התקררות עולמית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התקררות עולמית (באנגלית: Global cooling) הייתה השערה במהלך שנות ה-1970 לפיה פני השטח של כדור הארץ והאטמוספירה שלו יתקררו בקרוב ותגיע לשיאה ביצירת קרחוני ענק. להשערה זו הייתה תמיכה מועטה בקהילה המדעית, אבל היא זכתה לתשומת לב בציבור בארצות הברית, עקב שילוב של מגמת ירידה בטמפרטורות משנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20, ודיווחים מוטים בעיתונות המסחרית, שלא שיקפו את מלוא היקפה של הספרות המדעית בתחום האקלים. הספרות דווקא הכילה כמות גדלה והולכת של מחקרים שחזו התחממות עולמית עתידית עקב פליטה של גזי חממה.

עוד בשנות ה-70 החלו מדענים לפקפק בתאוריה של התקררות עולמית ומצאו בה אי-דיוקים רבים במסגרת ויכוחים בין מדענים. הוויכוח הזה הוביל לפיתוח שיטות מחקר מתקדמות יותר בשטח של חקר האקלים ולתהליך של הגברת התמיכה מצד מדענים בתאוריה של התחממות עולמית עקב שחרור של גזי חממה בידי האנשים. עד לשלב שבו גילתה העיתונות את התאוריה של התקררות עולמית, מדענים רבים כבר פקפקו ברעיון, ואף פרסמו התנגדויות וטיעונים נגדו גם בעיתונות הפופולרית.

הטיעון לפיו תאוריית "התקררות עולמית" הייתה קונצנזוס מדעי בעבר, משמש עד היום לשם הכחשת אקלים, תוך שימוש בידיעות בעיתונות הפופולרית, כדי להציג כביכול מה הייתה העמדה של כל המדענים באותה תקופה, ותוך התעלמות מדוחות ופרסומים שיצאו כבר בשנות ה-70, שהיו בדעה שונה וכן התעלמות מגופים מרכזיים שהזהירו כי נדרש מחקר נוסף וכי יש סיכוי משמעותי דווקא להתחממות.

התאוריה של התקררות עולמית בספרות המדעית

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, לא היה מחקר מדעי מרוכז של קלימטולוגיה (חקר האקלים) כפי שאנו מכירים אותו כיום. הנושא שרוכז בהמשך על ידי ה-IPCC, התקיים באותה תקופה בנתיבי מחקר נפרדים על ידי קבוצות נבדלות של מדענים. כימאים-אטמוספרים ובוני-מודלים החלו למדוד שינויים בריכוזים של פחמן דו חמצני ושל גזים אחרים באטמוספירה ומה השינויים שדבר זה עלול לגרום לאקלים. באותו זמן, גאולוגים וחוקרי פלאוקלימטולוגיה ( חקר האקלים ושינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ) ניסו להבין מתי החלו ונגמרו תקופות של עידני קרח בכדור הארץ ומהן הסיבות לכך. ‏[1]

עד שנות-70 מדענים כבר היו מודעים לקיומה של מגמת התקררות עולמית שהחלה בשנת 1945. כמו כן הם היו מודעים כבר אז לאפשרות כי תהיה התחממות עולמית משמעותית בגלל פליטה של גזי חממה. בספרות המדעית של אותה תקופה שבחנו המגמות של המאה ה-21, פחות מ-10% נטו לתמוך באפשרות של התקררות עולמית, בעוד רוב המאמרים תמכו באפשרות של התחממות עולמית.‏[1] הציבור הכללי לא היה מודע להיבט זה אבל במאי 1959 התפרסם ב- Science News מאמר עם תחזית לעליה של 25% בפחמן הדו חמצני באטמוספירה, בין השנים 1850-2000, עם השלכות צפויות של התחממות.‏[2] העליה האמיתית בתקופה זו בריכוז הפחמן הדו חמצני היתה מעט גבוה יותר למעשה - 29%. הביולוג פול ארליך הזכיר אפשרות של התחממות עקב גזי חממה בשנת 1968. ‏[3]

תעוד של הטמפרטורות של אטמוספירת כדור הארץ מאז החלו המדידות המסודרות, כפי שהתפרסם בשנת 1975. השוו לתמונה הבאה
השינוי בטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ מאז 1880, מקור - נאס"א. ניתן לראות את תקופת ההתקררות הזמנית שרואים בגרף הקודם, שמיוחסת כיום בעיקר לאירסולים

התאוריה של התקררות עולמית זכתה בתחילה לתמיכה מכמה מדענים בולטים, כולל סטפן שניידר (Stephen Schneider) מאוניברסיטת סטנפורד. ‏[4] בשנת 1971 שניידר ועמיתו S. Ichtiaque Rasool כתבו מאמר לירחון המדעי המכובד "סיינס", "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate" ‏[5] המאמר בדק מודל חד-מימדי של החזרי חום כדי לבדוק את ההשפעה האפשרית של קרור מצד אירוסולים והתחממות מצד פחמן דו חמצני. המאמר הסיק כי נוכח הגידול הצפוי בזיהום אוויר (פי שש בחמישים השנים מפרסום המאמר) הדבר יכול להביא להתקררות עולמית של 3.5 מעלות, וכי ירידה כזו למשך מספר שנים עלולה לגרור עידן קרח חדש, עם זאת המאמר גם צפה כי עד אז שאנרגיה גרעינית תחליף את השימוש בדלק מחצבי. ‏[6]

במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאוד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.‏[7]

הן המשוואות במודל והן הנתונים במאמר היו פגומים בצורה יסודית, דבר שמדענים אחרים הצביעו עליו תוך זמן קצר, ודבר שגם שניידר עצמו הודה בו. בינואר 1972, Robert Jay Charlson ועמיתים נוספים פרסמו ב-"סיינס" מאמר בו הצביעו על כך שעם כמה הנחות הגיוניות נוספות, המודל של שנייר מניב את התוצאה ההפוכות, של התחממות עולמית. המודל המקורי לא הותיר מקום לתפקידם של עננים והניח בצורה לא נכונה כי גידול פי 8 בפחמן דו חמצני יוביל לעליה של שתי מעלות בלבד. ‏[8]

בינתיים התברר לשניידר שהוא העריך בצורה מוגזמת את התרומה של אירוסולים לקרור האטמוספירה, והעריך בצורה חלשה מידי את התרומה של פחמן דו חמצני כגז חממה. הוא גם טעה בכך שמדידות של חומר חלקיקי שהוא מדד ליד מקורות הזיהום היו רמות האירוסולים ששרו בעולם כולו. הוא גם מצא כי רוב האירוסולים שהיו באותה תקופה לא נבעו מפעילות האדם (אלא מהרי געש) ולכן אפקט הקירור שלהם בגלל זיהום תעשייתי יהיה נמוך בהרבה ממה שהוא חישב בתחילה. כאשר שניידר מצא כי חישוב מחדש של המודל מניב תוצאה אחרת לפיה התחממות עולמית היא המגמה הסבירה יותר, הוא פרסם תיקון של עבודתו הקודמת בשנת 1974. ‏[9] במאמר שפורסם בשנת 1975 שניידר תיקן את המאמר על ידי שהתחשב באירוסולים מהרי געש והוסיף לו הבטים של חיזוק קרינת השמש, המאמר הצליח לתת תאור סביר לטמפרטורות ב-1000 השנים האחרונות ונתן תחזית לפי התחממות עולמית עקב פחמן דו חמצני תהיה הדבר הדומיננטי לאחר שנת 1980.‏[10] בשנת 1976 הוציא שניידר ספר בשם The Genesis Strategy שבו הוא דן הן במגמת התחממות עולמית עקב גזי חממה והן בהתקררות עולמית קצרה יותר עקב אירוסולים. ‏[11]

בשנת 1972 פרסם National Science Board של הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית) (NSF) דו"ח בשם Patterns and Perspectives in Environmental Science שדן בהתנהגות המחזורית של האקלים. ובהבנה שהיתה קיימת אז, שהעולם נכנס לתקופת התקררות לאחר תקופה חמה יותר. הדוח חזה לפי עדויות מהעבר כניסה לתקופת קרח, אבל גם שיש אפשרות סבירה שפעילות האדם שינתה את האקלים כך שהאקלים יזוז לכיוון אחר. ‏[12] דו"ח נוסף משנת 1974 בשם "Science And The Challenges Ahead" מציין את הקרור של העולם בעשורים לפני הדו"ח, אבל טוען כי בני האדם אחראים לרוב השינוי. עם זאת הדוח מציין כי בני אדם אחראים לא רק לקירור בעשורים אלה, אלה גם לעליית הטמפרטורה במאה השנים האחרונות. הדו"ח לא מסיק מה הסיבות להתחממות או להתקררות ומציין כי לפני שניתן יהיה לענות על שאלות אלה, יש צורך בהתקדמות משמעותית בפיזיקה ובכימיה של האטמוספירה ושל הים ובמדידה של חלקיקים ברחבי המערכת. ‏[13]

בחינה של הספרות המדעית של שנות ה-60 וה-70 שנערכה בשנת 2008, מצביעה על כך שבתקופה זו לא היה קונצנזוס מדעי התומך בתאוריה של התקררות עולמית, ולמעשה כבר בתקופה זו רוב המאמרים שפורסמו בירחונים עם ביקורת עמיתים תמכו כבר אז בתאוריה לפיה יש מגמת התחממות עולמית. בחינת הספרות מצביעה לא רק על כך שמיתוס התקררות עולמית אינו מדוייק אלא גם מתארת כיצד המדענים באותה תקופה בנו את היסודות שעליהם נשען חקר האקלים כיום. ‏[1]

מול התאוריה של התקררות עולמית, היתה קבוצת מדענים, שטענו שהעולם מתחמם עקב פליטות של גזי חממה ובעיקר פחמן דו חמצני. קבוצה זו הלכה וגדלה עם השנים. עד -1980 היה ברור למדענים כי המגמה היא דווקא של התחממות עולמית. ‏[4]

פרסום התאוריה של התקררות עולמית בעיתונות המסחרית

המדענים באותה תקופה היו מודעים לכך שתחזיות על מגמות קיימות הן בעייתיות - משום שבאותו זמן המגמות לא נחקרו באופן משמעותי וללא הבנה טובה של הגורמים להן. למרות זאת, בעוד המדענים ממשיכים להתווכח בספרות המדעית, העיתונות המסחרית דווחה בצורה מוגזמת רק על תאוריה אחת - של התקררות, וללא הסתייגויות שהיו בדיווחים המדעיים, דברים אלה יחד עם עונות חורף חזקות באסיה ובחלקים של צפון אמריקה דחפו את הנושא למודעות הציבור.

בשנות ה-1970 הקומפילציה של נתונים לשם תעוד טמפרטורות של העולם רק החל. Spencer R. Weart שכתב את הספר "history of The Discovery of Global Warming" מצהיר כי - בשנות השבעים לא הציבור ולא המדענים היו יכולים להיות בטוחים אם העולם מתחמם או מתקרר, אבל ניטה הרושם בציבור כי האקלים נמצא בתהלך שינוי ולא באופן חלש.

בינואר 1970, הוושינגטון פוסט דיווח כי "חורפים קרים יותר מבשרים שחר של עידן קרח חדש". ‏[14]

ב-24 ביוני 1974 מגזין Time הוציא מאמר בשם "עידן הקרח הבא?" המאמר הצביע (בצורה נכונה לאותה תקופה) כי האטמוספירה התקררה במשך שלושת העשורים הקודמים, וציין גם כי כמה מדענים חושבים כי מגמה ההתקררות היא זמנית בלבד. ‏[15]

Peter Gwynne היה עורך מדעי מוערך של המגזין "ניוזוויק". בשנת 1975 הוא ערך כמה ראיונות עם מדענים ופרסם סיפור בן 9 פסקאות בעיתון לפיו העולם מתקרר. הסיפור תפס את תשומת לב הציבור וידיעות עם כותרות דומות התפרסמו בעיתונים רבים נוספים. גם רבות שנים לאחר מכן, Gwynne טוען שהכתבה המקורית היתה מדוייקת לזמנה. הכתבה ציינה כי היתה ירידה בטמפרטורה העולמית הממוצעת החל משנות 1940.‏[16] כיום מאמינים כי דבר זה נובע מעפר וולקני ואירוסולים שהעניקו קרור זמני לכדור הארץ. ‏[4]

כמה מדעי-אקלים חזו בתקופה זו שמגמת ההתקררות תמשיך בדומה ל"תקופת הקרח הקטנה" באירופה במאות ה-16 עד ה-19. לטענת Gwynne הוא לא ראה בכך ידיעה מרעישה אלא רק כתבה מעניינת על מה חושבים כמה מדענים בנישה מסויימת של חקר האקלים. זה לא היה מאמר מרכזי - המאמר כולו היה באורך עמוד אחד, ופורסם בעמוד 64 ‏[4] למרות זאת הסיפור היה מעניין ובהמשך פורסמו מספר מאמרים דומים, כולל בניו-יורק טיימס וב-נשיונל גאוגרפיק.

עד שהרעיון של סכנה של התקררות עולמית הגיע לעיתונות הפופולרית הטמפרטורות הפסיקו לרדת, והיו כבר חששות בקהילת חוקרי האקלים מפני התחממות עולמית עקב פליטות של פחמן דו חמצני. בתגובה לדיווחים בעיתונות על התקררות עולמית, הוציא ארגון המטאורולוגיה העולמי הועדת הזהרה ביוני 1976 כי "יש סבירות משמעותית להתחממות עולמית של האקלים". ‏[17]

בשנת 1977 פורסם ספר פופולרי בשם "קונספירציית מזג-האוויר: בואו של עידן קרח חדש". (Weather Conspiracy: The Coming of the New Ice Age) היתה גם תכנית טלוויזיה בקריינות של Leonard Nimoy בשם In Search of... שפרק 27 שלה, בעונה שניה נקרא "בואו של עידן הקרח".

שימוש בסיפור לצורך הכחשת אקלים

מכחישי אקלים טוענים לעיתים קרובות כי התחזית של התחממות עולמית והתאוריה כי הדבר הוא מעשה ידי אדם, דומות לאזהרות שנשמעו בשנות ה-70 על התקררות עולמית. הם טוענים כי בעבר היה קונצנזוס מדעי לגבי התאוריה של התקררות עולמית. מכאן עולה המסקנה המתבקשת כביכול לפיה אם חוקרי האקלים טעו בעבר לכיוון אחד הם כנראה טועים היום לכיוון השני ואין טעם בכלל להקשיב להם.

טענת מכחישי האקלים אינה נכונה מבחינה עובדתית. כבר בתקופה זו לא היה קונצנזוס מדעי שתמך בטענה של "התקררות עולמית".‏[1] מדובר בפער בין העיתונות המסחרית לבין העיתונות המדעית. בנוסף, הטענה ששתי התאוריות שקולות זו לזו, מתעלמת מכך שהתאוריה של התחממות עולמית התקבלה לאט לאט בקרב חוקרי האקלים עקב הצלחות שלה לדחוק הצידה תאוריות מתחרות (כמו זו שהעולם מתקרר או שהוא נשאר באותה טמפרטורה) בעוד שהתאוריה של התקררות עולמית הייתה תאוריה שסביבה נסובו ויכוחים בין אנשי המקצוע ולא זכתה לפופולריות בין החוקרים. כמו כן מאז נהגתה תאוריית התחממות עולמית, היא הצליחה לספק תחזיות לא מובנות מאליהן שהתבררו בהמשך כנכונות: קיום התחממות עצמה של האטמוספירה ושל האוקיינוס, התחממות מהירה יותר של איזורי הקטבים, התחממות של השכבות הנמוכות באטמוספירה והתקררות השכבות הגבוהות שלה.

הטענה המשווה את התאוריה של התחממות עולמית לזו של התקררות עולמית מתעלמת מתפקיד הפוך שמבצעת התקשורת המסחרית ביחס לשתי התאוריות. בתאוריה של התקררות עולמית, עיקר התמיכה בתאוריה נבע מתיאורים צבעוניים בתקשורת, שהשתמשה בה כדי לרגש את הציבור ולמכור עוד עיתונים, בעוד רוב המדענים היו נגד התאוריה או שטענו שאין מספיק מידע כדי לתמוך בה. לעומת זאת בנושא התחממות עולמית התקשורת עצמה חצויה ו"ספקנית" הרבה יותר יחסית למדעני האקלים. בעוד שגופי תקשורת רבים מביעים תמיכה בתאוריה של התחממות עולמית ובמדע האקלים, יש גופי תקשורת הקשורים לימין המנסים לנגח בעקביות את מדע האקלים ואת התאוריה של התחממות עולמית. דוגמה לפערים אלה מופיעים בערך המחלוקת על התחממות עולמית - ובאופן כללי התקשרות היתה הרבה יותר "ספקנית" כלפי התאוריה של התחממות עולמית לעומת רוב מדעני האקלים.

לדוגמה במחקר שפורסם בשנת 2013 בירחון המדעי Environmental Research Letters, בדק 11,944 תקצירי מאמרים שפורסמו בין השנים 1991 ו-2011 בעיתונות מדעית שיש בה ביקורת עמיתים, וכי 97.1% מתוך המאמרים שהתייחסו לנושא (כ-4000 מאמרים), אימצו עמדה שתמכה בקונצנזוס כי אנשים הם הגורמים להתחממות עולמית. [18] לעומת זאת בסרט אמת מטרידה הציג אל גור מחקר משנת 2004 מאת Max וJules Boykoff שטען כי 53% מהמאמרים שהופיעו בעיתונים מרכזיים בארצות הברית במהלך 14 השנים שלפני הסרט נתנו משקל שווה למדענים שהציגו דעות לפיהם התחממות עולמית נגרמת בידי בני אדם, ול"ספקני אקלים" (שרבים מהם קיבלו מימון מתעשיית הדלק המחצבי), דבר שיצר תחושה כוזבת של איזון בין שני הצדדים.[19]

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים - המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: ‏מצעד האקלים - אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 THOMAS C. PETERSON, WILLIAM M. CONNOLLEY, AND JOHN FLECK , THE MYTH OF THE 1970s GLOBAL COOLING SCIENTIFIC CONSENSUS, Bulletin of the American Meteorological Society Vol. 89, No. 9 (SEPTEMBER 2008), pp. 1325-1337
  2. ^ "Science Past from the issue of May 9, 1959". Science News. April 23, 2009. p. 30
  3. ^ page 52 of The Population Bomb, 1968, available from "Paul Erhlich on climate change in 1968"
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Doug Struck, The Daily Climate, How the "Global Cooling" Story Came to Be, סיינטפיק אמריקן, 10 בינואר, 2014
  5. ^ Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641
  6. ^ סטפן שניידר, ויקיפדיה באנגלית
  7. ^ סטפן שניידר, ויקיפדיה באנגלית
  8. ^ Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641
  9. ^ Pearce, Fred, The Climate Files: The Battle for the Truth about Global Warming, (2010) Guardian Books, ISBN 978-0-85265-229-9, pp. 24–27. "When he redid the maths, the balance between warming and cooling now tipped strongly towards warming."
  10. ^ Weart, Spencer (2003–2011). "Aerosols: Volcanoes, Dust, Clouds and Climate: Schneider part b". American Institute of Physics.
  11. ^ סטפן שניידר, ויקיפדיה באנגלית
  12. ^ Patterns and Perspectives in Environmental Science (Hardcover). Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1972.
  13. ^ Science and the challenges ahead : report of the National Science Board. Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1974
  14. ^ "Colder Winters Held Dawn of New Ice Age". The Washington Post. January 11, 1970
  15. ^ "Science: Another Ice Age?". Time. June 24, 1974.
  16. ^ Gwynne, Peter (April 28, 1975). "The Cooling World". Newsweek.
  17. ^ World's temperature likely to rise; The Times; 22 June 1976; pg 9; col A
  18. ^ John Cook, Dana Nuccitelli, Sarah A Green, Mark Richardson, Bärbel Winkler, Rob Painting, Robert Way, Peter Jacobs. Andrew Skuce; Nuccitelli; Green; Richardson; Winkler; Painting; Way; Jacobs; Skuce (15 May 2013). "Quantifying the consensus on anthropogenic global warming in the scientific literature" (PDF). Environ. Res. Lett. 8 (2): 024024. doi:10.1088/1748-9326/8/2/024024.
  19. ^ Jules Boykoff, Maxwell Boykoff (November 2004). "Journalistic Balance as Global Warming Bias". FAIR
שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים, עליית מפלס פני הים, השפעה על סופות, השפעה על בצורות ומידבור, השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים - המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: ‏מצעד האקלים - אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל