הוליזם

הוליזם , Holism, (מתוך המילה היוונית ολoς, שפירושה שלם או כולל) היא הרעיון שתכונות מערכת לא יכולות להקבע או להיות מוסברות רק על ידי סך כל המרכיבים שלה. המילה, יחד עם התואר הוליסטי, נטבעו על ידי יאן סמאטס בתחילת שנות ה-20 של המאה ה־20. במילון אוקספורד האנגלי, סמאטס מגדיר את ההוליזם כ"נטייה בטבע ליצור שלם שהינו גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית".

תאור גראפי של חלק ממודל עולם 3 מתוך הספר גבולות לצמיחה. התמונה מתארת זרמים ומאגרים, קשרי גולמין ולולאות משוב. מודל עולם 3 מדגים חשיבה הוליסטית שבה מסתכלים כיצד תתי מערכות שונות כמו חקלאות ואוכלוסין (בתמונה), משאבים מתכלים, ייצור תעשייתי וזיהום משפיעים זה על זה.

הוליזם מוגדר לעיתים כהיפוכו של הרדוקציוניזם, למרות שתומכי הרדוקציוניזם המדעי טוענים כי מוטב להתייחס אליו כאל היפוכו של הרדוקציוניזם התאוותני. אפשר להנגיד אותו גם עם אטומיזם. כמה מבקרים טוענים שהוליזם הוא ניסיון למיזוג בין רעיון הבריאה האלוהית לבין רעיון האבולוציה.

השטח של חשיבת מערכות התפתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם מספר גדול של נושאים תוך שימוש במושגים הוליסטיים.

הוליזם במדע

בסוף המאה ה-20 הוליזם הוביל לחשיבה מערכית ונגזרותיה, כמו תחומי הכאוס וסיבוכיות. מערכות בביולוגיה, פסיכולוגיה או סוציולוגיה הינן בדרך כלל מורכבות כל כך עד שהתנהגות שלה נראית "חדשה" או כ"הגחה". לא ניתן להסיק אותה מתוך התכונות של גורמים המערכת עצמם.

הוליזם בכלכלה

ניתן לראות בגישה של כלכלה אבולוציונית, ששורשיה נמצאים אצל יוזף שומפטר ותורסטן ובלן, כגישה הוליסטית בכלכלה. גישה זו משתמשת במונחים מתוך הגישה האבולוציונית הביולוגית, וכיצד מערכת החידוש מתפתחת על פני זמן. ידע והכרות של מי, מה ואיך הם חלק ממערכת העסקים הכלכלים. ידע יכול להיות גם טקטי כפי שמתואר על ידי קרל פולני (Karl Polanyi). מודלים אלו הינם פתוחים, ומחשיבים את העובדה שקשה לחזות בדיוק את ההשפעה של צעדי מדיניות כלכלית.

ראו גם

• הגחה
• טכנולוגיה נאותה
• חשיבה מערכתית

קישורים חיצוניים

• הוליזם בוויקיפדיה האנגלית