חומרי הדברה
חומרי הדברה או קוטלי מזיקים (pesticide) הם חומרים או תערובת של חומרים שנועדו כדי להרוג יצורים חיים המוגדרים על ידי בני האדם כמזיקים. רוב חומרי ההדברה כיום הם חומרים כימיים, אבל חומר הדברה יכול להיות גם סוכן ביולוגי (כמו נגיף או חיידק), חומר אנטימיקורביאלי, חומר חיטוי או מתקן שנועד להגן מפני מזיקים. ה"מזיקים" כוללים מגוון גדול של יצורים - חרקים, גורמי מחלות בקרב צמחים (חיידקים , פטריות ונגיפים), עשבים "שוטים", רכיכות, ציפורים, יונקים, נמטודות, אשר מתחרים עם בני האדם על מקורות מזון ובכך פוגעים בחקלאות, פוגעים במבנים, יוצרים זיהום סביבתי, מפיצים מחלות, או שהם גורמים למטרד או למפגע אסטטי.
יש יתרונות לשימוש בחומרי הדברה, כמו היכולת לגדל כמות גדולה של מזון באופן זול מבחינת מחירי שוק ולטווח הבינוני. עם זאת, יש בהם גם חסרונות: חומרי הדברה חודרים למזונם של בני האדם וגורמים להשפעות בריאותיות שונות, הם גורמים להרעלות שונות, לזיהום מים ולבעיות סביבה.
השימוש בחומרי הדברה בקנה מידה רחב, יחד עם אמצעים אחרים קידם את המהפכה הירוקה שעודדה את הפיתוח של חקלאות תעשייתית שיש לה מאפיינים פוגעניים רבים ושאינה מקיימת - בין אלה אפשר לציין את ההסתמכות על גידולי מונוקלצ'ר, דבר זה מצמצם את מגוון הגנטי של יבולי המזון העולמיים ומהווה סכנה בתחום ביטחון תזונתי; את ההסתמכות על נפט ועל דלק מחצבי זול - דבר שהוא בעייתי על רקע שיא תפוקת הנפט; וכן השתלטות של תאגידים רב לאומיים גדולים כמו מונסנטו על שוק החקלאות והמזון העולמיים ודחיקה החוצה של חוואים זעירים, של חוואות מקומית ושל שיטות חקלאות מסורתיות שרבות מהן מקיימות וסביבתיות יותר. חומרי הדברה נחשבים לכן לנעילה טכנולוגית - הם מאפשרים גידול של אוכלוסיית העולם אך בד בבד הם גומרים להתסמכות של אוכלוסיה אנושית גדולה על אמצעי שתלוי במשאבים מתכלים ופוגע במערכות אקולוגיות ולכן עלול לפגוע בקיימות האנושית.
תוכן |
שימושים
משתמשים בחומרי הדברה כדי להפחית את הנזק הנגרם על ידי יצורים חיים הנחשבים מזיקים.
השימוש הנפוץ ביותר בחומרי הדברה הוא במניעת נזקים לחקלאים מצד "עשבים שוטים", חרקים, פטריות, ומכרסמים. רוב חומרי ההדברה משמשים בחקלאות, הן לצרכי מזון והן לצרכים אחרים. חומרי ההדברה משפיעים לא רק על היצורים החיים אותם הם אמורים להרוג, אלא גם על בני אדם ויצורים חיים אחרים - שאריות חומרי הדברה במזון שמגיעים לצרכנים. השפעת חומרי הדברה על עובדי חקלאות והדברה, תושבי יישובים כפריים ובעלי חיים וצמחים שנמצאים "במורד הזרם" של חומרי ההדברה.
שימוש אחר בחומרי הדברה הוא למאבק מול חרקים שגורמים לתחלואה בקרב בני אדם וחיות. לדוגמה הם משמשים לשם הרג יתושים שיכולים להעביר מחלות מסוכנות כמו וירוס הנילוס המערבי, קדחת צהובה ומלריה. הם יכולים גם להרוג דבורים, צרעות או נמלים שעלולות לגרום לתגובה אלרגית. חומרי הדברה יכולים להגן על בעלי חיים מכפני מחלות שנגרמות או מעוברות על ידי פרזיטים כמו פרעושים.
קוטלי עשבים (Herbicides) משמשים לשם הרג של עשבים בצידי דרכים, וכן בשדות חקלאיים. הם יכולים גם להרוג עשבים פולשים או מינים אחרים של מינים פולשים. קוטלי עשבים משמשים באופן נפוץ בבריכות ובאגמים כדי לשלוט על כמות האצות והצמחים שעלולים לגרום לנזק סביבתי (בין היתר בגלל חנקן שזולג אל האגמים מחומרי דישון).
שימוש נוסף בחומרי הדברה הוא כדי להרוג חרקים, מכרסמים, ציפורים וחיות אחרות בבתים, משרדים, מחסנים, במוסדות להכנת מזון ובמפעלים. שימוש נפוץ הוא במחסני תבואה כנגד מכרסמים.
כמות חומרי ההדברה
בשנים 2006, 2008, הכלכלה העולמית השתמשה בכ-2.6 מיליון טונות של חומרי הדברה. קוטלי עשבים מהווים 40% מהכמות, 17% הם קוטלי חרקים ו-10% הם קוטלי פטריות. [1] ארצות הברית בשנים 2006-7 השתמשה בכ-0.5 מיליון טונות של חומרי הדברה שהם כ22% מהכמות העולמית. מעל 80% מחומרי הדברה משמשים בחקלאות. מעל 78% מבתי האב מתשמשים בחומר הדברה אחד לפחות. [1]
יש למעלה מ-1050 רכיבים פעילים שונים שנמצאים בתוך חומרי הדברה כימיים המורשים לשימוש בארצות הברית[2]. לא כל המרכיבים נבדקו כבטוחים, בניגוד לעיקרון הזהירות המונעת. הרכיבים האלה נמצאים במעל -16,000 מוצרי הדברה שמשוווקים בארצות הברית.[3]
השפעות
השפעות חקלאיות
ערכים מורחבים - המהפכה הירוקה, חקלאות אורגנית
בארצות הברית, מחקר אחד מעריך כי חקלאים מקבלים 4 דולר בצורה של שמירה על יבולים על כל דולר שהם משקיעים בחומרי הדברה.[4]. מחקר אחר מצא כי חקלאות אורגנית ואי שימוש בחומרי הדברה (וחומרי דישון כימים) מוריד את התפוקה החקלאית בכ-10%.[5] מחקר אחר משנת 1999 מצא כי איסור על חומרי הדברה בארצות הברית עלול להוביל להעליה במחירי המזון, אובדן מקומות עבודה ועליה ברעב העולמי. [6]
עם זאת, השפעת חומרי ההדברה על החקלאות בכלל ועל בטחון תזונתי אינה ברורה מאליה. מצד אחד, קיימת התרגלות של חרקים, פטריות ויצורים חיים אחרים לחומרי ההדברה. כך שחומרי הדברה שהיו יעילים בעבר אינם יעיל יותר, כך שנגרם נזק חקלאי למרות חומרי ההדברה.
היבט אחר הוא הגברת התלות של המזון והחקלאות בנפט ובמחצבים אחרים שמהם מייצרים חומרי ההדברה - שיא תפוקת הנפט ומשברים אחרים הקשורים לחומרי גלם מתכלים גורמים לייקור חומרי ההדברה ולכן לייקור המזון המיוצר כתלות בחומרי הדברה אלה. היות וגידול בכמות התנובה החקלאית מסייעת לגידול האוכלוסיה, חומרי הדברה הם סוג של נעילה טכנולוגית - קל להגדיל את השימוש בהם, אבל אם רוצים להקטין את השימוש בהם הדבר קשה - שכן האכלוסיה התלויה בעודפי המזון שנוצרו אינה יכולה לחזור במהירות לגודלה הקודם. היבט זה של תלות החקלאות התעשייתית בארנגיה זולה מוחמרת בגלל הנזק לקרקע עקב חומרי הדברה - בגלל חומרי ההדברה קשה יותר לדשן את הקרקע בדשן אורגני ולשמור על הפוריות שלה כחלק משימוש בקומפוסט.
היבט נוסף של חומרי הדברה על החקלאות היא פגיעה בחקלאות בת קיימא. הדבר מתקיים על ידי נדידת חומרי הדברה באוויר ובמים אל שדות שכנים שמנסים להיות ארוגניים. היבט אחר הוא הרעלת הקרקע והשמדת המערכת אקולוגית של יצורים חיים בקרקע - אם רוצים להפוך שדה חקלאי לאורגני נדרשות מספר שנים שבהם הרעלים יוצאים מהאדמה ומאפשרים ליצורים אחרים להכנס לשדה בחזרה.
השפעות בריאותיות
חומרי הדברה גורמים למגוון בעיות בריאותיות, הן בקרב עובדים בתחומי חקלאות והדברה, הן בקרב תושבי ישובים כפריים הסמוכים לאתרי ריסוס חקלאיים, והן בקרב ישובים הנמצאים ליד מפעלים. אסון בופאל שהתרחש ב-1984 כתוצאה מפיצוץ במפעל חומרי הדברה נגד כינים שממוקם בהודו, גרם למוות של עשרות אלפי אנשים ונחשב לאסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה.
איגוד הרפואה האמריקאי ממליץ על הגבלת החשיפה לחומרי הדברה ועל שימוש בחלופות בטוחות יותר וטוען כי קיימת אי וודאות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה במינון נמוך לחומרי הדברה.[7]
ארגון הבריאות העולמי והסוכנות הסביבתית של האו"ם מעריכות כי בכל שנה, 3 מיליון עובדים בתחום החקלאות במדינות העולם המתפתחות סובלים מהרעלה חמורה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, כ-18,000 מהם מתים.[8] לפי מחקר אחד כ-25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלה מתונה מחומרי הדברה בכל שנה.[9]
מחלות סרטניות
מחקרים רבים בחנו את ההשפעה של חשיפה לחומרי הדברה לסיכוי לפתח סוגי סרטן שונים. נמצא קשר בין חשיפה לחומרי הדברה לבין תחלואה גבוהה בסוגי הסרטן: לוקמיה, לימפומה, סרטן המוח, סרטן הכליות, סרטן השד, וסרטן הערמונית, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן הריאה, וסרטן העור. [10] כ-20 סיכוי מוגבר לסרטן נמצא הן כסיכון מקצועי (מדבירים, חקלאים) והן עובר תושבים הסמוכים למוקדי הדברה כמו תושבי כפרים ליד שדות. [10] סיכון מוגבר לסרטן נמצא בקרב עובדים המשתמשים בחומרי הדברה. חשיפה של אמהות לחומרי הדברה במהלך ההריון מקושר לסיכוי מוגבר שהילד יפתח לוקמיה גידולי Wilms וסרטן המוח. [10][11]
עם זאת, עד כה לא הצליחו מחקרים בבני אדם לקשר קשר מובהק בין חומרי הדברה מסוימים לסוגי סרטן מסוימים. מסיבה זו מרבית חומרי הדברה אלה מופיעים עדיין בדוח החומרים המסרטנים כגורמים אפשריים לסרטן ולא כמסרטנים מוכחים.
סקירה משנת 2007 מצאה כי רוב המחקרים מצאו קשר חיובי בין חשיפה גדלה לחומרי הדברה לבין סרטן מסוג לימפומה שאינה הוד'צקינס ולוקמיה. ולכן הסיקה שיש להקטין את השימוש בחומרי הדברה בחומרי קוסמטיקה. קיימות הוכחות גם להשפעות נוספות של חשיפה לחומרי הדברה כמו בעיות במערכת העצבים, מומים מולדים, ועוד.
פרקינסון
מספר מחקרים מצאו קשר אפשרי בין חומרי הדברה שונים לבין פרקינסון. הפרקינסון נגרם עקב מות תאים בגזע המוח. כתוצאה מסיבות שונות. אחת הסיבות היא כנראה חשיפה לחומרי הדברה שפועלים נגד בעלי חיים על ידי פעילות נגד תאי עצב. בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר לחומרי הדברה יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[1] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית במאי על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה[12] מעלה, כי חשיפה למדבירי מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[2]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[3]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסיה רגילה.[4] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[5]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדרייה ועקה חמצונית.[6]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[7]
ממקרים בעבר ידוע כי ריסוס יכול לנדוד כמו זיהום אוויר עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [8]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסיה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.
הפרעות קשב וריכוז
חוקרים ישראלים בראשות פרופ' יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשירות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, מצאו בשנת 2009 קשר אפשרי בין הפרעות קשב וריכוז לבין חשיפה לחומרי הדברה. החוקרים מצאו קשר גבוה של הפרעות אלה בקרב ילדים בישובים חקלאיים. הסבר פיזיולוגי אפשרי הוא שפעילות חומרי הדברה הפועלים על תאי עצבים גורמים לשיבושים בפעילות המוח הגורמים להפרעות קשב וריכוז.[9][10]
השפעות סביבתיות
חומרי הדברה תורמים למספר בעיות סביבתיות. מעל ל-98% מחומרי ההדברה נגד חרקים המפוזרים בריסוס, ומעל ל-95% מחומרי ההדברה נגד עשבים מגיעים ליעדים אחרים שלא היו המינים נגדם כוון הריסוס. הדבר כולל הרעלת מינים אחרים, זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע וזיהום מזון. זיהום אוויר בא לידי ביטוי בנדידת חומרי הדברה ברוח. הדבר מתרחשת כאשר חומרי הדברה שמרחפים באוויר כרסס נישאים ברוח לאיזורים אחרים ולפעמים גורמים שם לזיהום. חומרי הדברה גורמים לזיהום מים וקרקע כאשר חומרים אלה בורחים ממפעלים לייצור חומרי הדברה וממיכלי אכסון, כאשר חומרי ההדברה זורמים מתוך שדות כמי נגר, כאשר מיכלי ריסוס נזרקים, בריסוס אווירי וכאשר חומרי הדברה מורססים על מקווי מים כדי להרוג אצות. חלק מחומרי ההדברה הם מזהמים אורגניים עמידים ותורמים לזיהום קרקע חמור.
מקרים של זיהום אוויר ומים משפיעים בין היתר על תחלואה בבני אדם (ראו פרק בריאות) - לדוגמה זיהום אוויר של חומרי הדברה גורר תחלואה גבוה בפרקינסון בקרב ישובים סמוכים לגידולי חקלאות ובבקע אל גרבייה התחלואה הגבוהה בפרקינסון נגרמת כנראה בגלל זיהום מקורות מים.
השפעה חשובה של חומרי ההדברה היא הרס המערכת האקולוגית שמתקיימת בשכבה העליונה של הקרקע. מסיבה זו קרקע כזו היא עקרה ומחייבת דישון - לרוב דשן כימי. זאת בניגוד לחקלאות אורגנית שבה מיקרו-אורגניזמים ובעלי חיים שונים מדשנים את הקרקע ויוצרים מגוון היבטים (כמו תיחוח, אגירת מים ועוד) שמאפשרים לצמחים לגדול. מסיבה זו, לפני שניתן לעבד קרקע בשיטות של חקלאות בת קיימא יש צורך לשקם את הקרקע - לחכות עד שהיא מתנקה מרעלים, לתת לה חומרי מזון ולאפשר ליצורים שונים להקים בה מערכת אקולוגית. תהליך השיקום נמשך מספר שנים. זיהום אוויר ומים של חומרי הדברה שנובע משדה אחד, יכול להשפיע על שדות שכנים ולגרום להרס המערכות האקולוגיות בהן.
בנוסף, שימוש בחומרי הדברה תורם להקטנת מגוון המינים מקטין את קיבוע החנקן בצמחים, תורם לפגיעה במאביקים, פוגע בבתי מחייה (במיוחד של ציפורים), ולסיכון של מינים בסכנת הכחדה. מזיקים יכולים לפתח עמידות לחומרי הדברה, דבר שגורם השמדת יבולים. דבר זה תורם בתורו לפיתוח של חומרי הדברה חדשים או הגדלת המינון של חומרי ההדברה. דבר זה מביא להרעה במספר רב של בעיות סביבה.
כמות החומר שתנדוד מהאיזור המטופל תלויה בגורמים הקשורים בתכונות הכימיקל כמו היכולות שלו להאחז בקרקע, לחץ האדים שלו, אחוז ההמסה שלו במים, וההתנגדות שלו להתפרקות במשך הזמן. גורמים של הקרקע כמו הטקסטורה שלה, היכולת שלה לאגור מים, וכמות החומר האורגני שנמצא בה משפיעים גם הם על הכמות חומר ההדברה שתעזוב את האיזור.
חשיפה לחומרי הדברה במזון
כמות חומרי ההדברה שמגיעים אל הצרכנים משתנה על פי סוגי חומרי ההדברה, הריכוז שלהם, שיטת הפיזור שלהם, הזמן שעובר בין הטיפול בחומרי הדברה לבין ההגעה אל הצרכנים, האקלים ועוד. במדינות מערביות קיימים תקנים שנועדו להגביל את החשיפה של הצרכנים לחומרי הדברה. התקנים אמורים להבטיח שמזמן הריסוס האחרון ועד שהצרכנים יאכלו את המזון יעבור מספיק זמן כך שחומרי ההדברה יתפרקו והנזק שלהם יהיה נמוך מספיק. עם זאת, קיימים מקרים שבהם חקלאים אינם נשמעים להוראות אלה, ומזון עם שאריות מעל לתקן מגיע לצרכנים.[11]
בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 דגימות, (כלומר כ460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמועתיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, ב רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [12]
יש מספר פירות בעלי קליפה דקה יותר או שטח פנים גדול יותר או שנוטים לספוג יותר חומרי הדברה. אכילה של ירקות ופירות אלה גורמת לחשיפה גבוה יותר לחומרי הדברה. תחקיר של ה-CNN משנת 2010, הצביע על 12 ירוקות ופירות בעלי רגישות גבוה לחומרי הדברה [13]:
המזונות האלה הם בעלי רקמה דקה או שטח פנים גדול יותר ונוטים לספוג יותר חומרי הדברה.
הירקות הרגישים כוללים: סלרי, פלפל, תרד, תפוחי אדמה, חסה ועלים ירוקים. הפירות הרגישים כוללים: אפרסק, תות, תפוח, אוכמניות, נקטרינה, דובדבן, וענבים.
צריכה של ירקות ופירות אלה ממקור אורגני משמעותית יותר יחסית לאחרים, בהקשר של הורדת חשיפה לחומרי הדברה.
הגבלות שימוש
מדינות שונות אוסרות על השימוש בחומרי הדברה שונים, לפי חשש מהשפעות שונות שלהם.
בארצות הברית כמו גם בישראל, השימוש במספר חומרי הדברה וחיטוי נאסר או הוגבל. החומרים האלו כוללים: אמיטרול, אצטט העופרת, אתילן אוקסיד (חומר חיטוי בו נעשה שימוש נרחב בבתי חולים), מספר קוטלי עשבים מקבוצת הכלורופנוקסי, DDT , דימתילהידרזין, הקסכלורובנזן, הקסמתילפוספורמיד, כלורדקון, לינדן, טוקספן, מירקס, וניטרופן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חומרי הדברה בוויקיפדיה האנגלית
- השפעות בריאות של חומרי הדברה בוויקיפדיה האנגלית
- השפעות סביבתיות של חומרי הדברה בוויקיפדיה האנגלית
- מדד הריסוס של פירות וירקות אביב לביא, 11/6/2008 nrg
- מדד הריסוס - הרשימה המלאה
- חוקרים: חומרי הדברה פוגעים בתושבי יישובים חקלאיים צפריר רינת, הארץ, 20/10/09
- חומרי הדברה במזון: אמת ומיתוס בלוג המקצוענים, 29.1.2011
- חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון צבי לביא, ynet, 24.01.11
- דו"ח מבקר המדינה - כשלים בטיפול בשימוש בחומרי הדברה צפריר רינת, הארץ, 01.05.2012
- חומרי הדברה הקרן לבריאות ולסביבה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 http://www.epa.gov/opp00001/pestsales/07pestsales/market_estimates2007.pdf.
- ^ U.S. Environmental Protection Agency. http://www.ncbi.nlm.nih.gov.silk.library.umass.edu:2048/pubmed/18032337
- ^ http://www.cdc.gov/niosh/topics/pesticides/
- ^ Kellogg RL, Nehring R, Grube A, Goss DW, and Plotkin S (February 2000), Environmental indicators of pesticide leaching and runoff from farm fields. United States Department of Agriculture Natural Resources Conservation Service.
- ^ Kuniuki S (2001). Effects of organic fertilization and pesticide application on growth and yield of field-grown rice for 10 years. Japanese Journal of Crop Science Volume 70, Issue 4, Pages 530-540. Retrieved 2008-01-08.
- ^ Knutson, R.(1999). Economic Impact of Reduced Pesticide Use in the United States.Agricultural and Food Policy Center. Texas A&M University.
- ^ Council on Scientific Affairs, American Medical Association. (1997). Educational and Informational Strategies to Reduce Pesticide Risks. Preventive Medicine, Volume 26, Number 2
- ^ Miller GT (2004), Sustaining the Earth, 6th edition. Thompson Learning, Inc. Pacific Grove, California. Chapter 9, Pages 211-216.
- ^ Jeyaratnam J (1990). "Acute pesticide poisoning: a major global health problem". World Health Stat Q 43 (3): 139–44. PMID 2238694
- ^ 10.0 10.1 10.2 Gilden RC, Huffling K, Sattler B (January 2010). "Pesticides and health risks". J Obstet Gynecol Neonatal Nurs 39 (1): 103–10. PMID 20409108
- ^ Van Maele-Fabry G, Lantin AC, Hoet P, Lison D Childhood leukaemia and parental occupational exposure to pesticides: a systematic review and meta-analysis Cancer Causes Control 21 (6): 787–809.
- ^ Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.
| חקלאות |
|
סוגיות ובעיות: המהפכה הירוקה - ייצור ראשוני - קרקע - בליית קרקע - הומוס - משבר המים העולמי - חומרי הדברה - דשן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - מחזור הזרחן |
|
חקלאות מקיימת: פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - קומפוסט - שמירת זרעים - גינה קהילתית - סיעוף - יערנות חקלאית - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא |
|
סרטים: הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה
|
| מים |
|
מושגים: משבר המים העולמי, טביעת רגל מימית, משק המים בישראל, מים אפורים |
|
זיהום מים: זיהום מים בישראל - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - סחף קרקע - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה |
