השפעות סביבתיות של מזון מהחי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרות בחווה תעשייתית בארצות הברית

לתעשיות המגדלות בעלי חיים לשם ייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב יש השפעות סביבתיות חזקות.

בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות של משקי-חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תרומה נכבדת להרס הקרקע, לשינויי אקלים, לזיהום אוויר, לזיהום מים, למחסור במים, ולהקטנת המגוון הביולוגי. על פי הדו"ח, משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.

הרס קרקעות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - שימושי קרקע, סחף קרקע
מפת שימושי קרקע באירופה. מקרא: צהוב - אדמות מעובדות, בירוק בהיר - אדמות מרעה וערבות עשב, ירוק כהה - יערות, חום בהיר - טונדרה וביצות. איזורים ללא צבע - שימושים אחרים לרבות ערים ואיזורים מיושבים.

מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי בקרקע. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח, לשטח זה יש להוסיף את סך השטח היבולים שנועדו להאכלת חיות, שמגיע ל כ-33% מהשטח החקלאי המעובד. סך הכל, כ-70% משטחי החקלאות בעולם (שטחי מרעה ושטחי גידולים), שהם כ-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לשימושים של תעשיית המזון מהחי. [1]

התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי בברוא יערות, במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות בשיטת חקלאות כרות והבער. 70% מהשטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך בליית קרקע בהיקף כלשהו, בעיקר בגלל רעיית יתר, דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.[1]

מן הצד השני, לטענת אלן סבורי (Allan Savory) רעיה ישירה של חיות בקר וחיות דומות, כמו גם רעיה של חיות טבעיות היא חיונית למניעת מדבור והרס הקרקע שכן העדרן של חיות מרעה גורם לתת-דישון של הקרקע. בטבע, חיות אוכלות עשב חיות בעדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה, ובמקביל לרמיסה שלה וכן מפרישים צואה ושתן שמדשנים את הקרקע. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ובעיות נוספות. בנוסף, לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מראה, דבר שמחזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, מקסיקו, ארצות הברית ואיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. [2] עם זאת הטענה של סבורי אינה מדוייקת שכן היא נוגעת לאיזורי עשב וערבות שבהם חיים עדרים של אוכלי עשב, ואינה קשורה לבין איזורי יער ויערות גשם שאינם מתאימים כבית גידול לאוכלי עשב.

שינויי אקלים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - גזי חממה, התחממות עולמית, שינוי אקלים וחקלאות
מכלאת חזירים במשק מתועש

מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומתו להתחממות העולמית. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות גזי החממה כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך לפחמן דו חמצני. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה.

משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של פחמן דו חמצני שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר ברוא יערות, הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.

משקי החי פולטים כ-37% מהמתאן שמקורו הוא אנושי (בעל פוטנציאל התחממות עולמית, GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מהחנקן דו-חמצני שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).

העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ולמדבור, גורמת לירידה בכושרה של הביוספירה להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.

זיהום אוויר

משק החי אחראי לפליטת 64% מהאמוניה לאטמוספירה. אמוניה תורמת רבות ליצירת גשם חומצי ולהעלאת רמת החומציות במערכות אקולוגיות.

זיהום מים

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - זיהום מים, טביעת רגל מימית

החומרים הנשטפים לתוך המים ממשק החי גורמים להיווצרותם של "אזורים מתים" בחופים, להרס שוניות אלמוגים ולבעיות בריאותיות בבני האדם. עיקר הזיהום נובע מסחף של זבל בע"ח, אנטיביוטיקה והורמונים, כימיקלים, דשנים וחומרי הדברה שמקורם במכלאות בע"ח ובשדות גידול המזון המשמש להאכלתם.

אין בנמצא נתונים עולמיים, אך בארצות הברית, משק החי אחראי ל-55% מבליית הקרקע, ל-37% מהשימוש בחומרי הדברה, ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מהזרחן והחנקן הנשטפים למים מתוקים.

התפתחות חיידקים עמידים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עמידות לאנטיביוטיקה

על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקייה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי עמידות לאטניביוטיקה בקרב האוכלוסייה הבריאה. [3]

מחסור במים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - משבר המים העולמי

מצב המים בעולם הולך ומחמיר. הגישה למים נקיים בכמות מספקת הופכת לקשה יותר ויותר. עד לשנת 2025, צפויים 64% מאוכלוסייה העולם לחיות באיזורים הסובלים מלחץ מים. משק החי הוא גורם מפתח בניצול המים. משק החי צורך 8% מסך ניצול המים העולמי, בעיקר להשקיית יבולים.

אובדן של מגוון ביולוגי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מגוון ביולוגי

העידן שלנו מוערך כעידן חסר תקדים בהיקפי האובדן של מגוון ביולוגי. ההערכה היא כי קצב אבדן המינים כיום מהיר פי 50 עד 500 מהקצב שהתקיים בתקופות עבר.

נוסף על ההשפעות מזיהום של משק החי, קיימת ההשפעה של אבדן בתי גידול של מינים אחרים. משק החי כולל כ-20% ממסת בע"ח בעולם, אשר חיים על כ-30% משטח הפנים של כדור הארץ. שטח שאוכלס בעבר על ידי בעלי חיים וצמחים פראיים.

בעלי חיים במשק החי דוחקים גם את מזונם של טורפים ומאיימים בכך על קיום הטורפים עצמם. באיזורים מפותחים, משק חי הפך לסביבה אקולוגית יציבה ללא איומים, בעלת מגוון ביולוגי נמוך.

306 מתוך 825 איזורי מחייה שהוגדרו על ידי ה-WWF, מאויימים על ידי משק החי.

תרומה להוצאות אנרגיה ולמזון מהיר

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - אומת המזון המהיר, שימור מזון ללא מקרר חשמלי

נושא שלא מופיע בדו"ח (?) הוא הקשר בין תזונה מהחי לבין הוצאות אנרגיה על הכנה, קירור בישול והובלת מזון. בשרים נאכלים בדרך כלל לאחר שבושלו או טוגנו, דבר המצריך הוצאות אנרגיה, זאת יחסית לתזונה צמחונית שחלק ממרכיביה אינו מחייב בישול או דורש בישול קצר יותר (ויש אף הנמנעים מבישול בכלל).

חלק גדול מהבשרים נשמר במשך זמן ממושך במקפיאים, חלק מהבשר מוטס במטוסים כדי לשמור על טריותו. גם רוב מוצרי החלב מחייבים קירור. שני הדברים האלה מגדילים את ההוצאות האנרגטיות הכלליות בצורה ניכרת, שכן מקררים הן מערכות עתירות אנרגיה וכך גם מטוסים. הגדלת השימוש באנרגיה מגדילה בעיות כמו התחממות עולמית כילוי משאבי אנרגיה וזיהום אוויר. מזונות צמחיים עלולים גם הם לדרוש קירור, במיוחד מזונות שמוגשים שלא בעונתם, או במרחק רב או מזון מעובד. ראו גם מזון מקומי.

בשר ומזון מהחי הם מרכיבים מרכזיים בתעשיית המזון המהיר שלה השלכות סביבתיות וחברתיות רבות בפני עצמה כמו עידוד פרבור, פגיעה בבריאות, הרחבת אי שוויון כלכלי וכמות נכבדת של אשפה.

הערכות של השפעה אישית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טביעת רגל אקולוגית

בשנת 2000 הוערך כי גודל טביעת הרגל האקולוגית של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.

מתוך 5.5 דונם אלה, הדונמים הבאים מקושרים לצריכה של סוגי מזונות הבאים:

  • 4.3 דונם עקב צריכת בשר בקר
  • 0.43 דונם עקב צריכת בשרים אחרים (עופות, חזירים, כבשים, ותרנגולי הודו)
  • 0.23 דונם עקב צריכת מוצרי חלב
  • 0.06 דונם עקב צריכת ביצים
  • 0.4 דונם עקב צריכת מזון מהצומח: 0.29 דונם לגרעינים, 0.07 דונם לירקות, ו-0.04 דונם לפירות.

מתוך כך יוצא שבשר בקר מהווה 79% מתרומת המזון לטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע. ניתן להוריד תרומה זו לכדי 7% מגודלה הנוכחי על ידי מעבר לתזונה טבעונית (5% לגרעינים, 1% פירות ו 1% ירקות), או ל-12% על ידי מעבר לתזונה צמחונית (תוספת של 4% ממוצרי חלב, ו-1% מביצים). דבר זה יוריד כ-5 דונם מטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע, ודבר זה מהווה הורדה משמעותית. [2]. כפי שאפשר לראות גם המנעות מבשר בקר מורידה חלק משמעותי מטביעת הרגל שמקורה ממזון, אם כי יש לזכור שטביעת רגל אקולוגית לא מכסה את כל סוגי הזיהום וניצול המשאבים הקשורים בפעילות אנושית.

מקור אחר מעריך כי תזונה צמחית היא בעלת טביעת רגל אקולוגית של 7.8 דונם לטונה מזון צמחי, לעומת 21 דונם לטונה של מזון בשרי. ראו גם הסברים נוספים כאן וכאן

אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.

ביקורת

בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של ארגוני סביבתיים ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל בירוא היערות לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4, בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [4].

ג'ורג' מונביוט, העיתונאי הסביבתן הוותיק והידוע, שוכנע על ידי טענותיו של פרליי[5]

מצד שני, פריליי מתעלם מכך ששטחים לגידול מספוא למזון לבהמות, למרות שאינם חייבים לבוא על חשבון מזון לאנושות, באים על חשבון שטחים טבעיים שחיוניים לקיום המערכות האקולוגיות.

התמודדות

יש מספר דרכים בניסיונות להקטין את השפעות תעשיית המזון מהחי על הסביבה. לדוגמה יש ניסיון במחלבות בארץ להקטין את הזיהום שנגרם מתשטיפים של זבל ומתשטיפי חלב. ויש גם מתקנים להפקת אנרגיה מהמתאן הנפלט מבקר.

אם זאת דברים אלה מקטינים רק חלק מההשפעות - לדוגמה צריכת המשאבים של חיות המגודלות במשקים ומספקות מזון מהחי תמיד תהיה גבוהה יותר מצריכת מזונות ממקור צמחי בגלל החוק השני של התרמודינמיקה - פרות וחיות אחרות הן בהיבט הזה "מנועי חום" ולכן הם בהכרח גורמים לאובדן אנרגיה. בחוות קטנות, כאשר בעלי חיים מהווים אחוז קטן מהמשק וצורכים משאבים שהם בגדר שוליים או זבל הם יכולים לפעמים שלא לבוא על חשבון משאבים צמחיים ואף להשלים אותם.

דרך אחרת להקטין את השפעות המזון מהחי היא להקטין את צריכת הבשר, הביצים והחלב, או אפילו לעבור לתזונה צמחונית או טבעונית. בקרב חלק מהצמחונים והטבעונים אחד השיקולים המרכזיים בתזונה צמחונית יותר היא הקטנת השפעה סביבתית והקטנת השפעות חברתיות של צריכת מזון מהחי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 LIVESTOCK'S LONG SHADOW - environmental issues and options, FOOD AND AGRICULTURE ORGANIZATION OF THE UNITED NATIONS, Rome, 2006
  2. ^ [1]
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה



אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - שיקגו - בוגוטה - מלבורן - מסדאר

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - איזור ידידותי להולכי רגל - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית -ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים