זיהום אוויר מתחבורה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008. רוב זיהום האוויר בערים כמו ירושלים ותל אביב בישראל נובע מזיהום אוויר ממכוניות, משאיות ואוטובוסים. דבר זה מוחרף על ידי פקקי תנועה הגורמים להגדלת הזיהום ולריכוזו.

זיהום אוויר מתחבורה הוא כלל סוגי מזהמי האוויר הנפלטים מתחבורה ממונעת. במיוחד הכוונה לזיהום אוויר מכלי-רכב יבשתיים כמו מכוניות, משאיות, אוטובוסים, אופנועים ורכבות, ובמיוחד כאלה הנמצאים בסביבה עירונית וגורמים נזק בריאותי לבני אדם ולנזקים נוספים כגון גשם חומצי. בתאוריה הדבר כולל גם השפעות כלי-רכב נוספים כמו זיהום אוויר ממטוסים וזיהום אוויר מאוניות. מלבד זיהום אוויר מאוניות בנמלים ימיים, בדרך כלל סוגי זיהום אלה אינם נמצאים בקרבת מקומות יישוב ולכן והשפעתם הבריאותית נמוכה, יש להם בעיקר השפעה סביבתית.

לפי סוכנות הסביבה של ארגון האומות המאוחדות, זיהום אוויר עירוני מקושר למוות מוקדם של כמיליון בני אדם ברחבי העולם בכל שנה (נתון דומה לכמות האנשים שמתה בגלל תאונות דרכים). הערכה היא כי זיהום האוויר העירוני עולה כ-2% מהתמ"ג של מדינות מפותחות וכ-5% מהתמ"ג של מדינות מתפתחות. 90% מזיהום האוויר במדינות מתפתחות מקורו בזיהום אוויר מכלי רכב, הנובע משילוב של כמות גדולה של רכבים ישנים, יחד עם תחזוקה גרועה של הרכבים, תשתיות לא מספקות ודלקים באיכות גרועה. [1] לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל משרד הסביבה, נכון לשנת 2016 זיהום אוויר מתחבורה בישראל גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. [1]

השפעות בריאותיות של מכוניות כוללות היבטים נוספים מלבד זיהום אוויר : תאונות דרכים, תרומה לאורח חיים יושבני, תרומה למתח נפשי וכן פרבור ופיתוח מוטה רכב פרטי שיכול לגורר פקקי תנועה וכן אי שוויון תחבורתי שעלולים להקשות על גישה למזון בריא ולשירותי בריאות ולהחריף אי שוויון בריאותי.

מדינות וערים שונות בעולם נוקטות בשורה של צעדים כדי להקטין את הזיהום העירוני מתחבורה על ידי שילוב של "גזרים ומקלות" - אמצעים שמקשים על בעלי רכב מזהם ומקלים על תחבורה בת קיימא, כלי רכב פחות מזהמים והפחתת הצורך בנסיעות על ידי עירוב שימושי קרקע, עיצוב קומפקטי של ערים ואמצעים נוספים במסגרת עירוניות מתחדשת.

מקורות זיהום מתחבורה וסוגי מזהמים

סוגי המזהמים הנפוצים מתחבורה, נובעים בדרך כלל משריפת בנזין או דיזל במנועי בעירה הפנימית.

זיהום אוויר מתחבורה יבשתית

סוג זיהום האוויר הנפוץ ביותר הוא זיהום מכלי רכב יבשתיים - בעיקר ממכוניות פרטיות וגם ממשאיות, אוטובוסים ואופנועים ובמידה מופחתת מרכבות. והדבר כולל זיהום חלקיקי, תחמוצות חנקן, הידרוקרבונים, (ואוזון בגובה הקרקע הנוצר כתוצאה מכך), פחמן חד חמצני, ותחמוצות גופרית. בעבר נכללה גם עופרת כחלק מזיהום האוויר מתחבורה. בנוסף למזהמים הנפוצים זיהום האוויר מתחבורה מכיל גם חומרים נדירים יותר אך רעילים ומסוכנים יותר כגון בנזן, 1,3-בוטדיאן וacetaldehyde - מסרטנים וודאיים בבני אדם.[2]

בנוסף לחומרים רעילים למיניהם, מכוניות ומשאיות פולטות גם פחמן דו חמצני - גז חממה חשוב שתורם להתחממות העולמית. אמנם הפחמן הדו חמצני אינו גורם בדרך כלל לבעיות בריאות בריכוזים נמוכים, אבל הוא יוצר בעיות אקולוגיות ובריאותיות ולכן מוגדר גם כן כמזהם. נזקים בריאותיים של שינויי אקלים נובעים מגלי חום, מזג אוויר קיצוני כמו סופות, הצפות ובצורות, הגברה של זיהום אוויר, התפשטות של מחלות מדבקות, הגברת זיהום מים ועוד. בעיית בריאות נוספות עלולת לנבוע ממלחמות עקב שינויי אקלים וכן עקב פליטים סביבתיים שחשופים יותר לפגיעות בריאותיות שונות.

ניתוח מחזור חיים מצביע על כי סך הזיהום מכלי רכב כולל לא רק את זיהום האוויר הנפלט בזמן הנסיעה, אלא גם מקורות זיהום חלקם בזיהום האוויר התעשייתי בשלבים אחרים של מחזור החיים של המכוניות, הדלק ותשתיות התחבורה: זיהום קרקע, זיהום מים וזיהום אוויר בעת הכרייה והפקת חומרי הגלם הדרושים למכוניות (ברזל, אלומיניום, זכוכית, נפט לפלסטיק ועוד); זיהום בעת ייצור המכוניות; זיהום בזמן הפטרות מהמכוניות ומאמצי מחזור; זיהום אוויר הנובע מייצור והפטרות מצמיגים; זיהום אוויר הנובע מהפקת אספלט מנפט; זיהום אוויר עקב סלילת תשתיות לתחבורה יבשתית מנועית כגון כבישים מאספלט ובטון, מחלפים ועוד; זיהום אוויר לתפעול תשתיות תחבורה כגון חשמל לתאורה וחשמל לרמזורים; זיהום אוויר בזמן הפקת הנפט וכן בזמן זיקוק בנזין או סולר מתוך נפט בבתי זיקוק. לדוגמה בישראל חלק מהזיהום מתחבורה כולל למעשה גם חלק מזיהום האוויר בחיפה ובאשדוד, הנגרם על ידי בתי הזיקוק לנפט. מקור זיהום נוסף הוא חוד פלדות העוסק בגריטת מכוניות.

זיהום אוויר מאוניות

השפעות הבריאותיות של אוניות אינן נראות משמעותיות שכן הן בדרך כלל נמצאות בים ולכן הזיהום שלהם מרוחק מריכוזי האוכלוסייה, עם זאת זיהום האוויר בקרבת נמלים עלול להיות חמור, שכן מדובר בזיהום מרוכז ובגלל שאוניות משתמשות במזוט שהוא דלק מזוהם במיוחד בהקשרים של חומר חלקיקי ופליטת מתכות כבדות. לדוגמה דו"ח של הקואליציה לבריאות הציבור משנת 2014 טוען כי זיהום האוויר הנפלט מאוניות באזור נמל חיפה הוא חמור במיוחד, ודומה בהיקפו בחלק מהנתונים לזיהום האוויר הנפלט מבתי הזיקוק בחיפה. [3]

זיהום אוויר על ידי כלי טייס

זיהום האוויר מתעופה מתגבר בשל הגידול בכמות הטיסות. בשנת 2014 טסו בעולם כ-8.3 מיליון אנשים ביום, 3 מיליארד מושבים בשנה, לעומת 2 מיליארד מושבים בשנה בשנת 1999.

רוב הצורות של תעופה משחררות פחמן דו חמצני (CO2) וגזי חממה אחרים לאטמוספירה של כדור הארץ, דבר התורם להאצת התחממות כדור הארץ ובמקרה של פחמן זיהום האוקיינוסים בחומצות. התרומה של מטוסים במעופם האזרחיים לפליטות הפחמן העולמית נאמדה בכ-2%. עם זאת, במקרה של מטוסים בגובה רב אשר לעתים קרובות טסים ליד או בסטרטוספרה, דבר שעלול להחמיר את השפעתן. למרות הניסיונות לצמצם פליטת מזהמים על ידי שימוש בכלי טייס חסכוניים יותר בדלק וזיהום, הצמיחה המהירה של טיסות בשנים האחרונות תורמת לעלייה בזיהום כולל המיוחס לתעופה. באיחוד האירופי, פליטת גזי חממה מהתעופה גדל ב-87% בין 1990 ל-2006.

פליטות של מזהמים רעילים מכלי טייס עלולות לכלול תחמוצת חנקן, תחמוצות גופרית, פחמן חד חמצני, פחמימנים שנשרפו באופן חלקי, ורדיקלים כגון הידרוקסיל, תלוי בסוג של כלי הטיס.

פליטות נוספות (בסדר גודל נמוך יותר) נגרמות מכלי רכב שדה התעופה הנעים על הקרקע ואלה המשמשים את הנוסעים והצוות לשדות תעופה; בזמן הייצור וההפטרות ממטוסים, בתחזוקת מטוסים, ובבנייה של תשתיות שדה התעופה. תעשיית התעופה תורמת גם את פליטת גזי חממה ומזהמים בזמן הפקת הנפט וזיקוק דלקי המטוסים בבתי זיקוק.

גורמים המשפיעים על עוצמת זיהום האוויר מתחבורה

כמות זיהום האוויר הנפלטת מתחבורה והשפעת הזיהום הזה על הבריאות ועל המערכות האקולוגיות, מושפעת ממספר גורמים: גודל האוכלוסייה, תכנון עירוני ותמריצים בתחבורה המשפיעים על רמת המינוע וכמות השימוש ברכב פרטי בפרט וברכב מנועי בכלל, כמות פקקי התנועה, היעילות והפופולריות של תחבורה ציבורית, דפוסי פיזור זיהום האוויר במרחב ובזמן, הטכנולוגיה של הרכב, אורך הנסיעות, האקלים דפוסי הרוחות ועוד.

כמות הזיהום הנפלטת מרכב בודד

כמות הזיהום שרכב פולט בכל ק"מ נסיעה תלויה במספר גורמים:

  • נפח המנוע ומשקל הרכב - מנועים גדולים יותר פולטים יותר זיהום, ורכבים גדולים יותר שוקלים יותר ולכן דורשים יותר אנרגיה להנעה שלהם ולכן שריפה של יותר בנזין.
  • סוג הדלק - רכבי סולר פולטים יותר זיהום אוויר לעומת בנזין. בשנים האחרונות יש תוספים לדלק שנועדו לייעל את עבודת המנוע ולהקטין פליטה של זיהום אוויר. שינוי חשוב נוסף של העשורים האחרונים הפסקת השימוש בעופרת כתוסף לבנזין. רכבים היברידיים פולטים עוד פחות זיהום יחסית לשאר רכבי הבנזין בגלל חסכון אנרגיה רב יותר, כיום יש גם רכבים המונעים בגז טבעי. רכב המונע בביו-דיזל אינו מכיל מתכות כבדות אם כי הוא יכול לפלוט סוגי זיהום אחרים. מבין כל סוגי הרכב הפרטי, רכב חשמלי יוצר את כמות זיהום אוויר הנמוכה ביותר - הזיהום הנוצר הוא עקיף - דרך ייצור חשמל ושריפת פחם בתחנות הכוח. השפעת זיהום זה על הבריאות נמוכה יותר בגלל שהוא מרוחק יותר. כמו כן היעילות האנרגטית ככל הנראה טובה יותר ולכן יש פחות זיהום לק"מ. ההשפעות של הזיהום על הסביבה הטבעית יכולה עם זאת להישאר חמורות. בעקרון ייצור החשמל יכול להיעשות בשיטות של אנרגיה מתחדשת.
  • סוג הרכב - רכבים בטכנולוגיות עם מנועים מתקדמים יותר הם בעלי טכנולוגיות יותר חסכוניות בדלק ועם פחות זיהום אוויר. בשנים האחרונות יש חובת סימון של הרכבים לפי כמות זיהום האוויר שהם פולטים לפי קטגוריות שונות (לדוגמה רכב משפחתי, מסחרי וכו'). עם השנים רואים ירידה בכמות זיהום האוויר ברכבים בעלי משקל זהה.
  • גיל הרכב ותחזוקת הרכב- ככל שהרכב ישן יותר כן עולה הסיכוי שהוא עם טכנולוגיה ישנה ומזהמת יותר, וכן התחזוקה של המנוע גרועה יותר ולכן הוא פולט יותר זיהום. גם תחזוקה לקויה של המנוע והרכב יכולה להגביר את זיהום האוויר.
  • מהירות הנסיעה - מתחת למהירות מסויימת המנוע פולט יותר מזהמים לק"מ נסיעה, כאשר מגבירים את המהירות מגיעים למהירות נסיעה אופטימלית מבחינת זיהום לק"מ, ומעל מהירות זו המנוע מתאמץ יותר ולכן שוב פולט כמות עודפת של זיהום אוויר. מסיבה זו לפקקי תנועה עלולה להיות השפעה מזיקה מאוד על כמות זיהום האוויר, במיוחד שהם תורמים גם לריכוז הזיהום במקום ובזמן. בתחילת הנסיעה המנוע קר יותר ולכן פולט זיהום ברמה גבוהה יותר. לכן הזיהום בבוקר באזורי מגורים עירוניים הוא גבוה יותר.
  • הרגלי הנהיגה - האצה ובלימה של הרכב מאמצת יותר את המנוע, גורמת לצריכה גבוהה יותר של המנוע וגורמת לבלאי גבוה יותר שלו. נסיעה חלקה והאצה איטית יותר גורמים לחסכון בדלק וכן להפחתת כמות הזיהום הנפלט.

תחבורה ציבורית ופקקי תנועה

תקני זיהום האוויר לאוטובוס דיזל. עם השנים יש ירידה דרסטית בכמות המזהמים שנפלטים בגלל שיפורים בטכנולוגיה ותקנים מתקדמים יותר.

אוטובוסים ומשאיות הם מקור בולט לזיהום אוויר מתחבורה. ברוב המדינות רכבים אלה פולטים אדי דיזל שהוא חומר מסרטן וודאי. עם זאת מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2010 מצא כי תחבורה ציבורית מורידה את כמות הזיהום לק"מ נסועה של כל נוסע, במיוחד תחבורה ציבורית חשמלית ורכבי דיזל חדשים יותר. פיתוח מוטה תחבורה ציבורית, מוריד את הזיהום עוד יותר על ידי הפחתת כמות הנסיעות בכלי רכב מנועיים. וכן קיצור מרחקי הנסיעה [2]

אוטובוסי דיזל ישנים יותר הם בעלי פליטות גדולות יותר, ושימוש באוטובוסים מגביר את הפעילות סביב עורקי תחבורה כך שבתנאים מסויימים שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית יכול להגדיל את החשיפה של בני אדם למזהמים כמו חומר חלקיקי ופחמן חד חמצני. גם אוטובוסים עם תחזוקה לקויה (בדומה לכל רכב מנועי) עלולים לגרור זיהום גדול יותר. עם זאת, אוטובוסים חדשים יותר פולטים הרבה פחות זיהום. בעולם גדל השימוש בדלקים חלופיים עם פחות זיהום, כמו גז טבעי. לדוגמה כמות הנסיעות של נוסעים באוטובוס מונע גז בארצות הברית עלתה מ-2% בשנת 1992 ל-30% בשנת 2009, ורכבים ציבוריים חשמליים כמו רכבת חשמלית וטרולי, גדלו מ-29% ל-34%. [2] שימוש באוטובוסים קטנים יותר לצורכי מתן שירות לשכונות או במסגרת תחבורת מעברים מקטין את הזיהום לעומת אוטובוסים גדולים יותר.

מקור חשוב שמגדיל את השפעה של זיהום האוויר מתחבורה הוא פקקי תנועה: הפקק גורם להגדלת הזיהום גדל בגלל שזמני הנסיעה מתארכים (כך שכמות הזיהום הנפלטת לק"מ גדלה), יש ריכוז גדול יותר של רכבים במקום אחר וזה מרכז את הזיהום ומגדיל אותו. מנוע איטי יותר עובד בצורה פחות יעילה ולכן פולט יותר מזהמים. פקקי תנועה גורמים לחשיפה של הנהגים עצמם (ומשתמשי דרך אחרים) לזיהום, ופקקי תנועה ליד שכונות מגורים גורמים גם הם לחשיפה מסוכנת. לחלופין פקקי תנועה גורמים לנהגים לבחור בדרכים חלופיות שעוקפות את הפקק אבל מגבירות את הנסועה ולכן גם את הזיהום. הפעלה יעילה של תחבורה ציבורית (לדוגמה תחבורת מעברים) יכולה להוריד את הפקקים ובכך להקטין את זיהום האוויר של מכוניות, אוטובוסים ומשאיות כאחד. לעומת זאת שימוש נרחב ברכב פרטי נוטה להגביר את זיהום האוויר הנפלט מכלל כלי התחבורה, כמו גם ליצור בזבוז דלק שמעלה את הזיהום בתהליך הזיקוק.

דפוסי בינוי עירוני ודפוסי תחבורה

השוואה בין פליטות של פחמן דו חמצני בין סוגי ערים שונות בעולם. פליטה זו נמצאת בקורלציה למזהמי אוויר אחרים כגון חומר חלקיקי ותחמוצות חנקן שכן היא קשורה לכמות גזי הפליטה הנפלטים מהמכונית. המבנה המפורבר והפרדת שימושים הנהוגה בערי ארצות הברית (וכן בקנדה ובאוסטרליה), גורם לשימוש נרחב ברכב פרטי במקומות אלה לעומת ערי אירופה שלתושביהן יש הכנסה דומה, אך יש להן תכנון עירוני שונה ונוטה יותר לעירוניות מתחדשת. כתוצאה מהשימוש המוגבר ברכב יש בארצות הברית רמות גבוהות יותר של זיהום אוויר, תרומה להתחממות עולמית ועוד השפעות חיצוניות של רכב פרטי. התוצאה היא שתושב ממוצע בארצות הברית פולט כמות גבוהה פי 4 של פחמן דו חמצני לעומת תושב מערב אירופי ממוצע. ניתן לראות רמות פליטה נמוכות עוד יותר מאירופה בערים במדינות עניות שרוב תושביהן אינם יכולים להרשות לעצמן להחזיק רכב פרטי ומסתמכים על תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ותחבורת אופניים.

בגלל דפוסי אקולוגיה עירונית כגון עירוב שימושי קרקע או פרבור ייתכנו ערים שונות בעלות שיעורים שונים של שימוש ברכבים ולכן רמות זיהום שונות. הדבר כולל את הגורמים הבאים:

  • דפוסי הבינוי - עירוב שימושי קרקע ובניה צפופה (כגון בניה מרקמית) מאפשרים להגדיל את השימוש בתחבורה פעילה ואמצעים רכים ולהימנע משימוש בתחבורת רכב פרטי. בנוסף השימוש בתכנון מוטה תחבורה ציבורית מקל על השימוש בתחבורה ציבורית והופך אותה לכדאית יותר מבחינה כלכלית. לעומתם פרבור מגדיל את הסיכוי לשימוש ברכב פרטי היות וקשה להגיע למקומות ברגל או באופניים. בפרבר גם קשה להפעיל תחבורה ציבורית שכן זו צריכה לבצע נסיעה מפותלת מאוד כדי לאסוף נוסעים. היבט זה משפיע מאוד על סוג כלי הרכב שבו משתמשים.
  • פיצול נסיעות - באיזה אמצעי תחבורה משתמשים לשם יוממות (נסיעות לעבודה) ונסיעות בכלל: תחבורת אופניים, הליכה ברגל, אופניים חשמליים, רכבת, אוטובוסים מתקדמים, מיניבוסים, אופנועים או רכב פרטי. משתנה זה תלוי כאמור בדפוסי הבינוי, אבל גם בתשתיות שונות כגון שבילי אופניים או קידום תחבורת מעברים.
  • מרחקי הנסיעות - השפעה אחרת של פרבור היא לא רק הגדלת כמות הרכבים ובחירה בהם ולא באמצעים אחרים, אלא גם הגדלת כמות הנסיעות והגדלת מרחקי הנסיעות שאנשים מבצעים.

תמריצים כלכליים ותרבותיים

  • תמריצים כלכליים - קיימים תמריצים שונים שיכולים להשפיע על כמות השימוש ברכב פרטי ועל החלטות לקנות סוגי רכבים מזהמים יותר או להשתמש בהם יותר. מיסוי גבוה דלק מעודד את הנהג הפרטי לחסוך בדלק אבל מעודד את הרשויות לעודד שימוש ברכב כדי להנות מהכנסות מיסוי. מיסוי גבוה על הרכב מקשה על שימוש ברכב פרטי, אבל כל עוד אינו מס פיגו הוא מעודד את הרשויות לעודד קניית רכבים כדי להנות ממס. מדיניות רכש ירוק של מוסדות גדולים כמו ממשלה ועסקים גדולים יכולה לעודד שימוש ברכבים פחות מזהמים. ליסינג והחזר הוצאות רכב מגדילים את הרצון של אנשים להשתמש ברכב פרטי. קבלת חניה חינם בבית ובמקום העבודה מעודדת קניית רכבים ושימוש בהם. חניה חינם ברחובות העיר, במיוחד במרכזי הערים מעודדת שימוש ברכב פרטי. כאשר נוצר מחסור בחניה עקב הגדלת שימוש הרכבים, נהגים עירוניים רבים מבלים שעות רבות בחיפוש אחר מקום חניה חינמי, מגבירים את הפקקים ואת זיהום האוויר. אחד התמריצים הכלכליים החשובים ביותר הוא זמן הנסיעה הכולל בהשוואה בין תחבורה ציבורית לבין הרכב הפרטי, זאת עקב עלות הזמן האבוד לעובדים ולבעלי משפחות.
  • תמריצים חברתיים ותרבותיים. יש חברות שבהן שימוש ברכב פרטי הוא סמל סטטוס או סוג של צריכת ראווה המסמנת מעמד חברתי גבוה. דבר זה היה נכון בעיקר בארצות הברית בשנות ה-50 ואילך ובמידה רבה גם כיום. מרגרט תאצ'ר לדוגמה טענה כי "מי שבגיל 30 נוסע בתחבורה ציבורית הוא לוזר". עם התפשטות התפיסות של סביבתנות וקיימות והפנמת הנזקים של הרכב הפרטי פחתה חשיבות המכונית כסמל סטטוס (בעיקר באירופה) והיא יכולה להיתפס כמעשה פוגעני כלפי אחרים (בגלל זיהום אוויר, תאונות דרכים, התחממות עולמית ועוד), פגיעה בבריאות של עצמך (עקב תת פעילות גופנית וחשיפה מוגברת לזיהום אוויר, וסמן תרבותי מיושן.

פיזור זיהום האוויר במרחב ובזמן

מבחינה בריאותית יש השפעה לא רק לכמות הכוללת של זיהום האוויר הנפלט ביממה באזור מסויים, אלא גם בדפוסי הפיזור שלו במרחב ובזמן. בשנים האחרונות לדוגמה, נמצא כי זיהום חלקיקי עדין משפיעה הרבה יותר כאשר הוא קרוב לבני אדם. מסיבה זו זיהום חלקיקי מרכב יכול להיות מסוכן יותר מזיהום תעשייתי מרוחק יותר.

לעומת זאת זיהום של אוזון בגובה הקרקע הנגרם עקב שילוב בין תחמוצות חנקן יכול לנדוד למרחק של עשרות ואף מאות ק"מ. כך זיהום תחבורה שנוצר באזור גוש דן יכול לגרום לזיהום בבית שמש, מודיעין ובית שמש.

השפעת הזיהום חשובה לא רק בהיבט המרחב אלא גם הזמן. זיהום מרוכז בשעה אחת בבוקר לדוגמה מסוכן יותר מאשר אותה כמות זיהום הפרוסה על פני מספר שעות.

מחקר משנת 1998 של Simon Kingham ועמיתיו בדק חשיפה של משתמשי דרך שונים לזיהום אוויר של בנזן ושל חומר חלקיקי בין נוסעים במכונית פרטית, אוטובוס, רכבת, ורוכבי אופניים בשבילים נפרדים מהכביש או בשבילים ליד הכביש. נהגי המכוניות הפרטיות נחשפו לכמות הגבוהה ביותר של מזהמים ביחס לשאר המשתמשים (פי 4 בבנזן ופי 1.26 בחלקיקים ביחס לרוכבי אופניים ליד כבישים), נוסעי הרכבת נחשפו להכי מעט בנזן, ונוסעי האופניים בשבילים נפרדים נחשפו להכי מעט חלקיקים. נוסעי האופניים בשבילים בכביש נחשפו למעט יותר זיהום לעומת משתמשי האוטובוס. רוכבי האופניים בשבילים ליד כבישים נחשפו ליותר זיהום לעומת רוכבים בשבילים נפרדים (פי 1.73 בבנזן ופי 2.4 בחלקיקים). [4][5]

גידול אוכלוסין

גידול אוכלוסין וגודל וצפיפות האוכלוסייה יכול להשפיע על זיהום האוויר מתחבורה במספר היבטים שחלקם מנוגדים זה לזה:

  • ברמה נתונה של רמת מינוע (כמה רכבים פרטיים יש ל-1,000 איש) גידול אוכלוסין גורם לכך שיש כמות גדולה יותר מכוניות ורכבים ולכן זיהום רב יותר.
  • הגדלת כמות האנשים עם רמת מינוע נתונה, גוררת גידול בפקקי התנועה שמשפיעים גם הם לרעה על זיהום האוויר.
  • הגדלת כמות האוכלוסייה יכולה לגרור דפוסים שונים של בנייה שיכולים להשפיע על השימוש ברכב הפרטי ועל הזיהום באופן הפוך. מצד אחד גידול בכמות האוכלוסייה יכול לגרור לחץ על דיור להעלות את מחיר הקרקע במרכזי הערים ולכן לעודד פרבור. כך לדוגמה גידול האוכלוסייה בישראל תורם לפרבור בישראל שמוביל להגדלת השימוש ברכב הפרטי ולהגברת הפקקים. מאידך, הגדלת כמות האוכלוסייה עשויה לגרור בניה מרקמית ובנייה צפופה יותר במרכזי הערים ובכך להגביר את יעילות התחבורה של תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ותחבורת אופניים. כך לדוגמה השימוש באופניים ובתחבורה ציבורית גבוה במיוחד באזור מרכז תל אביב שהוא אחד המקומות הצפופים במדינה.
  • הגדלת כמות האוכלוסייה וריכוז עירוני שלה עלולה להחריף חשיפה לזיהום אוויר.
  • הגדלת צפיפות האוכלוסייה עלולה להקשות ולסבך היבטים של תכנון עירוני ותכנון של תשתיות תחבורה ובכך להאט הסבה מתחבורת מכוניות לתחבורה ציבורית.

השפעות בריאותיות של זיהום אוויר מתחבורה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

ההשפעה הבריאותית של זיהום אוויר מתחבורה כוללת הגברת התחלואה ותמותה בשבץ, מחלות לב, מחלות נשימה ובמחלות סרטן. נכון לשנת 2012, מעריך ארגון הבריאות העולמי כי 3.7 מיליון אנשים מתים בכל שנה מזיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) ברחבי העולם. כ-40% מתים משבץ, כ-40% מתים ממחלת לב כלילית, 11% ממחלת ריאות חסימתית כרונית, 6% מסרטן ריאות ו-3% מזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. מתוך כלל מקרי המוות עקב זיהום אוויר סביבתי, כ-12% או כ-450 אלף בני אדם בשנה הם מקרי מוות של אנשים במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט. [3] במדינות עשירות אלה, חלק ניכר מזיהום האוויר נגרם מתחבורה.

שבץ ומחלות לב

לפי ארגון הבריאות העולמי כ-40% ממקרי המוות עקב זיהום אוויר נובעים משבץ ועוד כ-40% נובעים ממחלת לב כלילית, עם זאת הארגון אינו מפריד בין זיהום אוויר מתעשייה וייצור חשמל לבין זיהום אוויר מתחבורה.[3]

השפעות קצרות טווח של זיהום אוויר בהקשר של מחלות לב הן פגיעה באנשים שיש להן בעיות לב וכלי דם. זיהום אוויר יכול לגרור אירוע של התקף לב או בעיות אחרות, ו"לדחוף אנשים מעבר לצוק". מחקרים מראים כי יש עליה במקרי האישפוז ובמקרי המוות כאשר יש ריכוזים גבוהים של ערפיח בלוס אנג'לס, ומחקרים מראים כי דבר זה מתרחש גם במדינות אחרות. השפעות ארוכות טווח הן השפעות דלקתיות על הלב דבר שמעודד מחלת לב כלילית. חוקרים מודאגים במיוחד מחומר חלקיקי עדין בגודל 2.5 מיקרון ומטה, שקשורים לשריפת דלקים. הם עוברים את מערכות הסינון של הגוף וגורמים לגירוי של הריאות ושל כלי הדם סביב ללב.[6]

סרטן

מסרטן וודאי
GHS carcinogen sign.png


הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה. [4]

סוכנות ההגנה של ארצות הברית מעריכה כי זיהום האוויר מתחבורה יבשתית שם אחראי למחצית ממקרי הסרטן הנגרמים כתוצאה מזיהום אוויר במדינה, יש לשים לב כי נתון זה עשוי להשתנות בין מקומות שונים לפי דרגת חומרת הזיהום התעשייתי וכן גורמים המשפיעים על חומרת זיהום האוויר מתחבורה. [7]

בשנת 2011 מצא מחקר אפידמיולוגי מדנמרק כי יש סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.[5]

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון תושבים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [8]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים[6]

מחקר דני משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם בפליטות מתחבורה לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר הרחם וסרטן המוח. [7]

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, בנזן ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות החנקן הדו חמצני קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס[8]

בשנת 2009 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן NHL - לימפומה מסוג נון הודג'קינס. [9] מהמחקר עולה כי 50% מהחולים בסוג זה של סרטן התגוררו בקרבה של 50 מטר לכביש ראשי (לאחר נרמול היבט של צפיפות עירונית), בטווח של 50-100 מטרים כ-15% מהחולים וכך גם בטווח של -100-150 מטרים. לעומת זאת רק 5% מבין החולים במחלה היו אנשים שגרו בטווח של 151-200 מטרים מהכביש הראשי. נטרול הצפיפות העירונית פירושו שכמות החולים המופחתת במרחק גדול יותר לא נבעה מכך שפחות אנשים חיו במרחק גדול יותר מהכביש אלא מגורם אחר. ההשפעה הלכה ופחתה ככל שגדל המרחק, עד 450 מטר. תוצאה זו נמצאה בקרב גברים ונשים כאחד. על פי החוקרים, התוצאות עשויות להציג את הקשר בין סרטן לזיהום אוויר מתחבורה בישראל כולה, ולא רלוונטיות רק לאזור חיפה.[10] [9] בשנת 2015 נתברר כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבין המדינות המערביות בשיעור התחלואה ב-NHL.

מחקר שפורסם בשנת 2019 ב-13 ערים שונות בבריטניה, מצא כי מגורים בטווח של חמישים מטר מכביש סואן עלולים להגדיל את הסיכון לסרטן ריאות ב-10% ולפגוע בהתפתחותן התקינה של ריאות הילדים בכ-14%. [11]

בנוסף לזיהום מחומרים נפוצים כמו חומר חלקיקי או חנקן דו חמצני, כלי תחבורה המונעים בדלק כמו מכוניות, משאיות, אוטובוסים ואופנועים, וכן תחנות דלק (בעיקר עירוניות) מייצרות בעיה של זיהום אוויר עקב פליטת בנזן וחומרים אורגניים נדיפים אחרים כמו טולואן. הבנזן הוא גורם מסרטן וודאי בבני אדם ומקושר מבחינה מחקרית לסרטנים מסוג לוקמיה ולימפומה מסוג נון הודג'קינס. [12][13]

בעבר היה אסור לבנות בתי מגורים חדשים במרחק 40 מטרים מתחנות דלק קיימות. דבר זה הוביל לעצירת מספר יוזמות תמ"א המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תיקון לתמ"א 18 (תוכנית המתאר הארצית לתחנות דלק), שצמצם את המרחק בין תחנות דלק לבנייני מגורים מ־40 מטר ל־20 מטר ביחס לתחנות דלק קטנות. מחקר שנערך עבור הקרן לבריאות ולסביבה הזהיר כי הדבר עלול להוביל לעליה בתחלואה במספר סוגי סרטן וכן במחלות נוספות כמו אסתמה. משרד הבריאות התנגד לצעד זה בטענה כי הפיקוח על תחנות הדלק בישראל הוא רופף וכי הדבר מייצר סיכונים בריאותיים. התנגדות המשרד מבוססת על קיום השפעה בריאותית של החומרים המסרטנים שנפלטים במהלך פעילות תחנות דלק, כגון בנזן. עמדה זו לא התקבלה על ידי מוסדות התכנון. [14]

פגיעה בעוברים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טרטוגן

כאמור כלי רכב עם מנועי דלק וכן תחנות תדלוק פולטים חומרים אורגניים נדיפים מסוכנים כמו בנזן וטולואן. בנוסף להיות חומר מסרטן, בנזן הוא חומר טרטוגני ועלול לסכן עוברים.[12] טולואן הוא בעל קשר מוכח מבחינה מחקרית לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ולהפסקת הריונות. [13]

קשר אפשרי לאוטיזם ולסכיזופרניה

מחקרים בשנים האחרונות בודקים את האפשרות של חשיפה לזיהום אוויר לבין אוטיזם, שכן זיהום אוויר יכול להשפיע על מערכת העצבים. מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח ולהיכלל בקשת האוטיסטית. חשיפת הורים לזיהום של חומר חלקיקי מדיזל, קשורה באופן סטטיסטי לסיכון פי 2 לתחלואה של ילדים באוטיזם לעומת הורים שלא נחשפו. היבטים דומים נגרמו גם עקב חשיפה לזיהום תעשייתי עקב מתכות כבדות. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.[15]

במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, לזיהום חלקיקי עדין (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר שעקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ) מצא שבאזורים מזוהמים מאוד הסיכון לאוטיזם יכול להיות כפול לעומת אזורים נקיים.[16] הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [10]

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזיכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מ-JAMA-Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [11]

קשר סטטיסטי לפגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים

מחקר של חוקרים ספרדים בדק שפורסם בשנת 2015, מצביע על קשר אפשרי זיהום אוויר מתחבורה לבין התפתחות ילדים. החוקרים בדקו 2700 ילדים בגילאים 7 עד 10 מ-39 בתי ספר בברצלונה שהיו חשופים לרמות גבוהות עד נמוכות של זיהום אוויר מתחבורה. בתי ספר בעלי מדד חברתי-כלכלי דומה השוו זה לזה. הילדים נבחנו 4 פעמים באמצעות מבחן ממוחשב כדי לבדוק מגמות התפתחות על פני שנה. זיהום אוויר כרוני מסוג חומר חלקיקי, חנקן דו חמצני נמדדו פעמיים במהלך שבוע ונמדדו הן בחצר והן בתוך הכיתות. החוקרים התחשבו גם בגיל, מגדר, השכלת ההורים, מצב סוציו-אקונומי ורמת זיהום האוויר בבית. ילדים שלמדו בבתי ספר עם זיהום גבוה היו בעלי התפתחות קוגניטיבית נמוכה יותר לעומת ילדים בבתי ספר עם זיהום נמוך, הן במודלים גסים והן במודלים עם התאמות למשתנים אחרים. הקשר נמצא בכל המדדים הקוגניטיביים. לדוגמה השוואת ילדים מהרבעון המזוהם ביותר לילדים מהרבעון הכי פחות מזוהם ביחס לזיהום בתוך הכיתה הייתה קשורה קשר סטטיסטי לירידה של 13% ביכולות הזיכרון. החוקרים לא שוללים כי יישנם השפעות חברתיות נוספות שהשפיעו על ההתפתחות נמוכה יותר, אבל הקשר נשמר גם לאחר הוספת התאמות נוספות (כמו יוממות, איכות החינוך או עישון בבית.) [17]

קשר אפשרי לדימנציה

מחקר משנת 2017 בדק קשר אפשרי בין דימנציה, פרקינסון וטרשת נפוצה על מדגם של גדול של חולים שכלל 240 אלף חולי דמנציה, 31 חולי פרקינסון ו-9,000 חולי טרשת נפוצה. המחקר מצא קשר סטטיסטי בין מגורים ליד כביש ראשי לבין סיכון מוגבר לדימנציה. תושבים שחיו בקרבת כביש ראשי במרחק של עד 50 מטרים היו בסיכון גבוה ב-7% לחלות בדמנציה לעומת מי שחיו במרחק של גדול מ-300 מטרים מכביש ראשי. הקשר היה רובסטי למשתני רגישות שונים ונמצא כי הוא חזק יותר כאשר הוא נבדק בקרב תושבים עירוניים או בקרב מי שנשארו באותו בית (הסיכון היה גבוה ב-12% למי שחי במרחק של עד 50 מטרים מהכביש בשני המקרים) המחקר לא מצא קשר סטטיסטי בין מגורים לצד כביש ראשי לבין תחלואה בפרקינסון או טרשת נפוצה. [18]

ירידה בתפקוד הכליות

מחקר משנת 2013 מצא כי מגורים בקרבת כביש סואן קשורים סטטיסטית לתפקוד כליות נמוך יותר. פרמטר התפקוד eGFR של תושבים שחיו במרחק 0-50 מטרים מהכביש היה נמוך ב-3.9 (ביחידות של mL/min/1.73 m2 ) לעומת מי שחיו במרחק של 1,000 מטרים, ויש קשר של ירידה בתפקוד למי שגרו במרחק של עד 200 מטרים מהכביש. ההבדל שנמדד בין מי שחיו ליד כביש ראשי ומי שמרוחקים ממנו דומה להבדל הנגרם עקב הזדקנות ב-4 שנים במחקרים אחרים בתחום. עוצמת השפעת המגורים ליד כביש על הירידה בתפקוד הכליות, לא השתנתה באופן מהותי בקרב קטגוריות כמו גיל, מגדר, מוצא אתני, היסטוריה של יתר לחץ דם, סוכרת או מצב חברתי-כלכלי. [19]

היפראקטיביות

מחקר מ-2013 מצביע על קשר אפשרי בין חשיפה לזיהום אוויר שמקורו בתחבורה בינקות ובין סיכון גבוה יותר להיפראקטיביות בגיל 7. המחקר בחן 576 ילדים שהיו החשופים לפחמן אלמנטלי שמקורו בתחבורה בריכוז העומד על יותר מ-0.40 מיקרו גרם למטר מעוקב (µg/m3) בשנת חייהם הראשונה. ילדים אלה היו בעלי סיכון של יותר מ-70% לקבל תוצאה גבוהה יותר במבחן היפראקטיביות כאשר היו בני 7 (לאחר נטרול גורמים אפשריים אחרים) לעומת ילדים שהיו חשופים בשנת חיים הראשונה לזיהום אוויר בריכוז העומד על פחות מ-0.40 µg/m3. בקרב ילדים לאמהות בעלות השכלה על תיכונית הקשר היה מעט יותר גבוה.[12] [13]

השפעות סביבתיות של זיהום אוויר מתחבורה

ההשפעות הסביבתיות והאקולוגיות של זיהום אוויר כוללות גשם חומצי שפוגע במערכות אקולוגיות ובצמחי חקלאות, נזק למבנים, פגיעה במערכות ימיות, ועוד.

פליטות פחמן דו חמצני מתחבורה תורמות כ-22% מסך הפליטות של גזי חממה ובכך תורם להתחממות עולמית.

הפחתת זיהום אוויר מתחבורה

ניתן לחלק את כלל האמצעים להקטנת זיהום האוויר מתחבורה לשישה תחומי פעולה[14]:

  • תחבורה ציבורית: שיפור מערכת התחבורה הציבורית (לשם הגדלת הנסועה בה), שיפורים טכניים לצי התחבורה הציבורית (להפחתת פליטות של כל רכב), שיפורים טכניים לצי מוניות.
  • אמצעי תחבורה לא ממונעים ותחבורה רכה: תחבורת אופניים, אופניים חשמליים, תשתית להולכי רגל ואמצעים נוספים (כגון רולר בליידס וכו').
  • ניהול תנועה וחניה: ניהול חניה, אזורים מוגנים סביבתית, מגבלות מהירות, ניהול תנועה וסנכרון רמזורים, אגרות גודש, מדרחוב
  • תוכניות יוממים ושיתוף נסיעות:שיתוף נסיעות, תכניות יוממים, מידע לגבי תחבורה (מידע לגבי תחבורה ציבורית ולגבי פקקי תנועה).
  • שינויים טכנולוגיים ורגולציה בדלקים ובמנועים- בין אם לכלל כלי הרכב המנועיים או תוך דגש למכוניות (האמצעי הנפוץ ביותר) או לקבוצת כלי רכב מזהמים מסויימת (כגון אוניות, משאיות כבדות, תחבורה ציבורית, אופנועים, אוטובוסים וכו') - הדבר כולל מעבר לדלקים פחות מזהמים (כולל הפחתת כמות העופרת בדלק); מגבלות על מנועי דיזל; תקני "יורו" למנועי דיזל; אמצעים טכנולוגיים לשיפור יעילות המנוע והפחתת כמות הזיהום הנפלט מהרכב (כגון הזרקת דלק, ממיר קטליטי); מעבר למכוניות קטנות יותר; מעבר למנועים היברידיים, מעבר למנועים חשמליים או למנועים אחרים (כגון מנוע בלחץ אוויר, תאי דלק ועוד); חובת סימון כלי רכב לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; מיסוי לפי כמות הזיהום שהרכב פולט; איסור שימוש באופנועים (בסין לדוגמה); רגולציה, תקנות ובדיקות על זיהום מקסימלי לרכב ועוד.

בטווח ארוך טווח יותר פעילות להפחתת זיהום אוויר כוללת שינוי בהרגלי הנסיעה והתובלה על ידי שילוב של תמריצים ושינוי של התכנון העירוני מכיוון של פרבור ואמצעים אחרים של תכנון מוטה רכב פרטי לכיוון של עירוניות מתחדשת ושיפור האקולוגיה העירונית. הדבר כולל הן קיצור ומניעה של נסיעות על ידי עירוב שימושי קרקע ותכנון מוטה תחבורה ציבורית והן עידוד של תחבורה בת קיימא כגון תחבורה ציבורית, תחבורת אופניים, אופניים חשמליים והליכה ברגל.

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[15] הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים), שיפור כושר גופני והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של תחבורה פעילה), הפחתה בזיהום אוויר מתחבורה, שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. לפי הדו"ח, תחבורה ציבורית מורידה את כמות הזיהום לק"מ נסועה של כל נוסע. פיתוח מוטה תחבורה ציבורית, מוריד את הזיהום עוד יותר על ידי הפחתת כמות הנסיעות בכלי רכב מנועיים. [2]

זיהום אוויר מתחבורה יבשתית בישראל

לפי סקר פליטת מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות בפורום ה-15 בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה בזיהום אוויר מתחבורה.[20] יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).[20] ממצא זה חזר גם בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2015. [21]

רוב זיהום האוויר בישראל הנובע מתחבורה, נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים ומשאיות, והוא מוחרף על ידי פקקי תנועה. בחיפה וכן בערים באר שבע, עכו, אשדוד, ואשקלון חלק ניכר מהזיהום הנגרם הוא זיהום אוויר מתעשייה אם כי גם בהן עלולה להיות השפעה ניכרת לזיהום אוויר מתחבורה.


נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של חנקן דו-חמצני הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של חומרים אורגנים נדיפים עבור בנזו-א-פירן ופורמאלדהיד שהם תוצר של שריפת דלקים בתעשיה ובתחבורה. [21]


על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עליה ניכרת בכמות הפקקים, כמות כלי הרכב והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים.[22] זאת ככל הנראה עקב שיפורים במנועים. טענה זו עומדת מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של פחמן חד חמצני בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[16] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[17]

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר - כמו תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית ובחלק מהם כמו חומר חלקיקי ואוזון בגובה הקרקע אין שינוי במגמה. הריכוזים השנתיים של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. [18]

לפי המשרד להגנת הסביבה, הגורם העיקרי לאחד מסוגי הזיהום המסוכנים ביותר - חומר חלקיקי הנפלטים מתחבורה הוא רכבי דיזל - אלו מהווים 20% מכלל הנסועה אבל תורמים ל-90% מהזיהום החלקיקי. מקורות הזיהום העיקריים לחומר חלקיקי בתחבורה כוללים רכב פרטי מונע בדיזל (22%), רכב מסחרי קטן (20%) משאיות כבדות (17%) משאיות קלות (12%) ואוטובוסים (12%) סך מקורות אלו פלטו 83% מהזיהום החלקיקי של התחבורה. להלן טבלה עם התפלגות הנסועה והתרומה של סוגי רכב שונים בישראל:[23]

סוג רכב התפלגות נסועה יחסית התפלגות פליטות חלקיקים נשימים יחס זיהום/נסועה פליטות לק"מ ביחס למכוניות בנזין
רכב פרטי -בנזין 81% 11% 0.14 1
רכב פרטי -דיזל 7% 22% 3.14 23
רכב מסחרי קטן - דיזל 3% 20% 6.67 49
משאית מתחת 12 טון -דיזל 3% 12% 4.00 29
משאית מעל 12 טון -דיזל 2% 17% 8.50 63
מיניבוס - דיזל 3% 7% 2.33 17
אוטובוס -דיזל 1% 12% 12.00 88
אופנוע -בנזין 1% 1% 1.00 7

יוצא מכאן שרוב המאמץ בהקטנת זיהום האוויר, במיוחד ביחס לזיהום חלקיקי, צריך להתמקד ברכבים המונעים בדיזל. כמו כן למרות שאוטובוסים מזהמים פי 88 ביחס למכוניות פרטית לכל ק"מ, הנסועה שלהם קטנה יחסית, לעומת זאת מכוניות דיזל פרטיות ורכבים מסחריים קטנים מזהמים פחות ביחס לכל ק"מ אבל נוסעים הרבה יותר וכך מייצרים יחד כ-40% מסך זיהום החלקיקים מתחבורה.

העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים. אולי בגלל מחקרים חדשים שמגלים סוגים חדשים של זיהום.[24]

הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.[22] עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.[24] נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM10 או PM2.5 שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM10.


סוג המזהם כמות בטונות שנפלטה עלות הזיהום לטונה (₪ לטונה) סה"כ העלות בשנה (מיליוני שקלים)
תחמוצות חנקן 48,116 80,978 3,896.33
פחמן חד חמצני 185,371 1,119 207.43
פחממנים (חומרים אורגניים נדיפים) 39,547 23,023 910.49
אבק מרחף (חומר חלקיקי) 954 101,631 96.96
סה"כ 273,988 5,111.21


על פי הערכה זו, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013. דבר זה אינו כולל היבטים שונים כגון חשיפה גבוהה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין זיהום לא עירוני או מתחשבים בהיבט של מרחק מכביש ראשי). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון מתכות כבדות או אוזון בגובה הקרקע.

על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72-0.3 אחוזים מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות ובמזג האוויר). על פי הערכה של הוועדה למיסוי ירוק, שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.[25] שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

ראו גם

קישורים חיצוניים

נתונים על זיהום אוויר מתחבורה בישראל

לוחות עם נתונים ריכוזי מזהמים, מתוך "השנתון סטטיסטי לישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [19]

מאמרים ומחקרים בנושא זיהום אוויר מתחבורה
מאמרים ומחקרים בנושא הפחתת זיהום אוויר מתחבורה
דיונים בנושא זיהום אוויר מכלי רכב, בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
זיהום אוויר מאוניות

הערות שוליים

  1. ^ ישראל דנציגר, 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?, ynet, 08.03.2016
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Todd Litman, Evaluating Public Transportation Health Benefits ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010
  3. ^ 3.0 3.1 Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012
  4. ^ IARC Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans VOLUME 105: DIESEL AND GASOLINE ENGINE EXHAUSTS AND SOME NITROARENES Lyon, France: 5-12 June 2012. 2012 / IARC Monographs - Volume 105
  5. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed
  6. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al. Air Pollution from Traffic and Risk for Lung Cancer in Three Danish Cohorts Cancer Epidemiol Biomarkers Prev May 2010 19; 1284
  7. ^ Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). Air pollution from traffic and cancer incidence: a Danish cohort study. Environmental health : a global access science source, 10, 67. doi:10.1186/1476-069X-10-67 PubMed
  8. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al, Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer , Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433
  9. ^ מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן
  10. ^ Paz S., Linn S., Portnov B.A., Lazimi A., Futerman B., Barchana M. Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel. Health Place. 2009;15(2):636-41
  11. ^ עמר ירדני, מחקר: מגורים ליד כביש סואן מגדילים את הסיכוי לסרטן ריאות, חדשות 13, 25.11.2019
  12. ^ 12.0 12.1 בנזן במילון החומרים המזהמים, המשרד להגנת הסביבה
  13. ^ 13.0 13.1 בחינת ההשפעה של בנייה למגורים בצמוד לתחנות דלק, הקרן לבריאות ולסביבה, מאי 2017
  14. ^ דותן לוי, מגורים ליד תחנת דלק: המדינה אדישה לסיכון כלכליסט, 27.07.2017
  15. ^ Roberts AL, Kristen L, Hart JE, Laden F, Just AC, Bobb JF, et al. 2013.Perinatal air pollutant exposures and autism spectrum disorder in the children of Nurses’ Health Study II participants. Environ Health Perspect 121:978–984; doi: 10.1289/ehp.1206187.
  16. ^ Raanan Raz et al, Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort, Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015, DOI:10.1289/ehp.1408133
  17. ^ Sunyer J, Esnaola M, Alvarez-Pedrerol M, Forns J, Rivas I, López-Vicente M, et al. (2015) Association between Traffic-Related Air Pollution in Schools and Cognitive Development in Primary School Children: A Prospective Cohort Study . PLoS Med 12(3): e1001792. https://doi.org/10.1371/journal.pmed.1001792
  18. ^ Chen, Hong et al.Living near major roads and the incidence of dementia, Parkinson's disease, and multiple sclerosis: a population-based cohort study, The Lancet , Volume 389 , Issue 10070 , 718 - 726 , 04 January 2017
  19. ^ Lue S-H, Wellenius GA, Wilker EH, Mostofsky E, Mittleman MA. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4167787/ Residential Proximity to Major Roadways and Renal Function[. Journal of epidemiology and community health. 2013;67(8):629-634. doi:10.1136/jech-2012-202307.
  20. ^ 20.0 20.1 דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI, אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010
  21. ^ 21.0 21.1 דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל, המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015
  22. ^ 22.0 22.1 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  23. ^ מקור - תכנית הפעולה להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, המשרד להגנת הסביבה, הצגה לארגוני החברה האזרחית, 13.09.2017
  24. ^ 24.0 24.1 עלויות חיצוניות של זיהום אוויר עמוד מרכזי של המשרד להגנת הסביבה
  25. ^ דו"ח הוועדה למיסוי ירוק רשות המיסים, ינואר 2008
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=זיהום_אוויר_מתחבורה&oldid=123712"