התמוטטות (ספר)

כריכת הספר התמוטטות

התמוטטות (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת ג'ארד דיימונד שעוסק בשאלות מדוע חלק מאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצילחו לקיים חברה בת קיימא ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא גם תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות ולקחים עבור החברות הנוכחיות.

מבנה הספר

החלק הראשון של הספר מתאר את הבעיות הסביבתיות והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה בימנו. מונטנה היא כדוגמה למדינה בארצות הברית, שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית, שינויי אקלים, מחסור במים, איום של הצפות מסכרים ומזיהום של תעשיית המכרות, ומחקלאות שמתקשה להתמודד עם לח"ץ נדלן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של איי הפחסא, ושל ההתישבות הנורבגית בגרנילנד, של האנסאזי, קריסת תרבות המאיה ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא במשך אלפי שנים: החברות בניו גיני, האי הזעיר טיקופיה ויפן עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול חקלאות בת קיימא לצד ייצוב אוכלוסייה.

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעתם של גורמים סביבתיים וכן תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן בפיצוץ אוכלוסין שהביא לאסון מלתוסיאני ותרם לרצח העם ברונאדה ב-1994; השוואת הרפובליקה הדונמיניקית שחולקת אי אחד עם האיטי ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות לנטיעת יערות ושימורן. בעיותה הסביבתיות והחברתיות של סין המודרנית, והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של אוסטרליה.

חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן, לבחון את השפעתם של תאגידים רב לאומיים וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות, ומהם הגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות קיימות.

קריסת חברות עבר

בחלק זה של הספר דיימונד דן בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסיה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת (הרס של הציבליזציה וירידה דראסטית של האוכלוסיה בלי התחדשות).

גורמים לקריסה

דיאמונד מזהה 5 גורמים עיקריים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות חברות ותרבויות.

1. פגיעה בסביבה שגורמת למשבר סביבתי וקיומי.
2. שינויי אקלים.
3. יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
4. נתק או הפסקה במחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים
5. תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחה לדוגמה כוללות 2 תחומים (משבר סביבתי עקב בירוא יערות ותגובה חברתית בעייתית) והבעיות של איי פיטקרן נבעו בעיקר עקב הפסקת מסחר ובמקצת גם בגלל פגיעה בסביבה. מכלל החברות בספר התמוטטות ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.

לטענת דיימונד, הנורביגים בגרינלנד גרמו בטעות לסחף קרקע ולבירוא יערות דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר ברזל. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום הכלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורבגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורבים. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני נבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר למוצר מתחרה של שנהב, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.

חברות עבר שהתמוטטו

פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם בסממן הדתי והתרבותי המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה מרכזית לחברה שהתמוטטה ולבירוא יערות קיצוני

הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:

• אי הפסחא - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג בירוא יערות ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסיה גדלה.
• אי הפיטקרן בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסיה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים קטנים שאיכלסו כ -100 אנשים וכמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב בירוא יערות ומלחמות ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית.
• בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים.
• בני המאיה מאזור אמריקה המרכזית. נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות.
• התיישבות הנורדים בגרינלנד - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית.

בסוף חלק זה דן דיימונד דן בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר.

• • ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.
  • האי הקטנטן טיקופאה השוכן באוקיינוס השקט.
  • ניהול היערות בתקופת אדו ביפן.

פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה בדמוקרטיה ישירה ובחתירה לקונצנוזס (יפו), בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. דוגמה הפוכה לכך היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה.

חברות מודרניות ולקחים לעתיד

החלק השלישי של הספר מתמקד בחברה המודרנית:

• רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל התפוצצות אוכלוסין ואסון מלתוסיאני.
• הכישלון של האיטי לעומת ההצלחה היחסית של הרפובליקה הדומיניקנית אשר חולקות את האי היספניולה. דיימונד מתאר כיצד שליטי ותושבי הרפוביליקה הדומיניקנית השכילו לשמור על היערות בחצי האי שלהם וכיצד הדבר משפיע על חברתם.
• הבעיות המצפות למדינה המתפתחת סין.
• הבעיות המצפות למדינה המודרנית אוסטרליה.

• החלק הרביעי מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון עסקים וגלובליזציה, ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.

השפעות סביבתיות

ערך מורחב - השפעות סביבתיות

בפרק האחרון בספר, מונה דיימונד 12 קטגוריות של בעיות סביבתיות שניצבות בפני חברות מודרניות.

ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של משאבי טבע:

1. הרס בתי גידול

- בירוא יערות, הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית.

2. כילוי מקורות מזון מהבר

- דייג יתר כלומר דייג במידה שעולה על יכולת ההתחדשות הטבעית של המערכת האקולוגית וצייד יתר. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.

3. אובדן הרבגוניות הגנטית

הכחדה המונית של אלפי מיני בעלי חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאיזורים מצומצמים.

4. הרס הקרקע

בעיות קרקע כמו סחף קרקע, המלחת קרקע, אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, זיהום קרקעות וחומציות יתר או חסר של האדמה.

שלוש הקבוצות הבאות של בעיות סביבה הן "תקרות" של אנרגיה, מים מתוקים ושל ניצול הפוטוסינתזה. לא מדובר בתקרה נוקשה כמו "תקרת זכוכית" אלא בתקרה שיותר דומה לתקרת אוהל - ניתן לדחוף אותה לכיוון מסויים, אבל הדבר דורש יותר ויותר משאבים, והעלויות בשאר ההיבטים הולכות וגדלות.

5. תקרת משאבי אנרגיה

דלק מחצבי מהווה את רוב הבסיס למשק האנרגיה העולמי בעיקר של העולם המתועש. שיא תפוקת הנפט ושיא תפוקת הגז יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ומזהמת יותר. שיא תפוקת הפחם יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.

6. תקרת משאבי מים נקיים

משבר המים העולמי עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי התפלה אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.

7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה

פוטוסינתזה מפיקה את סך הייצור הראשוני בכדור הארץ. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.

שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום:

8. פליטת כימיקלים רעילים

בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו סרטן ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות PCB, מתכות כבדות כמו כספית, משבשים אדוקריניים ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו PCB מתפרקים לאט מאד וחלקם אינו מתפרק כלל כספית וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב.

9. מינים פולשים

הגורמים לנזקים בחקלאות, להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות.

10. פליטת גזים לאטמוספירה

גזים הגורמים לדלדול שכבת האוזון, וגזי חממה הגורמים להתחממות עולמית וכתוצאה מכך לשינוי אקלים מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.

שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (בדומה לנוסחה I=PAT)

11. גידול אוכלוסין

אוכלוסיית העולם גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש מעבר דמוגרפי והקטנת הפריון , לא ברור מתי אם בכלל תתייצב האוכלוסיה.

11. טביעת רגל אקולוגית לנפש

גודל האוכלוסיה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו פסולת בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ההצמיחה הכלכלית המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.

מתוך 12 הבעיות האלה, 8 בעיות היו חשובות כבר בעבר והובילו להתמוטטות חברות היסטוריות. 4 סוגי בעיות: תקרת משאבי אנרגיה מחצבית, תקרת פוטוסינתזה, זיהום בכימיקלים רעילים וזיהום האטמוספירה, הן בעיות חדשות יחסית שהחלו להיות בעלות משמעות רק בזמן האחרון.

דיימונד מציין כי יש בעיה לזהות מי מהבעיות היא החשובה והדחופה ביותר, וכן כי יש השפעות גומלין חזקות בין הבעיות. האתגר הוא שיש לטפל בכל הבעיות האלה ביחד, היות וכל אחת מהן לבדה, עלולה לגרור תוצאות חמורות מאד.

קריסה עקב גידול מעריכי

ערך מורחב - גידול מעריכי

דיימונד מדגים כי בכל המקרים חברות משגשגות ומוצלחות קרסו עקב ניצול יתר של משאבי הטבע שלהם ועקב התפוצצות אוכלוסין. הגורם היחיד אשר איננו מתייחס להתפוצצות אוכלוסין היא ההשפעה המזיקה של במקרה הפצת אורגניזם אשר מוגדר כמין פולש על ידי האדם באזור שבו לא התקיים קודם בצורה טבעית בכוונה או בשוגג. הספר מראה כי הסכנות האורבות לקיום החברה המודרנית דומות במהותן לסכנות שגרמו לקריסת חברות בעבר.

הוא מעיר כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. כך הדבר לטענתו לגבי תרבות המאיה לדוגמה. ההסבר שלו הוא בגידול מעריכי של האוכלוסיה ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה (ראו אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט))

גורמים המונעים טיפול בבעיה

דיימונד שואל מה הם הגורמים שמונעים מחברות לזהות ולטפל בקריסה - לפעמים חברות לא מצליחות

• לזהות את סימני הקריסה.
• במקרה וזיהו את סימני הקריסה להחליט על טיפול בקריסה זו.
• במקרה והחליטו לטפל לא תמיד מצליחים לבצע את הטיפול בהצלחה.

הוא נותן 2 גורמים שתורמים לכשל זיהוי וטיפול בקריסה.

הסיבה הראשונה היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. במיוחד דבר זה בעייתי אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה. דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי רעיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסיה המערבית כמו זו שחיה בארה"ב יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה. הוא מזכיר פרשיות כמו אנרון שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

הגורם השני שדיימונד מציין הוא שקשה לחברה לקבל החלטות "טובות" כאשר אלה מתנגשות עם ערכים מסורתיים קיימים שהם מועילים בנסיבות רבות אבל הם מזיקים בנסיבות אחרות. לדוגמה הנורדים בגרינלנד החזיקו מאמד במשך 450 שנה בזכות דבוקתם החברתית החזקה, ודבקות דתית חזקה. אבל שני גורמים אלה הקשו עליהם להסתגל למציאות המשתנה וללמוד מהאינואטים.

מה עושים

דיימונד טוען כי יש לפחות 12 "פצצות זמן" בעלות אורך פתיל של לא יותר מ-50 שנה שכל אחת מהן יכולה לחסל את התרבות כפי שאנו מכירים אותה היום - בעיית שינויי האקלים, משבר המים העולמי, בעיית האדמה, מינים פולשים , משבר הרעלים, פיצוץ אוכלוסין וכו'.

הוא טוען שהדבר החשוב הוא לא לנסות להתמקד רק בבעיה אחת, כי אם נטפל רק ב-11 בעיות , הבעיה ה-12 עלולה להוות בעיה רצינית.

לטענתו המשברים האלה יפתרו ב-1 משתי דרכים - או שנתמודד איתם וננסה לפתור אותם בדרכי נועם, או שהם "יפתרו את עצמם" על ידי מלחמה, רעב, מגיפות וכו'.

דיימונד מציין שיש הרבה דברים שאנו כחברה לא מבינים אותם מספיק טוב ולכן יש צורך להבין אותם, אבל יש גם הרבה דברים אחרים שאנו מבינים בהם את הבעיות ואת הפתרונות אבל איננו עושים הרבה בנושא.

חברות עבר נוספות

קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:

• דעיכת האימפריה השומרית בגלל המלחת קרקע איטית עקב משטר השקייה לא מתאים.
• מוהנג'ו דארו ששקעה בעמק ההינדוס (כיום פקיסטן) לאחר שנת 2000 לפני הספירה ככל הנראה בגלל שינויי אקלים, בעיות ניהול מים ותזוזת נהרות.
• האימפריה הח'מרית (כיום בשטח קמבודיה) שדעכה החל משנת 1400 לפני הספירה בגלל בעיות מים שהחלישו את היכולת להתמודדות צבאית מפני אוייבי הממלכה.
• אימפריות ב"איזור הסהר הפורה" בסוריה, ישראל, בבל, ומצרים שדעכו בגלל שינויי אקלים וירידת כמות המשקעים ולכן שקיעת התרבות. (הדבר מוזכר בספר "רובים חיידקים ופלדה")
• ממלכות בצפון אפריקה , בדומה לקרתגו, במה שהוא כיום מדבר סהרה בגלל צירופים של מדבור ושינויי אקלים.

ראו גם

• היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)
• אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט) - על צמיחה מעריכית והקושי להתמודד איתה
• גבולות לצמיחה (ספר) - סימולציה של בעיות המתפחות על פני זמן
• הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים - ניגודים בין אינטרסים של טווח קצר וארוך
• עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים - ניגודים בין אינטרסים קצרי טווח של האליטה לבין טובת החברה
• השואה והלב - בעיות התנגשות בין ערכים והקושי הנפשי להתמודד עם משברים חברתיים.

קשרים חיצוניים

• התמוטטות בוויקיפדיה האנגלית
• איי הפסחא סוף הדרך, פרק שני של הספר אודות איי הפסחא
• התמוטטות באתר אמזון
• על הספר באתר הארץ
• הרצאה של ג'ארד דיאמונד על קריסה באתר TED עם תרגום לעברית.
• הסביבה תהרוג אותנו: לפרופסור ג'ארד דיימונד אין בשורות טובות נורית קנטי, מעריב, 21/7/2008