ז'ק פרסקו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ז'ק פרסקו (Jacque Fresco; נולד ב-13 במרץ 1916) הוא מעצב תעשייתי, פילוסוף, מהנדס חברתי, סופר, מרצה, עתידן, ממציא וחלוץ בתחום הנדסת גורמים המשפיעים על התנהגות בני אדם. תחומי העניין שלו נעים על פני קשת רחבה של נושאים בפילוסופיה, מדע והנדסה. הוא אוטודידקט ועבד במגוון תחומים הקשורים לעיצוב תעשייתי.

החל משנות ה-70 פרסקו עמל על פרוייקט וונוס, שהוא מפעל חייו, עם יחד עם הקולגה שלו, רוקסן מדווז (Roxanne Meadows). הוא המייסד והמנהל של ארגון ללא-מטרת-רווח בשם "Future by Design" לשם קידום פרוייקט וונוס [1]. שממוקם בוונוס, פלורידה, ארצות הברית. הפרוייקט הוא ניסיון נועז לבנות חלופה לעולם הקיים בכיוון של כלכלה מוכוונת משאבים שבה יש שילוב של כלכלה בת קיימא עם אופטימיזם טכנולוגי, ניהול כלכלה ללא כסף וניהול טכנוקרטי.

פרסו כותב ומרצה על ערים בנות קיימא, יעילות אנרגטית, ניהול משאבי טבע, קיברנטיקה, טכנולוגיה, אוטומציה והתפקיד שממלא המדע בחברה.

ילדות ונערות

פרסו נולד ב-13 במרץ 1916, בבית יהודי-ספרדי בברוקלין, ניו יורק.

בהיותו נער הושפע פרסקו מאירועי השפל הגדול בהם חוו הוא ובני דורו קשיים רבים. אביו, שהיה אגרונום במקצועו, פוטר ולא הצליח למצוא עבודה, ובסופו של דבר פונה מביתו. באותה עת חלה תסיסה חברתית ואנשים פנו לכיוון אידאולוגיות שונות בחיפוש אחר חלופות למשבר הקיים. כאוטודידקט פרסקו החל ללמוד עוד בהיותו נער, שורה ארוכה של נושאים כדי לנסות לשפר את חיי המין האנושי. פרסקו בדק חלופות כמו נאציזם, קומוניזם, שמרנות דתית נוצרית ועוד, אבל לא היה מרוצה מהתשובות שהוא קיבל, ומהדוגמטיות של זרמים אלה. הוא השתתף בפגישות של Young Communist League אבל נזרק משם לאחר שהצהיר כי קרל מרקס טעה. הוא עזב את ביתו בגיל 14 והחל לנדוד באמצעות טרמפים וקפיצה על רכבות מסע כחלק מעמד חברתי של ימי השפל הגדול "Wild Boys of the Road." הוא החל להתעניין בטכנוקרטיה.

קריירה מקצועית

פרסקו עבד בתור מעצב וממציא בטווח רחב של תחומים, מהמצאות בתחום הביוכימיה ועד מערכות חברתיות מאוחדות לחלוטין. הוא עבד בשירות צבא ארצות הברית (שם עבד כממציא של המצאות בטיחות משום שהתנגד למלחמה), ומספר תאגידים גדולים.

בסוף שנות ה-30 עבר פרסקו ב-Douglas Aircraft Company בקליפורניה. הוא הציג עיצובים שונים ונועזים כמו "כנף טסה" (flying wing) ומטוס בצורה דיסק. חלק מהעיצובים שלו נחשבו בלתי-פרקטיים בזמנו ולא אומצו. הוא התפטר מהחברה בגלל חוסר הסכמות בנושאי עיצוב.

בשנת 1942 גוייס פרסקו לצבא ארצות הברית. הוא שובץ לעבודות עיצוב עבור חיל האוויר של צבא היבשה של ארצות הברית, במעבדות ב-Wright Field ב-Dayton אוהיו. אחד העיצובים שהוא הגה היה "radical variable camber wing" שבהו הוא ניסה להביא לאופטימם את השליטה בטיסה על ידי מתן אפשרות לטייס לכוונן את העובי של הכנפיים בזמן ההמראה והטיסה. פרסקו לא הסתגל לחיים בצבא ושוחרר.

איש העסקים Earl Muntz שכר את פרסו כדי לעצב בית מגורים בעלות נמוכה. מונץ השקיע "השקעת זרע" של חצי מיליון דולר בפרוייקט. פרסקו עבד יחד עם Harry Giaretto ו-Eli Catran עיצב ותכנן בית זול שנקרא Trend Home והיה בנוי בעיקר מאלומיניום וזכוכית. פרסקו שהיה אז בן 32 היה קרוב יותר מאי-פעם להצלחה עסקית מקובלת. הבית היה אחד המוצגים הבולטים ב-Warner Bros. Sunset Lot in Hollywood במשך 3 חודשים. בשנת 1948 פגשו פקידים מטעם Federal Housing Administration למונץ בקשר לפרוייקט. לדבריו הם הוסיפו תקורה בירוקרטית למחיר הבית ופגעו במחיר הייצור הזול שלו. ללא מימון פדרלי או פרטי הפרוייקט לא הגיע לייצור המוני. מחוויה זו הסיק פרסו כי יש צורך בשינוי חברתי כדי להביא את ההמצאות שלו למימוש מוצלח.

בסוף שנות ה-40 פרסקו פרסו הקים וניהל את Scientific Research Laboratories בלוס אנג'לס. הוא נתן הרצאות ולימד עיצוב טכנולוגי, בעודו חוקר ועובד על המצאות כממציא עצמאי וכן כיועץ מדעי. בתקופה זו פרסקו נאבק לשם השגת מימון למחקריו וחווה בעיות פיננסיות. בשנת 1955 המעבדה שלו פונתה כדי לפנות מקום לאוטוסטרדה בשם Golden State Freeway, עקב כך עזב פרסקו את קליפורניה.

פרוייקט ונוס

פרסקו הוא מבקר חריף של השיטה החברתית הקיימת. הוא מתנגד לכסף ותוקף את שיטת בנקאות ברזרבה חלקית. הוא טוען שכל הממשלות הקיימות מושחתות, ומבקר את התנהלות החברות הגדולות והממשלות על זיהום סביבתי והתנהלות כללית שעומדת בסתירה לקיימות. הוא טוען כי יש דגש רב מידי על אמצעי ענישה וחינוך סמכותניים, והוא תוקף את המלחמה, העוני, השחיתות והבזבוז שקיימים כיום. פרסקו הוא בעל יכולת תיאטרלית לא מבוטלת וקיבל פרסים בהיותו צעיר בתחום זה. הוא מנסה ליצור ערוצי תקשורת עם אנשים מזרמים שונים ועם דעות שונות ולנתב אותם לקיום משותף, שלו ובר קיימא בכדור הארץ. פרסקו דוגל בייצוב אוכלוסין בשיטות של חינוך, כדי שאוכלוסיית העולם תוכל לחיות על פי יכולת הנשיאה של כדור הארץ.

גם בשנות ה-90 לחייו, פרסקו עדיין כותב ומרצה בהרחבה על תחומים רבים: תכנון הוליסטי של ערים בנות-קיימא, יעילות אנרגטית, ניהול משאבי טבע טכנולוגיה סייברנטית, אוטומציה מתקדמת, ותפקידו של המדע בחברה, תוך שימת דגש על התועלת שהם יביאו לחברה.

פרסקו קיבל את עיקר פרסמו בעת האחרונה הופיע בסרט ההמשך של "צייטגייסט" - "צייטגייסט תוספת". כיום הוא דומת מרשימה שמהווה מודל לחיקוי ומקור הערצה על ידי פעילי סביבתיים וחברתיים מצד אחד, ומצד שני הוא נתון לביקורת על החזון הנועז, הנחרץ והשנוי במחלוקת שהוא מביא.

קיימת ביקורת רחבה על פרסקו, החל מכך שהוא נוטה להסתמך יותר מידי על מדע, עובר לכך שהוא אופטימיסט טכנולוגי וכלה בכך שהוא מעין גורו ובעל חזון נאיבי, אוטופי, הדומה למדע בדיוני, טכנוקרטי, או קומוניסטי. פרסקו עונה למבקריו בהרחבה. הוא טוען כי הוא מנסה ליצור חזון או חלופה וכי עיקר העשייה של ליברלים ואנשים אחרים המזהים בעיות היא התמקדות בביקורת, בלי להציע חלופה אמיתית והוליסטית מהסוג שהוא מביא. פרסקו מנסה, לפחות רשמית, להתנהל ללא אגו ולא לעשות מעצמו גורו.

ספרים

ראו גם

קישורים חיצוניים