זיהום אסבסט בנהריה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיהום האסבסט בנהריה הוא זיהום האוויר שנגרם לתושבי נהריה עקב חשיפה לאבק אסבסט. לאבק האסבסט מיוחסת רשימה ארוכה של מחלות ריאה הכוללות את מחלת האסבסטוזיס וסרטן הריאה וזאת, בגלל שאיפה של חלקיקי האבק הקטנים אל תוך הריאות. במשך עשרות שנים נחשפו תושבי נהריה לאבק אסבסט, והחשיפה לאבק זה נמשכת. בשנת 2008 פורסם כי שיעור התחלואה בסרטן ריאות בנהריה גבוה פי 10 מהממוצע הארצי.

מקורות האסבסט

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

במשך עשרות שנים, בין 1952 ל-1997 פעל בנהריה מפעל "איתנית" לייצור אסבסט. המפעל היה בבעלות משפחת פדרמן, שבבעלותה גם רשת מלונות דן.[1] המפעל נסגר בשנת 1997, ומכר את שאריות האסבסט לתושבי העיר. התושבים השתמשו בחומר להקמת מבנים, ריצוף שבילים ועוד.

תמר בר-און, ראש אגף אבק מזיק במשרד להגנת הסביבה, טענה כי בגליל המערבי, ובייחוד בנהריה ובתחום המועצה האזורית מטה אשר, פזורים בין 70 ל-150 אלף מטרים מעוקבים של אסבסט, נכון ליולי 2008. מחצית מכמות זו נמצאת בחצרות פרטיות של תושבים.

תחלואה בסרטן ריאות

בספטמבר 2005 פורסם כי לפי נתונים הידועים למשרד לאיכות הסביבה, מספר החולים בסרטן שמקורו באסבסט בנהריה גבוה באופן משמעותי בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל וכן בהשוואה לנתונים שנאספו בחו"ל. מקצת החולים הם עובדי המפעל ומקצתם נפגעו מחשיפה סביבתית. [1]

בדיון בוועדת הפנים בשנת 2008 מסר רופא נפת עכו של משרד הבריאות, ד"ר שיהב שיהב, כי תחלואת סרטן הריאות בקרב תושבי נהריה שנחשפו לאסבסט גדולה פי עשרה מאשר בכל מקום אחר בארץ. לטענתו, אוכלוסיית הסיכון של הנחשפים לאסבסט מונה כ-5,000 איש והתמותה מסרטן ריאות בעיר גבוהה מהממוצע הארצי.

שיהב טען, שכיום ניתן לייחס 70% ממקרי סרטן קרום הריאות מסוג מזותליומה בנהריה לחשיפה לאסבסט. כמו כן הוא טען שעישון המכפיל את הסיכון לתחלואה במזותליומה.

טיפול הרשויות

המשרד להגנת הסביבה

במאי 2005 הבטיח מי שהיה אז השר להגנת הסביבה, שלום שמחון, כי הפסולת תפונה בקרוב בסיוע המשרד.

המשרד לאיכות הסביבה יתמוך ברשויות המקומיות, ויסייע לפנות את פסולת האסבסט מאזור הגליל המערבי בתקופה הקרובה, בנוסף להחלטה בנושא, שיביא המשרד לאיכות הסביבה לאישור הממשלה
-- 19.9.2005, ביום עיון מטעם חיים וסביבה,[2]

כבר אז הוערכה עלות הפינוי בעשרות מיליוני שקלים. המימון היה צפוי לבוא מתוספת תקציב לשנת 2006. מפעל איתנית, עיריית נהריה, הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות בגליל היו אמורים להשתתף בעלויות.

ביולי 2008 תמר בר-און, מהמשרד להגנת הסביבה טענה שמבצע לטיפול באסבסט הוא "הפרויקט הגדול ביותר שהמשרד מתכוון להוביל". יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, אופיר פינס (מפלגת העבודה), ביקר בחריפות דברים אלה ואמר ש"כבר 14 שנה אנשים מתים ואתם עדיין מדברים בלשון עתיד - זו אדישות בלתי נסבלת".

הוא טען כי "אנשים משלמים בחייהם והרשויות מפגינות אדישות בלתי נסבלת. אסור לתת לבירוקרטיה להרוג".

עיריית נהריה

בדיון בכנסת בשנת 2008 (ראו בהמשך) נתברר כי המשרד להגנת הסביבה העביר שלושה מיליון שקל לעיריית נהריה לשם טיפול באסבסט. לטענת דני חמיאס, מנכ"ל העירייה, הכסף לא נוצל מאחר שהוא יועד לשלושה אתרים ספציפיים, שבשניים מהם אין אסבסט. לדברי חמיאס, בתקציב העירייה "אין אגורה שחוקה שמוקדשת לנושא".

דברים אלה זכו לביקורת חריפה מצד אופיר פינס.

הסכום שהועבר על-ידי המשרד להגנת הסביבה הוא טיפה בים וגם זה לא נוצל בגלל כשל ביורוקרטי. תושבים משלמים בחייהם על המפגע, ובמקום לרוץ משר לשר בבקשה לתקציב, העירייה עסוקה בלשתול פרחים ולשפר את פני העיר

ח"כ יוסי ביילין טען כי "הרצון של העירייה למנוע פאניקה ופגיעה בתיירות הוא כנראה אחת הסיבות לכך שנושא זה לא זכה עד היום לטיפול החירום שהוא ראוי לו".

הכנסת

ביולי 2008 יזם יוסי ביילין (מרצ) דיון מהיר בוועדת הפנים של הכנסת בנושא. בדיון נתברר עובדת התחלואה הגבוהה וקישור התחלואה לאסבסט, הנתונים על כמויות האסבסט ופעילות המשרד להגנת הסביבה ועיריית נהריה בנושא. כל הגורמים הנוגעים בדבר זכו לביקורת מצד חברי הכנסת.

בתום הדיון החליטה ועדת הפנים להקים וועדת מעקב בראשות ביילין שתעקוב אחר הטיפול באסבסט בנהריה מצד הגורמים השונים. הוועדה פנתה לשר האוצר בדרישה להקצאה מיידית של תקציב בנושא. כמו כן הוועדה פנתה לראש עיריית נהריה, ג'קי סבג, בדרישה להקצות סעיף לנושא בתקציב העירוני.

דב פלד, תושב נהריה בן 66 ומראשי מפלגת "הירוקים" בעיר, שעבד בעבר גם במפעל "איזוסבסט" תאר את תמונת המצב בעיר כפשע.

הנתונים שהוצגו בכנסת לא כל כך הפתיעו אותנו. הדברים כבר נאמרו בעבר על ידי מומחים בינלאומיים לאסבסט שביקרו בעיר. אנחנו לא צריכים עוד ועדה ועוד מינויים, גם אי אפשר לסמוך על העירייה שתטפל ותנקה את האסבסט משטחי העיר, מדובר בתהליך ארוך ויקר מאוד ולכן הממשלה בעצמה צריכה לקחת אחריות ולא להתמהמה

בשנת 2011 חוקקה הכנסת את "החוק למניעת מפגעי אסבסט". בין יתר הוראות החוק, הוא קובע כי המדינה תתחיל בפינוי כל פסולת האסבסט באזור נהריה. מחצית מעלות הפינוי אמורה לבוא מרשויות המדינה והרשויות המקומיות, המחצית האחרת אמורה לבוא מפירמת איתנית (שהמשיכה לפעול גם לאחר סגירת המפעל), בעלות של עד 150 מיליון ש"ח.[3]. באפריל 2011 החל מבצע של פינוי חומר האסבסט, פרוייקט "דרך ירוקה", לפינוי וסילוק פסולת אסבסט מנהריה ומן המושבים והקיבוצים סביבה, ברדיוס של 15 ק"מ מן המפעל. [4]. חברת איתנית הפעילה לובי פוליטי בניסיון לעצור את החקיקה. לאחר החקיקה עתר מיקי פדרמן, מבעלי השליטה ב"איתנית" לבג"ץ[5] בטענה שאיתנית לא האחראית הבלבדית לפיזור האסבסט באיזור. [6].

מאבק ציבורי

העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה מנהלת מאבק על מנת להכריז על העיר נהריה כ"אזור מוכה אסבסט" ולהפעיל נוהלי חירום בעיר ובגליל המערבי. זאת במטרה למנוע את המשך חשיפת התושבים לסיבי אסבסט.

ב-12 לפברואר 2006 עתרה העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה ואדם טבע ודין לבג"ץ לשם מתן צו על תנאי כנגד שר האוצר, השר לאיכות הסביבה ונציב שרות המדינה. בעתירה נדרש השר להגנת הסביבה להשיב מדוע אינו פועל לחידוש הליכי הפיקוח על עבודות המתבצעות בתחום האסבסט. שר האוצר ונציבות שרות המדינה לנמק מדוע אינם פועלים למתן אישורים רשמיים הנדרשים לביצוע הפעולות הנדרשות לשם הסדרת ביטוח לעובדי המשרד לאיכות הסביבה בתחום האסבסט.[7]

עו"ד עמית ברכה, מאדם טבע ודין, שהגיש את העתירה:

עתירה זו באה בשל מצב חירום לאומי- ציבורי מהמעלה הראשונה מתחום בריאות הציבור, הנגרם כתוצאה מזלזול רשויות השלטון ומשרדי הממשלה בחיי אדם, בבריאות הציבור ובהוראות החוק והמינהל התקין

ביולי 2008 פתחה העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה עצומה בה דרישה להשעיית ראש עיריית נהריה מתפקידו. אפשר לקרוא ולחתום על העצומה כאן

נכון לשנת 2008 עומדת בבית המשפט תביעה נגד עיריית נהריה מצד תושבים העיר בגין נזקי האסבסט.

פרוייקט ניקיון האסבסט

המשרד להגנת הסביבה החל במרץ 2011 בפרוייקט פינוי האסבסט, פרוייקט שעוגן בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (התשע"א- 2011), והשלב הראשון בפרויקט הסתיים במרץ 2017. השלב כלל ניקוי של 342 אתרים שבהם מפגעי אסבסט ופונתה פסולת אסבסט בהיקף של כ-130 אלף קוב. עלות ביצוע הפרויקט כולו היא 325 מיליון שקל, ו-150 מיליון שקל מתוכם החזירה איתנית למשרד להגנת הסביבה, כפי שנקבע בחוק. על פי המשרד, עם סיום שלב זה, נוקו כל האתרים הידועים בהם האסבסט חשוף ומהווה מפגע.[8]

לאור הנחת העבודה של המשרד כי יתגלו מפגעים נוספים בשנים הקרובות, אישרה הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה תקציב לשלב ב' לפרויקט, בהיקף 25 מיליון שקל למשך חמש שנים. המקרים שיטופלו במסגרת שלב ב' יהיו אתרים פרטיים ואתרים ציבוריים בבעלות הרשות המקומית בלבד. בין האתרים שצפויים להיות כלולים בשלב זה: השלמת ניקוי אתר חוף הים בנהריה; אתרים שבהם בוצעה עבודת אסבסט במסגרת שלב א', אך לא פונה האסבסט שהיה תחת מבנים; דרכים בתחומי הרשויות שבהן האסבסט נמצא תחת תשתית; ואתרים מזוהמים שיתגלו בעתיד.[9]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמחון: בקרוב יפונה האסבסט מהגליל המערבי ברוך לוי, חדשות מחלקה ראשונה, 19.9.2005