האדם הכלכלי-ביולוגי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


האדם הכלכלי ביולוגי הוא ניסיון לייצר חלופה לאדם הכלכלי המקובל שנהוג להשתמש בו בכלכלה נאו-קלאסית. "האדם הכלכלי" נוצר על ידי הפשטה שהייתה נוחה לכלכלנים. הבעיה היא שהפשטה זו מתנגשת עם עקרונות בסיסים בביולוגיה וגורמת לכלכלנים לדבוק במיתוסים לא מדוייקים על השוק ועל הרווחה החברתית. לקראת סוף המאה ה-20 צמחה הכלכלה ההתנהגותית שנשענה יותר על מחקרים בפסיכולוגיה כדי להבין איך אנשים מתנהגים באמת. ברצוננו לבסס את הכלכלה על יסודות מדעיים ופירוש הדבר (ברוח המאמר שתי התרבויות) שלא ניתן למודל הבסיסי לסתור באופן בוטה חוקי טבע בסיסיים יותר - כשם שחוקים בביולוגיה אינם יכולים לסתור בשום אופן חוקים פיזיקליים והם בדרך כלל ביטוי של חוקים אלה שבא לידי ביטוי על ידי צירוף של מורכבות גבוהה יותר.

המניעים הבסיסיים של יצור ביולוגי

  • בני האדם הם סוג של יצור ביולוגי.
  • כל יצור ביולוגי, הוא בעל נטייה לממש שתי מטרות אבולוציוניות חשובות - שרידה ושגשוג של הפרט עצמו והולדת צאצאים פוריים.
  • עלינו להניח איפה כי שתי מטרות אלה - שרידה (ובמקרה הטוב שגשוג) והולדת צאצאים (וטיפוח הסיכוי שלהם להתרבות) הן שתי המטרות הבסיסיות שנמצא בקרב רוב בני האדם, ברוב התרבויות ברוב הזמן. רוב המטרות והפעולות שאנשים מבצעים הן למעשה דברים שנועדו לשרת מטרות אלו.
  • מטרות ופעולות אחרות נובעות מפתולוגיה של מטרות אלו (לדוגמה בגלל שיבוש של מנגנון ביולוגי - כמו התמכרות או סרטן) או בגלל התפתחויות אבולוציוניות ברמות אחרות (של יצורים אחרים או של טכנולוגיה, רעיונות , מוסדות וכו').

הביולוגיה מכתיבה את המגרש של העדפות הפרט

ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים. דבר זה מתנגש בצורה חזקה הן עם הנסיון היומיומי שלנו, הן עם נתונים כלכליים והן עם התאוריות הביולוגיות של אבולוציה ביולוגית הן באופן כללי והן באופן ספציפי ביצורים עם רבייה מינית. הרעיון של "מקסום תועלת" של הפרט, יחד עם הנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים בשוק, מבטל שיקולים חשובים מאוד ליצור ביולוגי כמו הצורך להרשים, לבחון או להקשר עם בן או בת זוג או הולדה או טיפול בצאצעים.

הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי, מניח כי אנשים נולדים עם "פונקציית תועלת" נתונה מראש, שהם יצורים אנוכיים ורציונליים, חסרי רגשות ומתחשבים רק בעצמם. חלק מהכלכלנים ממשיכים את המסורת של ג'רמי בנתהם שטען שהשגת דברים שאנו רוצים היא דבר טוב והגדרת הרע היא דברים שאנחנו לא רוצים. אלא שבחינה של הדברים שאנשים רוצים - מזון , בטחון , מין , מעמד חברתי, רכוש ועוד מגלה שרובם הם פשוט דברים שעוזרים לנו לשרוד, להתרבות או לגדל צאצאים. הסיבה שבגללה אנחנו מרגישים טוב כאשר אנחנו אוכלים מזון היא שהגוף שלנו מפריש הורמונים בזמן אכילת המזון שגורמים למוח שלנו לעונג. דבר זה כלשעצמו נובע מכך שמזון מסייע לנו לשרוד. יצורים ביולוגים שסובלים מאכילה או ממין - פשוט לא שורדים כדי להעביר תכונה זו הלאה.

הניתוח הכלכלי מניח שכל אדם מחליט בכוחות עצמו, באופן אוטונומי, מה יהיו העדפות שלו. הטענה הביולוגית היא שהעדפות אלה יהיו ברוב המקרים כפופות לאילוצים ביולוגיים. יש מעט מאוד אנשים שיעדיפו לאכול ברזל במקום מזון או לשבת בגשם ללא מחסה במקום להיות בבית או ללבוש מעיל. הסיבה היא שהם צריכים לשרוד ולכן עליהם לאכול כמות מסויימת של קלוריות ולהתגונן מקור ורטיבות. הביולוגיה מותירה לנו עדיין מגוון אדיר של העדפות, צרכים, שיקולים וטעויות אבל מגוון זה מוכתב ברוב המקרים על ידי צרכים ביולוגיים אישיים או צרכים חברתיים הנובעים מצרכים אלה. כמובן ייתכנו מקרים נדירים בהם נעדיף לשבת בגשם או לאכול ברזל - אבל נדרשות נסיבות יוצאות דופן לשם כך - נסיבות שכרוכות גם הן בצרכים ביולוגיים.

פתולוגיה ביולוגית

ניתן להתייחס גם לפתולוגיות. בני אדם צורכים סמים, נקלעים לאנורקסיה או למצבים הרסניים אחרים. מצבים אלה אינה תורמים לשרידה ולהתרבות. איך זה יכול להיות?

דבר זה נובע מכך שהגוף הביולוגי הוא דבר מורכב. סמים מחכים סיגנל חשמלי שבמקור נועד לאותת לגוף שמדובר במשהו טוב, וגורמים לתקלה במערכת שגורמת להתמכרות מיותרת. ניתן להשוות זאת לפתולוגיות אחרות - טפילים או וירוסים ביולוגים שמתארחים בתוך יצור ביולוגי , או וירוס מחשב. במקרים אלה קיים סוכן כלשהו אחר. לסוכן זה יש לו הגיון אבולוציוני משל עצמו - שאינו תלוי בהכרח בתועלת של האבולוציה של המארח (אם כי ייתכנו מקרים רבים שבהם האבולוציה שלו כרוכה באבולוציה של המארח). סוכן זה מנצל את תכונות המערכת, המבנה שלה ותפקודה לצרכיו. מבנה המערכת נועד במקור כדי להשיג מטרות אחרות. וירוס או וירוס מחשב לא רק יגרום לגוף להשקיע משאבים כדי לשכפל אותו, אלא גם יגרום להטעיה או שיבוש של מערכת החיסון או מערכת ההגנות במחשב כדי שאלו יאמינו שמדובר בתופעה חיובית או לגיטימית. לקיחת המשאבים ו/או ההטעיות יכולים לגרום לנזק לגוף המארח.

לפי ההגדרה הבנתהמית - כל אדם יודע תמיד מה טוב לו, ומה שגורם לנו להרגיש טוב הוא גם בהכרח טוב. זו דרך טובה לספק הצדקה מוסרית לכל סוג של קנייה בשוק, אבל הטיעון הזה נקלע לבעיה כאשר אותם אנשים צורכים סמים אלכוהול או סיגריות ברגע נתון ולאחר מכן משקיעים מאמץ רב כדי להפסיק לצרוך מוצרים אלה. אפשר להתפלפל אם מדובר בהתנהגות רציונלית או לא - אבל דבר זה יוצא מנקודת הנחה א-ביולוגית לפי בני אדם הם רציונליים או שיש להם יכולות מחשבה תפיסה וחישוב שפועלים תמיד בצורה מושלמת באופן קסום.

ההסבר הנכון יותר הוא שבמקרים רבים המערכת האנושית בנוייה בצורה שתגדיל את השרידה והולדת הצאצאים - עם הסיגנלים הנכונים ובסביבה שבה האדם התפתח. אבל יש חומרים ואולי גם סביבות שמערימים על מערכת זו. וירוסים במחשב אינם מועילים למחשב גם כשהוא משכפל אותם, וירוסים בגוף אינם מועילים לגוף למרות שהוא מסייע להם ואנשים מכורים לחומרים שונים ומזיקים עושים זאת בגלל ההתמכרות שהיא פתולוגיה כימית ולא בגלל חופש בחירה אישי.

