המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הפשרת קרחונים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.

המסה של קרחונים ושלגים בכדור הארץ היא אחת השפעות של התחממות עולמית ושל שינויי אקלים. התחממות עולמית גורמת לשינויי אקלים שכוללים חימום מהיר של איזורי הקטבים והפשרה וצמצום של הקרח והשלג בכדור הארץ. השפעה זו הוכחה מספיק ויש לגביה קונצנזוס מדעי. יש טענות שעוד גורמים מעשה ידי אדם יכולים לגרום להמסת הקרח והשלג כמו דליפות נפט ושריפות יער ופיח שחור.

ההשלכות של הפשרת קרחונים ושלגים הן עליית מפלס מי הים, החרפת משבר המים בעולם, פגיעה בבעלי חיים שנמצאים סמוך לקטבים, ושינויים נוספים באקלים כדור הארץ, כולל גלי קור בסמוך לקטבים. היבטים אלה גורמים בעיות חברתיות וכלכליות שונות כמו החרפת ההשפעה של סופות, יצירת פליטים סביבתיים ועוד. גלי הקור סמוך לקטבים משמשים לא פעם אמצעי להכחשת אקלים.

למרות שההשפעות של התחממות עולמית על השלג פחות מוכרות מההשפעות על הקרח, הן לא פחות חשובות. השלכות כמו פגיעה באספקת המים, פגיעה באלבדו של כדור הארץ, שיבוש זרמי הסילון באטמוספרה מתרחשים לא רק בגלל שיש פחות קרח, אלה גם בגלל שיש פחות שלג, והשלג ממלא עוד תפקידים רבים בביוספרה. צמצום שטחי השלג משפיע על שטחים עצומים: השלג מכסה כ 46 מליון קילומטר רבוע כל שנה‏[1].

השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג

בתמונה העליונה רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית

שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצתמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי. לפי הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים גרינלנד בשנים 1992-2001 איבדה 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה‏[2][3].

התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה לנסיגת קרחונים ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז 1980 הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [1] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [2].

אי יציבות של חלק מקרחוני היבשה הגדולים

קרחוני יבשה ענקיים מכונים יריעות קרח קרחונים אלה נמצאים רק בגרינלנד ובאנרטיטקה. עיקר החשש של עלייה במפלס מי הים נובע מחשש שקרחונים אלה ימסו אל הים, שכן דבר זה עלול להעלות את מפלס מי הים במטרים שלמים. חלק מיריעות הקרח נמצאות במצב של אי יציבות בתהליך המכונה אי-יציבות של יריעות קרח ימיות.

יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה (Western Antarctic Ice Sheet ראשי תיבות WAIS) היא חתיכה של יריעת הקרח העצומה שמכסה את מערב אנטרקטיקה, שהוא החלק הקטן יותר של אנטרטיקה. יריעת קרח זו מכילה כ-10% מהקרח של אנטרקטיקה, בנפח של כ-2.2 מיליון קילומטרים רבועים של קרח. פיסות גדולות של WAIS יושבות על מצע יבשתי שנמצא מתחת לפני הים ומשופע כלפי מטה. שיפוע זה יחד עם גורמים נוספים גורמים לכך שיריעת קרח זו היא בעלת פוטנציאל של חוסר יציבות - נסיגה קטנה של הקרחון עלולה לערער את היציבות של כל יריעת הקרח ולהרס מהיר שלה. מודלים ממוחשבים שיש כיום לא מתחשבים בפיסיקה המסובכת והבלתי-ידועה שמעורבת בסימולציה של מצב זה, וקשה לבצע תצפיות ולכן התחזיות למועד נסיגת הקרחון נשארות במצב לא ידוע. היבטים אלה ידועים מזה מספר עשורים. ‏[4]

בשנת 2006, בדו"ח שהוזמן על ידי ממשלת בריטניה, הזהיר Chris Rapley שהיה ממונה על הסקר הבריטי של אנטרקטיקה, כי ייתכן שיריעת הקרח הזו מתחילה להתפרק. לפי ההשערות התפרקות כזו של הקרחון עלולה להעלות את מפלס מי הים בכ-3.3 מטרים. ‏[5](אם כל יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה תימס, הדבר יעלה את מפלס מי הים ב-4.8 מטרים).‏[5] לטענת Rapley, הדו"ח הקודם של ה-IPCC שפורסם ב-2001 העריך את הסכנות מצד הקרחון באופן מתון מידי. ‏[6] עם זאת תהליך ההתפרקות יכול לקחת מספר עשורים ואף מאות שנים.

במאי 2019 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת לידס, בהובלת פרוסור Andy Shepherd כי כרבע מהשטח של יריעת הקרח של מערב אנטרקטיקה הוא לא יציב. החוקרים מ-UK Centre for Polar Observation and Modelling, בדקו נתונים של 25 שנה של מדידות מד-גובה באמצעות מכ"ם אלטימטרי שהותקן על לווינים של סוכנות החלל האירופאית כדי לחשב את גובה הקרח ומודלים של האקלים המקומי כדי לחשב את קצב ירידת השלג באיזור, ובדקו את השינויים בכיסוי הקרח והשלג ביבשת. החוקרים רצו להפריד בין מדידת שינויים בקרח עקב שינויים במזג האוויר לבין שינויים שנבעו משינויי אקלים והם תהליך ארוך יותר שנמשך עשרות שנים. הם מצאו כי בחלק מהמקומות הקרח היבשתי הפך דק - בעובי של 122 מטרים בלבד, וכי במערב היבשת יש תהליך של אי-יציבות. פרוש הדבר שבמקום זה הקרח נמס בקצב מהיר יותר מאשר הוא מצטבר. קצב כרסום הקרח לא נמשך באותו קצב שהיה בעבר - הוא מאיץ. לפי החוקרים הקרחונים המרכזיים במערב אנטרקטיקה, שהם קרחוני Pine Island ו-Thwaites נמסים בקצב מהיר במיוחד. מאז החל הסקר בשנת 1992, במהלך תקופה של 25 שנה, קצב הזרימה בקרחונים אלה האיץ פי 5. ‏[7][8]

השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח בארקיטיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - דליפת נפט

יש טענות שהנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני, לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ 1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה‏[9]ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"‏[10]

התמונה הזו לקוחה מלוח השנה של הדוכס מברי ומתארת את חודש פברואר בצרפת של המאה ה 15. ניתן לראות שהאדמה מכוסה בשלג והאנשים מנסים להתחמם. ניתן לשער שזה כנראה היה מזג האוויר הנפוץ בפברואר בצרפת בתקופה הזו. לעומת זאת במאה ה 21 אין זכר לשלג אפילו בינואר לא רק בצרפת אלה גם בגרמניה(חוץ מהרי האלפים בדרום גרמניה) ואפילו בדנמרק שם אנדרסן כתב את "מלכת השלג"‏[11]

מדענים בברית המועצות ערכו מדידות שונות בנושא עוד בשנות ה 70. המסקנה היתה שדליפות הנפט ישפיעו במידה מסוימת על המסת הקרח והשלג, אך לא ברור באיזו מידה. לדוגמה אם שופכים נפט על קרח כך שייוצר כתם שחור, הוא יימס פי 10 מהר יותר מקרח נקי. עם זאת, ריכוז הנפט בפועל גם כאשר יש דליפה הוא לא תמיד כזה. התברר שבגלל שהנפט קל יותר ממים הוא נוטה לעלות על פני השטח, אפילו כאשר הוא נמצא בתוך קרח תוך נדידה איטית במהלך ההמסה ואז שוב ההתהוות של הקרח במהלך השנה‏[12]. נכון ל 2014 נשפכים בדליפות מצינורות בצפון רוסיה כ- 4.5 מיליון טון נפט, בכל שנה. חלק גדול מהם מגיע באמצעות הנהרות לאוקיינוס הקרח הצפוני, ההשפעה יכולה להיות רצינית‏[13].

כמו כן חלקיקי פחמן שחור (Black Carbon) וחלקיקי פיח משרפות היער גם יכולים לגרום להמסה בגלל השינוי באלבדו. שריפות יער מתגברות בעצמן עקב התחממות עולמית

השפעות צמצום שטחי הקרח והשלג

השפעת המסת הקרחונים על עליית פני הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עליית מפלס פני הים
מפה המציגה את התחזקות השיטפונות בערים בחופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנות ה-50. העמודה הסגולה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית

הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני-מדף-יבשת בגלל התחממות עולמית, במיוחד בגרינלנד ואנטרקטיקה, הוא אחד משני הגורמים העיקריים לעליית מפלס פני הים, כאשר הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות (כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם). לפי הערכות מדענים בתחום חקר האקלים הפשרה מלאה של שכבות הקרח האלה תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. עם זאת הפשרה כזו לא צפויה להתרחש במהלך המאה ה-21.

הפשרת קרח-ימי אינה מעלה את מפלס מי הים, לעומת זאת הפשרת קרח יבשתי וקרחוני יבשת מעלה את מפלס מי הים באופן משמעותי. שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, והמסתו לא משפיע על עליית פני הים בגלל חוק ארכימדס: כאשר הקרח צף על פני המים המשקל שלו דוחק את המים הצידה ולכן המפלס עולה(בדיוק כמו עם שמים קובית קרח בכוס מים), כך שכאשר הוא נמס אומנם יש יותר מים אבל מצד שני יש פחות לחץ עליהם ולכן הם נשארים באותו הגובה. לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה, יש כמויות עצומות של קרח יעל היבשה: כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. כאשר קרח זה מפשיר המים זורמים לים ואז המפלס עולה. הפשרה קרח זה מהווה גורם מרכזי לעליית מפלס מי הים.

עליית מפלס פני הים מתרחשת כבר כיום. במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות ‏[14] קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ 1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל 3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל 3.4-3.7 מילימטר בשנה.‏[15][16]

עליית מפלס פני הים משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה במערכות אקולוגיות, המלחת מי תהום פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן : סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה‏[17].

ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבועים ממדף הקרח לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה לקרחונים "לארסן איי" ו"לארסן בי", מפלס פני הים עלול לעלות ב כ-10 סנטימטר‏[18][19].

המסת הקרחונים בהרים וההשפעה על מי השתייה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משבר המים העולמי
התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.

ההשפעה העיקרית של המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, היא התייבשות נהרות ואגמים, פגיעה באספקת מים מתוקים, תרומה למשבר המים העולמי וכן פגיעה בחקלאות. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר‏[20][21]

השפעת הפשרת קרח ושלג על המינים בקטבים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחדה המונית בימינו

מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד. יש הטוענים שעד 2030 הקרח בקוטב הצפוני עלול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח‏[22].

הקרחון וייטצ'אק בשנת 1973
אותו הקרחון ב 2006. הצטמצמות הקרחון נגרמה בגלל שינויי האקלים

חוקרים חושבים כי הפשרת קרחונים עקב התחממות עולמית משפיעה גם על מינים בקוטב הדרומי. ההפשרה גורמת לכמות גדולה של קרח בים, דבר המקשה על פינגווינים להגיע למזון. ב-2010 קרחון שצף במים השתקע בסמוך במפרץ קומונוולת' באנטרקטיקה. הקרחון, בגודל של 2,900 קמ"ר, חסם את גישה של הפינגווינים למים והם נאלצו לנדוד כ-60 קילומטרים בכל פעם שרצו לדוג דגים. הקרחון השפיע גם על זרמי האוקיינוס ועל היווצרות קרח באזור. בעקבות כך, מתו בשנים האחרונות יותר מ-150 אלף פינגווינים מזן אדלי במפרץ. ב-2011 חיו 160 אלף פינגווינים בקהילה, ובשנת 2017 נותרו בה 40 אלף פינגווינים בלבד. באחת מעונות הרבייה מתו עשרות אלפי אפרוחים, ושרדו רק שני אפרוחים מכל המושבה. עקב הפגיעה בגידול האוכלוסייה, חלק מהחוקרים סבורים כי הם עלולים להיכחד שם בעשורים הקרובים. ‏[23]

דברים אלה הובילו קריאה דחופה להקמת אזור ימי מוגן באנטארקטיקה. חלק מקריאה זו מובא בוועדה לשימור השמורות באנטארקטיקה (CCAMLR) שבה חברות 24 מדינות והאיחוד האירופי. בשנת 2018 ארגון אוואז החל בקמפיין לקידום שמורה ימית במקום. ‏[24]

השפעת צמצום שטחי השלג והקרח על האקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינוי אקלים וזרמי הסילון

בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים לקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם השלג יפשיר זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו לאיזור חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב למיתוס "הפרחת השממה" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, אדאמוב "גרוש השליט" וספרים נוספים. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח הם דבר נחוץ. החל מסוף המאה ה 20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצטמצם במהירות, והתוצאות הרסניות.

להמסת הקרח והשלג יש השפעות הרסניות על האקלים בין היתר ייתכן והיא קשורה ללבצורת בישראל. בנוסף צמצום זה משנה את זרמי הסילון בסמוך לקוטב ודבר זה גורר גלי קור במדינות צפוניות כמו ארצות הברית. גלי קור אלה משמשים לעיתים קרובות לצרכי הכחשת אקלים.

השפעה על האלבדו

כאשר נמס השלג והקרח יותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם להתחממות העולמית מה שגורם לכך שיותר קרח ושלג נמס וחוזר חלילה. הדבר יוצר לולאת משוב מחזקת.

הסיבה לכך היא שחומרים שונים מגיבים באופן שונה כאשר קרינת השמש פוגעת בהם. חלק מקרינים את רוב הקרינה בחזרה - אלה חומרים כמו זכוכית, לדוגמה. לכן כאשר קרן שמש פוגעת בזכוכית רוב הקרינה מוחזרת החוצה וכאשר היא פוגעת בעין אנחנו מסתנוורים כמעט כאילו היינו מסתכלים על השמש עצמה. לעומת זאת יש חומרים אשר סופגים את רוב קרינת השמש כמו לדוגמה קרקע שחורה או אספלט. לכן כאשר אור השמש פוגע בהם רוב הקרינה נספגת. מה שמגיע מהם לעין שלנו הוא רק חלק קטן מקרינת השמש ולכן כאשר אנחנו רואים קרקע או אספלט בשמש, אנחנו לא מסתנורים. אבל בגלל שהם סופגים את רוב הקרינה החומרים האלה מתחממים מאוד -לכן הליכה ברגלים יחפות על אספלט שחומם בשמש עלולה לעשות כוייה! צבעים שונים גם מתנהגים באופן שונה בנושא הזה: ככל שהצבע בהיר יותר הוא מחזיר כמות גדולה יותר של קרינה החוצה וככל שהוא כהה יותר הוא קולט יותר קרינה פנימה. את התכונה הזו של החומרים מודדים באלבדו. ככל שיותר קרינה מוחזרת האלבדו גבוה יותר. ככל שיותר קרינה נקלטת האלבדו נמוך יותר. לשלג ולקרח יש אלבדו גבוה. האלבדו של שלג טרי הוא כ 90%. האלבדו של אוקיינוסים וקרקע הוא משמעותית יותר נמוך‏[25] ולכן ככל שיש פחות קרח ושלג כדור הארץ מתחמם יותר. הפרוש הוא גם שאיזור הקוטב מתחמם מהר יותר יחסית לשאר חלקי כדור הארץ דבר המכונה "הגברת קטבים" ‏[26]

הפשרת השלג והקרח מחלישה את זרמי הסילון

צמצום שטחי השלג והקרח משבש את האקלים של כדור הארץ בגלל ההשפעה על הזרמים באטמוספירה. בכדור הארץ קיימים זרמי סילון - זרמי רוח חזקים הנעים בעיקר ממערב למזרח אשר נמצאים בגבולות בין אזורים חמים יותר וקרים יותר על כדור הארץ. יש להם תפקיד חשוב בהנעת מערכות מזג אוויר על פני כדור הארץ ולכן גם מערכות מזג האוויר נעות בעיקר בכיוון ממערב למזרח. ללא זרמי הסילון, מזג האוויר היה משתנה מעט מאוד, היו אזורים שהיו תקועים עם גשם מעליהם, ולאזורים אחרים כמעט לא היה גשם. כמו כן הזרמים מבדילים בין אזורים עם טמפרטורות שונות ומונעים בכך חדירת אוויר קר לאזורים חמים ואוויר חם לאזורים קרים. שני הזרמים העיקריים הם זרם הסילון הארקטי וזרם הסילון הסובטרופי. בכל חצי כדור הארץ, קיימים שני הזרמים האלה, כך שסך הכל יש ארבע זרמי סילון בכדור הארץ‏[27]. הזרמים לא נעים בקו ישר אלה בעיקולים הנקראים "גלי רוסבי" אשר קשורים לשינויים הגדולים במזג האוויר לאורך העונה. יש בתוכם גם גלים קטנים הקשורים לשינויים הקטנים, היומיומיים, במזג האוויר.

את הזרמים האלה יוצרים בעיקר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו וההבדל בין הטמפרטורות באזורים שביניהם נמצא זרם הסילון. לדוגמה אחד משני הגורמים העיקריים שיוצרים את זרם הסילון הארקטי, הוא הבדל הטמפרטורות בין האזור הארקטי הקר מצפון והאזור החם יותר מדרום.‏[28].

כאשר הקרח והשלג מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הסילון הארקטי - זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע.

החלשת זרם הסילון ותרומה לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר

כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך הזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת. פרוש הדבר מזג אוויר קיצוני יותר.

כאשר הקרח והשלג בארקטיקה נמסים, נחלש זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם באזורים דרומיים יותר. כתוצאה מכך אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם יכול לנוע צפונה. בגלל שהזרם נע ממערב למזרח, תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה משמאל אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומימין אחרי המסת הקרח והשלג.

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד' ולא מביאות גשם. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשטפון.‏[29][30][31][32].

בשנת 2017 ברוסיה הקיץ היה קר, סוער וגשום בצורה בלתי רגילה מה שכונה "הקיץ הקר של 2017". הדבר הביא לקורבנות ולנזקים רבים. הסיבה לפי המרכז המטאורולוגי הרוסי היא כנראה המסת הקרח בארקטיקה עקב ההתחממות העולמית מה שגרר השארות של שקעים אטמוספריים באותו מקום ליותר זמן‏[33][34].

ג'ף מסטרס מ "סיינטיפיק אמריקן ישראל", אחראי על תחום המטאורולוגיה בארגון Weather Underground, מביא נתונים על כך שיש ירידה ב 10% במהירות הרוח ברום גבוה בסתיו מעל צפון אמריקה וצפון האוקיינוס האטלנטי(אחד האזורים בהם עובר זרם הסילון הארקטי) בשנים 1979-2012, בהתאם להצטמצמות בהפרש הטמפרטורות. הוא מסביר שבשנים האחרונות בעקבות כך העיקולים בזרם (גלי רוסבי) נעשו משמעותית גדולים יותר ולפעמים הוא האט את תנועתו באופן ניכר למשך זמן ממושך. הוא מביא כמה אירועי מזג אוויר קיצוני אשר לדעתו קשורים לשיבוש זרמי הסילון:

  • גל קור בשני השלישים המזרחיים של ארה"ב בחורף 2013-2014. שכבת הקרח על פני האגמים הגדולים של צפון אמריקה הגיעה לשטח המתועד השני בגודלו מעולם, ושתי סערות משתקות של שלג וקרח השביתו את אטלנטה לכמה ימים.
  • באותו הזמן רכס ברומטרי עקשן על קליפורניה שהביא לחורף החם ביותר שתועד בה. החמימות הייתה אולי נעימה, אבל הבצורת שנלוותה לה, שהייתה הקשה ביותר מאז החלו בתיעוד בסוף המאה ה-19, גרמה להפסדים חקלאיים במיליארדי דולרים.
  • באותו הזמן סדרה של סערות עזות באירופה הוסיפה עוד כמה מיליארדי דולרים לסך הנזקים. באנגליה ובוויילס נרשם החורף הגשום ביותר מאז 1766 לפחות. ואילו מרבית חלקיה האחרים של אירופה טבלו בחמימות יוצאת דופן. נורווגיה ידעה שרֵפות יער חסרות תקדים בינואר, ומנהלי אולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה נלחמו במדרונות הסקי החשופים. במאי הציפה סופת גשמים גדולה כמעט שליש משטחה של בוסניה.
  • ב-2010 גל החום ברוסיה, הכבד ביותר בתולדותיה הכתובות, שהביא למותם של יותר מ-55,000 איש. באותו זמן, הציפו גשמים עזים את פקיסטן באסון טבע שגרם לנזק הכספי הגדול ביותר בתולדותיה. ב-2011 פקד את אוקלהומה הקיץ החם ביותר שידעה מדינה כלשהי בארה"ב. הבצורת שהכתה ב-2012 בארה"ב הייתה הנרחבת ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20‏[35].

ב 2018 פורסם מחקר לפיו המהירות בה מתקדמות הסופות הטרופיות הואטה ב 10% בשנים 1949-2016. באזורים מסוימים האטה חזקה אפילו יותר: באזור הצפון מערבי של האוקיינוס השקט ב 30%, באזור הצפוני של האוקיינוס האטלנטי ב 20% ובאיזור אוסטרליה ב 19%. לפי החוקרים הסיבה היא עליית הטמפרטורה בארקטיקה אשר גורמת להאטה ברוחות שמסיעות את הסופות. לעומת זאת מהירות הרוח בתוך הסופות נשארת קבועה או אף עולה בגלל שבאטמוספירה חמה יש יותר אנרגיה. התוצאה היא שהסופה נשארת יותר זמן מעל מקום אחד ולכן גורמת ליותר נזק בגלל יותר משקעים, יותר נזק מהרוחות, חדירה גדולה יותר של מים מהים. דוגמה להשפעה כזאת היא הסופה "הרווי" אשר גרמה לנזק אדיר כאשר אחת הסיבות היא שהסופה הזאת עמדה זמן רב על אותו מקום‏[36][37]. יש לציין שבאזורים בהם יש את ההאטה הכי גדולה נמצאים המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה.

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות.לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות‏[38].ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש זרם הסילון הארקטי מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של ארצות הברית[39].

ישראל מקבלת את עיקר הגשמים שלה כאשר רוחות מערביות מסיעות עננים מהים התיכון מזרחה. העננים נכנסים ליבשה רק ל 100 קילומטר בערך, ממזרח לאיזור זה מתחיל המדבר. כלומר עם בגלל ההחלשות של זרמי הסילון העננים יתחילו לחדור פחות ליבשה זה עלול לגרום להפחתה בכמויות הגשמים ולבצורת.

טיעונים לטובת הכחשת אקלים

השפעה חשובה של היבטים של מזג אוויר קר יותר או סוער יותר הוא על הכחשת אקלים. גורמים בימין הכלכלי, גורמים שמרניים וכו' היושבים במדינות צפוניות יחסית, כמו צפון ארצות הברית משתמשים לא פעם בטיעון כי מזג האוויר הקר הזה מראה שבעצם אין כלל התחממות עולמית.

השפעות נוספות

ישנם השפעות נוספות על האקלים שיכולות להגרם בגלל המסת הקרח והשלג בארקטיקה‏[40].

אחת ההשפעות היא תזוזת הגשמים צפונה. גם דבר זה עלול להפחית את כמות המשקעים בישראל‏[41].

אפשרות מעבר אוניות דרך הקוטב הצפוני

אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש באיזור הקוטב כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה.

שיקום שטחי השלג והקרח

כדי לשקם את שטחי השלג והקרח צריך לעצור את מה שגורם לצמצום שלהם : שינויי האקלים. צריך לתקן את האקלים: להפסיק לפלוט גזי חממה, לשקם יערות ועוד. רוב מדינות העולם התחייבו להאבק בתופעה בהסכם פריז. ראו פרוט בדף פתרונות למשבר האקלים.

יש האומרים, שהפסקת דליפות הנפט יכולה לעזור לשיקום הקרח והשלג. הנפט בגלל שהוא שחור עוזר לחמם את הקרח והשלג כאשר הוא נשפך עליהם‏[42](גרינפיס רוסיה קורה לדליפות הנפט בסיביר "קרח שחור"). גם התכונות הכימיות שלו עוזרות להמס את הקרח והשלג ומקשות על הווצרות קרח ושלג בסתיו.

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים - המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: ‏מצעד האקלים - אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל


קישורים חיצוניים

פעילות
  • דף בפייסבוק להגנה על השלג והקרח משינויי אקלים: Protect our Winter.
  • דף פייסבוק, שהפסיק לפרסם חומרים חדשים ב יוני 2018 אבל יש בו הרבה מידע: I am Pro Snow
מידע

הערות שוליים

  1. ^ National Snow and Ice Data Center Snow and Climate 2018
  2. ^ Climate Signals Glacier and Ice Sheet Melt 14 ליוני 2018
  3. ^ John Abraham Global warming is melting Antarctic ice from below 9 למאי 2018, The Guardian
  4. ^ Hughes, Terence J. (1981). "The weak underbelly of the West Antarctic ice-sheet".
  5. ^ 5.0 5.1 Bamber J.L.; Riva R.E.M.; Vermeersen B.L.A.; LeBroq A.M. (2009). "Reassessment of the potential sea-level rise from a collapse of the West Antarctic Ice Sheet". Science. 324 (5929): 901–3. Bibcode:2009Sci...324..901B. doi:10.1126/science.1169335. PMID 19443778
  6. ^ Jenny Hogan, "Antarctic ice sheet is an 'awakened giant'", New Scientist, February 2, 2005
  7. ^ "Nearly a quarter of West Antarctic ice is now unstable". University of Leeds. 16 May 2019.
  8. ^ Trends in Antarctic Ice Sheet Elevation and Mass , Geophysical Research Letters, 16 May 2019 
  9. ^ Karl Magnus Eger Effects of Oil Spills in Arctic Waters שנת 2010, Arctic Knowledge Hub
  10. ^ By Division on Engineering and Physical Sciences Energy and Climate: Studies in Geophysics National Academy of Science Washington D.C.
  11. ^ National Snow and Ice Data Center Snow and Climate 2018
  12. ^ Бойцов А.А ,Евдокимов С.Н.Воздействие нефтепродуктов на снежно-ледяной покров Арктики 1999, Санкт-Петербургский государственный электротехнический университет "ЛЭТИ"
  13. ^ Greenpeace Russia A Brief Overview of the Oil Spill Problem in Russia 18 ליולי 2014
  14. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  15. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  16. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  17. ^ Environmental Technology Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels? 20.08.2015
  18. ^ דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה קרחון כבד ואדיר ממדים התנתק ממדף קרח במערב אנטארקטיקה והגדיל את הסיכון לספינות המשייטות באזור היבשת] 13.07.2017, ישראל היום
  19. ^ John Abraham Imminent collapse of a portion of Larsen C ice shelf hammers home reality of climate change 12/06/2017 הגארדיאן
  20. ^ The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) 2012
  21. ^ National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012
  22. ^ Anne-Marie Blackburn How will global warming affect polar bears? יולי 2015, Sceptical Science
  23. ^ אסון באנטארקטיקה: עשרות אלפי אפרוחי פינגווין מתו מרעב, וואלה, 13 באוקטובר 2017
  24. ^ הצילו את האוקיינוס של מדבר אנטרקטיקה, ארגון אוואז
  25. ^ אלבדו, ויקיפדיה בעברית
  26. ^ הגברת קטבים, ויקיפדיה באנגלית
  27. ^ Alex Sosnowski What are jet streams and how do they influence the weather we experience? Accuweather
  28. ^ ג'ף מסטרס זרם הסילון נעשה מוזר01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל
  29. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  30. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  31. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  32. ^ ערוץ מזג האוויר Weather2day שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר 26.09.2015
  33. ^ ילנה קיבלצ'יץ' בסוף מאי במוסקבה הייתה הסופה החזקה ביותר במאה השנים האחרונות מדענים מדברים על שינויי אקלים 04.06.2017 הערוץ הרוסי הראשון
  34. ^ אלקסיי סטיינרט הקיץ הקר ב-2017: מה קורה עם מזג האוויר באזור מוסקבה 22.06.2017 ריאמו
  35. ^ ג'ף מסטרס זרם הסילון נעשה מוזר01.04.2015, סיינטיפיק אמריקאן, ישראל
  36. ^ Craig Welch Hurricanes Are Moving Slower—And That's a Huge Problem 6 ליוני 2018, National Geographic Society.
  37. ^ James P. KossinA global slowdown of tropical-cyclone translation speed 2018, Springer Nature
  38. ^ אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים 17.06.19, ויינט
  39. ^ Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting 14 ליוני 2019, Washington Post
  40. ^ Katie Thomas, Rapporteur Committee on Linkages Between Arctic Sea Ice Loss and Mid-Latitude Weather Pattern: A Workshop Board on Atmospheric Sciences and ClimatePolar Research Board Division on Earth and Life Studies [https://www.nap.edu/read/18727/chapter/2 Linkages Between Arctic Warming and Mid-Latitude Weather Patterns Summary of a Workshop] 2014, National Academies Press: OpenBook National Academies Press: OpenBook
  41. ^ בועז דיין המסת הקרח בקוטב גורמת להתייבשות ישראל? 13.12.2017, Israel Weather תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  42. ^ Karl Magnus Eger Effects of Oil Spills in Arctic Waters שנת 2010, Arctic Knowledge Hub
מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל