השפעות סביבתיות של מזון מהחי
לתעשיות המגדלות חיות לשם ייצור בשר, ביצים ומוצרי חלב יש השפעות סביבתיות חזקות.
בשנת 2007 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק החי" ("Livestock's long shadow"). הדוח הוכן על ידי "Lead", מרכז מחקר בינלאומי, והוזמן לבקשת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות משקי חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תרומה נכבדת להרס הקרקע, לשינויי אקלים, לזיהום אוויר, לזיהום מים, למחסור במים, ולהקטנת המגוון הביולוגי. על פי הדו"ח, משקי החי הם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.
תוכן |
הרס קרקעות
מגזר משקי החי הוא הגורם הגדול ביותר לשימוש אנושי בקרקע. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח. סך השטח שמוקדש ליבולים שנועדו להאכלת חיות עומד על כ-33% מהשטח החקלאי המעובד. סה"כ כ-70% משטחי החקלאות, ו-30% משטח היבשה של כדור הארץ מוקדשים לשימושים של תעשיית המזון מהחי.
התרחבות ענף המזון מהחי מהווה גורם מרכזי בברוא יערות, במיוחד בדרום אמריקה ובמרכזה, מקום בו מתרחש רוב ברוא היערות. 70% משטחים שהיו בעבר שטחי יער קדמוני באמזונס הפכו לשטחי מרעה, ושאר השטח משמש ברובו לגידולי חקלאות שמיועדים למזון לתעשיית החי. 20% משטחי המרעה בעולם, וכ-73% משטחי המרעה באזורים יבשים, עברו תהליך בליית קרקע בהיקף כשלהו, בעיקר בגלל רעיית יתר, דריסה של הצמחייה, ובלייה של הקרקע על ידי חיות מרעה. ההשפעה חשובות במיוחד באזורים צחיחים יותר שם רעייה מהווה לעיתים קרובות מקור קיום עיקרי או יחידי.
שינויי אקלים
ערכים מורחבים - גזי חממה, התחממות עולמית
מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומותו להתחממות העולמית. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות גזי החממה כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך לפחמן דו חמצני. לפי דו"ח האום, השפעה זו גדולה יותר מאשר סקטור התחבורה.
משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של פחמן דו חמצני שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר ברוא יערות, הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.
משקי החי פולטים כ-37% מהמתאן שמקורו הוא אנושי (בעל פוטנציאל התחממות עולמית,GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מהחנקן דו-חמצני שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני).
העובדה שמשק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ולמדבור, גורמת לירידה בכושרה של הביוספירה להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.
זיהום אוויר
משק החי אחראי לפליטת 64% מהאמוניה לאטמוספירה. אמוניה תורמת רבות ליצירת גשם חומצי ולהעלאת רמת החומציות במערכות אקולוגיות.
זיהום מים
החומרים הנשטפים לתוך המים ממשק החי גורמים להיווצרותם של "אזורים מתים" בחופים, להרס שוניות אלמוגים ולבעיות בריאותיות בבני האדם. עיקר הזיהום נובע מסחיפתם של זבל בע"ח, אנטיביוטיקה והורמונים, כימיקלים, דשנים וחומרי הדברה שמקורם במכלאות בע"ח ובשדות גידול המזון המשמש להאכלתם.
אין בנמצא נתונים עולמיים, אך בארצות הברית, משק החי אחראי ל-55% מבליית הקרקע, ל-37% מהשימוש בחומרי הדברה, ל-50% מהשימוש באנטיביוטיקה ולשליש מהזרחן והחנקן הנשטפים למים מתוקים.
התפתחות חיידיקים עמידים
- ערך מורחב - עמידות לאנטיביוטיקה
על פי הערכת גורמי בריאות, מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך בסדר גודל גדול לבעלי חיים בתעשיות החי, היא אחד הגורמים העיקריים (יחד עם השקיה במי קולחין) המאפשרים התפשטות חיידקים מעוררי מחלות ובעלי עמידות לאטניביוטיקה בקרב האוכלוסיה הבריאה. [2]
מחסור במים
- ערך מורחב - משבר המים העולמי
מצב המים בעולם הולך ומחמיר. הגישה למים נקיים בכמות מספקת הופכת לקשה יותר ויותר. עד לשנת 2025, צפויים 64% מאוכלוסיה העולם לחיות באיזורים הסובלים מלחץ מים. משק החי הוא גורם מפתח בניצול המים. משק החי צורך 8% מסך ניצול המים העולמי, בעיקר להשקיית יבולים.