מציאה של בן או בת זוג מתאים

אנשים צעירים משקיעים זמן רב ומאמצים רבים במציאת בן זוג מתאים , כאשר המטרה הביולוגית של כל הדבר הזה היא הולדת צאצאים. דבר זה הוא תופעה אוניברסלית ברוב היצורים בעלי הרבייה המינית. קיימות אסטרטגיות שונות בין הזכרים לבין הנקבות- נקבה צריכה למצוא את הזכר ה"מושלם" שממנו תקבל את הגנים הטובים ביותר ואילו זכרים בקרב יצורים ביולוגים רבים הם בעלי העדפה לקיים יחסים עם כמה שיותר נקבות כדי להבטיח הפצה מקסימלית של הגנים שלהם. ישנם סיבוכים והיבטים רבים נוספים - לדוגמה נקבה אנושית צריכה לא רק זכר עם גנים טובים לילדים אלא גם זכר שיסייע לה לגדל את הילדים כאשר אלה יוולדו. בכך היא שונה לדוגמה מנקבה חתולה שמגדלת את הצאצאים שלה לבדה.

לא רק שנצפה שאנשים צעירים ישיקעו כסף ומחשבה בנושא זה - לדוגמה קנייה של בגדים יפים, השקעה במראה, באתרי הכרויות וכו'. יש לכך גם השפעות כלכליות גדולות יותר הנוגעות ל"מוצרי סטטוס" כמו מכוניות, דירות ומעמד כלכלי.

דוגמה להשפעה של חשיבה ביולוגית היא פתרון אחד ה"פרדוקסים" העתיקים בכלכלה - השאלה היא מדוע מים שהם דבר חיוני לגוף הן דבר זול אבל זהב שהוא דבר "חסר ערך" הוא דבר יקר. התשובה היא שזהב הוא נדיר ולכן מחירו גבוה ואילו מים הם דבר נפוץ בדרך כלל ולכן מחירם זול. אבל העיוות נמצא כבר בשאלה. זהב אינו "חסר ערך" - נכון שאי אפשר לגדל איתו מזון או לחצוב איתו ברזל - אבל חלק מתפקידו (בעיקר בתקופות קדומות כשאר הוא היה נדיר יותר) הוא לסייע למשוך בני זוג איכותיים יותר (ולהיות גם סיגנל חברתי שהוא דבר חשוב מסיבות אחרות) - ניתן להאמין שתכשיטים הם דבר "חסר ערך" רק אם מאמינים כי אין חשיבות לרושם שאנו מותירים על אנשים אחרים. אם אתם מאמינים למודל שאומר שבני אדם הם מין "רובינזון קרוזו" שחי לבד ולא צריך למצוא בן או בת זוג ולא רוצה להוליד ילדים אז תכשיטים נראים חסרי ערך. אבל רובנו הם לא רובינזון קרוזו ולכן זהב ותכשיטים אינם חסרי ערך.

השקעה רבה בילדים מעטים - אסטרטגיה K

בקרב בני אדם, כמו בקרב כל היונקים והעופות קיימת לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם.

בקרב יצורים ביולוגים מסויימים יש נטייה לעבר אסטרטגיה K - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם. אסטרטגיה זו מנוגדת לאסטרטגיה R - יצירת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מועטה בכל אחד מהם - דבר שמאפיין את רוב הצמחים, הדגים, החרקים ועוד. נקבת חרק יכולה להטיל אלפי ביצים שמהם יבקעו יצורים חיים שמעולם לא ראו את אימם ועליהם להסתדר בכוחות עצמם. רובם מתים או נטרפים בעודם קטנים מאוד. ורק מיעוט קטן מהם מגיע לבגרות מינית.

בניגוד לכך, אסטרטגית רבייה K מחייבת הולדת מעט צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם כדי לשפר את סיכויו לשרוד, ואולי אף למצוא לעצמו בן או בת זוג טובים. אסטרטגיה זו קיימת אצל רוב היונקים - שכן ההריון עצמו הוא הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר. גם בקרב עופות ישנה אסטרטגיה K על ידי הטלה של ביצים גדולות שמוגנות על ידי ההורים בתקופת הדגירה. ככל שיש צאצאים מעטים יותר כן מתקרבים לאסטרטגיה K מובהקת יותר. אצל כל היונקים יש גם תקופת הנקה, שבה יש גם תמיכה, לימוד, הזנה והגנה על הצאצאים מצד ההורים. תקופה זו מקובלת גם בקרב רוב העופות. דוגמה חזקה לאסטרטגיה K בקרב עופות הוא הפינגווין הקיסרי שמוליד צאצא אחד בכל הטלה שזוכה להגנה חימום ומזון במאמץ עצום מצד שני הוריו.

אסטרטגיית K אינה טובה או רעה יותר לעומת אסטרטגיה R - היא פשוט אסטרטגיה שמותאמת לנסיבות ולפעמים היא מוצלחת יותר או פחות. אצל עכברים יש נטייה לאסטרטגיה R גדולה יותר לעומת יונקים אחרים כמו דובים - שכן לא חשוב כמה ישקיעו ההורים בצאצא הוא עדיין ישאר קטן ופגיע לטורפים רבים ואפילו הוריו אינם יכולים לסייע לו. לכן אסטרטגיה R נפוצה אצל יצורים קטנים רבים. אסטרטגיה R היא הגיונית יותר בקרב יצורים גדולים יותר וכן בקרב יצורים שאצלם יש חשיבות גדולה יותר ללימוד - כמו ציפורים שצריכות ללמוד לעוף או דובים שצריכים ללמוד לצוד. לכן לדוגמה דובי קוטב או פילים הם יצורים בעלי אסטרטגיה K מובהקת.

בקרב בני אדם יש אסטרטגיה R חזקה. שנים רבות בהם הורים פועלים, בדרך כלל ביחד (כזוג ו/או כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו השגת מזון לילדים, הגנה פיזית, טיפול בזמן מחלה, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות רבות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם. ואף דואגים לסייע גם בגידול הנכדים.

בחירות אלה אינן מקריות, אלא נובעים מכך שבני האדם הם יצור גדול יחסית (המוגן מפני רוב הטורפים), שעבור ילדיו יש יתרון עצום בחניכה והגנה מצד ההורים. הצאצא האנושי פגיע וחסר אונים לפחות בשנתו הראשונה והוא זוכה להגנה והדרכה לפחות עד גיל הילדות ובמקרים רבים עד גיל 12-13 זמן הבגרות המינית. משפחות וחברות יכולות להשקיע יותר או פחות בילדים - יש כאלה שכבר בגיל 6 הילדים מתחילים לסייע בעבודות השדה ויש כאלה שעד גיל 20 או 30 יהנו מחסות ההורים בזמן הלימודים - כמות השקעה זו תלויה בפרמטרים נוספים כמו חשיבות של התמחות ושל עבודות עתירות ידע מול עבודות עתירות עבודה - אבל גם בחברות שבהן משקיעים כביכול מעט בילדים ההשקעה היא גדולה ביחס לרוב היצורים החיים אשר מקדישים לכל היותר מספר חודשים לצאצאים.

ניתן לראות שינוי של אסטרטגיית הרביה גם בתוך החברה האנושית על פני ההיסטוריה. בעבר חלק גדול מהילדים מתו בזמן הילדות עקב מחלות ותאונות. משום כך זוגות היו מולידים כ-10 ילדים מתוכם היו עלולים לשרוד עד בגרות מינית רק 2 או 3 ילדים. לקראת סוף המאה ה-19 באירופה חל שינוי עמוק ברפואה ובהיגיינה ואיתו ירידה משמעותית מאוד בתמותת הילדים. דבר זה הוביל לגידול אוכלוסין מהיר (שכן משפחות עדיין הולידו 8 או 10 ילדים אבל רוב הילדים שרדו) שעבר עם השנים למדינות אחרות. עם זמן יש ירידה בפריון הילודה - אילוצים של יוקר מחייה, התמחות והשקעה בילדים גרמו לכך שנשים יולדות 1-3 ילדים ברוב המדינות המערביות ומגמה זו של הורדת הפריון - מעבר דמוגרפי היא מגמה שמתפשטת לכל מדינות העולם.

