהיא במקלחת. במצב זה השיהוי של הדוד פחות קריטי יחסית למערכת שמשתנה מהר כמו מקלחת.

חלק מההשהיות הן קבועות: הזמן שלוקח לילד להביא ילדים משלו, הזמן הדרוש לבנות תחנת כוח וכו'.

השהיות קצרות מידי גורמות לתגובת יתר, מצב של רדיפה אחרי הזנב. התיקון של המערכת יוצר סטייה בכיוון ההפוך המחייב תיקון חדש. מערכת בעלת השהיות ארוכות מדי תיגרר לתנודתיות חזקה לאורך זמן או למצב כאוטי, במידה וההשהיות עוברות גבול מסויים ספיציפי למערכת. במערכות בעלות נקודות סף, השהיות כאלה עלולות להוביל לקריסה.

מכיוון שהרבה השהיות אינן ניתנות לשינוי, לדוגמה ילד גדל בקצב שלא ניתן לזרוז, מדווז טוענת שבעיקר צריך להאט את קצב השינוי, כך שתגובות לא יגרמו לכל כך הרבה צרות. כלומר יש להאט פעולות שתיקונן עלול לדרוש מאיתנו זמן רב במקרה של תגובת יתר. (לדוגמה, כאשר מתקרבים לסכנה של מים רותחים מאיטים את קצב השינוי של עוצמת הזרם).

זה נכון למשל בתחום האקולוגי: המערכות האקולוגיות לא עומדות בקצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית. היות ואי אפשר 'לזרז' את האקולוגיה, הפיתרון צריך להיות האטה של הפעילות הכלכלית והצמיחה. האטה כזו היא מנוף חזק על מערכת כלכלה-סביבה.

מדווז טוענת שמודל עולם 3 (דגם ממוחשב של העולם בהקשר של כלכלה אוכלוסין ואקולוגיה), האטת הצמיחה הכלכלית היא חשובה יותר מאשר פיתוח מהיר יותר של טכנולוגיה או פיתוח של מחירי שוק משוכללים יותר. טכנולוגיה או שכלול של השוק הם נסיונות לאצת התגובתיות. אבל יש גבול למהירות בה ההון הפיסי של העולם הן הביולוגי והן הטכנולוגי יכול להשתנות, אפילו לנוכח רעיון חדש או מחירים ותמריצים חדשים, וגם אלו לא משתנים באופן מיידי, לא בכל התרבות האנושית. יש יותר הגיון בלהאיט את הצמיחה הכלכלית כך שטכנולוגיות ומחירים יוכלו להדביק את הקצב שלה ולהתמודד עם תופעות הלוואי שלה, מאשר להאמין שהשהות לא תתקיים כלל.

כאשר אפשר לשנות את הזמנים של השהיות, יכולות להיות לכך השפעות חזקות על המערכת. אבל לא תמיד השינוי הוא בהכרח בכיוון רצוי. מדווז טוענת שהקטנת השיהוי של מעברי מידע וכספים תעודד את חוסר היציבות של המערכת.

חוזק של לולאות משוב מאזנות ביחס להשפעות שהן מנסות לאזן

המנוף הבא של מערכות הוא מערכת האיזונים הפנימית שלהן. ניתן לתאר זאת ע"י לולאת משוב מחלישות, הטבע מגיע אליהן באבולוציה ובני האדם ממציאים אותן משום שהן משמשות לשמר את המערכת בגבולות הבטוחים לפעולה.

הדוגמה הראשונה היא התרמוסטט, הוא שומר את החדר בטמפ' קבועה (זהוא הערך אליו מכוונת לולאת המשוב), הוא עושה זאת ע"י מנגנון חישה המנטר את המשתנה עליו הלולאה מפקחת ומנגנון תגובה המווסת את החימום ו/או הקירור.

למערכת מורכבת ישנן מספר מערכות מאזנות, חלקן אינן פעילות רוב הזמן, אלו המערכות אשר מגיבות המצבי חירום בלבד, כמו מטפי בטיחות אוטומטיים. מדווז מציינת כי ניסיונות התייעלות לרוב פוגעות במערכות הללו, כאשר בטווח הקצר אין שינוי, אולם המערכת אינה מוגנת עוד והדבר יתברר במצב החירום הבא...

העוצמה של לולאות משוב המחלישה, היא היכולת שלה לשמור את המאגר שלה בקרבת היעד הרצוי. עוצמה תלויה בקומבינציה של הקשרים ופרמטרים המרכיבים את לולאת המשוב, ויכולות להיות בתוכן נקודות מינוף.

דוגמה חשובה של לוללאת משוב מחלישה (הזוכה לסגידת הכלכלנים) היא דרך פעולתם של שווקים. המחירים פועלים לשמירת שיווי משקל בין הביקוש להיצע (שלא יהיה עודף של אחד מהם). ככל השמחיר - שהוא המידע החיוני המאותת למוכרים ולקונים - נשמר בהיר, לא נתון לויכוח, אמיתי (המחיר המוצהר הוא זה שמשולם) ומתוזמן, כך השווקים יפעלו באופן "חלק" יותר. מחירים שמשקפים עלויות מלאות אומרים לצרכנים כמה הם באמת יכולים להרשות לעצמם ויתגמלו את היצרנים היעילים.

פירמות וממשלות נמשכות באופן נואש לנקודת המינוף של המחיר, מובן שכולם מושכים אותה בכיוון הלא נכון עם סובסידיות, השפעות חיצוניות, מיסים ועוד צורות של מבוכה ובלבול. אנשים אלו מנסים להחליש את כוח המשוב החוזר של איתותי השוק על ידי עיקום המידע לטובתם.

נקודת המינוף האמיתית כאו היא למנוע מהם לעשות זאת. מכן ההכרח בחוקי להגבלת תאגידים, חוקים לאמת בפרסום, נסיונות להפנמת השפעות חיצוניות (כמו מיסי זיהום), הסרתן של סובסידיות פרברסיות, ודרכים נוספות ליישר את פני השטח של המגרש בו פועל השוק.

אף אחד מהדברים הללו לא מגיע רחוק מידי בימנו, בגלל החלשות של סדרה נוספת של לולאת משוב מחלישות: אלו השייכות לדמקורטיה. מערכת נפלאה זו הומצאה כדי לשים היזון חוזר המתקן את עצמו בין האנשים ובין הממשלה שלהם. האנשים, שיודעים מה הנציגים הנבחרים שלהם עושים, מגיבים על ידי בחירה של הנציגים פנימה והחוצה מהפרלמנט. התהליך תלוי בזרימה של מידע באופן חופשי, מלא וללא הטיה הלוך וחזור בין המצביעים ובין המנהיגים (הנבחרים).

מנהיגים מוציאים מילאירדי דולרים כדי לצמצם ולהטות את הזרם הזה. תנו לאנשים שרוצים לעוות את הסיגנלים של מחירי השוק את הכוח לקנות את המנהיגים האלה, הפכו את צינורות התקשורת לתאגידים בעלי אינטרס עצמי, ואף אחת מלולאות המשוב המחלישות לא תעבוד היטב. השוק והדמוקרטיה עוזרים לפורר זה את זה.

חוזקה של לולאת משוב מחלישות הינו חשוב ביחס להשפעה שהיא נועדה לתקן. אם ההשפעה מתחזקת, יש לחזק גם את המשוב. מערכת תרמוסטת עשויה לעבודה טוב ביום חורף קר, אבל אם פותחים את כל החלונות וכוח התיקון שלה יכשל.

הדמוקרטיה עבדה טוב יותר לפני הופעת כוח שטיפת המוח של תקשורת ההמונים הריכוזית. בקרות מסורתיות על דיג היו מספיקות עד שאיתור דגים באמצעות רדאר ורשתות סחף וטכנולוגיות נוספות איפשרו לכמה פירמות בודדות לחסל את שדות הדיג. כוחה של התעשיה הגדולה קורא לכוחה של הממשלה הגדולה להחזיק אותה תחת מעקב; כלכלה עולמית מחייבת ממשלה עולמית.

הנה כמה דוגמאות לחזוקן של לולאות משוב מחלישות במטרה לחזק יכולות של תיקון עצמי במערכת.

  • רפואה מונעת, התעמלות ותזונה טובה כדי לשפר את יכולותו של הגוף להלחם במחלות.
  • ניהול משולב של הדברת מזיקים לעידוד אויבים טבעיים של מזיקים ליבולים.
  • חוק חופש המידע להקטנת הסודות בממשלה.
  • מערכות ניטור לדיווח על נזקים סביבתיים.
  • הגנה על חושפי שחיתויות.
  • מיסי זיהום, דמי השפעה (imapct fees), ובונוסים על ביצועים להפנים חזרה אל תוך השוק השפעות חיצוניות הציבוריות של רווחים פרטיים.

התוספת סביב הפעלת לולאות משוב מחזקות

לולאת משוב מחלישה היא בעלת איזון עצמי; לולאת משוב מחזקת היא דבר שמחזק את עצמו. ככל שהיא עובדת יותר כך היא צוברת יותר עוצמה כדי לעבוד עוד. ככל שיותר אנשים חולים בשפעת, כך הם מדביקים עוד אנשים. ככל שנולדים יותר תינוקות, כך יש יותר מבוגרים שיוכלו להוליד תינוקות. ככל שיש לך יותר כסף בבנק, כך אתה מקבל ריבית טובה יותר ולכן יהיה לך יותר כסף בבנק. ככל שהקרקע מתבלה ונסחפת, היא יכולה לתמוך בפחות צמחיה, יש פחות שורשים ועלים להקטנת עוצמת הגשם והסחף ועוד קרקע נסחפת. ככל שיש יותר ניוטרונים במסה קריטית, כך הם מעיפים יותר ניוטרונים חדשים בתגובת שרשרת של ביקוע אטומי.

