המהפכה הירוקה
המהפכה הירוקה הוא כינוי לתהליך של שינוי פני החקלאות תוך שימוש במיכון, תיעוש, דשנים כימיים, וחומרי הדברה. תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים מחד ולהרס טיב הקרקע, לסחף קרקע כמו גם לפגיעה בשונות הגנטית ולבעיות סביבתיות וחברתיות נוספות מאידך. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שוממנו על ידי קרן רוקפלר יחד עם קרן פורד וסוכניות גדולות אחרות.[1] [2]
חלק מהאגרונומים טוענים כי המהפכה הירוקה איפשרה לאנושות לספק מספיק מזון כדי לעמוד בגידול האוכלוסייה העולמי; עם זאת מחקרים מדעים וסוציולוגיים אחרים טוענים כי שיטות חקלאות פחות הרסניות יכלו להשיג תוצאות טובות יותר ברמה העולמית. בכל מקרה למהפכה הירוקה היו השפעות חברתיות וסביבתיות משמעותיות. היות וגופים עשירים כמו קרן גייטס ממשיכים לתמוך בתוכנית, סביר שקווי המדיניות של התוכנית ימשיכו להתקיים גם בשנים הבאות.
המונח "מהפכה ירוקה" נטבע על ידי הדירקטור לשעבר של USAID וויליאם גאוד (William Gaud) שהצביע על ההתפשטות של טכנולגיות חדשות ואמר "חידושים אלו ואחרים בתחום של החקלאות מכילים את היצירה של מהפכה חדשה. זו לא מהפכה אדומה אלימה כמו של הסובייטים, וזו לא מהפכה לבנה כמו זו של השאח של איראן. אני קורא לה המהפכה הירוקה". [3]
תוכן |
היסטוריה
המהפכה הירוקה החלה במקסיקו, המשיכה משם להודו והתפשטה לאסיה, דרום אמריקה ואפריקה.
שורשים במקסיקו
המהפכה הירוקה החלה בשנת 1943 עת נוסד "המשרד למחקרים מיוחדים" (the Office of Special Studies) שהיה יוזמה משותפת של קרן רוקפלר והמשרד הנשיאותי של נשיא מקסיקו דאז מנאול אבילה קמצ'קו Manuel Avila Camacho . בעוד שקודמו של קמצ'קו, Cárdenas קידם חקלאות קיום לחוואים באמצעות רפורמה אגררית, המטרה העיקרית של קמצ'קו עבור החקלאות המקסיקנית היתה לסייע לפיתוח התעשייה ולצמיחה הכלכלית של המדינה. סגן נשיא ארצות הברית הנרי וואלס (Henry Wallace) סייע לשכנע את קרן רוקלפר לעבוד עם הממשלה המקסיקנית על פיתוח החקלאות. וואלס עשה זאת משום שחשב שהקלת הרעב במקסיקו יסייע לאינטרסים הכלכליים של ארצות הברית.
הממשלה המקסיקנית הלאומית השקיעה סכומים נכבדים בפיתוח תשתיות החקלאות, וחקלאים רבים אימצו את הזרעים החדשים. מקסיקו הפכה להיות עצמאית בתחום גידול החיטה בשנת 1951 והחלה לייצא חיטה מאז שנה זו. בשנת 1901 האוכלוסיה המקסיקנית עמדה על 13.6 מיליון בני אדם, ואילו בשנת 2005 היא עמדה על 103.3 מיליון מקסיקנים.
המהפכה בהודו
קרן רוקפלר ראתה בתוכנית הצלחה, והחליטה להפיץ אותה למדינות אחרות. המשרד למחקרים מיוחדים במקסיקו הפך למוסד מחקר בינלואמי בלתי-רשמי בשנת 1959. ובשנת 1963 הוא הפך להיות CIMMYT - המרכז הבינלאומי לשיפור התירס והחיטה.
בשנת 1961 הודו היתה על סף רעב המוני. Norman Borlaug הוזמן להודו על ידי היועץ לשר החקלאות ההודי M. S. Swaminathan. למרות קשיים בירוקרטיים שהוטלו על ידי המונופולים על גרעיני תבואה בהודו, קרן פורד והממשלה ההודית שיתפו פעולה ויבאו גרעיני חיטה מ-CIMMYT. ממשלת הודו בחרה בחבל פנג'ב להיות האתר הראשון שינסה את הגידולים החדשים, בגלל אספקת המים השופעת שלו והיותו בעל היסטוריה של הצלחות חקלאיות. הודו החלה את התוכנית שלה של מהפכה ירוקה שכללה הרבעת מינים, פיתוח מערכות השקיה, ומימון של חומרי הדברה לחקלאות.
הודו אימצה את זן האורז IR8. זן אורז זה פותח על ידי המכון הבינלואמי לחקר האורז ויכל לספק יותר גרעיני אורז לצמח כאשר הוא גודל בתנאים הנכונים שכללו דישון והשקיה. בשנת 1968, האגרונום ההודי S.K. De Datta פרסם את ממצאיו לפיהם IR8 הפיק 5 טונות אורז להקטר ללא דשן, וכמעט 10 טונות של אורז תחת תנאים אופטימליים. נתון זה היה גבוה פי 10 מאשר התנובה של אורז מסורתי. IR8 נחשב לסיפור הצלחה באסיה, וכונה "אורז הפלא".
בשנות ה-60 תנובת האורז בהודו עמדה בממוצע על כ-2 טונות להקטר; באמצע שנות ה-90 הממוצע עלה ל-6 טונות להקטר. בשנות ה-70 מחיר השוק של אורז היתה כ-550 דולר לטונה, בשנת 2001 היא עלתה פחות מ-200 דולר לטונה. הודו הפכה לאחת מיצואניות האורז הגדולות בעולם. בשנת 2006 היא יצאה 4.5 מיליון טונות של אורז. רעב המוני בהודו, שנחשב פעם כדבר בלתי נמנע, לא חזר מאז היישום של המהפכה הירוקה בחקלאות.
השפעות
עליה בתנובה
תפוקת הדגנים במדינות העולם השלישי גדלה ביותר מפי 2 בין השנים 1961-1985. התנובה של אורז, תירס וחיטה עלתה באופן יציב בתקופה זו. העליה בתנובה מיוחסת בצורה שווה פחות או יותר להשקיה, שימוש בדשנים, ופיתוח זרעים חדשים, לפחות במקרה של האורז האסיאתי. [4]
בביטחון תזונתי
ערך מורחב - ביטחון תזונתי
ההשפעות של המפכה הירוקה על כמות המזון שמגודלת בחקלאות הינה גדולה. מאז תחילתה גדלה אוכלוסיית העולם בכ-4 מיליארד בני אדם (נכון לשנת 2007) ורבים מאמנים שללא המהפכה היה רעב המוני ותת תזונה נרחבים. בהודו לדוגמה עלתה תנובת החיטה מ-10 מילוני טונות בשנה בשנות ה-60 ל-73 מילוני טונות בשנת 2006.[5] האדם הממוצע בארצות העולם השלישי צורך כיום 25% יותר קלוריות ליום מאשר בזמנים לפני המהפכה הירוקה. בין 1950 ו-1984, בזמן שהמפכה הירוקה שינתה את החקלאות בכל רחבי העולם, עלתה תנובת הדגנים ב-250%.
רבים מאמינים כי הגידול ביבולים בעקבות המהפכה הירוקה איפשר את האכלתם של מיליארדי אנשים, ולמנוע מגיפות רעב. [6]
בעוד שהתפוקה החקלאית עלתה כתוצאה מהמהפכה הירוקה, עלתה גם התשומה האנרגטית לתוך התהליך (כלומר האנרגיה שיש להשקיע כדי לייצר את הגידולים), בשיעור חד יותר. [7] כך שבמשך הזמן היחס של כמות האנרגיה המושקעת ביחדית יבול עלתה. הטכנולגיות של המהפכה הירוקה תלויות בשימוש מאסיבי בדשנים כימקליים, חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרי עישוב, שאת חלקם יש לייצר מדלק מחצבי, דבר שהפך את החקלאות לתלויה בתוצרי נפט.[8] תומכים של תאוריית שיא תפוקת הנפט פוחדים כי עליה עתידית במחירי הנפט והגז תוביל לעליה חדה במחירי המזון או אפילו לאסון מלתוסיאני. [9] בשנים האחרונות יש לדוגמה עליה חדה במחיר החיטה בגלל מספר גורמים בינהם - התייקרות הדלקים המחצביים, פיתוח דלקים ביו דיזל ותחרות על שטחי קרקע וכן התחממות עולמית.
ביקורת
קיימת ביקורת רבה על המפכה הירוקה בכך שהיא איפשרה את האכלתם של מילארדי אנשים מצד אחד בטווח הקצר, אולם היא הורסת את הסביבה הטבעית ואת המערכות התומכות של החקלאות מצד שני ובכך מובילה להרס החקלאות בטווח הארוך יותר. מתנגדי המהפכה הירוקה קוראים בדרך כלל למעבר לחקלאות בת קיימא.
ביטחון תזונתי
הנחות מלתוסיאניות
יש מספר זרמים שמניחים את קיומו של וריאציה כלשהי על מנגנון מלתוסיאני על האוכלוסיה. חששות אלו דוגלות בכך שהמהפכה הירוקה אינה בת קיימא. [10][11][12]ולכן נטען האנושות נמצאת כיום במצב של פיצוץ אוכלוסין יחסית לכושר הנשיאה התזונתי של כדור הארץ.
קשר בין כמות המזון לרעב
כמה כלכלנים, סוציולוגים וכותבים טוענים שאין בהכרח קשר בין הגידול בכמות המזון לבין עליה בבטחון המזון, וכי דברים אלה הם רק חלק ממשוואה גדולה יותר. לדוגמה הכלכלן אמרטיה סן טען שכמה מגיפות רעב גדולות בהיסטוריה לא נגרמו עקב ירידה בכמות המזון אלא על ידי שינויים חברתיים וכלכליים וכשלון של מוסדות ציבוריים. [13] עם זאת, הכלכלן פטר בווריק (Peter Bowbrick) טען כי סן מציג נתונים היסטוריים באופן מעוות, וכי הוא מספר שקרים כדי לתמוך בתאוריות שלו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Defining the Green Revolution
- ^ New Hope for African Farmers-The Gates Foundation
- ^ Speech by William S. Gaud to the Society for International Development. 1968. [1]
- ^ Conway, 1997 chpt. 4.
- ^ The end of India's green revolution?
- ^ http://www.aworldconnected.org/article.php/311.html
- ^ Why Our Food is So Dependent on Oil
- ^ Fuel costs, drought influence price increase
- ^ Rising food prices curb aid to global poor
- ^ [2]
- ^ Peak Oil: the threat to our food security
- ^ Agriculture Meets Peak Oil
- ^ Drezé and Sen 1991
| חקלאות |
|
סוגיות ובעיות: המהפכה הירוקה - ייצור ראשוני - קרקע - בליית קרקע - הומוס - משבר המים העולמי - חומרי הדברה - דשן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - מחזור הזרחן |
|
חקלאות מקיימת: פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - קומפוסט - שמירת זרעים - גינה קהילתית - סיעוף - יערנות חקלאית - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא |
|
סרטים: הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה
|