אובדן של מגוון ביולוגי
- ערך מורחב - הכחדה המונית
העידן שלנו מוערך כעידן חסר תקדים בהיקפי האובדן של מגוון ביולוגי. ההערכה היא כי קצב אבדן המינים כיום מהיר פי 50 עד 500 מהקצב שהתקיים בתקופות עבר.
נוסף על ההשפעות מזיהום של משק החי, קיימת ההשפעה של אבדן בתי גידול קודמים למינים אחרים. משק החי כולל כ-20% ממסת בע"ח בעולם, אשר חיים על כ-30% משטח הפנים של כדור הארץ. שטח שאוכלס בעבר ע"י בע"ח פראיים.
בעלי חיים במשק החי דוחקים גם את מזונם של טורפים ומאיימים בכך על קיום הטורפים עצמם. באיזורים מפותחים, משק חי הפך לסביבה אקולוגית יציבה ללא איומים, בעלת מגוון ביולוגי נמוך.
306 מתוך 825 איזורי מחייה שהוגדרו ע"י ה-WWF, מאויימים ע"י משק החי.
תרומה להוצאות אנרגיה ולמזון מהיר
- ערכים מורחבים - אומת המזון המהיר, שימור מזון ללא מקרר חשמלי
נושא שלא מופיע בדוח (?) הוא הקשר בין תזונה מהחי לבין הוצאות אנרגיה על הכנה, קירור בישול והובלת מזון. בשרים נאכלים בדרך כלל לאחר שבושלו או טוגנו, דבר המצריך הוצאות אנרגיה, זאת יחסית לתזונה צמחונית שחלק ממרכיביה אינו מחייב בישול או דורש בישול קצר יותר (ויש אף הנמנעים מבישול בכלל).
בנוסף חלק גדול מהבשרים נשמר במשך זמן ממושך במקפיאים, חלק מהבשר מוטס במטוסים כדי לשמור על טריותו. גם רוב מוצרי החלב מחייבים קירור. שני הדברים האלה מגדילים את ההוצאות האנרגטיות הכלליות בצורה ניכרת, שכן מקררים הן מערכות עתירות אנרגיה וכך גם מטוסים. הגדלת השימוש באנרגיה מגדילה בעיות כמו התחממות עולמית כילוי משאבי אנרגיה וזיהום אוויר.
אמנם, גם מזון צמחי מצריך קירור לפעמים.
בשר ומזון מהחי הם מרכיבים מרכזיים בתעשיית המזון המהיר שלה השלכות סביבתיות משל עצמה כמו עידוד פרבור וכמות נכבדת של אשפה.
הערכות של השפעה אישית
- ערך מורחב - טביעת רגל אקולוגית
בשנת 2000 העורך כי גודל טביעת הרגל האקולוגית של אזרח אמריקאי ממוצע עומדת על כ-38 דונם. ניתן לנסות להעריך כמה מתוך טביעת רגל זו מקורה במזון. בשנים 1992- 1996 הוערך החלק של טביעת הרגל שנובע מאכילת מזון לגודל של 5.5 דונם.
מתוך 5.5 דונם אלה , הדונמים הבאים מקושרים לצריכה של סוגי מזונות הבאים:
- 4.3 דונם עקב צריכת בשר בקר
- 0.43 דונם עקב צריכת בשרים אחרים (עופות, חזירים, כבשים, ותרנגולי הודו)
- 0.23 דונם עקב צריכת מוצרי חלב
- 0.06 דונם עקב צריכת ביצים
- 0.4 דונם עקב צריכת מזון מהצומח: 0.29 דונם לגרעינים, 0.07 דונם לירקות, ו-0.04 דונם לפירות.
במילים אחרות - בשר בקר מהווה 79% מתרומת המזון לטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע. ניתן להוריד תרומה זו לכדי 7% מגודלה הנוכחי על ידי מעבר לתזונה טבעונית (5% לגרעינים, 1% פירות ו 1% ירקות), או ל-12% על ידי מעבר לתזונה צמחונית (תוספת של 4% ממוצרי חלב, ו-1% מביצים). דבר זה יוריד כ-5 דונם מטביעת הרגל האקולוגית של אמריקאי ממוצע, ודבר זה מהווה הורדה משמעותית. [1]. כפי שאפשר לראות גם המנעות מבשר בקר מורידה חלק משמעותי מטביעת הרגל שמקורה ממזון, אם כי יש לזכור שטביעת רגל אקולוגית לא מכסה את כל סוגי הזיהום וניצול המשאבים הקשורים בפעילות אנושית.
מקור אחר מעריך כי תזונה צמחית היא בעלת טביעת רגל אקולוגית של 7.8 דונם לטונה מזון צמחי, לעומת 21 דונם לטונה של מזון בשרי. ראו גם הסברים נוספים כאן וכאן
אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.
ביקורת
בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של ארגוני סביבתיים ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל בירוא היערות לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.
כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4 , בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [3].
ג'ורג' מונביוט, העיתונאי הסביבתן הוותיק והידוע, שוכנע על ידי טענותיו של פרליי[4]
מצד שני, פריליי מתעלם מכך ששטחים לגידול מספוא למזון לבהמות, למרות שאינם חייבים לבוא על חשבון מזון לאנושות, באים על חשבון שטחים טבעיים שחיוניים לקיום המערכות האקלוגיות.
התמודדות
יש מספר דרכים בנסיונות להקטין את השפעות תעשיית המזון מהחי על הסביבה. לדוגמה יש נסיון במחלבות בארץ להקטין את הזיהום שנגרם מתשטיפים של זבל ומתשטיפי חלב. ויש גם מתקנים להפקת אנרגיה מהמתאן הנפלט מבקר.
אם זאת דברים אלה מקטינים רק חלק מההשפעות - לדוגמה צריכת המשאבים של חיות המגודלות במשקים ומספקות מזון מהחי תמיד תהיה גבוהה יותר מצריכת מזונות ממקור צמחי בגלל החוק השני של התרמודינמיקה - פרות וחיות אחרות הן בהיבט הזה "מנועי חום" ולכן הם בהכרח גורמים לאובדן אנרגיה. בחוות קטנות, כאשר בעלי חיים מהווים אחוז קטן מהמשק וצורכים משאבים שהם בגדר שוליים או זבל הם יכולים לפעמים שלא לבוא על חשבון משאבים צמחיים ואף להשלים אותם.
דרך אחרת להקטין את השפעות המזון מהחי היא להקטין את צריכת הבשר, הביצים והחלב, או אפילו לעבור לתזונה צמחונית או טבעונית. בקרב חלק מהצמחונים והטבעונים אחד השיקולים המרכזיים בתזונה צמחונית יותר היא הקטנת השפעה סביבתית והקטנת השפעות חברתיות של צריכת מזון מהחי.
קישורים חיצוניים
- הצל הארוך של תעשיית החי דו"ח של ארגון המזון והחקלאות
- על הנזקים האקולוגיים של תעשיות המזון מהחי באתר אנונימוס
- בשר וסביבה באתר הטלוויזיה החברתית באינטרנט
- יום הסביבה: משקי החי אחראים למשבר האקולוגי, באתר ynet, 05.06.07
- האמת המטרידה על אל גור, בעיתון TheMarker, 04.9.2007, על השמטת הנושא מהסרט אמת מטרידה
- מארק ביטמן (ניו יורק טיימס), אימרו שלום לסטייק העסיסי, בעיתון הארץ, 10/03/08
- בריטניה הכריזה מלחמה על ביזבוז המזון, באתר ynet, 15.7.08
- רוצים לשמור על הסביבה – אכלו פחות, באתר ynet, 27.07.08
- עפרי אילני, האו"ם: צמצום צריכת בשר תשפר מצב האקלים, בעיתון הארץ, 8.9.08
- רוצים למנוע התחממות כדור הארץ? אל תאכלו בשר, בעיתון הארץ, 7.9.08
- המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון, Ynet 20.2.09.
- בלגיה: מקצצים באכילת בשר בעיר גנט מקיימים יום שבועי ללא בשר. מעריב, 13/5/2009
- בחמישי לא בא לי: מעודדים צמחונות בעיר גנט מעריב, 25/5/2009
- איך נהפכנו לעם שזולל 106 אלף טונה בשר ב-100 שקל לק"ג? על תעשיית הבשר בישראל, חגי עמית , 07.05.2011 The Marker
- סערת "הרפש הוורוד" בארה"ב הביאה לקריסת יצרנית הבשרדה מארקר, 03.04.2012
הערות שוליים
| חקלאות |
|
סוגיות ובעיות: המהפכה הירוקה - ייצור ראשוני - קרקע - בליית קרקע - הומוס - משבר המים העולמי - חומרי הדברה - דשן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - מחזור הזרחן |
|
חקלאות מקיימת: פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - קומפוסט - שמירת זרעים - גינה קהילתית - סיעוף - יערנות חקלאית - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא |
|
סרטים: הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה
|
