הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: גרסת התוכנה שודרגה למדיה ויקי גרסה 1.35.

חוק ההסדרים/הגדלת קצבאות הילדים ומיקודן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה רווחה ילדים

תקציר

הגדלת קצבאות הילדים. שלילת קצבאות ילדים להורה של ילד שהוצא מחסותו של ההורה, שלילת קצבאות ילדים להורה של ילד שלא היה נוכח באופן סדיר במסגרת לימודים, שלילת קצבאות ילדים להורה שלא מחסן את ילדו.

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין סיעת הליכוד לבין סיעות ש"ס ויהדות התורה, הוחלט על שינויים בקצבאות הילדים לפיהן תינתן תוספת לקצבאות האמורות בעלות שלא תעלה על 1,400 מיליון ש"ח בהבשלה מלאה.
לפיכך, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך שקצבאות הילדים המשתלמות בעד הילד השני, השלישי והרביעי במשפחה יעמדו על הסכומים הנומינליים המפורטים בהחלטה זו ובהתאם למועדים האמורים בה.
החל ביום 1 בינואר 2013 ישובו להתעדכן בהתאם למנגנון ההצמדה הקבוע כיום בחוק הביטוח הלאומי (שיעור עליית המדד שפורסם לפני 1 בינואר 2013 לעומת ה-1 בינואר 2012).

סעיף 69א לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח אשר יש לו ילדים ממספר נשים, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד. לנוכח התוספות הצפויות להינתן לקצבאות הילדים עבור ילדים במיקום השני עד הרביעי במשפחה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כך שייקבע בו כי מבוטח שיש לו ילדים, ממספר נשים, וכולם נולדו לאחר 1 ביוני 2003, יבואו הילדים במניין האב ולא במניין כל אחת מהנשים בנפרד.
לפי התיקון המוצע, מבוטח שיש לו ילדים ממספר נשים, לא יהא זכאי לקבל את התוספת לקצבאות כאמור, למעלה מפעם אחת. קידום הנושא במסגרת התוכנית הכלכלית נועדה למקד את התוספת שניתנה לקצבאות הילדים ולמנוע עיוותים וכפל תשלומים.

הזכות לקצבת ילדים מעוגנת כסעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשמ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), אשד קובע כי הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית בעד כל ילד. מסעיף זה עולה כי הזכות לקצבת ילדים מוקנית להורה ולא לילדיו. זכות זו נובעת מנכונות המדינה לתמוך בתא המשפחתי ולסייע להורה בכלכלתו. מאחר שמדובר בקצבת ילדים הניתנת לשם תמיכה בתא המשפחתי ולסייע להורה בכלכלתו, מוצע להביא בחשבון בעת נתינתה של הקצבה גם שיקולים ערכיים הנוגעים לשלום הילד והציבור, ובכלל זה, השקעה בחינוך, צמצום הבערות והאבטלה, וכן שמירה על בריאות הציבור.

בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הורה יהיה זכאי לקצבת ילדים אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

1. הילד הוצא מחסותו של ההורה בהוראת בית משפט – כיום, ישנם כ-3,150 ילדים אשר הוצאו מחסות הוריהם בעקבות החלטת בית משפט שניתנה לפי סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך-1960 (להלן – חוק הנוער). הוצאת הילד מרשות הוריו למען טובתו ובריאותו של הילד, נעשית במקרים קיצוניים של התעללות והזנחה מצד הורי הילד, ולאחר שנעשה ניסיון לטפל בבעיה במסגרת המשפחתית. החלטת בית משפט המורה על הוצאת הילד מחסות הוריו ניתנת לאחר שניתנה לצדדים הרלוונטיים הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם ובהמלצת הגורמים המקצועיים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. כאשר הילד יוצא מחסות הוריו, הטיפול בו, לרבות הנטל הכלכלי הכרוך בכך, מוטל על רשויות הרווחה, אשר מעבירות את הילד למשפחה אומנת או לסידור חוץ ביתי באחד מהמוסדות הנתונים לפיקוח משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
בהתאם לכך מוצע לקבוע כי במקרה שהילד הוצא מחסותו של הורהו תישלל קצבת הילדים החל בחודש שלאחר הוצאת הילד מחסות הוריו.

2. חובת לימוד סדיר – חובת התלמיד ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוטלת על הוריו, ואי מילויה של חובה זו הינה עבירה פלילית של ההורים לפי סעיף 4 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן – חוק לימוד חובה). למרות זאת, כיום ישנם בישראל כ-30,000 ילדים בגילאי 6-18 אשר אינם רשומים ללימודים באחד ממוסדות החינוך המוכרים על ידי המדינה וזאת למרות קיומו של חינוך חינם כמשמעותו בחוק האמור. ברי, כי ילדים אלו הנמצאים מחוץ למסגרת חינוכית כלשהי, יתקשו בעתיד להשתלב באופן ראוי בחברה ולהתפרנס בכבוד, וגדולים סיכויהם להסתמך בעתיד על מערכות הרווחה של המדינה.
לפיכך, מוצע לקבוע כי מי שלא היה נוכח באופן סדיר במסגרת לימודים תישלל קצבת הילדים המשתלמת בעדו לאחר תקופה של רבעון בו הילד לא נכח במוסד חינוך.
כמו כן מוצע לקבוע כי מי שלא היה רשום למוסד חינוך תישלל קצבת הילדים לאחר קבלת המידע בדבר אי רישומו של הילד ממשרד החינוך.

3. מתן חיסונים – לפי נתוני משרד הבריאות, כ-2,500 ילדים בכל שנתון אינם זוכים למעקב רפואי הולם ולקבלת חיסונים. תקופת חייו הראשונה של תינוק הנה הכרחית לבריאותו ולהתפתחותו המוטורית, הנפשית, השכלית והחברתית התקינה. ביצוע מעקב רפואי צמוד לילד מאפשר איתור וטיפול מוקדם של מחלות וליקויים העלולים להביא לקשיי תפקוד, ואף למוות של התינוק בטרם עת. כמו כן, מתן חיסונים לפעוטות שומר הן על בריאותו של הפעוט והן על בריאות הציבור כאשר הוא מונע תחלואה ומגיפות. ראיה לחשיבות החיסונים ניתן היה לראות במהלך שנת 2008, מאשר מספר אנשים בחרו שלא להתחסן נגד מחלת החצבת וכתוצאה מכך התפרצה המחלה והביאה לכך שעשרות ילדים לקו במחלה הקשה.
לפיכך, מוצע לקבוע כי ילד אשר לא קיבל את החיסונים הנדרשים לגילו ומצבו הבריאותי, בהתאם לתוכנית החיסונים המתפרסמת על ידי משרד הבריאות תישלל הקצבה המשתלמת בעדו וזאת לאחר שמלאו לילד שנתיים וחצי, והוא עדיין לא קיבל את החיסונים הנדרשים.

עוד מוצע לקבוע כי לצורך יישום ההחלטה יעבירו משרדי החינוך, הבריאות והרווחה והשירותים החברתיים, למוסד את המידע המצוי ברשותם הנחוץ לביצוע ההחלטה, כמפורט בהחלטה זו.

כמו-כן מוצע להקים צוות בראשות המנהלת הכללית של המוסד לביטוח הלאומי ובהשתתפות משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה אשר ידווח לקבינט החברתי-כלכלי, אחת לשישה חודשים, אודות ביצוע ההחלטה.

בהתאם לאמור לעיל, מוצע בזאת להתנות את מתן קצבת הילדים, בתנאים אשר נועדו להבטיח את עתידו הכלכלי והבריאותי של הילד. קידום הנושא במסגרת התוכנית הכלכלית יביא לעידוד משפחות לשימוש בקצבאות הילדים לטובת עתידו החינוכי והבריאותי של הילד ובכך לשיפור כח העבודה במשק בטווח הארוך.