דת, קיימות וסביבה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף דת ושינויי אקלים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דת קיימות וסביבה עוסק בקשר בין דתות לבין ערכים, פעילות אישית ועשייה תרבותית, כלכלית ופוליטית בנושאים של סביבה וקיימות.

חלק משמעותי מהדתיים בישראל ובמדינות אחרות, שייכים לזרם השמרני. בשנים האחרונות זרם זה קרוב לזרמים של קפיטליזם ולאומנות והוא מתנגד לעמדות סביבתיות על רקע חשד כי מדובר באבטיח כלומר כיסוי ירוק לעמדות "אדומות" (סוציאליזם). מתח בין הדת לבין נושאי סביבה וקיימות נגוע גם לתחומים כמו גידול אוכלוסין ומצוות ריבוי שקיימות בדתות רבות. יחד עם זאת דתות רבות מדגישות את החשיבות של נחלת הכלל או הגנה על מוצרים ציבוריים ונרתעות מגישה ליברלית או ליברטרים שרואה בפרט עצמו את חזות הכל. כמו כן יש בדתות הדגשה של ראייה ארוכת טווח וגישות של צדק חברתי.

דתות ושינוי חברתי

בעוד שדתות רשמיות הנתמכות על ידי ממשלות (בשונה מאמונות של כל מיני מורדים בעבר אשר הוגדרו על ידי הממשלות האלה כ"כתות" או "כפירה"), הן באופן כללי רחוקות יותר ממחשבות על שינוי חברתי, ומתקשות יותר להתמודד עם שינויים בתפיסת עולם או רעיונות כמו אקולוגיה, פסיכולוגיה ועוד מושגים מודרניים, הנהגה דתית עם רעיונות של צדק חברתי יכולה להיות מרכיב מפתח בקידום של צדק חברתי ו/או צדק סביבתי. זאת משום שבדתות יש מושג חזק יותר של קהילה ודגש נמוך יותר על השאלה "מה יצא לי מזה" ונכונות גבוהה יותר של הציבור לפעול במשותף למען מטרות משותפות.

קיימות מספר דוגמאות בולטות למאבקים חברתיים או סביבתיים חברתיים שבהם הייתה שותפות מוצלחת בין ארגונים רדיקליים או ליברלים לצדק חברתי או סביבתי לבין ארגונים דתיים. דוגמאות אלה כוללות את - המאבק לביטול העבדות (שכלל ליברלים שפעלו יחד עם גורמים דתיים כמו הקווייקרים) המאבק של גנדי לעצמאות הודו (שנשען בחלקו על קהילות הינדיות), המאבק בראשות מרטין לותר קינג והתנועה לזכויות האזרח בארצות הברית למען זכויות אזרח לשחורים, מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד למען שבילי אופניים, והמאבק יובל 2000 למען שמיטת חובות לעולם השלישי.

דת ומדע

יש יחס מורכב בין דת ומדע. היו מדענים מאמינים כמו ניוטון ולייבניץ והיו כאלה שנגד הדת. גם היום המצב דומה. בזמן האחרון עקב התעצמות בעיית שינוי האקלים החלו להופיע אנשים דתיים שהם גם מדעני אקלים, לדוגמה קטרין הנואה‏[1]. לאחרונההוקמה האקדמיה למדעים של האפיפיור שוב בין היתר בגלל שיקולים סביבתיים‏[2]

דתות ומגוון ביולוגי

לפי מחקר שפורסם ב 2011 במדינות בהן יש יותר מגוון ביולוגי, מה שאומר בדרך כלל שיש יותר שטחי טבע בלתי מופרים, יש בדרך כלל יותר אנשים מאמינים‏[3], כמו שניתן לראות בתרשים מהמחקר‏[4]

דתות ושינויי אקלים

חלק גדול מהאנשים שמנסים לעצור את משבר האקלים עושים זאת כי הם מסתמכים על עובדות מדעיות. אולם יש גם לא מעט שעושים זאת מתוך אמונה. יש הרבה תנועות דת, ארגוני דת ואנשי דת, אשר מנסים לפתור את בעיית שינויי האקלים. קיימת הרבה דיסאינפורמציה בנושא הזה: כך לדוגמה מכחישי אקלים בארצות הברית לפי הקהל שהם פונים אליו טוענים או ששינויי האקלים הם "דת חדשה" ולכן לא הולכים יחד עם המדע או ששינויי האקלים הם כפירה בתנ"ך, בברית ה חדשה, בקוראן או בהשקפות דתיות אחרות. ייתכן שדבר זה משקף מחשבות אותנתיות, אבל ייתכן כי דבר זה פשוט נעזר בטיעונים שנוח לשווק לקלה דתי.

במציאות המדענים ברובם המוחלט מכירים בעיית שינויי אקלים (אם כי אין קונצנזוס לגבי חומרת הבעיה ולגבי הדרכים לפתרון) והרבה מנהיגים דתיים מצטרפים לקביעה הזו. יותר מכך: רוב הארגונים שהסיטו השקעות מדלקים מחצביים הם ארגוני דת ‏[5].


סוג הארגונים/ המוסדות החלק שמייצגים הארגונים/המוסדות מהסוג הזה שהסיטו השקעות מדלקים פוסיליים מתוך סך הארגונים שעשו זאת באחוזים
ארגונים דתיים 29%
ארגונים פילנטרופיים 17%
ממשלות 15%
מוסדות חינוך 15%
קרנות פנסיה 15%
ארגונים בלתי ממשלתיים 4%
ארגונים למטרות רווח 3%
ארגוני בריאות 1%
מוסדות תרבות 0%
אחר 0%

יש לציין שהאפיפיור פרנציסקוס ציין בנושא זה כי "הדרכים של הדת והמדע נעשות קרובות יותר ויותר היום" והיום יש במרכז הדת הקאתולית בואטיקאן אפילו אקדמיה מדעית שמפרסמת גם בנושא שינויי האקלים‏[6]. הוא לא הראשון שמציג רעיונות אלה. לדוגמה, פלוטרכוס שהיה היסטוריון וגם כוהן, כתב פעם (בביוגרפיה של פריקלס) שאלה שחושבים, שהם בגילוי קשר של סיבה ותוצאה באות כלשהוא הוכיחו שאין זה אות, אינם לוקחים בחשבון שבזאת הם שוללים גם אותות אחרים כמו סימנים באמצעות עשן ממדורות או צלצול שאומר מה השעה - בכל המקרים מדובר באות כלשהוא אבל הוא מבוסס על תהליך שיש בו קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, לפי השקפה זו, אם מישהו אחד אומר: "אם תפרו את המצווה, לא להרוס את כדור הארץ - יקרה לכם אסון, והשני אומר: "אם תשחררו יותר גזי חממה - הטמפרטורה של כדור הארץ תעלה וזה יגרום להשלכות סביבתיות" וכדומה, השני מתאר את הקשר של סיבה ותוצאה בתוך האות.

קיימות סביבה והצדקת האל (תאודיציה)

בעיות הקשורות לקיימות וסביבה קשורות, כנראה, לבעיה אחת פילוסופית - דתית שמתרידה כבר זמן רב הוגי דעות שונים. בכלליות אפשר לנסח אותה כך: למה בעצם קיים הרוע בעולם ומה יקרה עם יעלם? האנשים שמאמינים באלוהים לא הבינו למה בעצם העולם נברא עם בעיות. אחת התשובות היתה, שהאנשים שואפים לעולם מושלם, אבל אם לא יהיו בכלל בעיות האנשים יתפגרו משיעמום. כלומר המאבק בבעיות השונות נותן לאנשים מטרה מסוימת ואם לא יהיו בעיות בכלל, כמו שמתואר בסיפורים שונים על גן העדן או על מה יקרה באחרית הימים אחרי יום הדין וכך הלאה, לא כל כך ברור מה לעשות. אבל אם כך יוצא מצב אבסורדי: יוצא שלא צריך לשאוף לפתרון הבעיות, מה שבהחלט נראה כאבסורד. אנשים רבים התעסקו בבעיה הזו כמו לדוגמה לייבניץ‏[7], לב טולסטוי בספרו מלחמה ושלום ועוד.

יש 2 גרסאות פופולריות לפתרון הבעיה הזו והן קשורות לקיימות וסביבה:

1. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן צריך להאבק באיתני הטבע לבנות עוד ועוד מכונות וטכנולוגיה, כדי לפתור את הבעיות, עד אשר כל כוחות הטבע יהיו בשליטת בני האדם ולא תהיה כל בעיה.

2. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן הוא צריך להאבק באיתני הטבע ליצור כלים מספיק טובים כדי לחיות טוב, ולכן הוא לא צריך להשמיד כל מה שנראה כמכשול כי הוא לא רוצה להתאמץ ולהתגבר על מכשולים כלשהם. זאת אומרת: נניח אחת הבעיות היתה שחיות כמו נמרים או זאבים טרפו בני אדם. בני האדם הוכיחו את את האומץ והחוזק שלהם כאשר נאבקו בנמרים ואת חוכמתם כאשר המציאו כלים מספיק חזקים כדי לנצח אותם כמו חנית. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולבחון את עצמם, אלה עדיף פשוט להרוג את כל הנמרים, זה לא רק פגע בטבע זה גם הפך את החיים לפחות מעניינים והאנשים מתוך שעמום התחילו לחפש עיסוקים אחרים לדוגמה להילחם אחד בשני. דוגמה אחרת: בעבר האנשים בחנו את כוחם בחציית ביצות. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולחצות ביצות ולכן צריך לייבש אותם זה פגע בסביבה וגם הפך את החיים למשעממים יותר.

הדבר כנראה קשור לתופעות כמו השלכות של אורח חיים יושבני, דכאון, בחברה המודרנית וגם לפופולריות הגבוהה של ענפי ספורט כמו טיפוס הרים או שיט בסירות במים סוערים.

הדתות השונות וההתייחסות שלהן לערכי סביבה וקיימות

הרבה אנשים דתיים מגנים על סביבה וקיימות. במאי 2019 המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, אנטוניאו גוטיירס, אמר ששינויי האקלים, יביאו לאסון אם לא יעצרו כמו גם פגיעה במגוון המינים. הוא קרא לפעילות נחרצת כדי לעצור את 2 הפגיעות. הוא אמר ש-"אנחנו צריכים לשמור על עושר כדור הארץ שנוצר על ידי אלוהים ואני לא חושב שאלוהים יהיה מאושר לראות הרבה מהיצורים שהוא ברא נעלמים". הוא אמר גם שהוא אופטימי כי ככל שמתגברות ההשלכות של שינויי האקלים, אנשים מבינים יותר שצריך לפעול‏[8].

נצרות סביבה וקיימות

נכון לספטמבר 2018 כנראה הכי הרבה מאמצים לעשות את שינויי האקלים נעשים בדת הקאתולית. יש לזה חשיבות גדולה כי הנצרות היא כרגע הדת הפופולרחת ביותר והזרם הקאטולי הוא הפופולרי ביותר בנצרות: כ-1 .3 מיליארד בני אדם‏[9]. האפיפיור פרנציסקוס כבר כמה שנים מהווה את אחד המנהיגים שמתעסקים בנושא כאחד מהנושאים העיקריים של פעילותם הציבורית‏[10]. הוא אפילו שלח אנציקליקה שנקראת "לאודטו סי", לכל המנהיגים בדת הקאתולית בו הוא קרא להם לפעול כדי לפתור את הבעיה. בין היתר הוא קרה בה לפעול נגד ייצור יתר ותרבות הצריכה. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה ציטט האפיפיור כסימוכין את החלטותיהם של אסיפות בישופים, רובם ככולם מחצי כדור הארץ הדרומי - כלומר מהמדינות עם מעט כסף‏[11].

יהדות סביבה וקימות

פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודנטים הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים‏[12].

אחד הארגונים שעוסקים בחיבור הדת היהודית לשינויי האקלים הוא "המרכז הבין דתי לפיתוח בר קיימא" שכתב אחד מהפרקים בחוברת: ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. את הפרק כתבו הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, והוא ניקרא: "מגן העדן ועד משבר האקלים: קריאה בין דתית לפעולה." כמה ציטוטים מהפרק:

בראשית ברא ה' עולם רוחש חיים עשירים, חי וצומח. בגן עדן הבורא הורה לאדם "לעבדה ולשומרה". הכל

היה מאוזן. בזמננו במקום לשמר, בני אדם במהירות שומטים את הקרקע תחת האיזון האקולוגי של כדור הארץ: יערות הגשם מצטמקים, המדבריות מתרחבות, יערות עולים באש, וכדור הארץ מתחמם. פעולות אנושיות וחידושי הטכנולוגיה העניקו לנו כוח עצום על פני הבריאה, שתוצאותיו מורגשות בכל מקום. בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש לנו כעת את היכולת להרוס או, להביא את החיים על פני כדור הארץ לשינוי מכריע.

-- הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80


שורשים רוחניים למשבר האקלים

ההתדרדרות הנרחבת בעולם הטבע מעבר לצרכים הפיזיים, משבר האקלים מעביר מסר עמוק יותר. מלמדת שדרך החיים שלנו לא מאוזנת. לפיכך המשבר האקולוגי גם מעיד על משבר רוחני של בני האדם והאופן בו אנו חיים כיצורים מוסריים בעולם חומרי. השקפות מתחום האמונה מכירות בכך שהפרעות אקולוגיות מופיעות מתוך חוסר איזון פנימי בין מליארדים של בני אדם. תיקון המצב יבעבע מרקע רוחני.

-- הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80


השיעור שהתורה מעבירה אודות המבול היא חיונית עבורנו לגבי שינוי האקלים. מה הניע את ה' להוציא

לפועל את האסון הסביבתי החמור ביותר בהיסטוריה האנושית ולהשמיד כמעט את כל היצורים החיים? הרבנים בתלמוד מלמדים שגזר הדין נחתם בשל עוון הגזל )חמס( שבוצע בקנה מידה קטן באמצעות מעשים תמימים לכאורה. האנושות עמדה לדין קולקטיבי בשל התנהגות פסולה בהיקף קטן של פרטים רבים שחוברה יחדיו. אולם בתגובה לאכזריות אנושית זו, אדון העולם השמיד במתכוון כמעט את כל החיים היבשתיים על ידי הצפת כדור הארץ."

-- הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80

.

כיום, איפוא, הסיכון הגדול ביותר של השמדת העולם על ידי בני האדם בא לא מאילו שמתכוונים לכך, אלא

מהקולקטיב, מעשים בלתי מכוונים של מליארדי אנשים. יש רושם כאילו פעילות "עסקים כרגיל" חסרת תוצאה הינה בעלת אפקט דרמטי. פעולות קטנות של מליארדי אנשים מביאים לשינויים גלובליים: הצתת מנוע הרכב, קניית כרטיס נסיעה במטוס, אכילת מזון שמקורו במקום מרוחק. קמעא קמעא אנחנו מתפשרים על האיזון האקולוגי שעליו אנחנו והדורות הבאים מסתמכים בכדי לפרוח ולשרוד.

-- הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80

.

לפני אחד מכנסי פסגת האקלים באו"ם שהתקיימו בעבר, המועצה של המוסדות הדתיים בארץ הקודש, בה

יושבים נציגים רמי מעלה מן הצדדים הישראלי והפלסטיני, פרסמה את ההצהרה המשותפת הבאה: "אנו מכירים באתגר ששינוי האקלים מציב ובציווי לפעול. אנחנו מקבלים את הבסיס המדעי של שינוי אקלים הנגרם על ידי האדם ובאיום שהדבר מציב לחברות אנושיות בפלנטה, כפי שמופיע בפאנל הבינממשלתי של האו"ם בענין שינוי אקלימי. אנו גם מקבלים את העובדה שיש שורשים רוחניים למשבר, ואת החשיבות של מתן מענה דתי.

-- הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80

.

אנו קוראים לעדות מאמינינו בארץ הקודש ובכל רחבי העולם להתמודד עם משבר זה על ידי אימוץ חשיבה

עמוקה מחדש בענין הקשר הרוחני והפיזי עם כוכב לכת זה שהוא מתת הא-ל, ועל האופן בו אנו צורכים, משתמשים ומשליכים לאשפה את המקורות המבורכים שלו. אנו גם קוראים לכל האנשים בעלי האמונה להפחית את פליטת גזי החממה באופן אישי ולהפציר במנהיגים הפוליטיים לאמץ מטרות חזקות, כובלות ומדעיות להפחית את גזי החממה, בכדי למנוע את הסכנות שבמשבר האקלימי. אנו מקוים שאיום זה על ביתנו המשותף בארץ הקודש ובכדור הארץ ימריץ מאמינים דתיים להתגבר על המתח הבין דתי ולעבוד ביחד עבור טובתנו וטובת ילדינו.

-- הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80

.

אנשי אמונה צריכים לקרוא לממשלת ישראל לקיים את הדברים הבאים:

1. לציית להתחייבויות בינלאומיות קודמות להפחית פליטת גזי החממה, ולהתחייב למטרות חדשות ושאפתניות מראש עבור שיחות האקלים של האו"ם בפאריז בדצמבר 2011.

2. לנצל את הסמכות המוסרית של מנהיגי הדת בארץ הקודש ואמינותם של מדענים מובילים להניע קהילות ברחבי העולם לקראת פעולות המקדמות קיימות סביבתית.

3. לעודד מנהיגי דת לקדם שינויים ארגוניים ושינויים בשטח שיניעו מנהיגי דתות בישראל למנוע פליטת גזי החממה ולחזק את כוחן של הקהילות.

4. לערוך אירועים ארציים ובינלאומיים אודות אמונה ושינוי האקלים.

5. לשנות את מערכת החינוך והחינוך הגבוה בישראל כך שיתייחסו לקשר בין אמונה, אקולוגיה וחיים בקיימות.

-- הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80

.

עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"‏[13].

הגדת פסח אקולוגית

ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להיגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים‏[14][15]. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה‏[16][17]. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגוראם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה התרחשה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

בודהיזם סביבה וקיימות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - כלכלה בודהיסטית

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Emma Frances Bloomfield Understanding Christians’ climate views can lead to better conversations about the environment 5 לאוגוסט 2019, The Conversation
  2. ^ The Pontifical Academy of Sciences The Pontifical Academy of Sciences
  3. ^ Shonil A Bhagwat ,Stuart R. Harrop Nigel Dudley Religious following in biodiversity hotspots: Challenges and opportunities for conservation and development מרץ 2011, Research Gate
  4. ^ Shonil A Bhagwat Figure 1- uploaded by Shonil A Bhagwat מרץ 2011, Research Gate
  5. ^ Fossil Free Divestment Commitments
  6. ^ The Pontifical Academy of Sciences The Home Page of The Pontifical Academy of Sciences
  7. ^ ויקיפדיה גוטפריד_וילהלם_לייבניץ תאודיציה ואופטימליות
  8. ^ SETH BORENSTEIN AND EDITH M. LEDERER U.N. Secretary-General Warns of 'Total Disaster' If Global Warming Isn't Stopped 9 למאי, 2019, Times
  9. ^ ויקיפדיה List of Christian denominations by number of members
  10. ^ The Forum on Religion and Ecology at Yale NEWS ARTICLES RELATED TO POPE FRANCIS, CLIMATE CHANGE, AND THE ENVIRONMENT
  11. ^ ויקיפדיה לאודאטו סי
  12. ^ פינחס אלפרט גשם ורוח: מטאורולוגיה בראי היהדות 2008, קותר
  13. ^ מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?חרדים לסביבה
  14. ^ DosOso 10 plagues explained scientifically 25 לנובמבר 2014 Imgur
  15. ^ Live Science Staff The Science of the 10 Plagues 11 לאפריל 2017, Live Science
  16. ^ Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire 04 לנובמבר 2014, Springer Nature
  17. ^ Adam Schneider Selim Adalı No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire דצמבר 2014, Research Gate