לולאות משוב מחזקות הן מקורות לצמיחה, התפוצצות, שחיקה, וקריסה במערכות. מערכת עם לולאות מחזקת ללא בקרה בסופו של דבר תהרוס את עצמה. מסיבה זו יש כל כך מעט לולאות כאלה. בדרך כלל לולאת משוב מחלישה תתחיל לעבוד במוקדם או במאוחר. המגפה לא תצליח למצוא עוד אנשים שניתן להדביק אותם, או שאנשים יקנטו בצעדים הולכים ומתחזקים כדי להמנע מהדבקה. אחוז התמותה יעלה וישתווה לאחוז הילודה - או שאנשים יבינו את המשמעות של גידול אוכלוסין לא מרוסן וילדו פחות ילדים. האדמה תסחף עד לסלע היסוד - או שאנשים יפסיקו את רעיית היתר, יקימו סכרים כנגד שטפונות, יטעו עצים ויעצרו את הסחף.

בכל הדוגמאות האלה, התוצאה הראשונה היא מה שיתרחש אם לולאת המשוב החיוביות תמשיך במסלולה, והשניה היא מה שיתרחש אם תהיה התערבות להקטנת כוחה הגדל. הקטנת התוספת הנובעת מלולאת משוב מחזקת - האטת הצמיחה - היא בדרך כלל נקודת מינוף חזקה יותר במערכת מאשר חיזוק לולאות משוב מחלישות, ועדיפה בהרבה מתן אפשרות ללואת המשוב המחזק לרוץ ללא שליטה.

צמיחה של האוכלוסיה ושל הכלכלה הן נקודות מינוף היות והאטה שלהן נותנת זמן ללואות המשוב המחלישות הרבות שיש - טכנולוגיה, ושווקים ועוד צורות של התאמה, שלכולן יש גבולות והשהייה. דבר זה דומה להאטת המכונית כאשר אתה נוהג מהר מידי, במקום לקרוא למען בלמים המגיבים מהר יותר או לחידושים טכנולוגיים במערכת ההגה.

דוגמה נוספת: לולאות משוב מחזקות רבות בחברה מתגמלות את המנצחים של תחרות מסויימת במשאבים שיאפשרו להם לנצח בתחרות עוד יותר גדולה בפעם הבאה. אנשי מערכות קוראים לכך לולאות "הצלחה למצליחים". אנשים עשירים מקבלים ריבית, אנשים עניים משלמים אותה. אנשים עשירים משלמים לרואי חשבון ולפוליטיקאים כדי להקטין את מיסיהם; אנשים עניים אינם יכולים לעשות זאת. אנשים עשירים מעניקים לילדיהם משחקים וחינוך; וילדים עניים מקבלים פחות. תוכניות ממשלתיות למלחמה בעוני הן לולאות משוב מחלישות בעוצמה נמוכה שמנסות להוות משקל נגד ללואות המחזקות החזקות האלה. יהיה זה הרבה יותר יעיל להחליש את לולאות המשוב המחזקות. זה מה שמס הכנסה פרוגרסיבי, מיסי ירושה, וחינוך ציבורי כללי בעל איכות טובה מיועדים לעשות (אם אנשים עשירים יכולים לקנות את המממשלה ולהחליש, תחת לחזק צעדים אלה, הממשלה במקום לאזן את לולאות "ההצלחה למצליחים" הופכת להיות רק עוד כלי לחזק אותן).

ראו גם

קישורים חיצוניים

מערכות מורכבות

אישים, הוגים וארגונים: דונאלה מדווז - ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן - האווארד ת. אודום - דיוויד בוהם - מכון סנטה פה

מושגי יסוד: אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - הגחה - לולאת משוב - גידול מעריכי - תגובת יתר

מערכות, מודלים וגישות: מערכת מורכבת - מערכת מפזרת - מודל מבוסס סוכנים - מערכת מורכבת אדפטיבית - חשיבה מערכתית - דינמיקה של מערכות - תורת המידע - כלכלה אבולוציונית - כלכלת מורכבות - שיטת המערכות הרכות

מערכות ואקולוגיה: מחזור ביוגאוכימי - חוק המינימום של לייביג - פרדוקס ג'בונס - עקרון ההספק המקסימילי - הולון - אנרגיה גלומה - שרותי המערכת האקולוגית - ייצור ראשוני - מטבוליזם

ספרים ומאמרים: ספינת החלל כדור הארץ - גבולות לצמיחה - מעבר לגבולות - חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי - תריסר נקודות מינוף - דינמיקת מערכות פוגשת את העיתונות - עיצוב כלכלה הוליסטית לעולם בר קיימא

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים