חפיסת סיגריות פשוטה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף חפיסה אחידה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חפיסת סיגריות פשוטה (באנגלית: Plain tobacco packaging) או חפיסת סיגריות אחידה היא צעד רגולציה מול חברות הטבק שדורש הסרה של כל אמצעי המיתוג מחפיסות סיגריות (כולל צבעים, תמונות, לוגו של החברה, וסימן מסחרי) ומתן אפשרות לחברות הטבק לציין רק את שם המותג בגודל וצורת פונט אחידה לכלל סוגי מוצרי הטבק. זאת בנוסף לאזהרות המעשנים מפני השפעות בריאותיות של מוצרי הטבק ו/או מפני התמכרות לטבק. במדינות רבות בעולם מוסיפים לחפיסות הסיגריות הפשוטות אזהרות גרפיות ברורות כמו תמונות לא נעימות אשר ממחישות את הנזקים הבריאותיים של עישון טבק - וזאת מתוך התפיסה שצרכנים מושפעים יותר מתמונות ופחות מכיתוב לקוני.

אריזה ללא לוגו בולט ועם תמונות להמחשת נזקים בריאותיים של עישון נועדו לשם מניעת עישון בקרב ילדים ובני נוער וכן לעודד מעשנים שעדיין לא התמכרו לעישון לנסות להפסיק לעשן לפני שלב ההתמכרות. כמו כן הם יכולים לעודד מעשנים קיימם להיגמל מעישון. לעומת זאת קשה לטעון כי אריזות כאלה פוגעות באופן קשה במי שטוען כי הוא מעשן מרצונו החופשי. כבר כיום יש הזהרות מילוליות על האריזה - אבל ההשפעה של תמונות היא אפקטיבית יותר.

עישון

תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות

במדינות מערביות רבות בעולם יש אזהרות מילוליות על חפיסות הסיגריות כמו "זהירות העישון מסרטן". המטרה של מסרים אלה היא כפולה - מצד אחד לעודד מעשנים לבצע גמילה מעישון. מטרה חשובה עוד יותר היא מניעת עישון בקרב בני נוער. חובת סימון כזו קיימת גם בישראל. עם זאת ההשפעה של מסר מילולי היא נמוכה בהרבה לעומת מסר חזותי.

בשנת 2001 קנדה היתה המדינה הראשונה בעולם שהדפיסה תמונות אזהרה על גבי חפיסות הסיגריות שנמכרו במדינה. החפיסות, התכסו בתמונות זוועה המתארות את נזקי העישון לדוגמה ילדים חולים עם מסיכות חמצן או גידולי סרטן בצוואר. זה היה צעד חדשני, נועז ופורץ דרך, שתוך זמן לא רב הוכיח את יעילותו. ‏[1]

סקירת מחקרים מדעיים בנושא שפורסמה בשנת 2009 מצאה כי אזהרות בריאות על האריזה הגדילו את הידע של הצרכנים על ההשלכות הבריאותיות של שימוש בטבק. האזהרות סייעו לשינוי הגישה של הצרכנים כלפי עישון טבק וכן שינו את התנהגות הצרכנים. ‏[2] דבר זה מדגיש דבר שידוע בשיווק ובכלכלה התנהגותית - הצרכן לא מכריע לגבי צריכת מוצרים רק על פי שיקול רציונלי, אלא גם לפי דחפים, רגשות ודעות קדומות - ראו לדוגמה לא רציונלי ולא במקרה או תורת ההונאה.

הזהרות גרפיות מפני נזקי הטבק שהחוק בברזיל מחייב לשים על כל חפיסות הסיגריות. המסר הגרפי משמעותי הרבה יותר מאשר מסר מילולי.

עם זאת יש ביקורת על תווית. ‏[3][4] מטה-מחקר משנת 2007 מצא כי הנחיות בריאות שמדגישות את חומרת האיום הן פחות אפקטיביות לעומת הרגישות לאיום, וכי תווית אזהרה עלולות להיות לא אפקטיביות בקרב מעשנים שלא בטוחים שהם רוצים להיגמל מעישון, דבר שהוביל את החוקרים להמליץ על שיטות אחרות שאולי יכולות לסייע יותר בשינוי התנהגות. ‏[5] עם זאת דבר זה לא בוחן את ההשפעה של עיצוב החפיסות על בני נוער ששוקלים להתחיל לעשן.

ראיה לאפקטיביות של חפיסות אחידות היא התנגדות של חברות הטבק לקיומן. בשנים האחרונות תעשיית הטבק מאיימת על ואף תובעת מדינות הנוקטות במדיניות מתקדמת למאבק בעישון, בין אם תביעה ישירה כגון תביעת חברת פיליפ מוריס נגד אורוגוואי ובין אם בעקיפין דרך הפעלת מדינות אחרות, כגון תביעה נגד אוסטרליה בגין פגיעה בהסכמי סחר בכך שקבעה חובת עיצוב אחיד לחפיסות סיגריות ללא סימני מיתוג ולוגו, שהוגשה באמצעות המדינות קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, אינדונזיה ואוקראינה. ‏[6]

ניסיון הכנסת חפיסות סיגריות אחידות בישראל

בעקבות ההצלחה של תמונות אזהרה על חפיסות ביצעו מדינות רבות נוספות צעד זה: 105 מדינות הלכו בעקבות קנדה, כולל מדינות עולם שלישי כמו ברזיל וגם מדינות שכנות לישראל, כמו מצרים וירדן. המדינות מפרסמות תמונות קשות לצפייה כאשר רמת הזוועה והגודל של התמונה משתנה בין מדינה למדינה. ‏[1]

בישראל הייתה כוונה לקדם נושא אזהרות גרפיות ברורות על חפיסות הסיגריות, כחלק מהמאבק בעישון בישראל, אולם דבר זה נבלם. ייתכן ודבר זה הושג בעקבות לובי פוליטי של חברות הטבק הגדולות. בין השנים 2011-2014 התקיימו בכנסת דיונים סביב כוונת משרד הבריאות לחייב את חברות הטבק להציג את נזקי העישון גם על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל. שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד בדיונים לצעדים אלה וטען בין היתר "לא צריך לכער את המדינה עם תמונות", "זה לא אסתטי" ו–"לא נאשר את זה בעזרת השם". ‏[1]

במהלך הליך החקיקה בכנסת שעסק בחפיסות אחידות, הופעלו לחצים על משרדי ממשלה ועל הכנסת מצד מדינות זרות – בראשן מממשלת ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית - ששלחו מכתבים לצורך סיכול הליכי החקיקה. לממשלות אלה אין פעילות מסחר עם ישראל בתחום הטבק, כך שגם אם החקיקה היתה מאושרת, מדינות אלו לא היו נפגעות מכך כלל. ‏[7]

כיום (2018) מקודם בכנסת חוק המורה שחפיסות הסיגריות יהיו אחידות ויכללו את שם המותג ואזהרה, והוא נמצא לקראת קריאה שנייה ושלישית.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רוני לינדר-גנץ, ליצמן נגד תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות: "זה לא אסתטי, לא צריך לכער את המדינה", דה מרקר, 12.02.2017
  2. ^ A review of the science base to support the development of health warnings for tobacco packages, Sambrook Research International, עבור האיחוד האירופי, 2009
  3. ^ Ruiter R, Kok, G (2005). "Saying is not (always) doing: Cigarette warning labels are useless". European Journal of Public Health. 15 (3): 329.
  4. ^ Ruiter R, Kok, G (2006). "Response to Hammond et al. Showing leads to doing, but doing what? The need for experimental pilot-testing". European Journal of Public Health. 16 (2): 225. doi:10.1093/eurpub/ckl014.
  5. ^ de Hoog N, Stroebe W, de Wit J (2007). "The impact of vulnerability to and severity of a health risk on processing and acceptance of fear-arousing communications: A meta-analysis.". Review of General Psychology. 11 (3): 258–285. doi:10.1037/1089-2680.11.3.258.
  6. ^ דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015, משרד הבריאות, 2016, עמ' 75
  7. ^ דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015, משרד הבריאות, 2016, עמ' 75