חוק ההסדרים/שינויים בתנאי שירות ורכיבי שכר למערך הלא לוחם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה ביטחון

תקציר

ביטול גילום מס על זקיפת הטבה בשל רכב צמוד בצה"ל, הפחתת מכסת היוצאים ללימודים אקדמאים, קביעת קריטריונים מחמירים לזכאות לטיסות ת"ש, ביטול טיסות מסחריות במחלקת עסקים לעובדי מערכת הביטחון ולחיילים, הפחתת תקציב הנסיעות לחו"ל, הפחתת תוספת רמת הפעילות הנצברת, העברת ניהול הרכבים הצמודים למנהל הרכב הממשלתי, החלת קריטריונים מחמירים על כללי החזר הוצאות רכב, הקפאת קידומי הדרגות וזחילת הוותק בצה"ל ובמשרד הביטחון. מיסוי נקודות הספורט. השוואת דמי ביטוח לאומי של משרתי הקבע לשאר האוכלוסייה, ותשלום החלק של המעסיק על ידי משרד הביטחון. השוואת דמי ביטוח בריאות של משרתי הקבע לשאר האוכלוסייה.

  • עמודים 38-41 בהצעת תקציב 2009-2010

סעיפים קשורים

  • שינויים בתנאי שירות ורכיבי שכר למערך הלא לוחם – ביטול גילום מס על זקיפת הטבה בשל רכב צמוד בצה"ל, הפחתת מכסת היוצאים ללימודים אקדמאים, קביעת קריטריונים מחמירים לזכאות לטיסות ת"ש, ביטול טיסות מסחריות במחלקת עסקים לעובדי מערכת הביטחון ולחיילים, הפחתת תקציב הנסיעות לחו"ל, הפחתת תוספת רמת הפעילות הנצברת, העברת ניהול הרכבים הצמודים למנהל הרכב הממשלתי, החלת קריטריונים מחמירים על כללי החזר הוצאות רכב, הקפאת קידומי הדרגות וזחילת הוותק בצה"ל ובמשרד הביטחון. מיסוי נקודות הספורט. השוואת דמי ביטוח לאומי של משרתי הקבע לשאר האוכלוסייה, ותשלום החלק של המעסיק על ידי משרד הביטחון. השוואת דמי ביטוח בריאות של משרתי הקבע לשאר האוכלוסייה.
  • עדכון תנאי פרישה למשרתים במערך הלא לוחם – בשירות קבע – הגבלת צבירת ימי חופשת מחלה שלא נוצלה. הגבלת צבירת ימי חופשה.

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

1. במסגרת המלצות המופיעות בהחלטה מס' 2236 מיום 12 באוגוסט 2007, שבמסגרתה אומצו עיקרי מסקנות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (להלן – ועדת ברודט), הומלץ כי במידה שתהיה צמיחה שלילית לנפש יהיה צורך לבצע התאמות בתקציב הרב שנתי. לנוכח תחזית לצמיחה שלילית לנפש בשנים 2009 ו-2010. מוצע לנקוט את הפעולות הבאות בתנאי השכר ותנאי השרות של משרתי הקבע ועובדי משרד הביטחון:

א. לאנשי קבע משולם בשכרם גילום מס על זקיפת הטבה בשל רכב צמוד בצה"ל.

מוצע לבטל הטבה זו למשרתי קבע שאינם מהמערך הלוחם. המשמעות התקציבית של מהלך זה הינה הפחתת 165 מיליון ש"ח מבסיס תקציב הביטחון.

ב. בכל שנה ישנם מעל 1,000 משרתי קבע אשר נמצאים בחופשת לימודים אקדמאים. במהלך החופשה האמורה הם מקבלים משכורת מלאה והשתתפות בשכר הלימוד. רק חלק קטן של המשרתים האמורים הם לוחמים בתכניות לתמרוץ ליבת העיסוק הצה"לית.

מוצע להפחית את מכסת היוצאים ללימודים אקדמאים בשנה, כך שהזכאות תינתן מתן אך ורק למשרתים בליבת העיסוק הצה"לי, היינו: תכנית אופק ומקבילותיה בזרועות, והפחתת מספר התקנים בצבא בהתאם. משמעות מהלך זה הינה הפחתת כ-800 תקנים והפחתת כ-160 מליון שקלים בהבשלה מלאה של ההצעה בבסיס תקציב הביטחון.

ג. טייסים ואנשי חיל האוויר מוטסים בטיסות ת"ש לבסיסים בדרום במקום לנסוע בתחבורה ציבורית או להתגורר סמוך למקום השירות. כמו-כן, קצינים בכירים משתמשים במסוקים גם לנסיעות שניתן לעשותן באמצעות כלי רכב. שעת טיסה של מסוק סער מוערכת בכ-7,500 דולר ארצות הברית.

מוצע לקבוע כי ייקבעו קריטריונים מחמירים לזכאות לטיסות ת"ש . האמור לא יחול לגבי הסעות אוויריות לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. מהלך זה יביא להפניית כ-25 מיליון ש"ח מבסיס תקציב הביטחון.

ד. מוצע לקבוע כי לא יאושרו טיסות מסחריות במחלקת עסקים לעובדי מערכת הביטחון ולחיילים. האמור לא יחול לגבי מנכ"ל משרד הביטחון והרמטכ"ל. מהלך זה יביא לחסכון של כ-15 מליון ש"ח מבסיס תקציב הביטחון.
ה. לצה"ל ולמשרד הביטחון תקציב שנתי של כ- 160 מיליון ש"ח, אשר מיועד למימון נסיעות לחו"ל למטרות שונות, וביניהן: רכש, סיורים, מפגשים, אימונים, העשרת הפרט. מוצע להפחית את תקציב הנסיעות לחו"ל בסכום של 80 מליון ש"ח, ולהפחית בהתאם את בסיס תקציב הביטחון.
ו. השכר הבסיסי של משרתי הקבע בצה"ל נגזר משכרם של עובדי המדינה. על שכר בסיסי זה מתווספות מספר תוספות הייחודיות למשרתי הקבע. אחת התוספות הינה תוספת "רמת פעילות" המביאה לידי ביטוי בשכר את אופי הפעילות של משרת הקבע.

במקביל, ובמקרים בהם רמת הפעילות הקודמת גבוהה מזו הנוכחית, מוענק רכיב שכר נוסף המכונה "ותק פעילות". תפקיד רכיב זה הוא לשמר חלק מרמת הפעילות שהתקבלה בתפקיד הקודם. אופן הפעלת וותק הפעילות נעשה על פי הכללים הבאים:

1. זמן מזערי לצורך צבירת וותק פעילות הינו 3 שנים ו-9 חודשים.
2. עבור כל שנה ברמת פעילות נצברים 10% מרמה זו.
3. ניתן לצבור עד 90% כלומר הצבירה המירבית מושגת בתום 9 שנים.
כ-%30 מקרב אנשי הקבע זוכים לתוספת וותק פעילות, כלומר כשליש מאנשי הקבע אינם מקבלים את שכרם על פי רמת הפעילות הנוכחית שלהם. בהתאם לכך, מצטמצם פער השכר בין חיילים קרביים (המקבלים תוספת "רמת פעילות" גבוהה) לבין חיילים שאינם קרביים אך היו כאלה בעבר, שכן אלו יכולים להגיע לעד %90 מהתוספת.
לפיכך, מוצע להפחית את תוספת רמת הפעילות הנצברת. כן מוצע להשתמש במקורות הצפויים להיווצר עקב הפחתת תוספת ותק פעילות על מנת להתאים את התגמול הניתן לצרכי כוח אדם של צה"ל, בין היתר, תוך התייחסות לצרכים הנובעים מיישום מודל שירות הקבע של צה"ל.
ז. צי הרכב של משרד הביטחון מנוהל על ידי המשרד, והדבר יוצר כפילות עם מנהל הרכב הממשלתי. מוצע להעביר את ניהול הרכבים הצמודים למנהל הרכב הממשלתי.
ח. במשרד הביטחון ישנם קריטריונים מקלים לקבלת החזר נסיעות. כמעט כל עובד זכאי להחזר הוצאות רכב ברמת ניידות הגבוהה משמעותית מעובדים אחרים בשרות המדינה. מוצע להחיל את הקריטריונים הנהוגים בכלל משרדי הממשלה על כללי החזר הוצאות רכב (לרבות מכסות קילומטרים ורמות ניידות). החלטה זו תחול רק על חיילים שאינם במערך הלוחם.

