המהפכה הניאוליתית

המהפכה הניאוליתית (The Neolithic Revolution) היא המהפכה החקלאית הראשונה והגדולה ביותר - המעבר מחברה של ציידים לקטים (שפעמים רבות היא חברת נוודים) לחברה חקלאית שגרה בישובי קבע. על פי עדויות ארכיאולוגיות התרחשו מספר צורות של ביות צמחים ובעלי חיים באופן בלתי-תלוי בשישה מקומות שונים בעולם לפני 10,000 -7,000 שנה, תקופה שנמצאת בתקופה הנאוליתית - תקופת האבן החדשה - בעיקר באזור "הסהר הפורה" במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה (באזור סין), צפון ומרכז אפריקה ומרכז אמריקה.

צורות מסויימות של חברות ציידים לקטים ועוד יותר מכך החקלאות העניקו לבני האדם את היכולת להגדיל את הספקת מזון ואפשרות לאגור עודפי מזון. הדבר הוביל לשינויים גדולים בחברה האנושית כמו התפתחות ישובי קבע, צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים וסוחרים, גידול בפערים, עבדות, מלחמות המוניות, סירוס, ובהמשך פיתוח של ערים, פיתוח הכתב, קיומן של מגפות, האצה בפיתוח הטכנולוגי , תיעוש, ניתוק חוויתי של בני האדם מהמערכת האקולוגית, זיהום ועוד ועוד. המעבר לחקלאות הוביל לגידול מתמיד באוכלוסיית העולם, הקמות מדינות הלאום ולבעיות הקיימות.

המהפכה החקלאית, לא התרחשה בכל המקומות והחברות באותה תקופה, יש חברות ששמרו על אורח חיים של ציידים לקטים גם אלפי שנים לאחר מכן עד לתחילת המאות ה-19 וה-20. תהליך השינוי הכללי מציידים לקטים לחברה חקלאית נקרא סדנטציה. תהליך זה לא התפתח בכל החברות באופן דומה, ובמקומות רבים היה זה שינוי מאונס.

רקע

במשך 7 מיליוני שנים חיו כל בני האדם כחברות של ציידים לקטים, כלומר עסקו בצייד חיות בר, וליקטו צמחי בר. מספר חברות כמו שבט הבלקפוט עדיין עשו זאת עד למאה ה-19. רק ב-11,000 השנים האחרונות, כלומר כפרומיל מזמן הקיום של בני האדם כמין, הם החלו לייצר מזון על ידי ביות חיות בר וצמחי בר. עמים שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים בפרהיסטוריה. חלקם עשו זאת באופן עצמאי, וחלקם על ידי חיקוי של שכניהם. חלק, כמו האבוריג'נים באוסטרליה לא עברו לחקלאות כלל.

ביות צמחים ובעלי חיים

המהפכה החקלאית כללה ביות מספר קטן יחסית של בעלי חיים וצמחים. לרוב ביות בעלי החיים אירע לפני ביות הצמחים והמהפכה התרחשה במקביל במספר אזורים על פני כדור הארץ כאשר בכל אזור ביותו מינים שונים. המינים העיקריים של בעלי החיים שבויתו בתקופה הנאוליתית הם: התרנגולת, הכבש, החזיר, והעז. מאוחר יותר בויתו הפרה, הסוס, החמור והתאו, ומאוחר יותר הלמה, והגמל. הכלב הוא היוצא דופן מכל בעלי החיים שבויתו כיוון שהכלב שימש בן לווייתו של האדם עוד בתקופה המוקדמת לפני כ 100 אלף שנה לפחות, הכלב שונה גם בכך שלא בוית לצורכי מאכל. מיני הצמחים שבויתו הם החיטה, האורז התירס ותפוח האדמה. להלן טבלה מתוך הספר רובים חיידקים ופלדה, לגבי תאריכים ומקומות הביות של בעלי החיים השונים:

מין	תאריך לפנה"ס	מקום
כלב	10,000	דרום-מערב אסיה, סין, צפון-אמריקה
כבשׂ	8,000	דרום-מערב אסיה
עז	8,000	דרום-מערב אסיה
חזיר	8,000	סין, דרום-מערב אסיה
פרה	6,000	דרום-מערב אסיה, הודו, (?) צפון-אפריקה
סוס	4,000	אוקראינה
חמור	4,000	מצרים
תאו	4,000	סין (?)
למה/אלפקה	3,500	אנדים
גמל דו-דבשתי	2,500	מרכז אסיה
גמל חד-דבשתי	2,500	חצי-האי ערב

התבססותה של חברה חקלאית מתוך החברה הלקטית אירעה בתהליך ארוך ואיטי במשך אלפי שנים. ביות צמחים אירע ככל הנראה מבלי משים- לדוגמה, לקטים שעסקו במשך דורות בליקוט גרגרי דגנים נהגו לאסוף את השיבולים הגבוהות ובעלות הגרגרים הגדולים, חלק מן הגרגרים הללו לא נצרכו אלא נזרעו מחדש ובכך חל תהליך סלקציה איטי בו נתפתחו מינים בעלי תכונות מועילות לאדם.

ביות בעלי החיים גם הוא אירע באופן הדרגתי וממושך- עדרים של חיות פרא רכזו באזור בעמק סגור, על מנת שניתן יהיה לנצל את העדר לאורך זמן לא ניצודו כל החיות מייד אלא ניצודו באופן מבוקר תוך הימנעות מצייד של נקבות פוריות. במשך הדורות בני אדם החלו לראות את העדר כרכוש בלעדי, הגנו על העדר בפני טורפים וקבוצות בני אדם אחרות וכן הגבילו את תחום נדודיהם על מנת שלא לעזוב את נכסיהם החקלאיים.

גורמים למהפכה החקלאית

בניגוד לחוקרים קודמים, חוקרים רבים היום מתחום האנתרופולוגיה והאריכולוגיה אינם חושבים שמעבר מאורח חיים של ציידים לקטים לאורח חיים חקלאי הוא בעל יתרונות ברורים מאליהם. בעוד שחוקרים בעבר חשבו שכל שבט ציידים לקטים ישמח לעבור להיות חקלאי, ראיות רבות עומדות בניגוד לכך. ג'ארד דיימונד מאזכר כי קיימים מחקרים בדבר היבטים כמו שעות עבודה, אורך חיים או תחלואה במחלות שבהן נהנו החברות של ציידים לקטים מאיכות חיים טובה יותר יחסית לחברות חקלאיות ממשיכות או שכנות. כמו כן הוא נותן דוגמאות לחברות של ציידים לקטים שבחרו שלא לעבור לחקלאות למרות שהכירו חברות חקלאיות שכנות, וכן חברות ששילבו את שני אורחות החיים (לדוגמה חקלאים נודדים או יושבי קבע שאינם חקלאים) או עברו מחקלאות לחברה של ציידים לקטים.

בספרו רובים חיידקים ופלדה טוען דיימונד כי המהפכה החקלאית התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך ארוך טווח של מאות שנים. היא לא היתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכווונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון, ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות).

תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך מתמשך (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. בתהליך זה גילו חברות העדפה הולכת וגוברת של אסטרטגיה של חקלאות ויישובי קבע על פני אסטרטגיה של ציידים לקטים נודדים. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו לכך:

• הקטנת מספר הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ברווב מקום התיישבות של האדם ובכך הקטנת חשיבות הצייד.
• התפתחות זנים חקלאיים טובים יותר במהלך השנים בסהר הפורה והן בסין וכנראה במספר מרכזים חקלאיים עצמאיים אחרים- זנים בעלי גרגרים ופירות גדולים יותר.
• התפתחות טכנולוגיות של חקלאות וגידול מזון - כמו ממגורה לאגירת מזון, סלים, מגלים וכו'.
• הגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה (שמחייבת נשיאת ילדים שאינם יכולים ללכת) הובילה לגידול אוכלוסין וחברות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר.

דעות אחרות

הגורם העיקרי למהפכה החקלאית, לדעת צ'ילד, היה האקלים הגלובלי בסוף עידן הקרח האחרון, עידן הקרח וִירְם. צ'ילד גרס כי האקלים החם והיבש הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את היישוב לצד מקורות מים. בסופו של דבר טען צ'ילד כי המורכבת החברתית הצומחת הובילה למהפכה שנייה, המהפכה האורבאנית, בה נבנו הערים.

לאחרונה טען איאן הודר, מנהל החפירות באתר צ'טלהויוק, כי החברות המיושבות ראשונות, והמהפכה אותה הן יצגו, קדמו להתפתחות החקלאות. טענתו היא פיתוח דבריו של ז'אק קווין, חופר האתר הנאטופי מורייבת בצפון סוריה, לפיהם המהפכה הניאוליתית נבעה משינוי מהפכני בפסיכולוגיה האנושית - מהפכת סמלים אשר הולידה אמונות חדשות בנוגע לעולם וטקסים חברתיים הקשורים לצלמיות אישה ואסוף שיטתי של קרני שור הבר.

השפעות החברה החקלאית

ההסתמכות על הכלכלה החקלאית הובילה למספר גדול של שינויים על חברות האדם:

חברות גדולות יותר

בשדה חקלאי, ניתן להגיע לכך ש 90% מהביומסה של דונם מסויים הם צמחים שניתן לאכול חלקים שלהם. זאת לעומת 0.1 מהצמחים שהם ברי אכילה בדונם של יער או שטח בר אחר שזמין ללקטים. מסיבה זו דונם חקלאי יכול להזין רועים ואיכרים רבים יותר - בדרך כלל פי 10 עד פי 100 יחסית לדונם פרעי שעומד לרשות ציידים לקטים.

בנוסף ליתרון זה, היתרונות התזונתיים של החברה החקלאית כללו את ההיבטים הבאים:

• החיות המבוייתות הפכו להיות המקור העיקרי למזון מהחי, במקום בשר ציד. חלק מהבהמות מספקות גם חלב ומוצרי חלב, ובכך מספקות חלבון רב יותר מאשר רק בשר.
• בעלי החיים היו המקור העיקרי לחומר קומפוסט שהגביר עוד יותר את התפוקה החקלאית.
• היונקים הגדולים איפשרו בהמשך לחרוש אדמות, שהיה קשה לחרוש אותן ביד, ובכך הגדילו את השטח שניתן לעבד.

בנוסף, חברת הציידים לקטים היתה צריכה לנוד שוב ושוב בחיפוש אחר מזון בר. דבר זה הגביל את היכולת ללדת ילדים, בשל הצורך לשאת אותם עד שיגיעו לגיל בו הם מסוגלים ללכת בעצמם. לפי ג'ארד דיימונד בקרב הנוודים היו יולדים ילדים כל 4 שנים על ידי צירוף של פרישות, הפסקות ווסת בעקבות הנקה ועוד. בקרב חברות האיכרים לעומת זאת, מקובל היה ללדת ילד כל שנתיים.

הדבר הזה איפשר לחברות של חקלאים להיות גדולות יותר וצפופות יותר יחסית לחברות של ציידים לקטים. דבר זה היווה יתרון משמעותי בשדה הקרב בעימותים בין סוגי שבטים שונים ובין חברות שונות.

יתרונות צבאיים

לחברות החקלאיות היו מספר יתרונות על פני החברות של ציידים לקטים בשדה הקרב:

• מספר גדול יותר של בני אדם איפשר לחברות אלה להקים צבאות גדולים יותר, שהיה להם יתרון צבאי מול שבטים קטנים יותר של ציידים לקטים.
• בעלי החיים המבוייתים איפשרו צבאות רכובים (על סוסים וגמלים בעיקר) שנהנו מיתרון צבאי.
• ההתמחות של החברה החקלאית אפשרה לה לשכלל כלי נשק מתקדמים יותר על בסיס מתכת - כמו מרכבות, חרבות, כידונים וכו'.
• המגפות של החברה החקלאית שנבעו מצפיפות גדולה יותר של האוכלוסיה וחיים יחד עם בעלי החיים, הקנו לה במשך הזמן עמידות מסויימת למגפות אלה, וכאשר בני חברות אלו נתקלו בחברות לא חקלאיות, המגפות חיסלו במהירות חלק ניכר מהאוכלוסיה. דבר זה התרחש בעיקר בכיבוש צפון ובדרום שם מתו עשרות מיליוני בני אדם במספר מגפות.
• הדת והמבנה ההיררכי של החברות החקלאיות איפשרו להן לפתח הקמת מעמד של לוחמים (שמתאמנים ומצטיידים בנשק מקצועי), התמחות צבאית מבחינת ארגון, נכונות הקרבה גדולה יותר של הלוחמים בגלל היבטים דתיים, והכשרה של סוגים שונים של לוחמים.

ההתבססות על עבודת האדמה חייבה את בני התקופה להילחם על אזור מגוריהם אם בחברה לקטית נתגלה סכסוך טריטוריאלי, יש לשבט המובס היכולת לסגת וללקט באזור אחר. לעומת זאת, חברה המבוססת על חקלאות אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על נחלותיה כיוון שאבדן השדות, הממגורות והעדרים משמעותו כליה ברעב לכל בני השבט, לפיכך לא היה מנוס לבני התקופה אלא להגן בכוח הזרוע (והנשק) על נחלתם. הדים לאלימות התקופתית נמצאת באחוז הגבוה מן השלדים הנאוליתיים עליהם אובחנו סימני אלימות קשים, אחוזים אלו אינם מאפיינים שלדים מתרופות קדומות יותר.

גידול אוכלוסיה

בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הן דחקו אותו עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של צידיים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן. המעבר לחקלאות פרושו היה שינוי שטח בר גדול יותר ויותר לשטח חקלאי, דבר שהגדיל את כמות האוכלוסיה.

בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן עקבי. בעקבות המשך החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד לדוגמה על ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות טכנולוגיות איפשר עליה מתמדת באוכלוסיית העולם. מגפות, רעב , אסונות אקולוגיים ומלחמות גרמו להאטת גידול האוכלוסיה. קצב גידול האוכלוסיה היה איטי וממושך יחסית לקצב גידול האוכלוסיה במאה ה-20 (שבה האוכלוסיה העולמית גדלה פי 4 בתוך מאה שנים). עם זאת, המהפכה החקלאית הובילה לגידול מתמיד, כך שעוד לפני המהפכה התעשייתית כדור הארץ הכיל מספר גדול של בני אדם יחסית ליונקים גדולים אחרים בעלי גודל דומה.

השפעות נוספות

• חיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות. ממצב זה, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים.
• קיומה של החקלאות אפשרה ועודדה את בני האדם להתחשב בעתיד ולחסוך, הואיל וחקלאי שאינו שומר את חלק מגרגרי החיטה לא יוכל לזרוע בשנה הבאה ולכן יסבול מרעב. בניגוד לרוב היצורים בטבע החל העתיד והתכנון אליו לקבל התייחסות משמעותית יותר ויותר. באופן זה החלו להתפתח גם הפחד מפני המוות וניסיונות לזכות בחיי נצח, ובהמשך גם מושג הזמן ומדידת הזמן.
• הצורך לחסוך, והתנובה הגדלה הובילו עודפי יצור. התמחות של חקלאים במספר מצומצם של גידולים אפשר להם להגדיל עוד יותר את כמות הגידולים ליחידת שטח, בין אם בגלל הבנה טובה יותר של תנאי הגידול, בין אם על ידי סלקציה של זנים טובים יותר. ההתמחות החקלאית עודדה גידול של עודפי מזון כדי שאפשר יהיה לסחור בהם עם אנשים אחרים ועם שבטים אחרים.
• עודפי המזון והמסחר עודדו את צמיחתן של הישובים הראשונים. הישובים נדרשו להגנה מפני חיות טרף ומפני שבטים אחרים. הם גם עודדו התמחות של חלק מהאנשים במסחר והעברת סחורות בין ישובים שונים, לכן עודפי המזון אפשרו ועודדו את היצירה של מעמדות שלא היו בחברות של ציידים לקטים - מעמדות שלא עסקו ביצור מזון אלא היו סוחרים, חיילים, ייצרני כלים (כמו נגרים, כדרים, ובהמשך נפחים) ושליטים.
• ההתבססות על מקור מזון עיקרי אחד גרם לכך שאסון טבע כמו שנת בצורת גרם ליבול נמוך ובעקבותיו ניסיונות מלחמה עם שבטים אחרים , נדידה והתפרקות מסגרת השבט או מוות ברעב. הלקטים לעומת זאת התבססו על עשרות ומאות מיני צמחים ובעלי חיים שאפשרה מגוון גדול יותר, כך שאם מין אחד נפגע, עברו לאזור אחר או לליקוט של מין אחר.
• הגנטיקה של המין האנושי התבססה במשך מיליוני שנים על צייד וליקוט וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד ודגים. היא התאפיינה על מגוון גדול מאד של מקורות מזון וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות. המעבר לחברה חקלאית שינה את הרכב המזון והפך אותו לתלוי יותר בדגנים (חיטה, אורז וכו) והפחתת כמות והמגוון של הפירות והירקות. דבר זה הוביל לכך שהתזונה האנושית התאימה פחות לגוף האנושי והובילה למחלות שונות הקשורות בתזונה כמו בעיות שיניים ומעיים.

• החברה החקלאית הובילה לגידול במספר החברים ביחידה שבטית, והיחידה הפוליטית התפתחה מחבורה קטנה בת 10-20 אנשים, לשבט ולאחר מכן לניגודיות ולערים. פרוש הדבר היה התפתחות של מעמד לוחמים שעסקו בהגנה ובהתקפה. כמו כן התפתח מעמד של שליטים שהנהיגו ולבסוף שלטו על החברה בצירוף של אמונות יחד עם כוח הזרוע. לחברות אלו היה יתרון על פני חברות של ציידים לקטים משום שהיו להם כלי נשק טובים יותר ומספר גדול יותר של לוחמים שהיה להם יתרון מספרי על פני כל חבורה קטנה.
• המלחמות בין בני האדם לבשו אופי המוני יותר, והחלה התפתחות מהירה של כלי נשק שאפשרו יתרון בשדה הקרב. כמו כן, בחלק

מהחברות לקיחת שבויים והפיכתם לעבדים הפכה לדבר מקובל.

• התפתחות החברות המורכבות, והמלחמות בניהן הובילו להאצת התפתחויות טכנולוגיות שכללו את המצאת הגלגל, העגלה והסירה.
• התפתחות הדת התאפשרה בחברות גדולות יותר. הדת אפשרה לשליטים לשלוט בכמות גדולה של אנשים, גם אם אלו לא הכירו את השליט או הסכימו עם דרכיו. הדת נתנה לגיטימציה לשלטון השליט. חברות שבהן התקיימה דת נהנו מיציבות שלטונית חזקה יותר, וכן לשכנע אנשים להתאגד יחד למלחמה, ולהקריב את חייהם לטובת הכלל ולזכות ב"גן עדן". דבר זה נתן יתרונות במלחמה מול גופים אחרים שבהם לא היתה דת.
• ביות בעלי החיים הוביל להתפרצות מגפות רבות בקרב בני האדם, כאשר גורמים מחוללי מחלות עברו מבעלי החיים לבני האדם וחזרה לבעלי החיים.
• האבולוציה האנושית החלה להתפתח באופן שונה מאשר עד אז. עד המהפכה החקלאית היו מספר גורמים בגנטיקה האנושית ששיפרו את סיכויי השרידה וההתרבות בקרב בני האדם, שדומים לגורמים בקרב בעלי חיים אחרים. גורמים אלה כוללים כושר גופני וכישורי ציד

כישורי לקטות או התחמקות מטורפים וכן בריאות טובה להתמודדות מול מחלות. גם לאחר המהפכה החקלאית גורמים אלו נשארו חשובים כדי להתמודד עם הקשיים של עבודת השדה, מלחמות ומגפות. אולם במקביל עולה החשיבות של גורמים גנטיים אחרים - כמו היכולת הרטורית, יכולת קליטה מהירה של שפות, יכולת קליטת חשבון ועוד - אלו שיחקו תפקיד בקבלת מעמד חברתי ובעקבות כך לשיפור השרידה וההתרבות של הגנים.

• החלה אבולוציה חברתית ותרבותית שהתקדמה בקצב מהיר יותר, ובאופנים שונים יחסית לאבולוציה הביולוגית.

ראו גם

• המהפכה הירוקה
• חקלאות
• רובים חיידקים ופלדה

קישורים חיצוניים

• המהפכה הנאותליתית בויקיפדיה האנגלית
• סדנטציה בויקיפדיה האנגלית