זכויות הטבע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף זכויות לטבע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זכויות הטבע (באנגלית: Rights of nature) היא תפיסה תרבותית ותיאוריה משפטית המעניקה ​​זכויות משפטיות למערכות אקולוגיות ומיני בעלי חיים וצמחים, בדומה למושג זכויות האדם הבסיסיות. תפיסת זכויות הטבע מאתגרת את חוקי המאות ה-18-20, בתפיסה של קפיטליזם ומסגרות דומות, כפי שהם מעוגנים בדרך כלל במסגרת הטבע כ"משאב" סביל שיש עליו רק היבט של בעלות. התומכים ברעיון טוענים שחוקים המבוססים על זכויות הטבע מכוונים את האנושות לפעול כראוי ובאופן התואם עם תפיסה של מדע מודרני מבוסס-מערכות, כמו אקולוגיה שמתאר כיצד בני אדם ועולם הטבעי קשורים זה בזה באופן יסודי.

אסכולה זו מושתתת על ידי שני קווי חשיבה בסיסיים. ראשית, מכיוון שההכרה בזכויות אדם מבוססת בחלקה על האמונה הפילוסופית שזכויות אלו נובעות מקיומה של האנושות עצמה, באופן הגיוני, כך גם זכויות הטבעיות של העולם הטבעי נובעות מקיומו של העולם הטבעי עצמו. טיעון שני ופרגמטי יותר טוען כי הישרדותם של בני האדם תלויה במערכות אקולוגיות בריאות, ולכן ההגנה על זכויות הטבע מקדמת את זכויות האדם ואת רווחתו.

מנקודת מבט של זכויות הטבע, רוב חוקי הסביבה של המאה העשרים מבוססים על מסגרת מיושנת הרואה בטבע מורכב מחלקים נפרדים ועצמאיים, ולא מרכיבים של שלם גדול יותר. ביקורת משמעותית יותר היא שחוקים אלה נוטים להיות כפופים לאינטרסים כלכליים, ומטרתם להגיב ולהפחית באופן חלקי את ההרס המונע על ידי אינטרסים אלה, במקום להציב את זכותו של הטבע לשגשג כמטרה העיקרית של אותם חוקים. ביקורת זו על חוקי הסביבה הקיימים היא מרכיב חשוב בטקטיקות כגון התדיינות משפטית בנושא שינויי האקלים המבקשת לאלץ פעולה חברתית כדי למתן את שינויי האקלים.

מתנגדים להענקת זכויות למערכות טבעיות טוענים לרוב כי מדובר ביישות שאינה אדם שהיא פיקציה או האנשה. אלא שזכויות משפטיות נרחבות ניתנות ליישויות דמיוניות אחרות כמו תאגידים, וכן לערים ומדינות. טיעון אחר הוא שבמקרה של הפסד במשפט הטבע לא יוכל לשלם הוצאות משפט, וכן יש תהיה האם ניתן לטבוע את הטבע בחזרה - האם ניתן לדוגמה לתבוע נהר על הצפת עיר. הטיעון מול זה הוא כי הזכויות הניתנות למערכות טבעיות דומות לזכויות הניתנות לילדים או לאנשים חסרי ישע - שאין להם יכולת לשלם בעצמם, הם עלולים לגרום נזק לאחרים - אבל בכל זאת יש להם יכולת עמידה בבית משפט על ידי אפוטרופוס.

נכון לשנת 2022, הוענקו זכויות למערכות טבע במספר מדינות בדרום אמריקה, וכן בניו זילנד.[1] כמו כן חוקי זכויות הטבע קיימים ברמה המקומית עד הלאומית ב-17 מדינות בארצות הברית, כולל עשרות ערים ומחוזות ברחבי ארצות הברית. הם לובשים צורה של הוראות חוקתיות, הסכמי אמנה, חוקים, פקודות מקומיות והחלטות בית משפט. בפלורידה מבקשים הוראה חוקתית של המדינה.

רקע

בקרב ציידים לקטים ותרבות ילידית במקומות רבים בעולם, קיימת תפיסה שמאנישה את הטבע, את מיני בעלי חיים ורואה באדם חלק מתוך מארג של יצורים אחרים וכן מקומות ומערכות. זאת בניגוד לתפיסה המערבית, הפרו-אקולוגית לפיה האדם נפרד מהטבע, כפי שהיא עדיין משתקפת בתרבות המערבית וכן בתפיסות כמו שמרנות, ליברליזם, סוציאליזם וקפיטליזם.

בפרק השני של הספר לטובת הכלל עוקבים המחברים, הרמן דיילי וג'ון ג'וניור קוב אחר השתנות החשיבה ההיסטורית של האדם על הטבע. במשך עשרות אלפי שנים, בקרב ציידים לקטים, היתה התפיסה האנימיסטית שראתה באדם חלק מ"מערכת אקולוגית" שלמה שבה קיימים רוחות, עצים, נהרות וכו'. לדוגמה כאשר ילידים באמריקה הרגו צבי הם ביקשו סליחה מרוח הצבי הגדולה, הם תפסו מקומות כמקומות קדושים ששייכים לרוחות של אנשים או יצורים אחרים.

תפיסה זו השתנתה כנראה בעקבות המהפכה החקלאית שבה האדם יותר מנהל את הטבע ופחות תופס את עצמו כחלק ממארג, דיילי וקוב מתארים כיצד התפיסה הזו משתנה בקרב היהודים העברים הקדמונים. כעת יש שילוש של העם-העברי, האדמה או הטבע והאל. לפי תפיסה זו אין גן-עדן לאחר המוות. העם צריך לקיים את מצוות האל, ושכרו של העם הוא מגורים ב"גן עדן" של ארץ-ישראל - עיבוד האדמה ואכילה מפריה. אם העם לא מקיים את חלקו האל מעניש אותו על ידי פולש לארץ, על ידי בצורת, רעב, הגליה וכו'. אם זאת עדיין ברור מאד לאנשים כי הטבע נוכח והוא רחוק מלהיות פאסיבי או מעורפל.

התפיסה הזו השתנתה שוב עם הנצרות. בנצרות אין ארץ אחת מובטחת שכן מדובר באמונה אוניברסלית כלל עולמית ללא עם אחד וללא ארץ אחת. הפרס להתנהגות טובה או מוסרית הוא גן עדן לאחר המוות ולאו דווקא פרס בחיים אלה, אין התייחסות לטבע ואף יש ניגוד לכאורה בנצרות הקתולית בין הגוף ו"הבלי העולם הזה" לבין הנפש וחיי הרוח שהם לכאורה מנותקים ומתקיימים במימד אחר. הפרוטסטנטיות מהווה שלב נוסף בניכור לטבע. לפי תפיסה זו, הצלחה גשמית היא אות להכרה מטעם האל על מוסריות. ולכן מי שמתעשר, מכל סיבה שהיא, עושה בעצם את רצון האל, יוצא שגם מי שעסוק בכריתת יערות לדוגמה, והוא עשיר - עושה את רצון האל. תפיסה זו באה לידי ביטוי ביתר שאת בקפיטליזם שבו הדבר החשוב היחיד הוא רווח כספי, ובחברה כולה - מה שחשוב הוא צמיחה כלכלית והצלחה מוניטריות. השוק לכאורה מכיל את כל הרצונות של האנשים (אין התייחסות בדרך כלל למוצר ציבורי לבעיות של צדק בין דורי או לכשלי שוק אחרים) ולכן מי שמרוויח יותר - תורם לכלכלה ולחברה יותר ועושה משהו רצוי. הטבע צומצם למשאבי טבע - תפיסה לפי מדובר ברכוש פאסיבי, חסר זכויות או "רצון" משל עצמו. תפיסה זו היתה קיימת בעבר גם לגבי עבדים שחורים, וכן עמים ילידים עצמם - הם היו חסרי כוח עמידה בפני עצמם.

בשלהי המאה ה-19 החל להתגבש גם במערב תפיסה של אקולוגיה. מדענים מצאו כי היצורים החיים שורדים ומשגשגים תודות להשפעות הדדיות שלהם אחד על השני. מינים שונים משפיעים אחד על השני בצורה ישירה (לדוגמה זאבים הטורפים איילים) או בצורה עקיפה - על ידי השפעה על מערכות א-ביוטיות שבתורן קובעות את בריאות המערכת האקולוגית - לדוגמה השפעת מינים שונים על כמות חומרי ההזנה בקרקע ומכן בריאות הצמחייה ומכאן כמות המזון המהווה מגבלת אקסרגיה לכלל היצורים במערכת האקולוגית (ייצור ראשוני). בעקבות גילוי היסודות הכימיים גילו מדענים כי בטבע מתקיימים מחזור ביוגאוכימי כמו מחזור החמצן, מחזור המים, מחזור הפחמן מחזור החנקן, מחזור הזרחן ועוד. מערכות אקולוגיות ויצורים אחרים מעורבים בהנעה וייצוב של מחזורים אלה - לדוגמה אצות באוקיינוס וצמחים הממירים פחמן דו חמצני לחמצן - ושינוי במחזורים עלה עלול לגרום בעיות שונות לבני האדם - לדוגמה שינוי במחזור הפחמן שגורר את משבר האקלים והחמצת אוקיינוסים. מדענים מתחומים של אקולוגיה, מדעי הסביבה, חקר האקלים, בריאות הציבור, כלכלה אקולוגית ותחומים נוספים חוקרים את הדינמיקה של מערכות טבעיות, את הגורמים המשפיעים על מערכות אלה וכן כיצד מערכות אלה משפיעות על רווחת האדם - לדוגמה התחום של שירותי המערכת האקולוגית.

מדענים מודאגים מפני חצייה של גבולות פלנטריים. מחקרים היסטוריים המתוארים בספרים כמו רובים חיידקים ופלדה והתמוטטות של ג'ארד דיימונד וכן ניסויים מודרניים כמו ביוספרה 2 הדגימו את הקשרים בין התפקוד של מערכות אקולוגיות לבין השגשוג והיכולת לתפקד של חברות אנושיות. הביטוי הרחב והנפוץ לתפיסה זו הוא ספינת החלל כדור הארץ - התייחסות הוליסטית יותר הרואה קשרים רב כיוונים בין האדם לבין הטבע, תהליכים ארוכי טווח בהם דורות העבר משפיעים על דורות העתיד, והשפעה על התפקוד של החברה האנושית - לרבות חשיבות גדלה והולכת של קשרים בין חברות אנושיות שונות בעקבות השפעות כלל עולמיות כמו לדוגמה מגיפות.

דוגמאות

בדרום אמריקה השתמרה קבוצה משמעותית של ילידים ולכן קיימת בה עדיין מידה משמעותית של האנשת הטבע בתרבות. דבר זה תרם באופן משמעותי לאימוץ תפיסות של זכויות טבע במדינות אלה.

חוקת אקוודור משנת 2008 נחשבת אחד המסמכים פורצי הדרך בתחום זכויות הטבע. בפרק השביעי לחוקה קובע כי "לטבע, או פאצ'ה מאמא (אמא אדמה), היכן שחיים מתרכבים ומתחרשים, יש את הזכות האינטגרלית לכבוד, לקיום, לשמירה והתחדשות של מחזורי החיים".[1] בינואר 2022 קבע בית המשפט החוקתי באקוודור כי יש לבטל תוכנית להקמת מכרה חדש ביער גשם על סמך סעיף זה.[1]

בית המשפט העליון בקולומביה הכיר בזכות יערות האמזונס להתקיים כיישות בפני עצמם. בארגנטינה הסכים בית המשפט לדון בתביעה להכיר בזכויות של דלתת הנהר פרנה, עם כי נכון לשנת 2022 אין הכרעה בתיק. בפרו דן בית המשפט בתיק משפטי הנוגע לזכויות של יער הגשם. [1]

בהודו זכו קרחוני ההימליה, ושני נהרות ביניהם הגנגס הקדוש להינדים, להכרה דקלרטיבית כיישות משפטית בבית המשפט. [1]

בניו זילנד גם יש השפעה של הכרה בתרבות הילידים המאורים במדינה, ודבר זה משפיע גם על נושא זכויות הטבע. בשנת 2017 הכיר הפרלמנט של ניו-זילנד, בעקבות הסכם עם נציגי המאורים, בזכויות של הנהר וואנגואני כיישות עצמאית שיש לה מעמד משפטי עצמאי. על פי ההחלטה לנהר יהיו את כל החובות, הזכויות והחירויות שיש ליישות משפטית, באופן דומה לכך שתאגיד זכאי לזכויות במערכת המשפט. לנהר מונו שני אפוטרופוסים - נציגי ממשלת ניו-זילנד וכן נציגי הילידים המאורים.[1]

נעשו מספר נסיונות לקדם את הנושא של זכויות לטבע גם בארצות הברית, אבל נכון לשנת 2022 הם לרוב לא הצליחו. ב-2017 דחה בית המשפט הפדרלי בקולורדו תביעה שביקשה להכיר בנהר הקולורדו כבעל יישות משפטית שיש להגן עליה. בשנת 2019 מועצת העיר טולדו שבאוהיו הכריזה על "מגילת הזכויות של אגם אירי" במאמץ להגן עליו מפני זיהום מים. שופט פדרלי ביטל הכרזה זו. בשנת 2021 ניסתה מועצת שבט ילידים בקוויבק, קנדה, להעניק תשע זכויות לנהר שעובר בשטח קוויבק. [1]

בישראל ניסתה עורכת הדין רחל אדם לקדם את התפיסה של זכויות לטבע. אדם היתה סגנית היועץ המשפטי של המשרד להגנת הסביבה וכיום היא פעילה סביבתית. בשנת 2005 אדם הגישה להגיש לבית המשפט העליון עתירה בשמו של המין "הצבי הישראלי" כחלק מבג"צ 466 נגד תוכנית הבניה בגבעת מצפה-נפתוח בירושלים. הטענה היתה כי לפחות 30 צבאים יפגעו מהתוכנית באופן ישיר. שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין דחה את הבקשה להכיר בצבאים כעותרים בבית המשפט, בטענה כי אין לצבי יכולת לייפות את כוחו של מי שייצג אותו, להפעיל שיקול דעת כדרך בני האנוש, או לשלם לשלם הוצאות משפט. [1] אדם מתכוונת לקדם את נושא זכויות טבע גם בישראל. לדוגמה בעתירה מתוכננת ברכס לבן בירושלים, בשם מעין עין לבן ומעיינות אחרים. לטענת אדם השינוי נחוץ בין היתר בגלל כשלון צורב של המערכת הנוכחית להגן על הטבע ועל עתיד האנושות - לדוגמה המשבר האקולוגי, משבר האקלים, הירידה במגוון אקולוגי והכחדה המונית בימינו. לפי אדם כל המערכת, כולל מערכת החינוך וכן החוקים מכוון כדי לקדם צמיחה כלכלית וכן העקרון של בעלות האדם על הטבע - ולכן גם יכולת וזכות להרוס את הטבע. ד"ר אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב טוען כי התפיסה האנתרופוצנטרית שרואה בטבע כדבר שרק נועד לשרת את בני האדם נסדקת בעקבות הפסיקות השונות ברחבי העולם. לדעתו יש הפנמה של רעיונות אקולוגיים לפיהם פגיעה במערכות אקולוגיות פוגעת בסופו שר דבר בבני אדם - לדוגמה בגלל משבר האקלים ומשבר מגוון המינים - דברים אלה משכנעים שופטים כי נדרש מהלך עמוק יותר והגנה רחבה יותר כדי להגן על הטבע. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים