גמילה מעישון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הפסקת עישון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גמילה מעישון הינו תהליך שבו המעשן מנסה להפסיק לעשן סיגריות ומוצרי טבק אחרים. הטבק מכיל ניקוטין, חומר מזיק וממכר. דבר זה גורם לכך שעבור חלק גדול מהמעשנים קשה מאוד להיגמל ממוצרי טבק כך שהם מנסים צורות שונות של גמילה ונכשלים. בנוסף לניקוטין עצמו, נוצרים בקרב אנשים מעשנים הרגלים שמחזקים את הקשר הנפשי והפיזי שלהם לעישון.

עישון

עישון טבק הוא גורם סיכון בריאותי מרכזי בכל העולם והוא גורם הסיכון הבריאותי החשוב ביותר במדינות מערביות, כולל בישראל. הוא גורם מוכח חשוב למחלות לב, שבץ, מחלות ריאה ולסרטן. כ-70% מהמעשנים טוענים שהם רוצים להפסיק לעשן. 50% מהמעשנים טוענים שהם ניסו להיגמל מסיגריות בשנה החולפת. קיימות מספר אסטרטגיות גמילה כולל גמילה מוחלטת ופתאומית ללא סיוע ("Cold turkey"), קבלת תחליפי ניקוטין כמו מדבקות, תרופות שאמורות לדכא את הרצון לניקוטין במוח, וסדנאות לשינוי המודעות וההתנהגות. רוב המעשנים שמנסים להפסיק לעשן עושים זאת ללא סיוע, אם כי רק 3% עד 6% מבין הניסיונות של גמילה ללא סיוע מצליחים. סיוע מצד סדנאות גמילה ותרופות מגדילים את הסיכוי להצליח, והשילוב של תרופות יחד עם סדנאות הוא אפילו מוצלח יותר.

היות וניקוטין הוא חומר ממכר, גמילה מעישון מובילה לתסמיני גמילה כמו דחף לעשן, עצבנות, דיכאון, אכילת יתר ועליה במשקל וחרדות. סדנאות גמילה מקצועיות מנסות בדרך כלל להתמודד הן עם תסמיני הגמילה והן עם ההתמכרות לניקוטין.

חברות הטבק נקטו ונוקטות אסטרטגיות שונות כדי להפחית את המוטיבציה של מעשנים להיגמל, להכחיש את ההתמכרות לעישון ואת ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של עישון. אסטרטגיה מרכזית שננקטה על ידי החברות היא מניפולציה בניקוטין שבמסגרתה חברות הינדסו סיגריות שקל יותר להתמכר להן. היבט נוסף לדוגמה הוא מחקרים כיצד לשווק מסרים לבני נוער במטרה למנוע מהם לרצות להיגמל. חלק חשוב בהכחשת נזקי העישון נוגע לביצוע של נטיעת ספק לא רק לגבי הנזקים הבריאותיים של העישון אלא גם לגבי תהליך ההתמכרות לטבק ושאלות הנוגעות לשיווק מוצרי טבק בקרב בני נוער.

גמילה מעישון היא חלק מאסטרטגיה כללית יותר של ארגוני בריאות וחברה להפחתת הנזקים מעישון. גישה אחרת היא מניעת עישון שמתרכזת בהקטנת היכולת לבצע שיווק ופרסום של מוצרי טבק (לדוגמה הגבלות על מכירה לבני נוער, חפיסה אחידה ועוד), בהסברה על השפעות בריאותיות של עישון טבק ועל התמכרות לעישון ובניסיון להגיע לילדים ולנערים לפי שהם מתחילים לעשן. חלק ניכר מהתחלת העישון נובע מחיקוי ולמידה חברתית של ילדים ונערים צעירים מנערים מעשנים בוגרים יותר וממבוגרים מעשנים, ומתוך מיתוסים בקרב נערים כי "כולם מעשנים", "העישון לא באמת מסוכן" וכן בגלל לחץ חברתי לעשן או מתוך רצון להיות מקובל חברתית. לגמילה מעישון יש היבט חשוב גם בהקשר של מניעת עישון בקרב בני נוער, גם בכך שמעשן שנגמל או מנסה להיגמל פחות "מדביק" מעשנים צעירים ממנו שמנסים לחקות אותו וכן נוטה פחות להפיץ דיסאינפורמציה שמקורה בהכחשת נזקי העישון כמו שעישון לא מסוכן, שעישון מסייע להירגע, שהוא לא באמת ממכר ועוד.

התמכרות לעישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התמכרות לעישון

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין שנמצא בסיגריות ובמוצרי טבק אחרים (כולל נרגילות). אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1,200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[1][2] [1]

כ-70% מהמעשנים אומרים כי הם רוצים להפסיק לעשן, אבל אחוזי המעשנים שמפסיקים לעשן הם נמוכים. שני מחקרים הראו כי פחות מ-5% מאלו שניסו להיגמל מעישון הצליחו להימנע לחלוטין מעישון במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להימנע מעישון במשך יומיים. טיפולים המבוססים על תחליפי ניקוטין מכפילים את הסיכוי לגמילה מוצלחת. [2] [3]

עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאוד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו לציבור בשנות ה-90 עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של בחירת הצרכן. משום כך חשוב לחברות הטבק להכחיש את ההתמכרות.[2]

מניפולציות בסיגריות ובמוצרי טבק כדי להגדיל את ההתמכרות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מניפולציות בניקוטין

המונח מניפולציות בניקוטין (Nicotine manipulation) מתייחס לדרכים שבהן מבצעים שינויים מכוונים בניקוטין עצמו או בדרכים שבהן הניקוטין מגיע אל המעשן. מניפולציות ניקוטין מבוצעות במגוון אמצעים: הנדסה גנטית של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן. [3]

המטרה של מניפולציות בניקוטין כוללות את חיזוק המוטיבציה הגופנית לעשן, כדי לעודד את השימוש העתידי בסיגריות ובמוצרי טבק (שימור ההתמכרות), מניעה של הפסקת עישון, חיזוק היכולת של החברות להשתמש בטבק מסוג פחות איכותי ושימור "שביעות הרצון של הלקוח". [4]

הספר שואה מוזהבת מאת רוברט פרוקטור, מתאר את ההיסטוריה של חברות הטבק וכיצד הן הגדילו את כמות המעשנים והסתירו את נזקי העישון, הספר מתבסס על מאות אלפי מסמכים פנימיים שהוחרמו בשנות ה-90 מחברות הטבק. פרוקטור, פרופסור להיסטוריה של המדע, מתאר כיצד הסיגריות הפכו לסם הנפוץ והקטלני ביותר בעולם תודות למאמץ מכוון להפוך אותן ליותר ממכרות, וכיצד חברות הסיגריות השתמשו ב"שכירי חרב" שונים כדי להתל בציבור.

אחד הצעדים החשובים הראשונים של חברות הטבק הוא שינוי תהליך שנקרא "ייבוש עלי הטבק". (Flue curing) בשיטה הישנה היו העלים נחשפים ללהבה של גזרי-עץ בוערים. חברות הטבק שינו תהליך זה לייבוש בכבשן מיוחד עם ארובת לבנים, כשהחום מגיע לעלים דרך צינורות ברזל סגורים. דבר זה העניק לטבק גוון חום-מוזהב והארומה של עישון טבק זה הייתה עם פחות חריפות, דבר שהפחית את הצריבה בגרון. מכאן גם שם הספר. [4]

שינוי זה בטבק הגדיל בצורה ניכרת את ההנאה של מעשן מהניקוטין, וגרם להתמכרות חזקה יותר ולכך שקל היה יותר להתחיל לעשן - באופן זה עישון סיגריות הפך גם הרבה יותר קטלני מאשר עישון מקטרות, סיגרים או לעיסת טבק. שכלולים נוספים הגדילו את העישון - מכונות משוכללות יותר לייצור סיגריות הוזילו את עלויות הייצור הפחיתו את המחיר והפכו את הסיגריות לזמינות יותר לציבור. בנוסף הומצאו הגפרורים כך שיהיה קל להדליק את הסיגריות בכל מקום. תרומה נוספת להפצת הסיגריות הייתה חלוקת סיגריות חינם לחיילים בזמן מלחמת העולם הראשונה והשנייה, וכך התאפשרה הפיכת מיליוני חיילים למכורים לטבק. [4]

תנאים מוקדמים כדי להצליח להיגמל מעישון

יש הבדל גדול בין הפסקה זמנית של עישון, לבין גמילה מעישון. כדי להיגמל מטבק יש צורך להתמודד עם שלושה גורמים:[5]

  1. התמודדות עם ההרגל (התנייה קלאסית) - לכל מעשן מערכת הרגלים האופיינית לו. גירויים קבועים יביאו אותו במרבית המקרים לעשן סיגריה. לכן העישון קשור בפעולה כלשהי: אכילה, שתיית קפה, כתיבה, נהיגה, שיחה בטלפון, גלישה באינטרנט, בילוי עם חברים וכו'. הדבר מכונה התניה קלאסית והוא קשור לניסוי הכלבים המפורסם של פבלוב. פבלוב הצליח להרגיל את הכלבים שכאשר יש צלצול פעמון הם מקבלים אוכל, וכתוצאה מכך הם החלו לקשר בין גירוי ניטרלי (צלצול בפעמון) לבין המזון. באופן דומה המעשן מלמד את עצמו שביצוע פעולה מסויימת או בסיטואציה חברתית מסויימת הוא צריך לקבל ניקוטין. מעשנים כבדים (חבילת סיגריות ליום ומעלה) מציתים חלק גדול מהסיגריות בהיסח הדעת. התמודדו עם ההרגל היא על ידי שינוי הרגל ופיתוח מודעות ושליטה וניתוק בין הגירוי עצמו לבין הליווי שלו בעישון.
  2. התמודדות עם ההתמכרות הפיזיולוגית לניקוטין - בקרב רוב המעשנים מתפתחת עם הזמן התמכרות פיזיולוגית לניקוטין. דבר זה דומה להתמכרות לסמים אחרים כמו הרואין או קוקאין. הפסקת אספקת ניקוטין למוח גורמת בדרך כלל לתסמיני גמילה שמשתנים בין מעשן למעשן: עצבנות, מתח, קשיי ריכוז, רצון לאכול ועוד. התסמינים האלה הם חזקים במיוחד בימים הראשונים לגמילה והם יורדים מיום ליום. כדי להפחית את התסמינים ניתן להיעזר בסוגי תרופות שונים.
  3. התמודדות עם התלות הפסיכולוגית בעישון. רוב המעשנים מפתחים תלות פסיכולוגית בעישון. במצבים של מתח נפשי, לחץ, תסכול המעשנים מאמינים כי רק העישון יכול לסייע להם להתמודד עם הלחץ. מקרים בהם מישהו העליב את המעשן, בעיות כלכליות, בעיות במשפחה ועוד גורמים למעשן לחפש דרך קלה להימלט מהלחץ. היות ומעשן הוא לרוב מכור מבחינה פיזיולוגית, הפסקת העישון (ולו למספר שעות או דקות - תלוי בחומרת ההתמכרות) גורמת לעודף לחץ עבור המעשן ולכן עישון מוביל להקלה על הלחץ בדומה לכך שהליכה לשירותים, שתיית מים או הקלה פיזית אחרת יכולה להקטין לחץ פסיכולוגי. המעשן לומד עם הזמן לקשר בין ההקלה הזו לבין התרגעות ולכן מאמין כי זו הדרך הקלה ביותר (והמוכרת לו ביותר) כדי להירגע. כדי להתמודד עם התלות הפסיכולוגית המעשן צריך להכיר דרכים אחרות להפחתה של מתח נפשי או דרכים להפחית מתח נפשי עודף אם זה הצטבר - דרכים כמו פעילות גופנית, שינה מספקת, נשימות, מדיטציה, שיחה עם חברים, הקשבה למוזיקה וכו'. פיתוח הרגלים אלה של הפחתת מתח בצורות בריאות יכולה לסייע גם במניעת עישון.

שיטות גמילה מעישון

יש להבחין בין גמילה של מבוגרים לגמילה של בני נוער. המוטיבציה יכולה להיות שונה. בקרב מבוגרים המודעות לנזקים הבריאותיים גדולה יותר גם בגלל חשיפה למקרים של קרובי משפחה וידע כללי וגם בגלל הרגשה אישית של הנזקים. בני נוער לאו דווקא מרגישים את ההשפעות הבריאותיות ומבחינתם מדובר בעתיד רחוק. מצד שני אצל המבוגרים מדובר בהרגל של שנים רבות שלפעמים קשה לשבור. המוטיבציה החברתית היא גם שונה - בני נוער מעשנים הם תכופות בסביבה מעשנת של בני נוער אחרים ומושפעים עדיין מהלחץ הקבוצתי בעוד מבוגרים עצמאיים יותר ופחות מוקפים באנשים מעשנים שדוחקים בהם לעשן יחד.

גמילה מיידית או גמילה בהדרגה

בשיטה של גמילה מיידית (מכונה גם "קולד-טרקי) המעשן מגיע להחלטה עם עצמו שהוא לא רוצה לעשן יותר. ופשוט מפסיק לעשן ביום אחד. שיטה זו עובדת אצל חלק מהמעשנים אבל ככל הנראה רק אצל קבוצה קטנה. רבים מנסים להפסיק לעשן במועדים מיוחדים כמו ביום כיפור.

הקושי בשיטה זו היא להיות מחוייב להפסקת העישון עוד לפני התהליך - במקרים רבים הרצון לחזור לעשן והאמונות שקיימות אצל המעשן לגבי העישון בכלל, לגבי הקשר שלו לעישון ולגבי הגמילה מעישון אינו חזק מספיק. הגמילה הפיזיולוגית מהעישון קשה וגורמת לרבים "להישבר". גורמים חשובים נוספים הם הרגלים, חברים מעשנים וקושי להתמודד עם מצבי לחץ ללא הסיגריה. רצוי להתחיל לתרגל שיטות התרגעות עוד לפני הגמילה עצמה.

יש אנשים המנסים להפסיק לעשן בהדרגה. מחקר של חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שפורסם בשנת 2016 בירחון Annals of Internal Medicine, מצא כי הפסקה מיידית של עישון היא יעילה מעט יותר. המחקר חילק 700 לשתי קבוצות של נגמלים בהדרגה ושל כאלו שנגמלו מיד. לאחר ארבעה שבועות 40% מאלו שהפחיתו את העישון בהדרגה הצליחו להפסיק לעשן לחלוטין. לעומת 49% בקרב מי שהפסיקו באופן מיידי. לאחר שישה שבועות מתחילת המחקר 15% מאלו שהפסיקו לעשן בהדרגה עדיין היו גמולים לעומת 22% בקרב מי שהפסיקו לעשן בבת אחת. [6]

שיטת אלן קאר

שיטת אלן קאר מניחה שהמעשן יודע מהן הסיבות לא לעשן ולכן כמעט ואינה מתייחסת לדבר זה. מול סיבות אלה יש למעשן סיבות למה הוא כן רוצה לעשן. אמונה שלו כי הסיגריות "עושות לו טוב", אמונה כי הוא יכול לשלוט בהתמכרות, ועוד הרגשות ותחושות, השיטה עוסקת בסיבות אלה ומנסה לנטרל אותן או לספק להם תחליפים אחרים כדי לסייע למעשן לצאת מהעישון. הגמילה מבוצעת במפגש אחד של שש שעות שבמהלכו יש הפסקות עישון כל 45 דקות.

סיגריה אלקטרונית

חברות הטבק משווקות את הסיגריות האלקטרוניות (כגון אייקוס) ואת מכשירי האידוי (כגון ג'ול) ככלי לגמילה מעישון. עם זאת ארגון הבריאות העולמי פירסם ביולי 2019 דו"ח שבו נקבע כי חברות הסיגריות האלקטרוניות משתמשות בשיטות שיווק ומיתוג שמכוונות לצעירים, ומוכרות מוצרים בטעמים במטרה להגדיל את מספר הצרכנים שלהן — במסווה של תרומה לבריאות הציבור. הדו"ח מיועד לתעשיית הטבק העולמית בכלל, ובתוכו פרק המוקדש לתעשיית המוצרים המתיימרים להיות מופחתי נזק — ובראשם הסיגריות האלקטרוניות, אך גם מוצרים כמו אייקוס של פיליפ מוריס, המבוסס על חימום טבק במקום על שריפתו, נכללו בו. [5]

השלכות בריאותיות של גמילה מעישון

גמילה מעישון מתחילה תהליך איטי של ריפוי הגוף מנזקים שהצטברו בו. הריאות הלב ואיברים אחרים מתחילים להתנקות ולתפקד טוב יותר. חלק מהנזק יורד במהלך החודשים לאחר הגמילה, וחלק ממנו יורד בהדרגה עם השנים. [6]

  • תוך 20 דקות מהפסקת העישון לחץ הדם, קצב הלב והטמפרטורה של הידיים והרגליים חוזרים למצב נורמלי.
  • תוך 8 שעות מהפסקת העישון קצב הדם יורד לערך של 6.25% מרמת השי היומי הנורמלי, ירידה של 93% לעומת המצב אצל מעשנים.
  • תוך 12 שעות - רמות החמצן בדם עולות לרמה נורמלית, רמות הפחמן החד חמצני בדם יורדות לרמה נורמלית.
  • שבועיים עד 3 חודשים - מתחילה ירידה בסיכון להתקף לב, תפקוד הריאות מתחיל להשתפר.
  • שנה - הסיכון ללקות במחלת לב כלילית, התקף לב ושבץ יורד לחצי ביחס לסיכון של מעשן.
  • 5 שנים - הסיכון לשטף דם במוח מסוג Subarachnoid hemorrhage יורד ל-59% מזה של מעשן. בקרב נשים שהפסיקו לעשן הסיכון לפתח סוכרת יורד לרמה של לא-מעשנות.
  • 5-15 שנים - הסיכוי ללקות בשבץ יורד לרמה של לא אדם לא מעשן.
  • 10 שנים - הסיכוי ללקות בסרטן ריאות יורד ל-30% עד 50% ביחס לזה של מעשנים. הסיכון למוות מסרטן ריאות יורד כמעט בחצי ביחס למעשן ממוצע (שמעשן חבילה ביום). הסיכון לסרטן הפה, סרטן הגרון, סרטן הלבלב, וסרטן הוושט יורד. הסיכון ללקות בסוכרת עבור גברים ונשים כאחד הוא זהה בשלב זה ללא מעשנים.
  • 13 שנים - מעשן ממוצע שמצליח להגיע לגיל 75 הוא בממוצע עם פחות 5.8 שיניים לעומת לא מעשנים. 13 שנה לאחר הגמילה מעישון, הסיכון לאיבוד שיניים זהה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם.
  • 15 שנים - הסיכון של מעשן שנגמל ללקות במחלת לב כלילית הוא כעת דומה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם. (יש מחקרים שמוצאים כי דבר זה מתרחש רק לאחר 20 שנה)

בנוסף לתועלת הישירה למעשן מגמילה מעישון, יש גם תועלת חברתית מגמילה כזו - מי שלא מעשן מפסיק לפגוע באנשים אחרים על ידי עישון פסיבי. כמו כן הסיכוי לכך שנער יתחיל לעשן גבוה בהרבה כאשר הוא מכיר מעשנים מבוגרים ממנו, שעשויות להיות דמויות לחיקוי וכן מקור אפשרי להשיג סיגריות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

גמילה ומניעה בקרב בני נוער
שיטות ומכוני גמילה

הערות שוליים

  1. ^ Joseph R. DiFranza et al, Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study, Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704.
  2. ^ 2.0 2.1 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  3. ^ I. P. Stoleman, M. J. Jarvis, The Scientific Case That Nicotine is Addictive. Psychopharmacology, 1995, 117:2 2-10. 4 Stoleman and Jarvis, op cit.
  4. ^ 4.0 4.1 אין רגיעה ב"שואה שגורם העישון" כפי שמגדיר אותה ההיסטוריון של המדע, רוברט פרוקטור, פרופ' עמי בן סלע, באתר "טבע-לייף"
  5. ^ המדריך לגמילה עצמית מעישון, האגודה למלחמה בסרטן.
  6. ^ מחקר מצא: הדרך היעילה להפסיק לעשן - מיד או בהדרגה?, Ynet, 15.3.2016

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.