הרחבת המוסר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרחבת המוסר היא תהליך של התרחבות הגדרת הקבוצה כלפיה יש צורך להיות הוגנים, או קבוצה שזכאית להגנה, זכויות או יחס שווה או עם זכויות חלקיות. תהליך זה נוגע הן לשינוי נורמות בחברה והן ביחס לחוקים שונים. ברוב החברות האנושיות מאז המהפכה החקלאית, רוב הזכויות היו בידי חלק מהגברים הבוגרים ולפעמים בידי נשים בוגרות. עבדים, וואסלים, נשים, ילדים, עניים, חולים, חולי נפש, שבויי מלחמה, זרים, אסירים וכן בעלי חיים לא זכו לזכויות כלל או שהיו עם זכויות מעטות מאד או כתלות בשרירות הלב או מנהגים מקומיים או דתיים. בעקבות הרנסנס, המהפכה המדעית, הקפיטליזם התיעוש וגלובליזציה החלו תהליכים שינוי חברתי שהעניקו יותר זכויות או לפעמים זכויות שוות לציבורים שונים. בין היתר תהליכים אלה גררו פיתוח זרמים של הומניזם, אוניברסליזם, קיימות וסביבתנות וכן זרם למען בעלי חיים.

  • ביטול מוסד הצמיתות
  • התנועה לביטול העבדות הובילה לביטול העבדות בכל העולם.
  • התנועה לזכויות האשה הובילה להענקת זכויות שונות לנשים כמו הזכות לשאת נאום בציבור, הזכות להשכלה, הזכות לבעלות על רכוש ולירושה, הזכות לעבוד במקצוע, הזכות לבחור ולהיבחר, חופש מאלימות ומהטרדה מינית. שתי התנועות – התנועה לזכויות האשה והתנועה לביטול העבדות קשורות זו לזו ושתיהן הושפעו בצורה ניכרת מרעיות של קוויקרים.
  • אנשים ללא רכוש לא יכלו להצביע בעבר ודבר זה בוטל בהדרגה.
  • הרעיון של זכויות אזרח - זכויות אותן זכאי כל אזרח לקבל, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה.
  • הרעיון של זכויות אדם - זכויות מינימליות שכל אדם זכאי להן, גם אם אינו אזרח של המדינה, בעיקר כהגנה מפני כוחה של המדינה. ביטוי לרעיון זה הוא הצהרת זכויות האדם והאזרח אחד מהמסמכים היסודיים ביותר של המהפכה הצרפתית, המגדיר את הזכויות של כל יחיד ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה. ההצהרה נתקבלה ב-26 באוגוסט 1789, והיא אמורה להיות מסמך אוניברסלי. אמנה נוספת בתחום זה היתה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם ומאז נחתמו אמנות נוספות הנוגעות לציבורים פגיעים שונים. למרות אמונת אלה , ברוב המדינות יש הפרות רבות של זכויות אדם ושל זכויות אזרח ומתקיימים מאבקים חברתיים ליישום האמנות.
  • זכויות הילד - ילדים זכו לזכויות, בעיקר הזכות לגדול ללא אלימות מצד הורים וכן זכויות נוספות שכיום מעניקות מדינות עשירות כמו חינוך חובה חינם. אחד הצעדים החשובים בתחום זה היתה אמנת זכויות הילד - אמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ובני נוער בעלת 14 זכויות. מרבית המדינות אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. בספטמבר 1990 האמנה נכנסה לתוקף לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות.
  • אפליות נגד אנשים מדת שונה או גזע שונה - ביטול אפליות שונות נגד אנשים שחורים, ילידים ועוד. התחזק מאד לאחר מלחמת העולם השנייה והמאבק נגד גזענות.
  • אפליות שונות נגד עניים כמו קשיים להצביע בוטלו, עם זאת קיימות עדיין אי שוויון פוליטי בתחומים רבים לדוגמה במערכת המשפט והאכיפה.
  • עם הזמן הוענקו זכויות לאנשים במצבי קיצון – עצירים, אסירים, שבויי מלחמה, מהגרים, פליטים, חולים, חולי נפש ועוד. עדיין במדינות רבות זכויות של קבוצות אלה נפגעות בצורות רבות והדבר תלוי גם ברמת הפיתוח הכלכלי של אותה מדינה.
  • זכויות להט"ב – הומואים, לסביות, טרנסים, וביסקסואלים – מראיה שהלם כ"סוטים" או אנשים שצריך להעניש אותם (לעיתים עונש מוות) לראיה שלהם כאנשים שווי זכויות.

קיימים רעיונות לפיתוח זכויות נוספות כלפי ציבורים נוספים שבדרך כלל הם חסרי זכויות או שיש להם זכויות מופחתות:

  • הדורות הבאים – אנשים בדורות הבאים שעלולים להיפגע עקב דילול משאבים, זיהום, שינויי אקלים או פגיעה במערכות אקולוגיות.
  • זכויות בעלי חיים – תהליך בו מוענקות זכויות לבעלי חיים, בעיקר בעלי חיים גדולים ומפותחים כמו יונקים, ציפורים, דגים.
  • זכויות למערכות אקולוגיות – למרות שאין מדובר ביישות חיה, הרי מערכת זו עלולה למות ולגווע ללא טיפול הולם כאשר התוצאה היא פגיעה באנשים חיים, פגיעה בבעלי חיים וצמחים ופגיעה בדורות הבאים.

בנוסף להרחבת הקבוצה שנהנית מהגנה, יש גם הרחבה בשאלה מה נחשב פגיעה. לדוגמה בעבר פגיעה ישירה (כמו רצח, אלימות ישירה) נחשבה פגיעה. כמו כן היה מקובלת פגיעה ברכוש, כיום מקובלת גם פגיעה עקיפה כמו זיהום.

ביקרות והתנגדות

אנשים רבים, כולל אנשים מרקע שמרני או ליברטני התנגדו או מתנגדים להרחבת תחום המוסר. הדבר נוגע הן מרצון לשמור על רעיונות דתיים, וכן מתוך מניעים לאומניים או גזעניים, הרגלי מחשבה או אינטרס כלכלי או פוליטי. דוגמה לכך הם צידוקים לעבדות שניתנו על ידי תומכי העבדות כדי לשמור על האפליה נגד עבדים, ובמיוחד על עבדות של שחורים. הצדקות לשימור העבדות אמרו שהמצב הזה הוא טבעי, ששחורים יסבלו מביטול העבדות וכן בטיעונים ליברלים לפיהם שחרור העבדים מהווה פגיעה בזכיות קניין של הבעלים הלבנים.

דוגמה בולטת אחרת היא התנגדות של גורמים התומכים בשובניזם גברי (כולל נשים) במניעת זכויות אפשרויות או הגנות לנשים - לדוגמה התנגדות לנאום נשים בציבור, התנגדות ללימודי נשים, או להצבעה שלהן בבחירות או היכולת לכהן בתפקיד פוליטי או בתפקיד ציבורי כלשהו.

בעוד התנגדות זו להרחבת המוסר היתה קיימת בעיקר במאה ה-19 וה-20 מאבקים מאוחרים יותר עדיין אינם מקובלים בקרב ציבורים שמרניים נרחבים, לרבות מאבקים למען זכויות להט"ב , זכויות של פליטים, וכן היבטים רבים של זכויות אדם וזכויות אזרח. לאומנות ודתיות לעיתים קרובות גורמים לטענות נגד אנשים ממוצא או דת אחרת עד כדי שלילה של אמפתיה כלפיהם והצדקת מעשי אלימות או הכחשת אלימות. רעיונות אחרים כמו זכויות בעלי חיים או צדק בין דורי או הגנה על מערכות אקולוגיות כלל לא נמצאות בשיח בהרבה מקרים או שהן מוצגות בצורה מעוותת, ללא הבנת הנושא ותוך הכחשת מדע והתנגדות להן קיימת גם בזרמים אחרים כמו סוציאל דמוקרטים, ליברלים , פרוגרסיבים ועוד.

נימוק נפוץ להתנגדות להרחבת המוסר הוא שהענקת אמפתיה סיוע או זכויות לאדם או יצור שאין לו כרגע זכויות, כאלה, גורמת לפגיעה באנשים קרובים יותר לנו או לקבוצה אליה אנחנו שייכים או מזהדים. לדוגמה הענקת זכויות לשחורים תוביל לפגיעה בחופש, הבטחון או הזכויות של לבנים. הענקת זכויות לנשים תוביל לפגיעה בפריבילגיות של גברים. הענקת סיוע לבעלי חיים באה על חשבון סיוע לאנשים עניים, והענקת זכויות לבעלי חיים תוביל לפגיעה בזכויות ובחופש של אנשים כמו החופש לבחור מה לאכול . הענקת זכויות אדם לאנשים ממדינה אחרת, לאסירים או פליטים באה על חשבון אזרחי המדינה , הבטחון שלהם או הפרנסה שלהם. אם לא נהרוג או נדכא אנשים אחרים זה בהכרח יוביל לכך שהם יהרגו אותנו.

נימוק נוסף אחר להתנגדות להרחבת מוסר היא שמדובר במצב טבעי \ צו אלוהי או מיתוס חברתי כלשהו שאסור לשנותו או שבכלל מדובר בסדר שהוא לטובת הצד המופלה לרעה. לדוגמה זה טבעי להרביץ לילדים ויפגע בחינוך שלהם אם לא נרביץ להם. נשים מטבען הן קלות דעת ולא יכולות ללמוד \ לעסוק בנושאי ציבור. העבדות היא בעצם לטובת השחורים שכן הם מפגרים ובורים יסבלו כפועלים חופשיים (ועניים). הסדר הטבעי או הצו האלוהי הוא ששחורים משועבדים ללבנים. אנשים תמיד אכלו בשר, ואכילת בשר היא טבעית. העוני נובע מסיבות טבעיות (לא חברתיות - כמו גנים) ולכן אין טעם לתת זכויות או סיוע לעניים.

ראו גם