התנועה הטכנוקרטית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התנועה הטכנוקרטית היא תנועה חברתית שהיתה פופולרית ביותר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, והטיפה לאופטימיזציה של רווחת בני האדם על ידי שימוש באמצעים של אנליזה מדעית. למרות שהתנועה אינה פופולרית כיום, היא עדיין קיימת בשם "התאגיד הטכנוקרטי", אשר מארגן קבוצות דיון ומחזיק רבעון. עם זאת, המונח טכנוקרטיה עדיין מתאר גישה כלכלית-שלטונית הרואה במדע ובטכנולוגיה פתרון לבעיות חברתיות.

היסטוריה

הווארד סקוט התחיל את התנועה הטכנוקרטית בחורף 1918-1919. הברית הטכנית, שהורכבה בעיקר ממדענים ומהנדסים, החלה בסקר אנרגיה של יבשת צפון אמריקה בתחילת המאה ה-20. הרבה מהמסקנות שלהם נתנו את הרקע המדעי שעליו הם ביססו את המבנה החברתי שלהם.

ב-1933, הקבוצה הפכה לתאגיד במדינת ניו יורק, כארגון שלא למטרות רווח, לא פוליטי, לא סקטוריאלי, הידוע כתאגיד הטכנוקרטי. בהנהגת סקוט, המנהיג בפועל (בעל תואר "המהנדס הראשי") הארגון קידם את מטרותיו בסיור הרצאות בצפון אמריקה ב-1934, כשהוא צובר אהדה בשנות השפל הגדול.

המגזין של הארגון, "הטכנוקרט הצפון מערבי" (The Northwest Technocrat) עדיין יוצא לאור והתנועה ממשיכה לאחר יותר מ-70 שנות פעילות. אחד מהחברים הבולטים של התנועה היה מ. קינג האברט, גאופיזיקאי אמריקאי, שהגה ופיתח את התאוריה של שיא תפוקת הנפט.

אידאולוגיה ומטרות

טכנוקרטיה היא מערכת חברתית-כלכלית, המבוססת על שפע, בניגוד לכלכלה מבוססת מחסור כמו קפיטליזם. מסקנת ליבה שהקבוצה הגיעה אליה היא שמערכת מחירים (שוק חופשי), או כל מערכת המבוססת על מחסור, היא אמצעי לא-לוגי לחלוקת משאבים בעולם המתקדם מבחינה טכנולוגית שבו בני האדם חיים.

טכנוקרטיה רואה בצורות הקיימות של כלכלה פוליטיקה ואדמיניסטרציה שרידים ישנים מהעבר המסורתי. הקבוצה משתמשת בתצפיות ומסקנות מדעיות כדי לטעון כי הטכ-נט (Technate) היא הצורה החברתית האופטימלית.

פרטי האידאולוגיה

מגמות של מערכת המחירים עם עליית הטכנולוגיה.
שיפור טכנולוגי ורווחה חברתית

טכנוקרטים טוענים שפיתוחים במיכון גרמו לשינויים מסיביים בתעסוקה לכיוון של ענף השירותים. שיפורים נוספים ביעילות ובפרודוקטיביות פירושם שניתן לצמצם או לבטל את רוב השירותים הללו על ידי ניהול, אוטומציה וניהול ריכוזי טובים יותר. מגמות אלו צריכות לסמל עליה באפשרויות הייצור.

הם טוענים, עם זאת, שזה לא המצב, היות ופרודוקטיביות משופרת מובילה לעתים קרובות לפיטורים ולמשכורות נמוכות יותר בגלל קיומה של תחרות בין העובדים, ורמת החיים של רבים ממעמד העובדים נופלת או עולה רק באופן מועט. עבודה אנושית הפכה להיות מצויה בשפע, כשהיא מוחלפת על ידי מכונות זולות. טכנוקרטים טוענים שככל שנהיה מסוגלים לייצר יותר עקב טכנולוגיה משופרת, כך יגדלו הפערים ברווחה והתועלת מהטכנולוגיה תנוצל על ידי מעטים יותר.

מהי יעילות

בניגוד לכלכלנים נאו-קלאסיים, המגדירים את המונח "יעילות" כ-"יעילות כלכלית" כלומר במונחים של ניצול מירבי של משאבים ושימוש במשאבים באופן שמספק את התועלת המירבית, טכנוקרטים מגדירים את היעילות במונחים של ראיות אמפיריות. בעיני הטכנוקרטים יעילות נמדדת באופן מדעי: היחס בין האנרגיה שמוקדשת לעבודה מועילה לאנרגיה הכללית בה משתמשים במערכת השלמה.

כלכלת שפע

טכנוקרטים טוענים כי קיים נתק רציני בין עולם המדע האמיתי לבין העולם הכלכלי. הם טוענים כי התשומות הנדרשות לייצור רוב המוצרים נמצאים בשפע, במיוחד אלו שהינם קריטיים לצורכי החברה כמו מזון, מחסה, תחבורה, מידע וכו'.

טכנוקרטים טוענים כי רוב חוליי החברה, כמו עוני ורעב נגרמים בעקבות כלכלה קלוקלת ושימוש לא נכון בטכנולוגיה. הם טוענים לעיתים קרובות שמערכת המחירים הנוכחית הינה בזבזנית כיוון שהיא משתמשת במירב המשאבים שביכולתה אבל היא יכולה לייצר רק מוצרים במחסור (מוצרים פרטיים בלבדיים ויריביים). טכנוקרטים טוענים כי שימוש מלא בטכנולוגיה ובמשאבים שלנו יאפשר לנו ליצור עודף. כך, בהנחה שעודף הינו אפשרי, טכנוקרטים נמצאים בחוסר הסכמה עם העיקרון הכלכלי הבסיסי של רצונות אנושיים אינסופיים. הקבוצה מקדמת גם שימור וייצור בן קיימא.

השימוש בעבודה: קיצור יום העבודה

מ. קינג האברט הציג את משוואת הזהות הבאה, שמקשרת בין בין עבודה ותפוקה פיזית של מוצרים:

nl = mq

כאשר:

  • q הוא מספר היחידות המיוצרות בכל שנה,
  • m הוא מספר השעות הדרושות לעובד להכין יחידה אחת.
  • l הוא מספר השעות לעובד בשנה
  • n הוא מספר העובדים

משוואה זו נובעת מהמשוואה הבאה

n*l/m=q מספר העובדים, כפול מספר השעות שכל פועל עובד בשנה, כפול מספר היחידות המיוצר בשעה על ידי פועל יחיד (אחד חלקי m) שווים למספר היחידות המיוצרות בשנה.

מספר היחידות המיוצרות כל שנה, צריך להשתוות למספר היחידות הנצרכות בכל שנה. משתנה שהוא כמעט סטטי תחת התנאים הטבעיים עקב שיווי משקל כלכלי. התקדמות טכנולוגית, המגדילה את הפרודוקטיביות הכלכלית, מאפשרת לזמן הנדרש לייצור יחידה לרדת (כלומר m יורד). מספר העובדים תלוי בתעסוקה ובצמיחת האוכלוסייה, ורצוי שתהיה תעסוקה מלאה. כאשר m יורד ויש פוטנציאל לעליה ב-n, האורך של יום העבודה כמות ימי העבודה (המשתנה l) חייב לקטון כדי לאזן את המשוואה.

קשר לאידאולוגיות המובילות

הגישה הטכנוקרטית מבקרת פרדיגמות מהותיות של הגישה הקפיטליסטית כגון הסתמכות על מנגנוני השוק ומנגד, מציעה פתרונות מהגישה של הסוציאליזם כגון תכנון מרכזי רציונלי ומדעי.

ראו גם

קישורים חיצוניים