עירוב שימושי קרקע

עירוב שימושי קרקע (Mixed-use development) או ערבוב שימושים הוא סוג של תכנון עירוני שבו מאפשרים מספר שימושים (כגון דיור או מסחר) בבניין, בקבוצת בניינים או באזור מסוים. בתכנון אזורי ערים, הכוונה היא לשילוב שימושים כמו מגורים, מסחר, תעשייה, משרדים, חינוך, רשויות, מוסדות תרבות, נופש, פנאי ושירותים אחרים, גינות ועוד, באותו האזור.

ארוע מסה קריטית בישראל ברחוב אבן גבירול בתל אביב. הרחוב מדגים עירוב שימושי קרקע שכן יש בו דירות מגורים מעל לחנויות ומסעדות. הוא גם נחשב לאחד הרחובות המוצלחים והשוקקים בתל אביב.

תפישה זו עומדת בניגוד להפרדת שימושי קרקע - מהתכנון העירוני שהתפתח בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה של - הפרדת ערים לאזורים שונים כמו אזורי דיור (שכונות שינה בערים ובפרברים), אזורי מסחר, אזורי חינוך (מתחמי חינוך מבודדים כגון אוניברסיטת חיפה שבישראל) אזורי תעשייה וכו'.

המעבר של מתכנני ערים חזרה לעירוב שימושים מהווה צעד אחד בתנועה של עירוניות מתחדשת.

השפעות

עירוב שימושים יכול לשפר את האקולוגיה העירונית במספר דרכים:

מבחינת תחבורה הדבר מאפשר לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך או מסחר לתושבים, ולהגיע לכל אלה בקלות באמצעות הליכה או רכיבה על אופניים. דבר מאפשר להקטין את כמות הנסיעות במכוניות בעיר ולהוריד את זיהום האוויר בתוכה, למנוע מגמות של פרבור.

מניעת פרבור ושיפור התחבורה באופניים וברגל משלימים עוד מטרה של ערבוב שימושים והיא יצירה של עיר חיה ושוקקת, שבה יש נוכחות מתמדת של הולכי רגל בכל האזורים - דבר שעוזר לפיתוח כלכלת העיר (במיוחד לעסקים המקומיים), הופך את הרחוב למקום מעניין יותר, ומוביל להפחתת פשיעה.

בספרה מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות טוענת ג'יין ג'ייקובס כי דרך טובה להפחתת הפשיעה היא הגברת נוכחות של הולכי רגל ברחוב, כמו גם חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב (דבר שיוצר נוכחות של אנשים ברחוב, יחד עם זהות מקומית ותחושת שייכות ואחריות של המרחב).

יישום

עירוב שימושי קרקע הוא אחד הצעדים המרכזיים לשיקום ערים שקידם בשנות ה-70 ז'יימה לרנר בעיר קוריטיבה שבברזיל. הרעיון היה לקצר את מרחקי הנסיעה בין מקומות שונים בעיר. בנוסף כל אזור משמש מגוון של שימושים ולכן יש בו נוכחות מתמדת של אנשים. הדבר דומה לעקרון פרמקלצ'ר שבו כל דבר משמש לשם מספר דברים.

בנוסף, לרנר שילב עקרונות נוספים - כמו תמהיל דיור ערבוב אוכלוסיות בגילים שונים (לדוגמה: מבוגרים וצעירים), או ערבוב של אוכלוסיות עם הכנסות שונות באותן השכונות - כדי למנוע סגרגציה והתפתחות של מלכודות עוני, ניכור פשיעה ועוד בעיות הקשורות בכך.

ערים נוספות כמו פורטלנד ביצעו צעדים דומים וזכו גם הן לשיפור התחבורה ואיכות האוויר, הורדת כמות הפשיעה ושיפור איכות חיי התושבים. בסרט אגדה אורבנית מדגים ניצן הורוביץ כיצד עירוב שירותי קרקע יחד עם שיפור התחבורה הציבורית משפר את השילוב של קשישים בקהילה העירונית.

עירוב שימושי קרקע בישראל

עירוב שימושים קיים בישראל ברחובות וותיקים רבים בערים ישראל כמו רחוב אבן גבירול נחלת בנימין ורוטשילד בתל אביב, רחוב וויצמן וכצנסלון בגבעתיים ועוד. בניגוד לכך חלקים גדולים של הבנייה והתכנון החדשים מבוססים על הפרדת שימושי קרקע ובניית איזורי תעשייה או "מתחמי בילוי" כמו מתחם הנמל בצפון תל אביב, איזור התעשייה בפתח תקווה או בראש העין, איזורים אלה סובלים מבעיות תחבורה וחנייה בשעות הבוקר והופכים להיות מקומות שוממים ומסוכנים בשעות הערב, במקביל שכונות המגורים ב"ערי שינה" הופכות להיות שטח נטוש כמעט בשעות הבוקר. הפרדת השימושים כמו במקומות רבים אחרים בעולם גורמת לבזבוז קרקע ולשימוש מוגבר ברכב פרטי ולפרבור.

עמותת מרחב פועלת בישראל מול רשויות המדינה לעידוד תכנון שבו יש עירוב שימושי קרקע. בשנת 2012 הוציאה העמותה יחד עם המשרד להגנת הסביבה את הסרטון "אגדת דשא" סרטון קצר בכיכובו של פרופסור הלל שוקן על בעיות הפרבור בישראל, והשלכות של דבר זה על פקקי תנועה, גזי חממה ועלויות נוספות לחברה. שוקן מדגיש חלופות לפרבור כמו עירוב שימושי קרקע ומביא כדוגמה את בת-ים שבה יש שילוב של צפיפות ועירוב שימושים.

ראו גם

אופניים
מושגים ודוגמאות: תחבורת אופניים - תחבורת אופניים בישראל - תחבורת אופניים בהולנד - תחבורת אופניים בקופנהגן- תחבורה פעילה - אופניים חשמליים
תשתיות ומדיניות: שבילי אופניים - שדרת אופניים - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - חזון אפס תאונות דרכים
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להמנע מפגיעת מכוניות - קסדת אופניים - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - רכבת אופניים - ישראל בשביל האופניים