מהלך זה צפוי להביא להפחתת 5 מיליון ש"ח.

ט. מוצע לקבוע כי יוקפאו כל קידומי הדרגות וזחילת הוותק בצה"ל ובמשרד הביטחון. מהלך זה צפוי לחסוך כ-200 מליון ש"ח בשנת הכספים 2010. החלטה זו תחול רק על חיילים שאינם במערך הלוחם.

2. מוצע להטיל על הממונה על השכר במשרד האוצר להגיע להסכמות עם אגף כח אדם בצה"ל בדבר קביעת כללים חדשים לשכר משרתי הקבע הנובעים משינוי שיטת צבירת ותק הפעילות.

3. שווי נקודות הספורט הינו 900 ש"ח בשנה והן מיועדות לרכישת ביגוד וציוד ספורט לאיש הקבע ומשפחתו. מוצע למסות את נקודות הספורט. מהלך זה יביא לתוספת של 6.5 מיליון ש"ח להכנסות המדינה. החלטה זו תחול רק על חיילים שאינם במערך הלוחם.

4. משרתי הקבע משלמים דמי ביטוח לאומי מופחתים לעומת שאר העובדים במשק. במסגרת הרפורמה הכוללת במס שנכנסה לתוקפה החל ביום 1 בינואר 2006 הוחלט לשנות את שיעור ההפרשה לביטוח לאומי לכלל אזרחי המדינה: 7% עבור חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק ו-0 .4% על חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. בהתאמה, התקבלה החלטה לתקן גם את שיעורי ה הפרשה של אנשי הקבע, היינו: ששיעורי ה הפרשה של אנשי הקבע יהיו 3.95% – עבור חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק ו-0 .35% – עבור חלק השכר הנמוך שאיננו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. חלק המעסיק של משרד הביטחון הינו 5.67% במקום 4.93% המקובל בשאר חלקי המשק.

מוצע להנחות את שר הרווחה והשירותים החברתיים לתקן את תקנות חוק הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), התשכ"ה-1965, כך שמשרתי הקבע ישלמו מס בשיעור זהה לשאר האוכלוסייה, וכי משרד הביטחון ישלם חלק המעסיק המקובל במשק. המשמעות התקציבית הינה תוספת של כ-80 מליון ש"ח לגבית המיסים, והפחתת 40 מליון ש"ח מתקציב הביטחון מתשלום לביטוח לאומי לטובת שימושים אחרים. החלטה זו תחול רק על חיילים שאינם במערך הלוחם. חיילי המערך הלוחם יקבלו גילום מס מלא בגובה תוספת המס שתחול עליהם.

5. משרתי הקבע משלמים דמי ביטוח בריאות מופחתים לעומת שאר העובדים במשק. במסגרת הרפורמה הכוללת במס שנכנסה לתוקפה החל מיום 1 בינואר 2006 הוחלט לשנות את שיעור ההפרשה לביטוח בריאות לכלל אזרחי המדינה: 5% עבור חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק ו-3.1% על חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. בהתאמה, התקבלה החלטה לתקן גם את שיעורי ההפרשה של אנשי הקבע, כך ששיעורי ההפרשה של אנשי הקבע יהיו 4% – עבור חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק ו-2.4% – עבור חלק השכר הנמוך שאיננו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. החלטה זו תחול רק על חיילים שאינם במערך הלוחם. חיילי המערך הלוחם יקבלו גילום מס מלא בגובה תוספת המס שתחול עליהם.

מוצע להנחות את שר הבריאות לתקן לאת תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם), התשנ"ה-1995, כך שמשרתי הקבע ישלמו מס בשיעור זהה לשאר האוכלוסייה. המשמעות התקציבית הינה תוספת של כ-45 מליון ש"ח לגבית המיסים.