פירוש הדבר הוא שעבור רוב האנשים (אלה שמולידים ילדים, ואפילו אנשים שאינם מולידים ילדים אבל נולדו עם מוח וגוף שנועדו להוליד ילדים) הולדה ושמירה על הצאצאים שלהם היא דבר חשוב מאוד. מבחינה כלכלית נצפה שאנשים לא רק ישקיעו זמן ומרץ רב בהשגת הנוחות האנוכית שלהם אלא גם בהגנה , השקעה וטיפוח של הצאצאים. לדוגמה קניית בית גדול יותר כדי לאפשר לילדים לגדול בו, הגנה על הילדים בדרכים שונות, קניית מזון לילדים, השקעה בחינוך, ביגוד ועוד.

אבולוציה של רווחה לפרט ולחברה

יצורים ביולוגיים חייבים לשרוד ולהתרבות כדי להעביר את הגנים שלהם הלאה. פירוש הדבר הוא שעיצוב האורגניזם הוא כזה שהוא יתגמל את הפרט בגירוי חיובי - תחושה נעימה - בגין פעולות שמשפרות את השרידה וההתרבות. לדוגמה צמא ורעב עם דוגמאות לגירוי שנועד לשמור על מאזן אנרגיה, חומרי הזנה ונוזלים כך שיהיה טעים. לכן גם מזונות מסויימים מגרים אותנו וחלק - כמו בשר רקוב או פירות בוסר - דוחים אותנו. מזונות אלה יכולים להועיל ליצורים חיים אחרים אבל לא לבני אדם. גירויים נוספים שנועדו לשמור אותנו בחיים כוללים בקרה על טמפרטורה רצויה, בטיחות מיצורים אחרים, מחבלות, הגנה ממחלות ועוד. גירויים יכולים להיות גם גירוי שלילי - לדוגמה המנגנון של כאב נועד לסייע לגוף לשקם את האיזור הפגוע וכן להבהיר למוח שקיימת בעיה שמחייבת טיפול -לדוגמה קוץ שצריך להוציא, פצע שצריך לרפא, רגישות או מחלה או פצע שדורשים מנוחה וניקוי.

בדומה לעניין הגבוה שלנו בשרידה, יש לכל יצור חי גם עניין גבוה בהתרבות, בשמירה ובטיפוח של צאצאים - עניין במין, במראה חיצוני מושך, במעמד חברתי (שמסייע להשיג או לשמור בני זוג, ומסייע בשמירה על ילדים), בחינוך ילדים והגנה עליהם - קשורים כולם לגירויים חיוביים עקב התנהגות שמשפרת את הרבייה שלנו.

גירויים חיוביים חייבים לחלוף עם הזמן. שכן לאחר שהגוף השיג מטרה אחת הוא חייב להשיג מטרה אחרת. אם השבענו צורך דחוף אחד ושיפרו את הסיכוי שלנו לשרוד, לעיתים קרובות אנחנו יכולים להשביע צורך אחר או ובכך לשפר את השרידות עוד יותר. לדוגמה אם הרוונו את הצמא נזכר שאנו רעבים, ואם אנו לא רעבים ולא צמאים נוכל לטפל בשיפור צרכים אחרים - כמו שינה, טיפוח עצמי, ניקיון, הגנה, לימוד, השגת מזון נוסף, שיפור הקשרים החברתיים או חיזור אחר בת זוג. אם נניח אורגניזם שחי במעין נירוונה הדבר פועל נגד השרידה או הרבייה שלו. אם לביאה תסתפק בהולדת גור אריות אחד בלבד כאשר יש לה מספיק משאבים להוליד ולטפח שני גורים, היא תסבול מנחיתות אבולוציונית מול לביאות אחרות.

בני אדם יכולים לראות יצורים אחרים שנראה כי הם חיים במעין "נירוונה" - לדוגמה אריות שישנים זמן רב, עצלנים, קואלות, יצורים השרויים בשנת חורף וכו'. אין זו "עצלות" אלא דוגמאות של חסכון אנרגיה כדי להתאים לסביבה. טורפים רבים חוסכים אנרגיה על ידי שינה ממושכת - אין להם טעם בשעות ערות רבות לאחר שכבר השיגו מזון, בין היתר עקב קושי לאגור מזון שנטרף. לעומתם צמחונים רבים הם פעילים במשך שעות רבות של היום עקב מזון דל יותר. סנאים יכולים לשמור מזון לחורף ואכן עושים זאת. יצורים אחרים אוגרים אנרגיה בתוך הגוף לתקופות קשות ומנצלים מאגר זה בימי החורף - כשיש פחות מזון.

חלק מהגירויים שלנו הם גירויים של מרוץ אבולוציוני עם יצורים אחרים ובעיקר מול בני אדם אחרים. לא יכולה להיות בהם נקודת שובע אמיתית. אם לכולם יש מכונית גדולה והמכונית הגדולה נועדה למשוך בנות זוג, אין טעם להסתפק במכונית בינונית גם אם זו עונה על כל צרכי השרידה שלנו (לדוגמה להגיע לעבודה) - אנחנו אולי נשרוד אבל הגנים שלנו לא. משום כך הרעיון של שיפור הרווחה על ידי צריכה נוספת של מוצרים ושירותים הוא במידה מסויימת נאיבי - לזמן מה בית גדול יותר, תוספת של בגדים או שעונים יכולה לשפר את ההרגשה שלנו - אבל הלחץ האבולוציוני הוא כזה שיעודד אותנו לצרוך עוד - בלי קשר להעדפות שלנו עצמו - כדי להרשים אחרים ולהנות מהערכה חברתית שתסייע לנו להשיג בני או בנות זוג, להוליד ילדים ולסייע להישרדות שלהם.

מבחינה שכלית אנחנו יכולים להניח שמצבו של אדם עם דירה של 100 מטרים רבועים עדיף על מצבו של אדם עם בקתה בגודל 20 מטר רבוע, אבל בסופו של דבר שני האנשים הם אורגניזמים שמתפקדים הודות לגירויים במוח שלהם. אם שני האנשים בדוגמה נמצאים בשתי חברות שונות, ושניהם מוקפים באנשים בעלי שטח דירה דומה לזה לשלהם - אז לבעל הדירה הגדולה אין באמת יתרון על בעל הדירה הקטנה. לעומת זאת אם יש פערים בתוך אותה חברה ובעל הדירה הגדולה, כמו גם אנשים אחרים, משווים עצמם לבעל הדירה הקטנה הוא עשוי להרגיש מעמד חברתי גבוה יותר.

לבני אדם יש מספיק מודעות עצמית כדי לבחור לא להיות במרוץ האבולוציוני - לא להוליד ילדים, להוליד פחות ילדים או לא להשקיע בחינוך או בכישורים אחרים שיכולים לשפר את מצב הצאצאים - אבל בטווח ארוך יותר המקום של צאצאים אלה ייתפס על ידי צאצאים של אנשים שבחרו אחרת. כל עוד מדובר בבחירה אישית, ולא במאמץ כוללני יותר, הסתפקות כזו במועט תמיד תוביל להצלחה של גנים של אנשים שלא הסתפקו במועט.

תכונות נוספות

  • הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים - בספר הגן האנוכי מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי מלחמות הזרע. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.
  • בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום, היכולת ללמוד כיצד ללכת, היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.
  • בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאוד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים. שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פירוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פירוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פירוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאוד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאוד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פירוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק. ההסבר המקובל הוא ניתוח שולי - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כסמל סטטוס חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאוד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.