היסטוריה של החקלאות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ההיסטוריה של החקלאות עוסקת בהבנת החקלאות בראיה היסטורית. דבר זה מסייע להבין היבטים שונים לגבי תרבות האדם וההיסטוריה שלו, והן היבטים בחקלאות, תזונה ומזון, אקולוגיה, כלכלה ועוד.

החקלאות התפתחה במשך אלפי שנים כתהליך ארוך טווח במספר מוקדים גאוגרפיים ברחבי העולם. בתקופה בין לפני כ-10,000 שנה ועד לפני כמה אלפי שנים חלה "המהפכה החקלאית" שבה חל שינוי חשוב מאד בכל אורחות החיים של האנושות - ביציאה מחברות של ציידים לקטים לחברות חקלאיות בעלות מאפיינים שונים מאד. באלפי השנים שמאז המהפכה החקלאית, המשיכה התפתחות של החקלאות עם ביות של עוד זנים, הגדלה איטית של הפריון החקלאי, שיפור הידע והטכנולוגיה בחקלאות והעברת מינים וזנים שונים בין יבשות שונות. במאות השנים האחרונות, בעקבות המהפכה המדעית חלו מספר שינויים גדולים נוספים בחקלאות, ביניהם מיכון החקלאות ושימוש חקלאות תעשייתית בצורה הולכת ומתגברת והמהפכה הירוקה שבמסגרתה יש שימוש גדל והולך בדשן כימי, חומרי הדברה ושיטות שונות של השבחת זרעים כולל הנדסה גנטית.

היסטוריה של החקלאות

המהפכה החקלאית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - המהפכה החקלאית, קיצור תולדות האנושות, רובים חיידקים ופלדה

בטרם היות החקלאות, במשך רוב הזמן בו בני אדם חיו, הם התקיימו כציידים לקטים לצד מיני אדם אחרים. תקופה זו נמשכה כ-2.5 מיליוני שנים. לפני כ-300,000 שנה נתגלה הדרך לשלוט באש דבר שהביא לשינוי תזונתי ולכוח רב יותר של בני האדם מול מינים אחרים. לפני כ-70,000 שנה התרחשה המהפכה הלשונית שבעקבותיה התפשט המין האדם הנבון על חשבון השטחים של בני אדם אחרים ונדד ליבשות אחרות, תוך פיתוח של תרבות, מיתוסים אומנות ופיתוח טכנולוגיות חדשות, עם זאת במשך כ-60,000 שנה בני האדם המשיכו להיות ציידים לקטים ולא עברו לחקלאות.

לפני כ-10,000 שנים שנה החלו מספר מקומות בעולם, בעיקר במזרח התיכון ובסין לביית בעלי חיים וצמחים לצורך חקלאות. תופעה זו התפתחה מאוחר יותר במרכזים נוספים. במשך מאות ואלפי שנים החקלאות התפתחה בלי שלבני האדם יהיו מודעים להשלכות העמוקות של תהליך זה על חייהם. תהליך זה קרוי המהפכה החקלאית. מהפכה זו דחקה את קבוצות הציידים לקטים או שגרמה להם להשתמש גם הם בשיטות חקלאיות. באופן פרדוקסלי, התוצאה הייתה ירידה באיכות המזון וירידה באיכות החיים ובתוחלת החיים, שכן במקביל לעליה בתנובת המזון לדונם, חל גם גידול אוכלוסין מעט גבוה יותר מהגידול בתנובה. שינויים רבים נוספים התרחשו עקב החקלאות בחיי האנשים כולל מעבר ליישובי קבע, עליה במחלות, עבודה במשך שעות רבות יותר במלאכות שאליהן הגוף האנושי אינו מותאם, תזונה פחות איכותית המבוססת על גרעינים, הקמת ממלכות מיסים ומלחמות ועוד.

עם הזמן התפשטה החקלאות עוד ועוד, בשל יתרונות אבולוציוניים שהיא הציע לחברות החקלאיות על פני הציידים לקטים. גידולים שונים עברו בין מרכזי חקלאות שונים ומינים נוספים בויתו. השיטות החקלאיות שוכללו והצמחים והחיות עברו התאמה גנטית כדי להתאים יותר לחיי החקלאות. תהליך זה לווה בסבל עבור בעלי חיים וכן עבור בני האדם שגידלו אותם. כמו כן התפשטות חקלאות של בעלי חיים, והגידול באוכלוסייה גררו מגפות שנוצרו ממעבר של חיידקים וירוסים וטפילים מהחיות המבויתות לבני האדם, יחד עם השימוש ביישובי קבע ולאחר מכן גם בערים צפופות.

קיום החקלאות היה תנאי הכרחי (אך בלתי מספיק) לקיום של ממלכות בנות מיליוני בני אדם. היה צורך במיתוסים כדי ליצור סדר חברתי שיתמוך בחברות אלה שכן גודלן היה גדול מידי מכדי לבסס אותן על הכרות או אלימות ישירה כמקובל בחיות חברתיות בטבע. בעקבות החקלאות החל להתקיים אי שוויון כלכלי וחברתי וריבוד של החברה שלא התקיים קודם לכן. במשך הזמן גדלה אוכלוסיית העולם ממספר מיליוני בני אדם שחיו בחברה של ציידים לקטים לכמיליארד וחצי אנשים בסוף המאה ה-19.

החקלאות עצמה השתכללה על ידי גילוי מחזור הזרעים, רסן, ממגורה והמצאות נוספות. החקלאות אפשרה שינויים טכנולוגים רבים, צמיחה כלכלית והתפתחות של רכוש, כסף התמחות כלכלית ומסחר ומוסדות חברתיים מורכבים. החקלאות גם יצרה מוטיבציה לפיתוח מוסדות אלה - לדוגמה קיום של מעמד לוחמים (שהתפתח לצבאות ומדינות) לשם הגנה על היבולים והשדות מפני שבטים אחרים. מסחר לשם יכולת התמחות וסוג של ביטוח (העודפים של השנה נאגרים ככסף ומאפשרים לקנות מזון בשנים גרועות יותר), ופיתוח של תעלות השקיה בשומר ובבבל - דבר שחייב שיתוף פעולה ותאום בין איכרים שונים כמו גם פיתוח יכולות הנדסיות.

שיטות השקיה

באזור הסהר הפורה (איזור ארץ ישראל, סוריה, עיראק) התפתחה חקלאות משני סוגים: חקלאות בעל – חקלאות ללא השקיה, תוך ניצול מי הגשמים בלבד, וחקלאות שלחין – חקלאות בעזרת השקיה בתעלות. באיזורי הנהרות של הפרת, חידקל והנילוס התפתחו מערכות השקיה מסועפות - הן כדי לאפשר השקייה והן כדי למנוע הצפות הרסניות. במקומות עם פחות מים השתמשו במי מעינות או בארות. בערוגות מרובעות קטנות, ולפעמים בתוך מטעי עצים, כגידול בין שורות העצים. בין הערוגות נחפרה מערכת תעלות צרות, ומי המעין הקרוב היו מתועלים בהן להשקיה. סמרטוט בד או ערימת עפר תפקדו כ"ברז" שפתח או סגר את אספקת המים לתעלה. השיטה הזו מתאימה לתנאים טופוגרפיים של איזור הררי, בו אפשר להשתמש בכוח הכבידה להזרמת המים.

ביות של צמחים שונים ברחבי העולם

פיתוח החקלאות בוצע בעיקר במספר מוקדים שונים בעולם, שבהם התפתחו סוגים שונים של זרעים וירקות, מהם נצבר מגוון המזון הצמחי שיש לנו היום: ‏[1]

  • איזור הים התיכון ו"הסהר הפורה" היה אחד ממרכזי החקלאות החשובים ביותר. באיזור זה התגלו ובויתו לפני אלפי שנים "שבעת המינים" הכוללים חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. החיטה והשעורה הם עד היום שניים מבין הדגנים החשובים בעולם. מגידולים אלה הפיקו קמח ללחם ועוגות, שעורה להזנת בעלי חיים ובירה, דבלים, יין, שמן זית ודבש-תמרים וכן מוצרים שונים כמו מחצלות חבלים ועוד מסיבי התמר. גם השקד בוית לפני אלפי שנים במזרח התיכון. בנוסף במזרח התיכון התפתחו מיני ירקות שונים: ירקות שורש כמו צנון, לפת, שום, סלרי, כרישה, ובצל, ירקות עלים כמו כרוב, סלק עלים, וכן פול, אספרגוס, ארטישוק ושומר. החקלאות באיזור זה העבירה חלק נכבד מהידע והזנים לחקלאות הרומית ומשם לאירופה כולה, כשבצפון אירופה התאקלמו בעיקר זנים שמסתדרים טוב עם החורף: הסלק, הגזר ושורשים אחרים, העלים השונים, ומשפחת הכרוביים.
  • איזור החקלאות בסין באזור עמקי הנהרות התפתחה חקלאות מתקדמת, שבמקרים מסויימים מצליחה לשמור עד היום על יחודיותה בשמירה על פוריות קרקע גבוהה ביותר, שמאפשרת לגדל גידולים מהירים ובעלי תנובה גבוהה, וזאת תוך מיחזור מקסימלי של כל פסולת אורגנית. איזור סין תרם תרומה חשובה לדגנים האורז וכן את הסויה. הסינים תרמו לסל הירקות מינים נוספים של עלים, כגון: הכרוב הסיני, עלי החרדל, הבקצ'וי, הטטסוי, המיזונה (וסוגי עלים אחרים) צנון ענק. באיזור סין פותחה תרבות הנבטת הנבטים, שיטה שמאפשרת ניצול של הוויטמינים וחומרי הזנה שיש בצמחים. גידול חשוב נוסף שהגיע מסין (דרך רוסיה) היה התה. פירות חשובים מסין ודרום מזרח אסיה כוללים בננה [1], מנגו [2] אפרסקים ועוד. אפרסקים לדוגמה בויתו לפני 8,000 שנה באיזור סין ומשם הגיעו לפרס ומשם לאירופה [3]
  • איזורי מרכז ודרום אמריקה החמים והגשומים. גידולים חשובים ממקום זה כוללים את התירס, מיני השעועית, תפוחי אדמה, וכן בטטה גידול חשוב נוסף הוא הכותנה. בנוסף יש הרבה ירקות (חובבי חום) מאיזור אמריקה -ירקות חובבי חום הגיעו ממקום זה- משפחת הסולניים: תפוחי אדמה, עגבניות, חציל, פלפל. ממשפחת הדלועים: סוגי הדלעת והקישואים השונים. גידולים אלה הגיעו למערב (ודרכו לשאר העולם) רק לפני כ-500 שנה. כך מאכלים שנראים לנו כיום "אותנטיים" מאד - כמו פסטה ברוטב עגבניות מאיזור איטליה - מקורם בעצם בירקות "חדשים" יחסית.
  • מאפריקה הגיעו מלונים, במיה, אבטיח, ופירות רבים נוספים.
  • מהאיזור ההודי הגיעו המלפפון, הלוביה, וכן תבלינים רבים: פלפל שחור, ריחן, וניל ועוד.

תפוחים הם גם פרי עתיק שביות לפני אלפי שנים באיזור Malus שבמזרח טורקיה. אגסים בויתו לפני אלפי שנים באיזור שווייץ ו/או רומא. [4] הביות של צמחים שונים ובעלי חיים נמשך גם בתקופות מאוחרות. לדוגמה תות השדה, שנכנס לגידול חקלאי רק במאה ה-16 מיערות אירופה.

ג'ארד דיימונד מציג בספרו רובים חיידקים ופלדה, טבלה של ביות צמחים שונים באיזורים שונים. ‏[2]


דגנים למיניהם
קטניות
סיבים
שורשים ופקעות
דלועים
הסהר הפורה
חיטה דו-גרגרית; חיה חד-גרגרית; שׂעורה
אפונה, עדשה, חומוס
פשתה

מלון
סין
אורז;זיפן איטלקי; דוחן תרבותי
סויה, שעועית זוויתנית, לוביה שחורה
קנבוס

(מלון)
אמריקה התיכונה
תירס
שעועית הגינה, שעועית חדת עלים, שעועית ארגמנית
כותנה, יוקה, אגבה
יִקֶמֶה
דלעות שונות (במיוחד קישוא)
אנדים, אמזוניה
קינואה; (תירס)
שעועית לימא, שעועית הגינה, אגוז אדמה
כותנה
מניהוט הפקעים, בטטה, תפוח אדמה, חמציץ הפקעים
דלעות שונות
מערב אפריקה והסהל
דורה, דוחן פנינים; אורז אפריקאי
לוביה, אגוז אדמה אפריקאי
כותנה עשׂבונית
יאם למיניהו
אבטיח, דלעת הבקבוק
הודו
(חיטה, שׂעורה, אורז, דורה, דוחן למיניהו)
לבלב אדום, לוביה שחורה, לוביה ירוקה
כותנה שׂיחנית, פשתה

מלפפון
אתיופיה
טֶף, דוחן אצבעות; (חיטה, שׂעורה)
(אפונה, עדשה)
(פשתה)


מזרח ארה"ב
חפוּרית אמריקאית, שׂעורה ננסית, ארכובית זקופה, כף אווז


חמנית הפקעות
קישוא
ניו-גיניאה
קנה סוכר


יאם, קולקס

הטבלה מציגה את הגידולים העיקריים, מחמש קבוצות גידולים, באתרי חקלאות מוקדמים בכל מיני אזורים של העולם. הסוגריים מציינים גידולים שבויתו תחילה במקומות אחרים; גידולים ששמותיהם אינם מוקפים בסוגריים מרובעים בויתו ביות מקומי. הושמטו גידולים שהגיעו או נעשׂו חשובים רק לאחר זמן, כגון הבננה באפריקה, התירס והשעועית במזרח ארצות הברית, והבטטה בניו-גיניאה.

מיכון החקלאות והמהפכה התעשייתית

החקלאות המשיכה להשתכלל במשך אלפי שנים. בין היתר על ידי גידול זנים יותר ויותר פוריים. עם הזמן התפתחו עוד מרכזים חקלאיים (לדוגמה במרכז אמריקה, בצפון אמריקה, במזרח ובמערב אפריקה, בגינאה החדשה ועוד). עם הזמן נדדו מיני מזונות ומינים חקלאיים בין היבשות. תהליך זה הואץ עם האצת הגלובליזציה במיוחד מאז גילוי יבשות אמריקה על ידי האירופאים.

הגידול החד באוכלוסיית העולם החל מהמהפכה התעשייתית ועד היום התאפשר תודות למיכון החקלאות ובצורה כללית יותר הודות לחקלאות תעשייתית. מכשירים כמו מנפטת כותנה, או קומביין חסכו עבודה רבה והוזילו את מחירי המזון.

המהפכה הירוקה

החל משנות ה-50 החלה מהפכה נוספת בעולם - המהפכה הירוקה. מהפכה זו שילבה בין דשן כימי, חומרי הדברה וטיפוח זנים בעלי ייבול גבוה (על ידי השבחת מינים ולאחר מכן על ידי הנדסה גנטית) כדי להגדיל בצורה דרסטית את הפיריון החקלאי ליחידת שטח. אוכלוסיית העולם האנושית הגיעה כבר ל-7 מיליארד אנשים והחקלאות התומכת בכך מורכבת גם ממיליארדי פרות, חזירים ותרנגולות.

בד בבד, גרמה החקלאות התעשייתית לנזקים סביבתיים ניכרים והגדילה את התלות של החקלאות והמזון במשאבים מתכלים ובראשם דלק מחצבי, פוספטים ואשלג.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ המידע על הירקות על סמך מכתב של חוב'זה, דצמבר, 2018
  2. ^ ג'ארד דיימונד רובים חיידקים ופלדה, 2008, עמוד 100 (טבלה 7.1)
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה