העיראקים מסבסדים את הקובנים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


המאמר הזה הוא נסיון זמני ומתומצת לענות לטנעה שמושמעת לדוגמה על ידי נחמיה שטרסלר בכל פעם שהקפיטליזם מותקף - הקובנים מהגרים , גם תוך כדי סיכון נפשות, לארצות הברית, אבל איש לא מהגר לקובה - אות הוא שהקפיטליזם הוא המערכת החברתית הטובה ביותר.


  • טענת איש קש. ההשוואה בין ארה"ב לקובה מנסה להסיט את הדיון מהשאלה של קיימות מול קפיטליזם או סוציאל דמוקרטיה מול קפיטליזם. קובה היא מדינה סוציאליסטית ודיקטטורית - ההשוואה הנכונה יותר היא ארה"ב מול מדינה סוציאל דמוקרטית בעלת אותו סוג שלטון כמו בארה"ב - לדוגמה כמו שוודיה. בשפה הכלכלית השוואה בין ארה"ב לקובה מנוגדת לתנאי הכללי לביצוע השוואות "בהנתן שכל התנאים האחרים שווים".
  • דיון ללא השפעות הדדיות. נקודת המוצא של הטיעון הוא בהסתכלות נפרדת , נטולת השפעות הדדיות, או ניתוח שמשווה בין לאומים, בלי לדבר על ההשפעה של מדינה אחת על כלכלות של מדינות אחרות. בניתוח הזה, למדיניות החוץ, לכוח צבאי ולמדיניות הכלכלית העולמית של ארה"ב אין השפעה על מדינות אחרות. בפועל ארה"ב היא אימפריה כלכלית וצבאית, שמשתמשת בכוחה הצבאי והטכנולוגי כדי לכפות הסדרים כלכליים ושלטוניים על מדינות אחרות. מכאן שם המאמר - היכולת של ארה"ב להבטיח לעצמה הספקת נפט על ידי פלישה לעיראק ותמיכה במשטר הסעודי היא חלק מהותי מכוחה הכלכלי. לכן השוואה נכונה יותר תהיה בין מדינה סוציאל דמוקרטית עם מדינה קפיטליסטית אחרת - שאינה אימפריה צבאית.
  • העדר השפעות הדדיות מתעלם גם מהשפעה ישירה של ארה"ב על קובה - ארה"ב מטילה אמברגו על קובה (בעודה סוחרת עם דיקטטורות כמו סעודיה). אוניות ששהו בקובה לא יכולות לעגון בארה"ב.
  • ההגירה היא מכל המדינות העניות לכל המדינות העשירות - יש הגירה משמעותית מכל המדינות העניות לכל המדינות העשירות - למדינות סוציאל דמוקטריות ולמדינות קפיטליסטיות.
  • הגירה על רקע מלחמה ועוני- כמו כן יש גם הגירה ממדינות בהן יש מלחמה למדינות שלוות יותר - לדוגמה הגירה מאפגניסטן וסודן לפקיסטן ולמצרים בהתאמה. אם בוחנים את הסיבות למחלמות ולעוני במדינות המוצא מוצאים שהן קשורות בין היתר לשחיתות לחובות ולאינטרסים של תאגידים (מערביים ברובם) ולמדינות עשירות.
  • הקושי למדוד קפיטליזם ושוק חופשי. ברור שארה"ב יותר קפיטליסטית מקובה. אבל קשה להשוות בין מדינות דומות או אפילו בין סין לארה"ב - לדוגמה בסין אין כמעט הגנה על העובדים או על זכויות אדם, ובארה"ב יש חוקים רבים המגבילים את המסחר והתעסוקה - בספר "המיתוס של הסחר החופשי" יש טענה שארה"ב מגבילה סחר על ידי חוקי תקינה (נגד יבוא של מכוניות יפניות) בעודה מטיפה למדינות אחרות לבצע סחר חופשי.
  • הגיוני להגר למקום ללא הגנה על עבודה - הגיוני שתהיה הגירה, במיוחד של צעירים למקומות שבהם קל להשיג עבודה לעובדים לא מיומנים - לדוגמה ארה"ב. זאת בהשוואה למדינות סוציאליות יותר כמו שבדיה - מקשות על כניסת מהגרי עבודה ועל כניסתם לשוק העבודה מתוך רצון להגן על האזרחים. יש טרייד אוף בין הגנה על האזרחים העניים, המוגבלים והלא משכילים לבין הקלות שניתנות למהגרים.
  • הגירת צעירים - המדד של הגירה מאפיין צעירים בשלב מאוד מוגדר בחיים (של נכונות לעבודה קשה עם מעט הוצאות על גידול ילדים). כמדד רווחה כללי לאכולוסיה הסתכלות על הגירה יכולה להטעות. כדוגמה לזה זקנים מקסיקנים חוזרים למקסיקו כדי להנות שם מפנסיה - הכסף שלהם שווה יותר במדינה העניה.
  • כמו שאנו רואים גם בישראל - יש הגירה לארה"ב - אבל יש גם הגירה חזרה למדינת המוצא (לאחר עשיית הון בארה"ב).
  • הדיון על הגירה מטעה מבחינת זה שעיקר הדיון על רווחה צריך להיות לגבי איכות החיים של תושבי המדינה. לדוגמה ייתכן ותושבי ארה"ב היו רוצים להגיר לשוודיה אם היו יכולים ומכירים את המציאות השונה - אבל השוודים אינם רוצים בהגירה כזו לארצם.
  • הוליווד - ההגירה לארה"ב היא חלק מתדמית. רוב המגרים לא מכירים את התנאים במדינות היעד , ומושפעים מהתדמית יותר מאשר ממידע אמיתי. דוגמה להשפעת תדמית אפשר לראות בכך שלפחות 25% מהאוכלוסיה מעשנת, לרוב עקב השפעות תדמית. דוגמה לפער במידע אפשר לראות במהגרי עבודה לישראל שמקבלים הבטחות מהסוכנים לעבודה בישראל אבל מרומים על ידם. יכול להיות שמהגרים היו מעדיפים לנסות להגר לקנדה או לשוודיה אם היו יכולים.
  • מרחק פיזי ומדיניות הגירה - ארה"ב צריכה את המהגרים העניין, והיא קרובה להרבה מדינות עניות (בדרום) - לעומת מדינות סוציאליות יותר שנמצאות יותר בצפו כמו קנדה או שוודיה שהן בעלות מדיניות הגירה קשחוה יותר והן רחוקות יותר מהדרום.
  • מה ההגירה בין שוודיה לבין ארה"ב? האם יש נתוני הגירה בתוך ארה"ב?
  • עוד סיבה מרכזית להגירה (רצון לצאת) היא עוני ואבטלה. דברים אלה קשורים במדינות העניות לכלכלה העולמית , ולנושאי אוכלוסין. זו עוד דוגמה להשפעות הדדיות.
  • דוגמה אחרת להשפעות ההדדיות היא במישור האישי - הגננסטר הוא עשיר יותר מהחנווני בגלל שהוא לוקח ממנו פרוטקשן. מצבו של החווני רע יותר כחלק הכרחי מכך שמצבו של הגננסטר טוב יותר מבחינה כספית. זה לא אומר שכולם צריכים להיות גננסטרים ולמעשה מעבר כזה היא מרושש את כולם.
  • מה צריך לחפש? - נתונים על דפוסי הגירה. נתונים על השוואה בין מערכות כלכליות.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים