השפעות כלכליות של התחממות עולמית

ההשפעות הכלכליות של ההתחממות עולמית הן השפעות שיש להתחממות העולמית על הכלכלה האנושית, וכן להשלכות הכלכליות של פעולות שנועדו לנסות להקטין את ההתחממות. השפעות אלה נובעות הן משינויים חברתיים וסביבתיים שלהן גורמת ההתחממות, והן מהתכוננות של צרכנים, משקיעים, עסקים וממשלות למצב שבו תרומה לשינויי האקלים תהיה בעלת מחיר כלכלי.

התחממות עולמית

אפקט החממה שינויי אקלים גזי חממה פחמן דו-חמצני פוטנציאל התחממות עולמית עמעום עולמי החמצת אוקיינוסים הפתעה אקלימית מודל אקלימי הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים השפעות כלכליות דו"ח שטרן התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית התחממות העולמית - מורה נבוכים

בוועידת הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC ) שנערכה באפריל 2007, נציגים מ-120 מדינות דנו בעלויות הכלכליות והחברתיות של נסיונות מיתון של ההתחממות העולמית, ולבסוף אישרו את דוח הערכה הרביעי של ה-IPCC.

תחזיות של שינויי אקלים

מודלים של הערכה משולבת מספקים הערכות תחזיות שונות לכמות של שינויי אקלים בעתיד. דו"ח ה-IPCC , הSERS, מתאר מספר תסריטים עתידיים שונים. התסריטים שונים זה מזה בשאלות האם העתיד יהיה:

• יותר "סביבתי" (תסריטים עם תחילית B) או יותר "מכוון שוק" (תסריטים עם תחילית A)
• יותר "עולמי" (תסירטים עם תחילית 1) או יותר "איזורי" (תסריטים עם תחילית 2)

דו"ח ה-IPCC מנבא תחזיות של שינויים בטמפרטורה העולמית הממוצעת בתסריטים אלה. הערכה "הטובה ביותר" של עליית טמפרטורה עולמית ממועצת (בתקופה 2090-2099 יחסית לתקופה 1980-1999) עבור תסריטים אלה נעה בין 1.8 מעלות צלזיוס, עבור תסריט B1 , ל-4.0 מעלות צלזיוס. עבור תסריטA1FI . התרחיש ה"סביר" (מעל הסתברות של 66%) מעל אותה תקופה עבור כל תסריטי SERS היא עליה בטמפרטורה ממוצעת עולמית בין 1.1 ל-6.4 מעלות צלזיוס.

מחקר משנת 2009 של תוכנית משולבת של MIT על המדע והמדיניות של ההתחממות העולמית בחן את התחזיות העתידיות של שינויי אקלים. על פי מחקר זה, יש הסתברות של 57% לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית מעל 5 מעלות צלזיוס עד 2100 (יחסית לשנות הבסיס בין 1980 ל-2000). זו הערכה של "ללא מדיניות". בהערכת "מדיניות", כאשר מצמצמים את פליטת גזי החממה לרמה נמוכה יחסית, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורות העולמיות הממוצעות לאותה תקופה היא בין 2 ל-2.5 מעלות צלזיוס.

על פי מחקר משנת 2008 של מרכז הדלי (Hadley Centre) עבור תרחיש של "עסקים כרגיל" בפליטות גזי חממה של עליה של 132% מרמת 1990 עד שנת 2050, העליה בטמפרטורה העולמית הממוצעת תהיה בין 5.5 ל-7.1 מעלות צלזיוס (יחסית לרמות מלפני המהפכה התעשייתית) עד שנת 2100. לפי הערכה זו, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורה העולמית הממוצעת היא 5.5 מעלות צלזיוס (הסתברות של %05) והתרחיש הגרוע ביותר הוא 7.1 מעלות צלזיוס (בהתברות של 10%). המחקר בדק גם תרחישים אחרים, בתרחיש שבו יש ירידה מהירה ומוקדמת בפליטות (ירידה של 47% יחסית לשנת 1990 עד שנת 2050), הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות ב-2.1 עד 2.8 מעלות צלזיוס עד 2100. עבור תרחיש זה, עליה של 2.1 מעלות צלזיוס הוא המצב הסביר ביותר (50%) ועליה של 2.8 מעלות צלזיוס היא המצב הגרוע ביותר (בהסתברות של 10%).

הערכות כלכליות על השפעת ההתחממות העולמית

לפי ליהמן ברדרס (ראו בהמשך), גם אם השינוי האקלימי הוא עתידי וצפוי להתרחש בעתיד ולאורך זמן, יכולה להיות לו השלכות כלכליות גדולות כבר היום. דבר זה מתקיים היות ושווקים נערכים כבר היום לשינוי כזה, כמו כן ממשלות מבצעות חקיקה ושיתופי פעולה כבר היום כדי לנסות להתמודד עם השינוי האלקלימי, ושווקים נערכים גם להתמודדות עם שינויי חוקי המשחק עקב פעילות ממשלתית זאת.

יש קונצנזוס מדעי רחב לטענות שיש התחממות עולמית, ושהיא מעשה ידי אדם, ויש הערכות מבוססות כי התחממות זו תהיה בעלת השלכות אקלימיות וכלכליות של לפחות 3% מהתמ"ג העולמי. מחקר על פני השנים 1996-2006 של מחקרים בעיתון סיינס, הראה תמימות דעים של כמעט 100% בנושא זה. ועם זאת דעת הקהל והעסקים לא חושבים כך, אלא יש קשת רחבה יותר של דעות. לדוגמה מדגם של כותרות 4 עיתונים החשובים בארה"ב בשנים 2002 - 1988 הראה שלפחות מחציתם נתנו משקל שווה לדעות "סקפטיות". בסקר משנת 2007 20% מבעלי העסקים לא חשבו שהנושא חשוב, ולכ-86% אין אסטרטגיה איך להתמודד עם המצב. ככל שהמודעות הציבורית תתיישר עם הקונצזנוס המדעי, ההשפעה על עסקים והשקעות תהיה גדולה יותר.

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם מוניך רה וסויוס רה, הזהירו במחקר משנת 2002 (תקציר UNEP) כי "התדירות הגוברת של ארועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.

על פי התאחדות הביטוח הבריטית [1], הגבלת פליטות הפחמן יכולה לחסוך 80% מהעלויות הנוספות הצפויות עקב סופות ציקלון טרופיות עד 2080. על פי צ'י ופישר (2003) כל עליה של 1% במשקעים השנתיים יכולה להגדיל את ההפסד מאסון בכ 2.8%.

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה בשנת 2005 כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [2], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [3]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

בשנת 2007 הוצאו 2 סקירות של ליהמן ברדרס, "העסקים של שינויי האקלים". [4] הסקירה הראשונה עוסקת באתגרים ובהזדמנויות לעסקים הקשורים בשינוי האקלים. הסקירה השניה סוקרת אילו ענפים עשויים להפגע ואילו עשויים להרוויח כתוצאה משינויי האקלים.

ראו גם

• דו"ח שטרן

קישורים חיצוניים

• השפעות כלכליות של ההתחממות העולמית בוויקיפדיה האנגלית
• מגזרים שירוויחו או יפסידו עקב התחממות